תקשורת איך יודעים אם ילד משקר או דובר אמת?

  • הוסף לסימניות
  • #21
כאשר ילד משקר הרבה, אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש כהורים.
ולבדוק: מה מלחיץ אותו כל כך בבית, שהוא צריך לשקר.
מה הקשר מלחיץ?
לילדים מתוקים יש דמיונות- אין יותר בריא מזה...
ילד שלא משקר זה ילד חסום- בלי חלומות
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
כל עוד זה אפשרי (אין ניזוקים בסביבה וכו')
מעדיפה לצאת תמימה וסתומה, ולא לתת יחס לשקר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
  • הוסף לסימניות
  • #24
  • הוסף לסימניות
  • #25
מה הקשר מלחיץ?
לילדים מתוקים יש דמיונות- אין יותר בריא מזה...
ילד שלא משקר זה ילד חסום- בלי חלומות
תלוי בגיל
ילד בן 10 שמשקר -דורש בדיקה של ההורים מה מפחיד בהם
ילד בן 4 שדובר רק אמת- דורש בדיקה מה אצלו לא תקין
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
רק נדגיש שכל הדיון הוא על ילדים שכבר עברו את השלב של להבדיל בין מציאות לדמיון.

[ילד עד גיל 5 (בערך) לא יודע להבחין בין דמיון למציאות, לכן לפעמים הוא יגיד דברים שלא קרו - רק בגלל שהוא דמיין את את זה/ רצה שככה יהיה, זה לא שקר].
בגיל הזה כשאני רואה שדמיין אני אומרת לו 'אתה אומר את זה כי אתה מאד רוצה שזה יקרה? תראה זה לא היה ככה אלא א' ב' ג'
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
לדעתי העניה, הרבה פעמים עדיף 'לא לדעת' שהילד שיקר. זו רק דעתי.
אני חושבת שזו הייתה גם דעת הרב שטיינמן, לא זוכרת כרגע מקור, אשמח אם יש למישהו מקור בשמו שלפעמים צריך 'לא לראות'.

בכללי אני נוטה לא לעשות ענין, לפעמים כשאני מזהה בשיחה עם ילד שהוא לא דובר אמת, אני מסתכלת עליו בחיוך כזה חצי קריצה, שהוא כבר מעצמו צוחק ואומר טוב אמא, באמת זה לא היה ככה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
מה דעתכם, איך מזהים שקר אצל ילדים?
לא חושבת שיש תשובה לשאלה הזאת, כל ילד והאופי שלו, כל הורה והשימת לב שלו
אין דרך אחידה לגלות שקרים של ילדים, כמו שאין דרך אחידה שבה ילדים מגיבים/ משקרים...

וממש לא תמיד ההורים יודעים שילדיהם משקרים!...

ומאיפה המסקנה שילד שלא משקר יש לו בעיה (ילדים קטנים)??!!
חסרים ילדים עם אופי ישר שלא ישקרו?? חסרים ילדים עם תמימות טהורה שלא רוצים לשקר כי אסור???
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ומאיפה המסקנה שילד שלא משקר יש לו בעיה (ילדים קטנים)??!!
חסרים ילדים עם אופי ישר שלא ישקרו?? חסרים ילדים עם תמימות טהורה שלא רוצים לשקר כי אסור???
חלק מהתפתחות תקינה במוח של ילדים זה אי אבחנה בין דמיון למציאות.
כשילד עד גיל 5-6 רוצה משהו המוח שלו מצייר לו תמונה מוחשית שזה קרה.
לכן הכי הגיוני שילד בגיל הזה אומר דברים שלא היו (לא הייתי קוראת לזה משקר כי זה לא המקור)

