התייעצות גם לכם נתפס הכתף ?

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י מקסיקני:
מעניין מה תגידו אם פתאום גם תרגישו את הכאב הזה (חס וחלילה)
גם שזה פסיכולוגי?
לחצ/י כדי להרחיב...
אני על עצמי הייתי בהחלט יכולה לחשוב שאולי זה עומס נפשי
ולכן אני מיד חושבת על אופציה
אבל אצלך כמובן שזה יכול להיות מסיבות אחרות לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י GITARIST:
אבל זה מציאות
לא הבנתי את האפקט הזה ...
לחצ/י כדי להרחיב...
זה סינון סלקטיבי שאנחנו עושים למציאות.
כואבת למישהו הכתף, פתאום הוא שם לב לעוד אנשים שכואבת להם הכתף. גם בשנה שעברה כאבה לשכן שלו הכתף, אבל אז הוא לא שם לב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מודה ומתוודה, גם לחבר שלי נתפס הכתף ובצורה די רצינית לא פחות מזה של עמית חדד, כמה חבל שסכום ההפסד של כל שעת עבודה קצת שונה מזו שלו.:p:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י DvoraVidman:
זה סינון סלקטיבי שאנחנו עושים למציאות.
כואבת למישהו הכתף, פתאום הוא שם לב לעוד אנשים שכואבת להם הכתף. גם בשנה שעברה כאבה לשכן שלו הכתף, אבל אז הוא לא שם לב.
לחצ/י כדי להרחיב...
הבנתי מה שאת אומרת לגבי השימת לב
אבל לא הבנתי מה המטרה של האפקט הזה אם הרבה אנשים מודים שגם להם יש כאב בכתף, אוקי אז שמנו לב לזה.
אבל יש סיבה לכאב הזה ..

לא ניראה שפותח האשכול ניסה לעשות מחקר לכמה אנשים כואב הכתף, אלא להבין מה זה הדבר הזה ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
גם לי יש את זה בכתף הימנית...
צרת רבים נחמת שוטים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י GITARIST:
הבנתי מה שאת אומרת לגבי השימת לב
אבל לא הבנתי מה המטרה של האפקט הזה אם הרבה אנשים מודים שגם להם יש כאב בכתף, אוקי אז שמנו לב לזה.
אבל יש סיבה לכאב הזה ..

לא ניראה שפותח האשכול ניסה לעשות מחקר לכמה אנשים כואב הכתף, אלא להבין מה זה הדבר הזה ...
לחצ/י כדי להרחיב...
פותח האשכול חושב שפתאום להרבה אנשים כואבת הכתף ומה יום מיומיים.
התשובה, לפי אפקט באדר מיינהןף: כלום. גם לפני לחצי שנה להרבה אנשים כאבה הכתף, אבל אז לא שמת לב. אין שום שינוי בכאבי הכתפיים, השינוי הוא בתשומת הלב שלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י DvoraVidman:
פותח האשכול חושב שפתאום להרבה אנשים כואבת הכתף ומה יום מיומיים.
התשובה, לפי אפקט באדר מיינהןף: כלום. גם לפני לחצי שנה להרבה אנשים כאבה הכתף, אבל אז לא שמת לב. אין שום שינוי בכאבי הכתפיים, השינוי הוא בתשומת הלב שלך.
לחצ/י כדי להרחיב...
לא בטוח
פותח האשכול שם לב שכמה אנשים מסביבו סובלים
ולכן מעלה את זה בכדי להבין
לא חייבים לצחוק עליו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י 100 אחוז:
לא בטוח
פותח האשכול שם לב שכמה אנשים מסביבו סובלים
ולכן מעלה את זה בכדי להבין
לא חייבים לצחוק עליו...
לחצ/י כדי להרחיב...
זה ממש לא צחוק, זה הסבר רציני בתכלית.
(באופן כללי התשובות שלי באתר ובפרט ב'בריאות ורפואה' נוטות להיות רציניות לחלוטין).
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י 100 אחוז:
גם לי יש את זה בכתף הימנית...
צרת רבים נחמת שוטים...
לחצ/י כדי להרחיב...
המקורי הולך - צרת רבים חצי נחמה...

