פחחחחחחחח...
כשמציעים לאבא איבחון והוא צועק עליך...
כשממליצים על טיפול והאבא מביט בך בעיניים זגוגיות...
הדבר היחיד שצריך לעשות זה ניעור וזה מה שכותב השורות עשה בצורה מבריקה.
הבעיה מובנת. ואם יש הורה שצועק או מביט בעיניים זגוגיות - זו בעיה לא פשוטה, שצריך לחשוב איך לנהוג.
יש הורים שהמילה אבחון קשה להם מאוד. זו מכה בשבילם.
מהמקום של רבה מסתכלים על זה אחרת, כי נתקלים בזה לעיתים קרובות.
והיום, עם המודעות הגוברת לדברים כאלה, יש הורים שיקבלו את זה טוב.
ויש גם הורים אחרים כנ"ל, וגם להם יש את הזכות להיות. (לגמרי לא מצדיקה צעקות. אם רבה מצליח לא להיכנס למאבקי כוח בגלל זה - אשריו).
אם לא הולך, אולי לערב מישהו שיודע טוב יותר איך לגשת להורים - גם מהסוג הזה - כדי להניע אותם לפעולה בכבוד ובהבנה.
ואם בסופו של דבר לא מצליחים לגייס שיתוף פעולה - להרפות מזה.
לעשות דברים מועילים מה שאפשר במסגרת החיידר. לא מה שאי אפשר, ולא מה שמזיק.
כדאי לדעת בחיים בכל תחום מתי להרפות מהרצון להגיע לתוצאה מסוימת בדרך מסוימת -
ולא להיכנס למהלכים משפילים/כוחניים שמזיקים הרבה יותר ממה שהם מועילים.
ורבה, מסור ככל שיהיה - צריך, כמו כל אדם, לדעת את מקומו.
אין שום דבר מבריק בלעלות להתקפה פטרונית ומקטינה, מהסיבה הפשוטה שמאבק כזה בהורה - לא רק שאיננו ראוי, הוא גם לא באמת עוזר, בלשון המעטה.
ואם נדמה למישהו שזה לטובת הילד מאבק ועוינות בין האבא לרבה - הוא טועה.
אם מישהו חושב שלהקטין הורים - זה טוב לילד - שיחשוב פעם נוספת.
ולא משנה שהילד לא יראה את המכתב. ילד תמיד מרגיש יותר ממה שנדמה.
מכתב כזה בא לפרוק תסכול.
אפשר להבין את התסכול. הוא בא ממקום של רצון לעזור. אינני מזלזלת בו כלל וכלל.
אפשר להעריך רבה שכל-כך אכפת לו.
עדיין חשוב מאוד להבחין בין פריקת תסכול לבין מהלך ראוי ומועיל.
הנושאים החמים
Reactions: דעת ובינה, יוסי1234, חנילה ועוד 29 משתמשים32 //