הבן שלי מאד רצה לשבת ליד הגננת אז הוא סיפר לה שאבא שלנו נסע לחו"ל- מה שקורה הרבה פעמים ואז כשמסתדר בגן הוא יושב לידה.
בראש שלו- ובהתפתחות התקינה, הוא מאד רצה משהו והייתה לו לזה סיבה מוחשית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אני חושבת שצריך לדעת מתי הילד דובר אמת ומתי לא.
וגם לדעת איך לעצור זאת. משום שאם ילד גדל עם נטיה לשקר ומצליח לשקר שוב ושוב בלי שעולים עליו, הוא עלול למסחר את ההצלחה ולגדול חלילה שקרן.
איך באמת מפסיקים שקרים אצל ילדים שממשיכים עם זה גם בגיל 8-9-10?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
וגם לזה אשמח לשמוע את דעתכם, איך להגיב לשקרים של ילדים קטנים ?
לא יודע מה איתכם-אבל בגיל הזה אני יודע את האמת עוד לפני שאני שואל,
ואני יודע גם את התשובה שיענה אם נשאל אותו... ולכן אני לא ישאל.

ותכלס' מה שהכי ימנע שקר זה לא להרגיל את הילד לשקר... ואיך מרגילים ילד לשקר..
א' כששואלים אותו דבר שיודעים שהוא חיב לשקר..
ב' דוגמא אישית.. וכן גם למשל להגיד לילד תמסור למי שבדלת או בטלפון שאני לא בבית.. זה ללמד אותו לשקר,
ג' וגם כל האוירה בחוץ בעיתון זועקת שקר, שילד רואה פרסומת למוצר שהוא הכי טוב ועוד הגזמות הוא מתרגל לחיות בעולם של שקר... ואכמ"ל,

עוד מחשבה עכשיו עולה לי שאף פעם לא להגיד לילד "לאבא/אמא אומרים רק את האמת" או להראות פרצוף של פגיעה אישית, כי זה לא העיקר העיקר הוא שלא מוצאים שקר מהפה וגם להסביר שגם לאח קטן וחבר לא משקרים, שהילד לא יתפוס ששקר זה סוג של פגיעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
שאלה קשה שאלתם.
ולמה?
כי עד הקיץ האחרון חשבתי שאני יודעת לזהות שקר אצל ילדים. כשהיה צורך העלמנו עין, וכשהיה צורך, העמדנו במקום.
בקיץ הבנתי שיש שקרנים אלופים! גאונים! שקשה מאד לעלות עליהם.
עם כח הדמיון שלהם, הם נכנסים לסיפור כ"כ חזק שהם פשוט מאמינים לעצמם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
שאלה קשה שאלתם.
ולמה?
כי עד הקיץ האחרון חשבתי שאני יודעת לזהות שקר אצל ילדים. כשהיה צורך העלמנו עין, וכשהיה צורך, העמדנו במקום.
בקיץ הבנתי שיש שקרנים אלופים! גאונים! שקשה מאד לעלות עליהם.
עם כח הדמיון שלהם, הם נכנסים לסיפור כ"כ חזק שהם פשוט מאמינים לעצמם.
חחח
את מסכימה לשתף?? נשמע עסיסי וחכם הילד שלך
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נשמע אשכול פרסומי
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נשמע אשכול פרסומי
ומעולה מצד פותחת האשכול שעושה את זה בשם מלא וגלוי,
שלא מעורר תחושת 'אנטי'.
הבנתי מיד שזה שיווקי, ולא הפריע לי להגיב באשכול,
שלא כמו אם הייתה כותבת - 'מישהי מכירה את לגדל? שמעתי שזה נורא נורא מוצלח ויפה'
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ומעולה מצד פותחת האשכול שעושה את זה בשם מלא וגלוי,
שלא מעורר תחושת 'אנטי'.
הבנתי מיד שזה שיווקי, ולא הפריע לי להגיב באשכול,
שלא כמו אם הייתה כותבת - 'מישהי מכירה את לגדל? שמעתי שזה נורא נורא מוצלח ויפה'
כל מילה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום לכולם,
לאחרונה יוצא לי לשמוע המון על המושג "תודעת שפע".
זה נשמע מושג מאוד מבטיח, אבל ככל שאני מנסה להבין אותו לעומק עולות לי שאלות שמעסיקות אותי מאוד, ואשמח לשמוע את דעתכם ומניסיונכם.