מישהו הלך וכדי להרגיש טוב עם עצמו, הפך את כל מי שעוזר לו שגם לאחרים כואב - לשוטה
ואנשים מצטטים את הדבר הזה באדיקות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י שון שון:
המקורי הולך - צרת רבים חצי נחמה...

מישהו הלך וכדי להרגיש טוב עם עצמו, הפך את כל מי שעוזר לו שגם לאחרים כואב - לשוטה
ואנשים מצטטים את הדבר הזה באדיקות...
לחצ/י כדי להרחיב...
מאיפה הבאת את זה?/

אני לא מבינה מה מנחם בזה שלשני גם כואב
מחרפן אפילו.

אז בהחלט מסכימה שזה נחמת שוטים
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י GITARIST:
מאיפה הבאת את זה?/

אני לא מבינה מה מנחם בזה שלשני גם כואב
מחרפן אפילו.

אז בהחלט מסכימה שזה נחמת שוטים
לחצ/י כדי להרחיב...
יש מלא משמעויות לפסוק הזה: ''צרת רבים חצי נחמה''
אף אחת מהם היא לא במשמעות שמשתמשים בה

אחת הכוונות היותר ידועות זה שכשלמישהו יש צרה שיש לכולם - לא מנחמים אותו כמו צרה שיש למישהו יחיד

והמשפט שמסתיים בנחמת שוטים הוא לא פסוק אלא המצאה מוזרה של מישהו
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י a.r.:
זה דווקא לא נחמת שוטים , "אחד" הקשיים שיש בצרה ל"ע זה השוני מכולם, הנח להם לישראל שיודעים מה שאומרים
לחצ/י כדי להרחיב...
זה מה שאמרתי
למה אם מרגיע מישהו שיש את הקושי שלו לעוד אנשים הוא נהפך לשוטה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י שון שון:
יש מלא משמעויות לפסוק הזה: ''צרת רבים חצי נחמה''
אף אחת מהם היא לא במשמעות שמשתמשים בה

אחת הכוונות היותר ידועות זה שכשלמישהו יש צרה שיש לכולם - לא מנחמים אותו כמו צרה שיש למישהו יחיד

והמשפט שמסתיים בנחמת שוטים הוא לא פסוק אלא המצאה מוזרה של מישהו
לחצ/י כדי להרחיב...
גם המשפט שמסתיים בחצי נחמה הוא לא פסוק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י OLHE CHADASH:
משהו מוזר: מס' אנשים סביבי (כעשרה) התלוננו בימים האחרונים על כאבים בכתף
האם נתקלתם בתופעה אולי וירוס מוזר?
לחצ/י כדי להרחיב...
אולי כל האנשים האלו עובדים באותה עבודה
לדוג מעון-מטפלת שמרימה ילדים זה מאוד נפוץ כאבים בכתף
בכל אופן רפואה שלימה
ולא להלחיץ כמעט כואב לי כבר גם... ;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 525
    • Y
    התייעצות תלונה על טרם ביתר עילית
  • yehudaboss //
    • אשמח לעזרתכם:
    ביקרנו בטרם בביתר עילית במוצש האחרון, עם הילדה בת כשנתיים, עם חום, לאחר המתנה ארוכה, הרופא בדק ואמר שיש לה דלקת אוזניים בשתי האזניים. ונתן מרשם לאנטיביוטיקה וטיפות.
    ושם הוא נתן לה מזרק של אנטיביוטיקה לא מזוהה, ולא איפשר לנו לראות את הבקבוק מה זה ומה התאריך.
    הילדה פיתחה פריחה, הלכנו איתה היום (ד) לרופא ילדים בקופ"ח, הוא בדק טוב ואמר שאין לה כלום, הכל נקי, זה סתם וירוס, ורוב הסיכויים שגם לא היה לה כלום.
    הילדה קיבלה טיפות ואנטיביוטיקה במשך 4 ימים לחינם! (זה בטח מזיק?!, וקניית התרופות לחינם, הלחץ הנפשי, הדאגה, וכו).

