אתגר אתגר דיאלוג מוזיקלי - נספח.

[Avigail Amram]

לאתגר

@ניהול קהילת כתיבה @מ. י. פרצמן אשמח אם תוכלו לנעוץ את האתגר. תודה רבה.

 

[תמרוז]

אתגר מאתגר וחמוד! תודה.

 

[מימיי]

איזה אתגר מעניין!
אהבתי.

 

[ימים טובים יבואו]

אתגר כלבבי! אבל בול! מה שאני אוהבת לעשות..

 

[NeWord]

קודם כל תודה ל @Avigail Amram על האתגר המיוחד! מזכיר לי תרגיל בדרמה בו נותנים לכל המשתתפים טקסט לבן, דיאלוג או מונולוג ללא רקע או פרשנות וכל אחד צריך להציג את הקטע לפי הפרשנות שהוא נתן לו... אהבתי!

 

[מ. ש]

אתגר מיוחד!
ועמניין

 

[הלוחשת לתווים]

ווואו איזה אתגר יציאתי!!
יש מינימום מילים?

 

[Avigail Amram]

אתגר מאתגר וחמוד! תודה.

איזה אתגר מעניין!
אהבתי.

אתגר כלבבי! אבל בול! מה שאני אוהבת לעשות..

קודם כל תודה ל @Avigail Amram על האתגר המיוחד! מזכיר לי תרגיל בדרמה בו נותנים לכל המשתתפים טקסט לבן, דיאלוג או מונולוג ללא רקע או פרשנות וכל אחד צריך להציג את הקטע לפי הפרשנות שהוא נתן לו... אהבתי!

אתגר מיוחד!
ועמניין

ווואו איזה אתגר יציאתי!!

תודה לכם

יש מינימום מילים?

לא.
זה יהיה מאוד נחמד אם הדיאלוגים לא יהיו קצרים מידי, אבל זה לא ישפיע על השיפוט.

 

[שיבת ציון]

@Avigail Amram ,
קודם כל, תודה על האתגר המיוחד!
ממש עשה לי חשק לכתוב...

דבר נוסף,
שמתי לב עכשיו שבאחד הקטעים הוספתי עוד דמות. זאת אומרת, זה לא בדיוק דיאלוג בין שני אנשים...
זה בסדר מבחינת השיפוט?

"כן", הילד הנהן. "אבל-", הוסיף במהירות, כאילו נזכר והתחרט על מה שאמר, "היא לא רוצה שאף אחד יפריע לה...".

הוא נאנח. "אני יודע...", הרכין את ראשו מעט. נסה לחשוב מה לומר כעת. פסיעות נוספות, נועזות יותר, דשדשו על חול המדבר שרות הפכה לה לבית.

"מי זה?", קול גבוה, החלטי, בכור של אמא שלו.

הוא הרים את ראשו והביט בעיניים החזקות שלרגע אחד התמקדו בו. אולי נזכרות ברגעים של חיבוק וצחוק, אולי לא. חייך חיוך קטן, מתגעגע, ואמר:

"דוד אפרים".

 

[Avigail Amram]

שמתי לב עכשיו שבאחד הקטעים הוספתי עוד דמות. זאת אומרת, זה לא בדיוק דיאלוג בין שני אנשים...
זה בסדר מבחינת השיפוט?

זה בסדר. לא מפריע לשיפוט.

 

[שמואל אגסי]

העלתי קטע. אשמח להערות והארות.

 

[אינפרא]

העלתי קטע. אשמח להערות והארות.

כנ"ל.

 

[רבקהנ]

העלתי קטע. אשמח להערות והארות.

כנ"ל.

גם אני אשמח.
כנראה לאנשים אין זמן לקרוא בעיון ולהאיר אז בוא נעשה עסק - כל אחד יקרא ויגיב לאחר.
אני אקרא עכשיו את הקטע של @שמואל אגסי

 

[רבקהנ]

אני אקרא עכשיו את הקטע של @שמואל אגסי

קטע מיוחד! אהבתי במיוחד את האנלוגיה לסוס. זה מותיר את הקורא עם מחשבות באשר למהות תפקידם של ההורים. הלוואי שלא נהיה מאלפים ותו לא.
אהבתי גם את זה שהקטע הראשון נגמר בלי שום פתרון, ובקטע השני כן יש איזה אופטימיות ואמונה ביכולות הסוס. הקטע השני משלים מאוד יפה את הראשון.