אני מנסה להבין את הקשר בין זה לבין האמונה והחינוך שקיבלנו.
רובנו גדלנו על מסרים של "השלמה עם המציאות" – הגישה שאומרת שמה שמגיע לנו - נקבל, ואם לא קיבלנו , כנראה שזה לא הזמן או שזה לא בשבילנו.
למרות שיש בזה המון אמת ואמונה, אני תוהה האם לפעמים המסרים הללו הופכים אצלנו ל"אמונות מגבילות"?
הרי אם אני אומרת לעצמי "זה מה שיש ועם זה נסתדר", האם אני לא חוסמת בטעות את היכולת שלי לבקש ולצפות ליותר מהקב"ה?
אם הכל ממנו והוא כל יכול, למה כל כך קשה לנו לשחרר את התפיסה המצמצמת הזו ולפתוח את הלב לשפע גדול יותר?
האם ההשלמה שלנו היא באמת אמונה וענווה, או שהוא סוג של חוסר אמונה ביכולת האינסופית של ה'?

וכמובן, השאלה המתבקשת-- אם זו אכן דרך התורה, מדוע רובינו חונכנו אחרת?? חוסר מודעות? איך יתכן?

אני מאוד רוצה לעשות שינוי בתחום הזה, אבל אני מתלבטת:
האם מספיק לקרוא ספרים ולשמוע הרצאות כדי שהתפיסה הזו תשתנה, או שזה מחייב תהליך אישי צמוד?

כאן אני צריכה את עזרתכם:
מי שכבר נמצא בדרך הזו או עבר שינוי בתודעה –
* האם זה באמת עובד?
* מה באמת עזר לכם ליישם את הגישה הזו בחיי היומיום?
* איך הופכים את הידע היבש על "שפע" להרגשה פנימית חיה?
* אם זה לא רק קריאה, מה היו הכלים המעשיים שעזרו לכם לשנות את המחשבה ביום-יום?

*** אשמח מאוד להמלצות על ספרים (בפרט ברוח יהודית), / שיתוף קבצים מעניינים שאפשר ללמוד מהם,
או כל פיסת מידע שתוכל לעזור לי להבין איך מתקדמים.

תודה רבה לכל המשיבים!
יש לנו ילד מיוחד כחלק משלל בעיותיו אין הבנה תקשורת דיבור והליכה ועוד דברים...
כואב לי מאד לכתוב את זה אבל קשה מאד לצאת איתו מהבית כי המבטים לא יורדים ממנו העצות לא מפסיקות הוא לומד במסגרת מותאמת כמובן ומקבל את כל הטיפולים הנצרכים להתקדמות שלו אז איך אפשר לסבול את האמירות של נשים בגינה מה הוא עדיין לא הולך? למה הוא לא מדבר? את מטפלת בכל הבעיות שלו אולי תלכי איתו לפזיותרפיה (תאמינו לי שפזיותרפיה אנחנו רצים איתו פעמיים בשבוע לפרטי ומקבל עוד פעמיים בשבוע בגן) אולי לאוסטופת אולי ואולי ואולי ונגמר לי החשק לצאת אתו אפילו רק בשביל לזרוק פח או רק לרופא (כי כל שני וחמישי הוא חולה( וכמובן למה הוא בוכה(כן הוא יכול לבכות ימים שלמים ולא אין צורך לנסות לעזור )
חברות/שכנות/סקרניות וכו' יקרות:
*אל תשפטו
*אל תעצרו אותי ברחוב ותגידו לי איזה מתוק איזה חמוד ויפה אם לא הייתם עוצרים אמא לילד רגיל
*ראיתם אמא לילד מיוחד? מגיע לה כתר היא מגדלת נשמה גבוהה ואם יש לה ילד כזה היא נבחרה לא כי היא בעייתית כי היא מובחרת
*אל תתערבו
*אל תצקצקו(אני לא חרשת ב"ה)
*אל תפזלו
כואב לי מאד להעלות את הנושא אבל באו מים עד נפש אני כמה שבועות לא מצליחה לצאת מהבית אחרי הצהריים אתו וזה לא מגיע לו הוא כ"כ אוהב טיולים בחוץ ומאד נרגע מהם
אנא קצת מחשבה לפני הרצון "לעזור" לנו
אמא לילד מיוחד

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה