שיתוף - לביקורת ספר נוער בוגר חדש - רפאל

[ק. כצן]

עוד אפשרות של כריכה שמשלבת בין רעיון הבחירה לבין העיצוב הקודר שבו בחרתם. מה אתם אומרים?

 

[סיפורים בע"מ]

שם הספר מסתיר את החלק המשמעותי בכריכה (יש שם דמויות, נכון?).
הפונט עצמו נראה יותר מודרני ויפה

 

[אוראל סולטן]

האחרונה הרגישה לי קצת עם 'עומס' פרטים על העין...
בכל אופן, כריכות יפות וסיפור עוד יותר כזה.

 

[א. פרי]

קודם כל תדעי לך שהספרים שלך הם סוג של הצלה לנוער המתבגר שאין להם מבחר של ספרי קריאה איכותיים.
ואגב, קהל היעד הזה אוהב וממש מחפש לקרוא סיפורים על גבורה ועל מלכים. (נראה לי שכולנו אוהבים את הסגנון הזה).

שנית, לגבי כריכה, ראיתי שהגיל הזה חיבב דווקא את הכריכה של קודיאל עם התמונה של הנסיך (נראה לי שמדובר על כרך של המלחמה? עדין לא קראתי).
כך שהמלצה שלי - אם הקונספט של דמויות שייך לתוכן של הסיפור,
כדאי לשים בכריכה דמות הדורה של גיבור הספר (למשל בממלכה במבחן יש למיטב זכרוני דמויות של נסיך או של גיבור הספר).
כריכה עם דמות ברורה יכולה לגרום לספר להיות יותר אטרקטיבי. בכל מקרה תמיד כדאי לשאול את קהל היעד.

 

[סיפורים בע"מ]

שנית, לגבי כריכה, ראיתי שהגיל הזה חיבב דווקא את הכריכה של קודיאל עם התמונה של הנסיך (נראה לי שמדובר על כרך של המלחמה? עדין לא קראתי).

הכריכה של קודיאל 3 לדעתי מהממת, אבל תואמת את ז'אנר הילדים, לא נוער בוגר.

כדאי לשים בכריכה דמות הדורה של גיבור הספר (למשל בממלכה במבחן יש למיטב זכרוני דמויות של נסיך או של גיבור הספר).
כריכה עם דמות ברורה יכולה לגרום לספר להיות יותר אטרקטיבי. בכל מקרה תמיד כדאי לשאול את קהל היעד.

בכריכות של ממלכה במבחן - דמויות מציאותיות, לא איורים, כך שזה יותר תואם לזאנר - מבוגרים. אבל לדעתי רק מוריד מיכולת הדמיון וגם מקשה על הכנסה לסמינרים, ספריות וכו' (אם לא היה מיה קינן - אולי לא היה עובר...)

 

[ק. כצן]

קודם כל תדעי לך שהספרים שלך הם סוג של הצלה לנוער המתבגר שאין להם מבחר של ספרי קריאה איכותיים.
ואגב, קהל היעד הזה אוהב וממש מחפש לקרוא סיפורים על גבורה ועל מלכים. (נראה לי שכולנו אוהבים את הסגנון הזה).

שנית, לגבי כריכה, ראיתי שהגיל הזה חיבב דווקא את הכריכה של קודיאל עם התמונה של הנסיך (נראה לי שמדובר על כרך של המלחמה? עדין לא קראתי).
כך שהמלצה שלי - אם הקונספט של דמויות שייך לתוכן של הסיפור,
כדאי לשים בכריכה דמות הדורה של גיבור הספר (למשל בממלכה במבחן יש למיטב זכרוני דמויות של נסיך או של גיבור הספר).
כריכה עם דמות ברורה יכולה לגרום לספר להיות יותר אטרקטיבי. בכל מקרה תמיד כדאי לשאול את קהל היעד.

תודה רבה, יקרה! איזה משוב חם! אני אחשוב על הרעיון של הדמות!
נסיתי לשאות את קהל היעד, אבל כמו שאמרה פה קודם סיפורים בע"מ, לא רק בפורום הזה אלא גם בחיים הדעות חלוקות

 

[ק. כצן]

פרולוג שאמור להכניס למתח בלי לגלות את סודות העלילה: (אתם תשפטו אם הצלחתי)

פרולוג​

זה היה ליל סתיו קר ולח, מכוסה בערפל סמיך ואפור, אשר נדחס בין סמטאות הנמל, משתלט על כל פינה ודוחק כל אור וחום. הערפל לחץ על העיניים, טשטש את קווי המתאר של העולם, והכביד על הלב כמשא בלתי נראה.

קבוצת אנשים לבושי מעילי מסע שחורים צעדה בזריזות על המזח הרעוע, שולי מעיליהם נוטפים מים ונגררים על הקרשים הרטובים. הם נעצרו ליד סירת משוטים קטנה, שחבליה שוזרו בעדינות סביב עמודי העגינה. כל קשר נקשר בזהירות יתרה, כך שהנוגעים בדבר יוכלו לפותחו בקלות.

"מהרו," לחש אחד מהם בקול עמוק ונמוך, כאילו הוא חושש שגם הערפל עשוי להאזין. הם טיפסו בזהירות אל הסירה, כל תנועה מדודה ושקטה, מנסים לחמוק מעיניהם הבולשות של השומרים. אך הערפל עשה את עבודתו: דחק את עיניהם של השומרים והותיר אותם חסרי אונים, כמו עיוורים בזירת קרב.

"הערפל הזה יכול להציל אותנו," אמר המנהיג החסון, קולו נוקב אך מתוח, "אך הוא גם עלול להיות למלכודת מוות עבורינו."

שיניו החשוקות נגלו לרגע באורו החיוור של הירח שהציץ לרגע מבעד לעננות הכבדה. הוא התיישב על ספסל הסירה, רגליו נטועות היטב על קרשי העץ הרטובים, מביט לצדדים בתשומת לב. לצדו ישב השקט, שותפו המופנם, מבטו נעוץ באופק הקודר.

שני משרתים ישבו בצדדים, ידיהם המאומנות לוחצות במרץ על המשוטים. צליל חריקת העץ מול הגלים נשמע בקצב אחיד, כמעט מרגיע, אך החרדה הייתה תלויה באוויר כמו חוט בלתי נראה המחבר את כל הנוכחים.

"השאלה אם נספיק להתרחק מהחוף עד עלות השחר," הוסיף החסון. הוא רקע בעצבנות ברגליו על תחתית הסירה, כאילו יוכל לעזור לה להתקדם מהר יותר בכוח רצונו בלבד.

לא רחוק משם, ספינת קרוולה מאובזרת היטב חיכתה להם, צלליתה נראית בקושי מבעד לערפל. ברגע שהגיעו אליה, טיפסו על סולם החבלים. המנהיג החסון פקד בקול חד: "הרם עוגן! פרוס מפרסים!"

צוות המלחים התעורר לחיים, תנועותיהם מדויקות ומהירות. הספינה התחילה להגביר מהירות, חודרת את מסך הערפל כמו חיה פצועה המנסה להימלט.

"נכון יהיה לנצל את הלילה למנוחה," אמר השקט בקול רגוע, מבטו מופנה אל חברו. "כאן לא נוכל להועיל עוד."

"אתה חופשי ללכת. החדר שלך מוכן," ענה החסון מבלי להסיר את עיניו מן האופק. ידיו נשלבו על חזהו, וגופו עמד קפוא כפסל, מבטו מנסה לחדור את הערפל כאילו יש בכוחו לגלות את הנסתר.

השקט נאנח, הניד בראשו קלות ופנה ללכת, אך עצר. הוא נעמד, מתבונן בחברו במבט מודאג. לרגע נדמה היה שהוא מתכוון לומר דבר-מה, אך המילים נשארו כלואות.

רעם פתאומי קרע את השקט. קול יריית תותח פילח את האוויר, מחריש את האוזניים וחוצה את הלילה כמו להב חד. הערפל רעד לרגע, והחשיכה העמיקה.

השקט החוויר, עיניו נפערות באימה. החסון הרפה את ידיו השלובות, ושניהם פרצו בריצה לעבר אנשי הצוות.

"כוון תותחים!" צעק השקט, קולו רועד אך נחוש.

הערפל והחושך היו בלתי חדירים, אך התחושה הייתה ברורה: אויב מתקרב, והקרב לא יהיה קל.

"כבו את העששיות!" קרא השקט שוב, רץ אל התורן הראשי, שם נתלו כמה עששיות בוהקות. אך איש לא שעה לדבריו. אנשי הצוות הפנו את מבטיהם אל החסון, ממתינים לפקודתו.

האיש עמד בקצה הסיפון, דמותו נראית כצל כהה על רקע הערפל. בידו לפיד בוער, והלהבה הקטנה נעה ימינה ושמאלה בתנועות מדודות, כמו סימן מוסכם מראש.

השקט עצר במקומו, עיניו מתרחבות בפליאה. מוחו העייף סירב לעבד את מראה הנגלה מולו. עד אשר ניגשו אליו כמה מלחים, פניהם קודרות.

"אני מצטער," לחש אחד מהם, קולו כמעט שבור. הוא אחז בזרועותיו של השקט וקשר את ידיו ורגליו בתנועות מדודות, כמעט רכות, כאילו מנסה להמעיט מכאב הבגידה.

המפרשים הורדו, החבלים נזרקו לים, וסיפון הספינה התמלא באנשים זרים. דמות הדורה טיפסה במעלה סולם החבלים, נוכחותה מוחצת. החסון התקרב אליה, ארגז כבד בידיו.

"אני מקווה שתעמדו בחלקכם בהסכם," אמר החסון בקול קר, כמעט מתכתי, בעודו מוסר את הארגז לידי הדמות.

היא פתחה אותו, בוחנת את תוכנו בקפידה כמעט טקסית. לאחר רגע קצר, הנידה בראשה באישור.

"היפטרו ממנו!" פקד החסון, קולו חד כתער, והצביע לעבר האיש הקשור.

האחרים הרימו אותו, כמו חבילה חסרת ערך, ונעלמו בערפל. החסון נותר לעמוד, דמותו מתמזגת באפלה, עיניו בוערות כגחלים עמומות, והערפל בלע אותו לתוך הלילה.

על המים, הסירה הקטנה החלה להתרחק, גוררת איתה את האיש הקשור, גופו קפוא אך מחשבותיו סוערות. "האם זה הסוף?" תהה, בעוד זיכרונותיו מתערבבים עם פחדיו.

ברקע, נותרה הספינה מאחור, צלליתה מתמוססת בערפל, שומרת את סודותיה עמוק בתוכה.

 

[סיפורים בע"מ]

לא רואה קשר. מניחה ש'השקט' זה כינוי. לרגע חשבתי שפשוט הקמת את מחשבותיו של החסון בתור דמות ואז התברר לי שזו דמות מאד משמעותית (אולי גם רפאל עצמו).
לדעתי - אם יש כינוי מוצלח יותר, בדומה לחסון - עדיף...

 

[אוראל סולטן]

יפה מאוד ומרתק, אך קצת הפריע לי ריבוי התיאורים בפסקה הראשונה...

 

[ק. כצן]

יפה מאוד ומרתק, אך קצת הפריע לי ריבוי התיאורים בפסקה הראשונה...

התקבל. נקצץ בהם מעט.

 

[ניקיאל]

אם יורשה, אציע אפשרות נוספת:

ספוילר

 

[ק. כצן]

מהמם!
אבל! המוציא לאור אהב את האפשרות עם הדמות. והמוציא לאור לרוב צודק במה שנוגע מה טוב למכירות.
עכשיו אנחנו מתלבטים בין 2 אפשרויות. רק שהמוציא לאור הוא כנראה זה שיחליט בסוף. סליחה שלאפשרות השניה לא עשיתי הדמיה...

 

[אוראל סולטן]

אהבתי את השנייה. הרגיש לי גם פחות 'בינתי'.
את ה'מתח לנוער' - נראה לי שעדיף לשים בשמאל למעלה.
מחכים כבר מעכשיו לספר...

 

[אא-אסתר]

השני לוקח

 

[סיפורים בע"מ]

עם מו"לים קשה עד בלתי אפשרי להתווכח
בכל אופן - אם זה הכיוון, למה שלא תמלאי את הגב בחלקים הראשוניים של הסקיצה, אלו שהיו למטה עם שתי הדמויות? כשהם בפרונט - מעמיס, אבל בגב לדעתי יוסיף.
אגב, אני לא יודעת אם מטרתך לבטא את החם כטוב או לחילופין את הקר, אבל משמעותי ביותר לאיזה כיוון הדמות מסתכלת. (חסר משמעות לפני קריאה, אבל אחרי קריאה...)

 

[ק. כצן]

צהריים טובים לסופרים וסופרות הבקיאים והבקיאות!
שאלה לי אליכם.
אני מרגישה שהספר שלי הוא לא רק מתח במובן המוכר של המילה בציבור שלנו. אני רוצה לכתוב על הכריכה - *מתח*דרמה*
כמו שראיתם בדוגמא של הכריכה.
כי זה נראה לי יותר משקף את הפנימיות של הספר. מה אתם אומרים? איך זה יתקבל?
מחכה מאד לשמוע את דעתכם!

 

[ח.ד. וחלק]

צהריים טובים לסופרים וסופרות הבקיאים והבקיאות!
שאלה לי אליכם.
אני מרגישה שהספר שלי הוא לא רק מתח במובן המוכר של המילה בציבור שלנו. אני רוצה לכתוב על הכריכה - *מתח*דרמה*
כמו שראיתם בדוגמא של הכריכה.
כי זה נראה לי יותר משקף את הפנימיות של הספר. מה אתם אומרים? איך זה יתקבל?
מחכה מאד לשמוע את דעתכם!

אפשר אולי לכתוב: 'דרמת מתח לנוער'.

 

[ק. כצן]

יש כאן עוד שאלה:
קראו את הספר שלי גם מבוגרים בני 20-30 והביעו דעה כי הספר מתאים מאד גם להם. אם אני כותבת נוער, אני מצמצמת את קהל היעד...
וגם: באמת אומרים "דרמת מתח"?

 

[ת.עקבי]

יש כאן עוד שאלה:
קראו את הספר שלי גם מבוגרים בני 20-30 והביעו דעה כי הספר מתאים מאד גם להם. אם אני כותבת נוער, אני מצמצמת את קהל היעד...
וגם: באמת אומרים "דרמת מתח"?

קראתי השבוע את שני הספרים האחרונים של קודיאל. נהניתי מאד, רק הפריע לי שהייתי צריכה להסתיר את זה שאני קוראת אותם, הכריכה די מסגירה ובעלי צחק עלי שאני קוראת עם ניקוד חח.
מהמעט שקראתי על הספר החדש - אכן נשמע שהוא פונה לזאנר בוגר יותר. אם נוער צעיר או מבוגר יותר - על זה כדאי שתתייעצי עם קוראי הבטא, אם יש. אחרי שתגיעי להגדרת הזאנר הנכון את יכולה פשוט להחליט למקם את זה בצורה פחות בולטת, למשל בגב בתוך המלל על הספר (שורות אחרונות על הסופרת, נניח: כותבת סדרת קודיאל וסוד הזהב פונה כעת גם לנוער הבוגר...).
מה שכן - בבקשה שהכריכה תהיה תואמת, כדי שאוכל לקרוא בכיף על הספה ולא להתחבא מאימת הגיסות וכו'
ובלי ניקוד, כן??

 

[ת.עקבי]

לגבי הדרמת מתח - לרוב מתח נובע מדרמה, לא? כך שמתח מסכם את הדרמה גם כן...
לא כותבת מידיעה. בכל אופן - כדאי לטייל בחנויות ולראות מה הקונספט שם. טכנית ממש לא חייב לציין, אבל דווקא בגלל שהספרים הקודמים שלך יועדו לילדים (למרות שגם מבוגרים נהנו מהם) - חשוב להדגיש את ההבדל בדרך כלשהי.