התייעצות מה אתם עונים לילד ששואל אתכם?

[חבילע'ס על הזמן]

שטויות!!!!!!!!! אמא לא הסכימה לקנות לי אופנים, למה?! כי אני מאומץ והיא לא באמת דואגת לי

יש פה משהו הרבה יותר עמוק מסתם חושב שהוא מאומץ שימי לב.

 

[עוף]

כל אחד - הכי, אין יותר.
כמו שהוא אוהב את כל האחים שלו- כל אחד אהבה מסוג אחר וכמו שהוא אוהב גם את אבא וגם את אמא.

יש לילד בעיה לבחור את ההכי אהוב עליו? (לרוב זה יהיה התינוק התורן...)

 

[י"ג מידות]

יש פה משהו הרבה יותר עמוק מסתם חושב שהוא מאומץ שימי לב.

סורי עדיין אין לי ילדים
אני מספר לכם מה אני עשיתי בתור ילד
הפכתי לאמא שלי את כל מדפי המסמכים

 

[120161]

ילדים קטנים "צרות" קטנות
ילדים גדולים "צרות" גדולות
כאשר הילדים גדלים מגיע המבחן האמיתי
לדוג' כאשר כלה טענה בדמעות שאני מפלה
זו היתה סתירת הלחי הנוראה בחיי (ועברתי בחיים)
ביקשתי סליחה על עצם העלבון
חפרתי בליבי וידעתי
זה לא נכון!!!
כל אחד מילדי ובני זוגם הוא באמת מיוחד בפני עצמו ואהוב מאד!
ההבדלים ביחס נובעים ממציאות משתנה ולא תלויה בנו וגם מנטליות מהבית בו הם גדלו והציפיות בהתאם...
אני מתכוונת שבאמת יש ענין לערוך חשבון נפש
ולא רק להצהיר הצהרות
(אני אישית הייתי ה"אתרוג" המוצלחת, היפה... - מצב בהחלט לא בריא).
כאשר בני האהוב הלך לרעות בשדות זרים חיפשתי נוסח תפילה להביע את הקשר הנפשי שלי אליו
רציתי לבקש שיחזור לפחות פיזית
(חברים חכמים כמוהו אמרו לו שלא יבא הביתה שלא לצער את ההורים?!?!?!)
אמרתי לבוראי "כל ילד הוא אבר מאברי (אפרופו אצבעות) וחלק ליבי!"
וב"ה כעבור שנתיים של נתק חזר לקשר חם.
כאשר בת יקרה כעסה עלי שכביכול אני לא מספיק דואגת לה ולקשייה
כתבתי לה מתוך אמת עמוקה "את אבר מאברי וחלק מליבי!"

 

[aster]

אסור לחכות שילד ישאל את השאלה הזו, צריך כבר לפני זה להחדיר לו שאוהבים אותו

אמרתי לבן שלי (5) 'יו איך שאני אוהבת אותך, למה אני אוהבת אותך?' והוא ענה לי: ' כי הגשתי לך מה שביקשת...' ואז הסברתי לו (בכמה הזדמנויות - עד שהיום הוא מסביר את זה לאחים הקטנים) 'אני אוהבת אותך כי אתה הבן שלי, ואמא אוהבת את הילדים שלה!!! זה שאתה עושה מצוות זה בונוס נחמד... אבל לפני הכל ואחרי אני אוהבת אותך!!!'

 

[BIZZARC- עשירה]

טכנית האצבעות יכולות להשתוות ניסיתי הרגע

גם אם מצד אחד מצליחים להשוות מהצד השני הם לא יהיו שוות

 

[120161]

שוב כותבת מפרספקטיבה ...
אין להתרגש כלל מילד שטוען הוא מאומץ
אלא אם כן זה באמת
קראתי המון ספרים בצעירותי
נכון משם קיבלתי את הרעיון...
אז מה ...
לילדים יש צורך לפרשן לעצמם דברים שלא מסתדרים
לא נותנים לי - סימן שלא אוהבים אותי...
וכן ילדים הם חכמים מאד ומניפולטיביים לא קטנים.
ככל ההורה רגוע ובטוח בעצמו
הילד ירגע יתבגר ויעשה לכם נחת בפקחותו שתכוון לטוב

 

[איזה מאמי]

כמו שאמרו כל אמא אוהבת את כל הילדים שלה,
אבל בכנות- לכל אד זה ממקום אחר, עם רגשות אחרים...
וגם אם נתאמץ לגרום לילדים שלנו להרגיש שוים-
במוקדם או במאוחר הם יתפכחו ויראו שאין שויון וכל אחד הוא שונה.
מה שכן- כבר מגיל צעיר לדבר על ערך עצמי בלי קשר לתנאים!!
(גובה, חכמה, הצלחה, זריזות...)
אתה יקר ואהוב כי אתה יהלום, אתה הבן שלי, בן של מלך...
וגם לשוחח על קנאה ופרגון-
אם יש לי פחות ממנו מה זה אומר,
ועל זה שלפעמים לו יש ולפעמים לך,
וכל אחד עם הפעקלה שלו...
אלו מסרים חשובים ומשמעותיים מגיל רך ממש!

 

[-רות-]

מה אתם עונים לילד שהוא בטוח שהוא מאומץ....

לחכות שזה יעבור...
כמובן שיש פעמים שזה נובע מחסך רגשי מסוים
אבל במרבית הפעמים זה סוג של שלב מדומיין שהרבה ילדים עוברים
ומתישהו הם פשוט מבינים שהחיים לא סיפור מתח, ורוב הילדים גדלים אצל ההורים שלהם...
וכל ילד מתישהו תוהה עם הוא באמת אהוב או לא...
גם אני תהיתי המון פעמים אם אני מאומצת למרות שאני דומה מאוד לאמא שלי, ויש לי תמונות איתם מגיל יום, וגם פחות סביר שההורים שלי אימצו תינוקת כשכבר היה להם ארבעה... אז מה, לא שיכנע אותי

 

[QA Automation]

אם ילד בטוח שהוא מאומץ , וממש מחפש הוכחות לזה , הייתי קודם כל מנרמלת את זה ואומרת לו בפשטות שהרבה ילדים עוברים את השאלה הזאת וזה דבר נורמלי שהוא שואל אותה את עצמו אבל אנחנו בטוחים בוודאות שהוא לא מאומץ.

 

[KATZEFET]

מה אתם עונים לילד שהוא בטוח שהוא מאומץ....

כנראה שצריך להבין ממה נובעת השאלה,
אם זה סתם משהו חולף.. או משהו יותר עמוק...
תלוי אולי בגיל של הילד, אבל שמעתי פעם מישהי שאמרה (לילדה)
אם היית מאומצת אבא לא היה יכול לגעת בך... וברור שאם כך סימן שאת בודאי לא מאומצת

 

[אליינה גילברט]

ה' זיכה אותי בשלושה אוצרות מדהימים אבל בהפרשים גדולים מאד.
אז מה הייתם עונים לילד בן 8 חכם מאד עם המון ידע והבנה שלא תואמת גיל(מחונן)-
שבטוח שאני לא אוהבת אותו עובדה שאני לא רוצה ילד נוסף עם גנים כמו שלו(ציטוט).
וניסינו הכללללל.
והוא ילד ששומע כל הזמן כמה אוהבים אותו ויקר ומיוחד ומדהים(טקס סוד כל לילה לפני השינה, פינוקים וצומי בשפע)
הוא כנראה קרא ספר על תורשה והכניס לעצמו גוק לראש שלא מוכן ללכת...

 

[איילת556]

יש לשרה קיסנר ולאה פריד סיפור יפה, לא זוכרת את שמו, על את מי אמא אוהבת הכי, שווה להשמיע...

ובנוגע לזה -

מה אתם עונים לילד שהוא בטוח שהוא מאומץ....

לכן שומרים את הצמידים מבית החולים, של האמא ושל התינוק. זו הוכחה מוחצת

 

[-רות-]

ה' זיכה אותי בשלושה אוצרות מדהימים אבל בהפרשים גדולים מאד.
אז מה הייתם עונים לילד בן 8 חכם מאד עם המון ידע והבנה שלא תואמת גיל(מחונן)-
שבטוח שאני לא אוהבת אותו עובדה שאני לא רוצה ילד נוסף עם גנים כמו שלו(ציטוט).
וניסינו הכללללל.
והוא ילד ששומע כל הזמן כמה אוהבים אותו ויקר ומיוחד ומדהים(טקס סוד כל לילה לפני השינה, פינוקים וצומי בשפע)
הוא כנראה קרא ספר על תורשה והכניס לעצמו גוק לראש שלא מוכן ללכת...

וואו
חייבת להגיד שהילד באמת גאון
אני הייתי אומרת לו שאת מאוד רוצה ומתפללת על זה אבל בינתים ה' עוד לא נתן לך
ושגם עליו התפללת הרבה
סביר להניח שאם הוא יודע כל כך הרבה, הוא בטח יודע שלא תמיד ילדים באים באוטומטי...
הוא גם בטח למד על רחל ורבקה
לדעתי ההסבר הפשטני יהיה הכי נכון

 

[אלמוג טלולקר]

ה' זיכה אותי בשלושה אוצרות מדהימים אבל בהפרשים גדולים מאד.
אז מה הייתם עונים לילד בן 8 חכם מאד עם המון ידע והבנה שלא תואמת גיל(מחונן)-
שבטוח שאני לא אוהבת אותו עובדה שאני לא רוצה ילד נוסף עם גנים כמו שלו(ציטוט).
וניסינו הכללללל.
והוא ילד ששומע כל הזמן כמה אוהבים אותו ויקר ומיוחד ומדהים(טקס סוד כל לילה לפני השינה, פינוקים וצומי בשפע)
הוא כנראה קרא ספר על תורשה והכניס לעצמו גוק לראש שלא מוכן ללכת...

אתן עצה שקראתי באחד הספרים ומקווה שיעזור,
ילד לא מחפש שיתנו לו רק מתנות ועוד, ילד רוצה יחס חם של הורים,
והכוונה לא שיבואו וילטפו אותו ויתנו לו כל מה שהוא רוצה נישוקים וחיבוקים, זו לא הכוונה של הילד.

ניתן דוגמא על ילד בגן,
הילד הגיע מהגן וצייר ציור,
הילד מראה לאמא ולאבא תראו איזה ציור, ומה ההורים אומרים וואוו איזה יפה אתה מממש צייר, ומיד לאחר מכן הילד חוזר לשחק וההורים חוזרים לעבודתם,

לא ולא זו לא הדרך
תסכלו על הציור, ותפתחו איתו שיחה, וואוו את השמש ציירתה ממש יפה ואת הילד הזה גם אבל למה הוא נראה ככה, ולמה ציירת את זה ככה, ומה חשבת כאן.

מכאן הילד יפתח שיחה עם ההורים ויתחיל לספר על כל פרט ופרט ולמה ככה ולמה ככה, זו העצה הנכונה ובוודאי שיש עוד עצות,
מכאן הילד מתחיל לראות שההורים באמת אוהבים אותו, וכך בכל מקרה לפתח שיחה עם הילד, ואז הילד יבין שאוהבים אותו.

כך נראה לעניות דעתי מקווה שעזרתי ושיהיה בהצלחה לכולם וגם לי חחחח

 

[י"ג מידות]

יש לשרה קיסנר ולאה פריד סיפור יפה, לא זוכרת את שמו, על את מי אמא אוהבת הכי, שווה להשמיע...

ובנוגע לזה -

לכן שומרים את הצמידים מבית החולים, של האמא ושל התינוק. זו הוכחה מוחצת

יוסי היה ילד חכם, אבל היה לו רעיון אחד שגרם לו להרגיש כמו דג מחוץ למים – הוא היה בטוח שהוא מאומץ. כל פעם שההורים שלו קראו לו "הילד שלנו", הוא היה מתכווץ כמו עגבנייה בשמש. "למה הם מתעקשים על זה? הם בטח מנסים לשכנע אותי!" חשב לעצמו.

יום אחד, אחרי שיחה עם חבריו לחיידר, יוסי החליט שהוא חייב לגלות את האמת. הוא חיפש רמזים בכל מקום – מתחת למיטה, בתוך הארון, אפילו בתוך קופסת הקורנפלקס. אבל שום דבר לא עזר. ההורים שלו, מצד שני, ניסו לשכנע אותו בכל דרך אפשרית שהוא הבן הביולוגי שלהם. "יוסי, אתה דומה לנו כמו שתי טיפות מים!" אמר אביו, אבל יוסי רק ענה: "כן, אבל מים מזוהמים!"

אמא של יוסי, שהייתה מאוד נחושה, החליטה לעשות משהו דרסטי. היא נכנסה לחדר השינה שלה, חיפשה את הצמיד המיוחד שלה – זה שהיה לה בבית החולים כשילדה את יוסי. "אולי אם אני אמצא את הצמיד, זה יוכיח לו שהוא הבן שלי!" היא חשבה.

בזמן שהיא חיפשה, יוסי עמד מחוץ לדלת, שומע את הרעש. "מה היא עושה שם? אולי היא מחפשת את ההורים האמיתיים שלי?" הוא חשב, והתחיל לדמיין את עצמו מתאחד עם משפחתו האמיתית – משפחת פנדות, כמובן.

אחרי כמה דקות של חיפוש, אמא של יוסי מצאה את הצמיד. "הנה! זה הצמיד שלי! זה הוכחה שאני אמא שלך!" היא קראה בהתלהבות. יוסי נכנס לחדר, ראה את הצמיד, והגיב בציניות: "וואו, אמא, עכשיו אני בטוח שאני הבן שלך. מי עוד היה יכול להחזיק צמיד כל כך לא אופנתי?"

אמא שלו צחקה, והבינה שהילד שלה לא באמת מאמין שהוא מאומץ. "יוסי, אתה יודע מה? גם אם היית מאומץ, היית הילד הכי מדהים בעולם!" היא אמרה בחיוך.

יוסי חייך, והבין שהאהבה של ההורים שלו היא מה שחשוב באמת. "אוקי, אמא, אני מאמין לך. אבל אם אני לא מאומץ, אז למה אני לא מקבל יותר עוגיות?"

 

[120161]

הקשבה והכלה, קבלה וסבלנות
הורים לא בתפקיד של פתרון בעיות
אלא לתת מקום לרגשות ולמחשבות (גם עקומות).
להקשיב בסבלנות בלי להלחץ (לא כדאי לומר בלחץ ובבהלה "חס ושלום" בוודאי אני אוהבת אותך ורוצה עוד...)"
לא לחפש להוכיח את ההפך
ילד צריך לעבור את קשייו ולא נוכל להחליק לו ...

 

[י"ג מידות]

העיקר!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לא לעשות עסק

 

[כובע הנזיר]

במידה ויש ילד שאוהבים יותר וילד שאוהבים פחות אזי הקושיא היא על עצמכם איך זה יכול להיות, הרי כולם ילדים שלי.
אדם אוהב את ילדיו כי הם ילדיו ולא בגלל שום סיבה אחרת, ודוקא בגלל זה האהבה חייבת להיות שווה.

מאחלת לך שלא תדעי מה זה ילד שפוגע, מעליב ומשפיל את הוריו.
בהתרסה ובמודעות!
לאורך זמן!
כן, יש דבר כזה!
ואז האהבה מתחבאת עמוק עמוק מתחת כל הדמעות, היגון, רגשי האשמה, האכזבה והבושה

 

[כובע הנזיר]

מסננים לו חומרי קריאה...
הוא תולעת ספרים שקורא גם ספרים ישנים?
כי שאני הייתי ילדה היה טראנד של ספרים חרדים על ילדים שגילו פתאום שהם מאומצים,
וחצי ממי שאהב/ה לקרוא היה בטוח שהוא מאומץ.
האלו בספרים היו מוצאים בבית הוכחות וכו'

גם אני כנ"ל קראתי הרבה וחשדתי שאני מאומצת. לא עזר הדמיון, התמונות כשאני בת עשר דקות... וכו

היום אני אומרת לילדים שלי לפעמים אחרי מריבות מתישות שפעם היו שתי אחיות שאף פעם לא רבו ובסוף גילו שהן מאומצות. ככה לכל מריבה יש פן חיובי שמזכיר את קשר הדם בינינו...