בקשר להערות.
היו דברים זניחים בפיסוק שנשמטו.
הקטע הראשון היה תמציתי ופחות תיאורי משמעותית מהקטע השני. כמובן שהרקע הססגוני של הקטע השני והמיוחדות שלו, הופך אותו למעניין יותר ולכן ההשקעה בו גדולה יותר (אצלי זה קורה אוטומטית בראש. כשאני מספרת על מקומות או זמנים שונים מהמציאות הכל יותר עשיר בדימויים ותיאורים והמשלב הלשוני עולה רמה). ובכל אופן גם את העולם השגרתי והמוכר אפשר לתבל בתיאורים, כפי שאכן כבר יש, אם כי די בקיצור.

 

[ימים טובים יבואו]

@שיבת ציון אהבתי ממש. קטעים יפים, נוגעים, ובעיקר - שונים מאוד מאוד. אותם מילים, משמעות אחרת לחלוטין. מאוד התחברתי לקטע הראשון..
@קפטן אמריקה אהבתי. הצלחת לקחת את אותם המילים למחוזות אחרים..
@אינפרא כתיבה טובה. אהבתי את זה שהדמויות היו אחרות בקטע של האופי שלהם, ושידרו משהו אחר. זה בעצם כמעט אותה הסיטואציה, אבל מה שמרגישים כלפיהם אחר. בראשון שתי בנות שמעוררות אמפטיה, מה שמבוטא בעיקר זה הרגש. ובקטע השני סיטואציה יותר קרה, סמכותית, מקום יותר רשמי - עבודה וזה.. יותר סגנון שכלי. זה מעניין..

זהו בינתיים.. אולי בהמשך אקרא עוד..

 

[שיבת ציון]

@שיבת ציון אהבתי ממש. קטעים יפים, נוגעים, ובעיקר - שונים מאוד מאוד. אותם מילים, משמעות אחרת לחלוטין. מאוד התחברתי לקטע הראשון..

תודה רבה!!

 

[שמואל אגסי]

האמת שאת צודקת לחלוטין.
צריך להשקיע יותר בתיאור קטעים כביכול שגרתיים. אחר הכל אלו הם הקטעים שצריך לעניין בהם את הקורא. בקטעים הססגוניים הקורא לא צריך את העזרה של הסופר כדי לתאר את הסצנה.

 

[שמואל אגסי]

ואוו @רבקהנ , קראתי עכשיו את שלך.
עדיין תחת ההשראה של הדימוי החזק וההקבלות העוצמתיות, בין התקופה ההיא לקשיי היומיום של הדור שלנו.
(למשל אהבתי את ההקבלה בין פחי הנפש בבניית הרי המסכנות, לבין המאזן הוצאות - הכנסות)
ממש אהבתי.

אם כי מוכרחני לציין שאינני חושב שזה המצב בדורנו. בדורם אכן לא שמעו מקוצר רוח ומעבודה קשה, אבל היום אני לא חושב שיש אנשים בני תורה, שלא מאמינים שתהיה גאולה, בכל אופן, וודאי שאין שיח כזה.

 

[רבקהנ]

ואוו @רבקהנ , קראתי עכשיו את שלך.
עדיין תחת ההשראה של הדימוי החזק וההקבלות העוצמתיות, בין התקופה ההיא לקשיי היומיום של הדור שלנו.
(למשל אהבתי את ההקבלה בין פחי הנפש בבניית הרי המסכנות, לבין המאזן הוצאות - הכנסות)
ממש אהבתי.

תודה רבה! שמחה מאוד לשמוע!

אם כי מוכרחני לציין שאינני חושב שזה המצב בדורנו. בדורם אכן לא שמעו מקוצר רוח ומעבודה קשה, אבל היום אני לא חושב שיש אנשים בני תורה, שלא מאמינים שתהיה גאולה, בכל אופן, וודאי שאין שיח כזה.

נכון, ברוך ה'.
באמת היה לי קשה להכנס לראש של מישהו שפחות בעניין, כי איך אפשר שלא. ניסיתי לתאר מישהו שמאמין באופן כללי אבל פחות שזה ממש עכשיו ושצריך להתכונן לזה מעשית.
אבל אני חושבת שגם הדמות שיצאה, היא בכלל לא דבר מקובל וטוב שכך.
תודה על ההערה החשובה!

 

[שמואל אגסי]

@דודה קראתי ונהנתי.
החקירה אותה חקירה, השאלות אותם שאלות, והאירוע אותו אירוע. רק הרקע משתנה, ומשנה בעקבותיו את כל הדיאלוג.
קולע בדיוק למה שהאתגר מחפש. (לפחות לדעתי...)