    בפעם נוספת שהיינו באותו מקום הריצו אותנו לבית חולים על חום של וירוס.

    לאחי עשו שם גבס לשבר ביד שגרם לאיחוי עקום, ונצרך לטיפול ארוך יותר אח"כ.

    נראה שיש להם כוונה לחבל בזדון. (הרופאים שם ערבים)

    האם יש דרך להתלונן? מה עושים?
    נתקלתם גם בסיפור דומה?

    נ.ב מהניסיון שלי בטרם בירושלים זה ממש לא ככה, הם מקצועים ואמינים. אולי יש כאן משהו מתחת לאף שלנו בביתר עילית? הם רוצים להזיק לנו בכוונה?
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: דג הכסף, איש בן פרצי, HennyS ומשתמש 1 נוסף4 //
    17 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    M
    milli
    לנו היה מקרה של התקף כאבים מטורפים בבטן עליונה, ביקשנו מהמוקד הטלפוני של הקופה [לאומית] הפניה...
  • 21
    • ח
    שיתוף - לביקורת גם זה יעבור
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    מונולוג.

    מפריע לי.
    עד כמה? אם נדרג מ-1 עד 10 – אז 20.
    נכון, זה מחוץ לטווח, אבל גם ההפרעה הזאת חסרת פרופורציות.
    כדי שתבינו עד כמה זה מפריע לי.

    ויש משהו נוסף שמפלח: החוסר התחשבות.
    האטימות, הפגיעה, ההתעלמות, כולן כלולות בחבילה אחת.
    ולחבילה הזאת יש עוד “מתנות”, כמו למשל:
    שגרמו לך נזק,
    ואחר כך עוד האשימו אותך.

    נניח לזה רגע, כי מה שמפריע באמת, מפריע.
    למשל, ממש עכשיו בזמן שאני מנסה לנסח את מילותיי הכואבות,

    פועל בבניין שלי חדר ג'ימבורי.
    ממש בקומת הקרקע, מתחת לחלון ביתי.
    אחד הילדים מסרב להירגע, אז המדריכה מנסה לשכנע אותו,
    ובינתיים הוא צורח בכי עצבני.

    אני כמובן לא יכולה לעשות דבר כדי להרגיע,
    רק לחכות שהמדריכה או הילד יחליטו להמשיך
    מה שיקרה בעוד כעשר דקות של בכי ממושך.

    אבל כנראה שהיום לא היה יום קל שם בג'ימבורי,
    כי גם הילד הבא שבא לצאת החוצה, בוכה נוראות.

    אני לא אספר לכם שיש שם קבוצות־קבוצות של ילדים,
    ושהפעילות נמשכת עד שעות הצהריים המאוחרות,
    אבל לקראת הסוף
    אז שהילדים יחכו כבר במדרגות. למה לא?

    ואני גם לא אספר לכם שתלינו, כמה מהשכנים בבנין,
    מודעה מנומסת שמבקשת יפה להתחשב בשכנים,
    ומישהו עלום תלש אותה בחוסר לב.

    ולמה אני לא אספר?
    כי כשאין התחשבות, אז ממילא אין לקיחת אחריות,
    אין כבוד, אין דרך ארץ.

    וכשהדברים הללו חסרים,
    אני לא רוצה לחשוב איזו חוויה הילדים עוברים בפנים.
    מה גם שאני יודעת על חינוך של ממש לפראות,
    וכמה שזה נשמע אולי תגובה מתלהמת,
    האמת מתלהמת הרבה יותר.

    אז אנשים מעלימים עין מעוול,
    וגורמים נזק,
    ולא לוקחים אחריות,
    ופוגעים בחזרה.

    ומה נשאר לעשות בכזה מצב?
    להילחם כמובן,
    או לא להילחם,
    או ללכת.

    כשמלחמה איננה אפשרות,
    ועזיבה איננה אופציה,
    נשארה רק הברירה לא להילחם.
    אבל ההפרעה בעינה עומדת.

    וכל פעם מחדש היא מציקה ומפריעה
    עד גבול של כמעט איבוד עשתונות.
    כי מילא תסתדרי עם הבלגן של עצמך, או שלא תסתדרי,
    אבל גם אז תהיה לך שליטה מסוימת על מה שקורה ומתי.

    אבל להסתדר עם צרחות שלא מקובלות על נפשך,
    בכל שעה משעות היממה?
    לנסות למנוע את הרעש הלא נעים,
    לסגור חלונות,
    ללכת לחדר הכי פנימי,
    ולסגור דלת,
    עד שתדמייני שאולי עכשיו כבר נרגע העסק.

    אז ברור שזה מפריע,
    ומפריע מאוד.
    ובפרט כשאת חלשה, לא מרגישה טוב,
    שאז בכלל אין לך טיפת סבלנות.
    ובהחלט מגיע לך מעט מנוחה.

    אבל שוב פעם,
    אף אחד לא חושב שהמרחב הפרטי שלך הפך למרחב ציבורי,
    למרות שהבניין הוא בניין פרטי,
    ולמרות שאפשר בהחלט להבין שיש דרך ארץ
    לא להרעיש במדרגות כדי להתחשב בשכנים.

    אבל נעזוב את הקודים החברתיים,
    נעזוב את ה"לבקש יפה".
    ולמה?
    כי זה פשוט לא קורה.

    אז כשאת לא לגיטימית,
    לא משנה כמה לגיטימית הבקשה שלך,
    היא כבר לא.

    וכל פעם מחדש המחשבה מנסה למצוא פתרונות לבעיה.
    וכשלנסות להגן על עצמך לא עוזר,
    וכשכבר נפלת כמה פעמים ונפגעת עוד כמה,
    ואז כשאת קמה, את שוב מנסה לחשב מסלול מחדש.

    והנה עוד מחשבה,
    שלא בדיוק פותרת את הבעיה,
    אבל מלמדת אותנו משהו על חיים.

    וזו המחשבה שעלתה בי בעקבות ההתמודדות הארוכה והלא נעימה אותה אני חווה:

    לפעמים היצר הרע מקבל כוח להפריע,
    והוא אכן מפריע.
    נכון שיש לו שליחים,
    אבל בפועל, הכוח מגיע מכוחו של היצר הרע.

    ועכשיו,
    היצר הרע ימשיך להפריע.
    הוא מגיע כדי לבחון אותנו.

    עכשיו אם אנחנו מגיבים להפרעה,
    זאת אומרת ממש מופרעים ממנה,
    מגיע היצר ואומר:
    "הנה, הצלחתי לשגע את הבן אדם".

    וככל שנתייחס יותר,
    כך היצר הרע ימשיך בהצלחתו.
    ולמה לא להמשיך?
    הוא מצא פינה להתגדר בה.
    הולך לו שם.
    וזה אכן תפקידו.

    אבל ברגע שאנחנו נקבל החלטה
    ש"שום דבר לא מפריע לנו",
    למרות שזה נורא מפריע,
    נקטין את ההפרעה.
    נתייחס אליה בשוליות.

    נמצא דרכים לעקוף אותה,
    למשל להדליק מוזיקה,
    או למשל לא לכעוס על האטימות,
    כי היא ממילא שם,
    והיא לא מתכוונת ללכת לשום מקום.

    או לצאת למקום אחר, אם יש אפשרות.
    וגם כשזה קורה,

    אפילו אם פתחו לך ג'ימבורי רועש מתחת לבית,
    והילדים קופצים וצועקים מהשעה שתיים עד שמונה,
    ובשמונה בדיוק מתחיל סבב נוסף

    עם מוזיקה רועשת וצעצועים מרעישים,
    ואת עם חלון סגור ואין לך אפשרות לצאת,
    והכול מלווה בצרחות בלתי פוסקות,
    אפילו אז,
    לנסות להעביר נושא בראש שלך,
    ולנסות לא להיות מופרעת מהעניין...

    נכון, לפעמים זה בלתי אפשרי.
    אבל בכל זאת,
    הרעיון הוא להקטין את רמת ההפרעה עד כמה שאת יכולה.

    וכשאת לא מופרעת,
    אז היצר הרע אומר לעצמו:
    "היי, בשביל מה אני עובד?
    חושב כל פעם מחדש איך לעצבן את הגברת,
    זה כבר לא ממש מדגדג לה".
    ואז הוא פשוט מעביר נושא.

    כי זו לא מלחמה ביני לבין האחראים על הג'ימבורי.
    זו לא תלונה על מוסד כזה או אחר.
    זה מאבק איתנים, ביני לבין היצר הרע.
    הוא משתמש באנשים, בסיטואציות, בצלילים, ברעשים.
    אבל המאבק האמיתי מתקיים בתוכי:
    האם אתן לו למשול בי,

    או שאחליט בעצמי מה יפריע לי ומה לא.

    וכך, בכל עניין ועניין,
    מדברים קלים יחסית ועד דברים כואבים ועמוקים,
    הוא שם. היצר הרע. מחפש פרצה.
    ובכלל, מי באמת יכול להעריך עד כמה משהו מציק לנו בלב?
    ועד כמה הוא חודר פנימה?

    ובדיוק שם, במיוחד שם,
    היכולת להרפות,
    היכולת לומר "קיבלתי החלטה ששום דבר לא יפריע לי",
    ולמצוא את הדרך לעמוד מאחורי ההחלטה הגורלית הזו,
    זו יכולת ששמורה ללוחמים החזקים באמת.

    והבשורה הטובה?
    שמהשלב הבלתי אפשרי הזה,
    אם עברנו אותו ,
    לא רק ששום דבר לא יפריע לנו,
    אלא שהדבר עצמו ,
    כבר לא יהיה שם.

    וזה כלל גדול לגבי כל דבר שמאוד מציק לנו:

    אם עשינו הכול בעניין,
    אם התפללנו וביקשנו,
    אולי הגיע הזמן להרפות.

    הרפיה שהיא הישענות על הבורא,

    מה שקרוי – אמונה.

    ואולי ההרפיה,
    היא כל מה שאנחנו צריכים כדי להתקדם לשלב אחר.
    שלב שלא יפריע לנו,
    כי לא תהיה אפשרות להפריע לנו.
    ובשלב הבא,
    ההפרעה פשוט תיעלם לה.

    זו מחשבה.
    והיא גם עובדת.
    זה בית ספר של החיים,
    אבל עם לימודים קשים מאוד.
    ואין שום הנחות.
    וצריך לשנן את הלימודים שוב ושוב.

    עד שיפסיק להפריע,
    עד שיפסיק להרע,
    ואני כבר הבנתי עם מי יש לי עסק
    וההד חוזר כמו שב ואומר:
    רע… רע… רע.

    אז גם אם בנו לכם דירה ממש קומה מעל הראש,
    וגם אם יש נזילה קבועה מהתקרה,
    וגם אם אתם עומדים בפני משפט לא פשוט,
    ואפילו אם מישהו פשוט לא דיבר אליכם יפה,
    על הכול תנסו להעביר.

    מה שנקרא:
    "המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו."

    עוד כמה תובנות על הדרך:
    • לעולם אל תבחרו להיות שליחים של כוח הרוע בעולם, אפילו לא לרגע, אפילו לא במעט.
    • תבדקו היטב אם לא גרמתם למישהו נזק. לפעמים מה שנראה לכם פעוט, הוא עול על לב של מישהו אחר.
    • אם מישהו מבקש מכם משהו, תכבדו. גם אם זה קטן, גם אם זה לא נוח, כי כבוד הדדי נמדד דווקא בפרטים האלה.
    • תעצרו רגע אחד ותחשבו: אולי גרמתם צער למישהו? אם כן, שירעד לכם הלב.
    • וכשאתם נותנים לעצמכם להיות מופרעים מהתנהגות רעה של מישהו אחר, אתם בעצם מאפשרים לו להצליח ברוע שלו.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: ספרות בנשמה, אביגלוש, אש קודש! ועוד 4 משתמשים7 //
    0 תגובות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה