שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

בלת"ק
אין מושג מאיפה נשתרשה הטעות
אבל באדון עולם המושר בחדרים, ובביה"כ ביו"ט
יש טעות בחלוקת הפיסוק
שרים "בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה, ועם רוחי גווייתי, ה' לי ולא אירא"
משמע שאנו מפקידים את הנשמה בזמן העירות ולא שמענוה.
אלא החלוקה היא כך "בידו אפקיד רוחי בעת אישן, ואעירה ועם רוחי גווייתי, ה' לי ולא אירא."
משקל השיר, בו כל השורות מסתיימות בריש קמוצה, מלמד שאין הכוונה אלא כנהוג ולא כדבריכם,
ויש שני הסברים מובילים, א. בעת אישן עד אעירה, או שגם בעירות רוחינו בידו וזה לשון הספרי (במדבר קלט) ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר סימן זה יהיה בידך שכל זמן שאדם נתון בחיים נפשו פקודה ביד קונה שנאמר אשר בידו נפש כל חי.
ופיסוקכם לא מובן ואיזה מין משפט זה 'ואעירה ועם רוחי', ולמה שני וווי חיבור.
 
משקל השיר, בו כל השורות מסתיימות בריש קמוצה, מלמד שאין הכוונה אלא כנהוג ולא כדבריכם,
ויש שני הסברים מובילים, א. בעת אישן עד אעירה, או שגם בעירות רוחינו בידו וזה לשון הספרי (במדבר קלט) ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר סימן זה יהיה בידך שכל זמן שאדם נתון בחיים נפשו פקודה ביד קונה שנאמר אשר בידו נפש כל חי.
ופיסוקכם לא מובן ואיזה מין משפט זה 'ואעירה ועם רוחי', ולמה שני וווי חיבור.
לעיתים המשקל לא מורה על הפיסוק
אלא מורה על החריזה בלבד
בפיוטים האשכנזיים זה נפוץ (אינני מכיר כ"כ את עולם הפיוט הספרדי)
הפי' הא' קשה ממתי הו' מסמנת הגעה ליעד?
ובפי' השני מה פי' המשפט "ועם רוחי גווייתי"?
לדבריי מובן ביותר כששאנו קמים בבוקר נשמתינו שבה אלינו כאחד
ואנו מודים על זה להי"ת מייד בקומנו באמירת מודה אני.
אמנם גם אני תמהתי על תוספת ו' החיבור אך לא הצלחתי לפרשו בעניין אחר
וכן שמעתי ממו"ר.
 
לי היתה מורה שדיברה ממש בכאב על השיר עת רקוד שמשבש את משמעות הפסוק - "לכל זמן, ועת לכל חפץ"
מעניין מה תאמר על המילים הנבובות והחלולות ששרים הזמרים היום. כואב.
בשבת רגילה אומרים ברינה ובצהלה וביו"ט שחל בשבת מוסיפים בשמחה
אבל כפי הנראה 👇 המשורר לא אומר בשיר "ברינה בצהלה ובשמחה"
כך שהתימה בעינה עומדת
דבר נוסף-
בשיר של מ.ב.ד "בואי בשלום" הוא אומר פעם אחת "גם בשמחה ובצהלה" ופעם נוספת "גם ברינה ובצהלה" יש לכך מקור???
והתשובה היא כנראה ש:
אין מקשין על הזמרן!

בלת"ק
אין מושג מאיפה נשתרשה הטעות
אבל באדון עולם המושר בחדרים, ובביה"כ ביו"ט
יש טעות בחלוקת הפיסוק
שרים "בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה, ועם רוחי גווייתי, ה' לי ולא אירא"
משמע שאנו מפקידים את הנשמה בזמן העירות ולא שמענוה.
אלא החלוקה היא כך "בידו אפקיד רוחי בעת אישן, ואעירה ועם רוחי גווייתי, ה' לי ולא אירא."
והוא הנכון. ועי' בסידורי הדווקנים.
וגם מסתדר יפה בחריזה, וזה הרעיון כאן.

אגב למבינים, הפיוט בנוי במשקל יתד ושתי תנועות יתד ושתי תנועות, בדלת ובסוגר, ואולי לפי"ז אתי שפיר.

ואגב 2, לא סתם הרגילו אותנו מינקותינו לאמרו. מעלת הפיוט הזה שהאומרו בכוונה אין שטן ואין פגע רע בתפילתו, ואויביו נופלים לפניו, בפרט בימי ראש השנה ויום הכיפורים.
וע"כ לא יוותר לאמרו מידי יום קודם תפילת שחרית.

ובאמת, מי שיתבונן במילים יכול להזיל דמעות מהתרגשות והתרפקות על השי"ת.
וכ"כ בספר שיבת ציון (ח"ב כא) שזוכר את רבנן קשישאי בירושלים קוראים את הפיוט הזה ומעיניהם זולגות דמעות.
 
אגב למבינים, הפיוט בנוי במשקל יתד ושתי תנועות יתד ושתי תנועות, בדלת ובסוגר, ואולי לפי"ז אתי שפיר.

ואגב 2, לא סתם הרגילו אותנו מינקותינו לאמרו. מעלת הפיוט הזה שהאומרו בכוונה אין שטן ואין פגע רע בתפילתו, ואויביו נופלים לפניו, בפרט בימי ראש השנה ויום הכיפורים.
וע"כ לא יוותר לאמרו מידי יום קודם תפילת שחרית.

ובאמת, מי שיתבונן במילים יכול להזיל דמעות מהתרגשות והתרפקות על השי"ת.
וכ"כ בספר שיבת ציון (ח"ב כא) שזוכר את רבנן קשישאי בירושלים קוראים את הפיוט הזה ומעיניהם זולגות דמעות.
כידוע שבסידור שיח יצחק להר"י מעלצען
הביא מהגר"א שקילס מאוד למעלת אמירתו בר"ה
והביא שם פי' נאה בעניין
 
לעיתים המשקל לא מורה על הפיסוק
אלא מורה על החריזה בלבד
בפיוטים האשכנזיים זה נפוץ
אכן, 'גלישה' זו תופעה נפוצה ובדרך כלל מקשטת את השיר [כרות קומת ברוש, ביקש/ אגגי בן המדתא].
בכל זאת לא מסתבר שיש כאן גלישה:
א. כי הפיוט [אף שלא נודע שם מחברו] מיוחס לרשב"ג, ואם לא רשב"ג אז אחד ממשוררי דורו, והם לא נהגו לעשות גלישות.
ב. כי גלישה זו לא מקשטת את השיר בכלל, אלא הופך את השיר לבלתי קריא.
הפי' הא' קשה ממתי הו' מסמנת הגעה ליעד?
וממתי וא"ו מסמנת זמן?
"ועם רוחי גווייתי"?
ולפרושך, מה הפירוש? הרי לא הרוח ולא הגוויה פיקדון, אז מה כן?

אבל הפירוש הוא בדרך קל וחומר, ועם רוחי בודאי שגם באה גוויתי.
וכן שמעתי ממו"ר
לא ידעתיו, ואם ידעתיו בודאי שלא חלקתי עליו, ואיני אלא כדן בקרקע ועימי תלין משוגתי

והבוחר יבחר.
 
אכן, 'גלישה' זו תופעה נפוצה ובדרך כלל מקשטת את השיר [כרות קומת ברוש, ביקש/ אגגי בן המדתא].
בכל זאת לא מסתבר שיש כאן גלישה:
א. כי הפיוט [אף שלא נודע שם מחברו] מיוחס לרשב"ג, ואם לא רשב"ג אז אחד ממשוררי דורו, והם לא נהגו לעשות גלישות.
ב. כי גלישה זו לא מקשטת את השיר בכלל, אלא הופך את השיר לבלתי קריא.

וממתי וא"ו מסמנת זמן?

ולפרושך, מה הפירוש? הרי לא הרוח ולא הגוויה פיקדון, אז מה כן?

אבל הפירוש הוא בדרך קל וחומר, ועם רוחי בודאי שגם באה גוויתי.

לא ידעתיו, ואם ידעתיו בודאי שלא חלקתי עליו, ואיני אלא כדן בקרקע ועימי תלין משוגתי

והבוחר יבחר.
א. אכן כדבריך מחברו עלום

לכאו' כוונת הפייט שהרוח היא הפקדון ככינוי לנשמה, כחלק מהנר"ן.

מו"ר שליט"א בקיא גדול בתורת הדקדוק
אך אינני יכול לחשוף שמו.
שמא או"א דברי א- לוקים חיים
 
אייזיק האניג, בשיר אתה הראית,
שר אין כמוך "באלוקים" ה'
במקום "באלו-הים" ה'.
יש חסידים שנוהגים שלא לומר ולכתוב לעולם את שם הא-לוהים אפי' בהקשר של ע"ז.
 
בשיר "לכבוד התנא האלוקי" על רשב"י,
זמרים חסידים ובעקבותיהם גם לא חסידים, שרים ככה "לכבוד התנא האלוקַי"
זאת בעיה ממש חמורה, זה כמו לומר ח"ו שהתנא הוא האלוקים.
 
נערך לאחרונה ב:
בשיר "לכבוד התנא האלוקי" על רשב"י,
זמרים חסידים ובעקבותיהם לא גם לא חסידים, שרים ככה "לכבוד התנא האלוקַי"
זאת בעיה ממש חמורה, זה כמו לומר ח"ו שהתנא הוא האלוקים.
אין מילה עברית בעלת משמעות 'האלוקַי'.
יש אלוקַי - אלוקים שלי. או אלוקי, שמשמעותו קרוב לה'. 'האלוקַי' הינה מילה משובשת וללא שום משמעות. וודאי לא של כפירה וכדו'.
 
אין מילה עברית בעלת משמעות 'האלוקַי'.
יש אלוקַי - אלוקים שלי. או אלוקי, שמשמעותו קרוב לה'. 'האלוקַי' הינה מילה משובשת וללא שום משמעות. וודאי לא של כפירה וכדו'.
בתוספת זה שאת ה'ה' שלפני הם מנקדים בשורוק זה יוצא בדיוק 'הוא אלוקי'
 
א. כי הפיוט [אף שלא נודע שם מחברו] מיוחס לרשב"ג, ואם לא רשב"ג אז אחד ממשוררי דורו, והם לא נהגו לעשות גלישות.
וכבר רב סעדיה/או רב שרירא גאון הביא את הפיוט הזה, כך שנראה שקדם לר' שלמה ן' גבירול ז"ל.
 
בשיר "לכבוד התנא האלוקי" על רשב"י,
זמרים חסידים ובעקבותיהם לא גם לא חסידים, שרים ככה "לכבוד התנא האלוקַי"
זאת בעיה ממש חמורה, זה כמו לומר ח"ו שהתנא הוא האלוקים.
לא נכנס לבעיה כמו לשיבוש בהגיה. ממש קשה לשמוע.. ויש עוד הרבה כאלה לצערנו.
 
רבותינו שרו האלוקיי ולא אלקי
אומרים שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני אדון ה' דא רשב"י
וכשם שהקב"ה לכל כך רשבי לכל וכך נהגו לאורך כל השנים לשיר לכבוד התנא האלקיי
בשנים האחרונות הגיעי כמה צעירים קטנים שאין להם מושג בקבלה.. ובהסטרי"ה בקושי יודעים מה זה מירון ולכבוד התנא והם עושים בלגן.. על מה שתיקנו וחיברו גדולי הצדיקים משנים קדמוניות...
 
בתוספת זה שאת ה'ה' שלפני הם מנקדים בשורוק זה יוצא בדיוק 'הוא אלוקי'
אם זה הרמה, יותר מתאים לטעון בגאונות מפתיעה שבהגיה החסידית קוראים לאברהם יצחק ויעקב 'אלוקַי'.
כל יום בשמו"ע. אלוקַי אברהם אלוקַי יצחק ואלוקַי יעקב...
רבותינו שרו האלוקיי ולא אלקי
אומרים שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני אדון ה' דא רשב"י
וכשם שהקב"ה לכל כך רשבי לכל וכך נהגו לאורך כל השנים לשיר לכבוד התנא האלקיי
בשנים האחרונות הגיעי כמה צעירים קטנים שאין להם מושג בקבלה.. ובהסטרי"ה בקושי יודעים מה זה מירון ולכבוד התנא והם עושים בלגן.. על מה שתיקנו וחיברו גדולי הצדיקים משנים קדמוניות...
לא כל דבר צריך לכתוב בפורום ציבורי.
לא כולם בשלים ללמוד קבלה.
 
תיקון טעות כוונתי כאן היתה לתגובה אחרת ונכנס כאן
שום ענין קבלה.
שיבוש לשון נטו!

חיבר את השיר המקובל רבי שמעון לביא ע"ה כתבו חקרו ואיזנו כסדר עשר ספירות מהמלכות ועד הכתר כמו שעשה ר' שמעון בתורתו..

אין מילה כזו בעברית 'הואלויקי' וגם לא באידיש או לשון הקודש כך שאין בזה שום ענין קבלי.
גדולי ומקובלי הספרדים ברור שלא ביטאו כך.

וכן בפיוט 'ואמרתם כה לחי' אותו חיבר רבנו יוסף חיים ז"ל הבא"ח, וגם אותו משבשים אז מה הם מבטאים שיבושים ע"פ הקבלה?
זה טעות ושיבוש, ופשוט למבין.
 
שום ענין קבלה.
שיבוש לשון נטו!
יש אמרה מפורסמת שאומרת שאומרת בערך כך. 'לדעת מה כן כתוב זו לא חכמה, לדעת מה לא כתוב זאת חכמה'. כי לדעת מה כן כתוב, מספיק ללמוד רק שורה אחת, לדעת מה לא כתוב צריך לדעת הכככלללל.

הבה נריעה למקובל האלוקי (בחיריק כמובן) שיודע את כככללל ספרות הקבלה בע"פ, ויודע כי דבר זה לא כתוב בשום מקום.

אין מילה כזו בעברית 'הואלויקי' וגם לא באידיש או לשון הקודש
אכן, וכפי שכתבתי;
אין מילה עברית בעלת משמעות 'האלוקַי'.
אלא, שלומר כפירה על שיבוש שנשמע כאילו רשב"י מושווה איכשהו לקב"ה, אינו נכון מחמת שישנם כו"כ איזכורים קבליים המשווים את רשב"י לקב"ה במובנים מסוימים.

ולא רק קבליים, גם הגמ' משווה 'את ה' א' תירא, א"ר עקיבא לרבות תלמידי חכמים'. והשוו מורא רבו למורא שמים. ועוד ועוד.


כשם שהקב"ה הוא הקב"ה לכל כך רשב"י הוא רשב"י לכל
זה משמעות אחרת
שום משמעות אחרת.
זוהי השוואה מסוימת בין הקב"ה לרשב"י. (אתה מבין שמגוחך ואסור לומר כשם שהקב"ה לכל כך @העשיל פרידמאן לכל? אז על רשב"י זה ממש ככה!)
 
(אתה מבין שמגוחך ואסור לומר כשם שהקב"ה לכל כך @העשיל פרידמאן לכל? אז על רשב"י זה ממש ככה!)
על המשמעות אם זה אחרת או לא יש מקום להתווכח,
אבל זה שמגוחך לומר כך על כל בן אדם, זה לא אומר שמשווים את רשב"י להקב"ה
כי אפי' אם זה לא השוואה, זה גם ביטוי שמגוחך ואסור לומר על כל בן אדם.
 
יש אמרה מפורסמת שאומרת שאומרת בערך כך. 'לדעת מה כן כתוב זו לא חכמה, לדעת מה לא כתוב זאת חכמה'. כי לדעת מה כן כתוב, מספיק ללמוד רק שורה אחת, לדעת מה לא כתוב צריך לדעת הכככלללל.
אפשר להתוכח על אמרות כאלה ואחרות גם אם הם מפורסמות..
אך כבר כתבתי שהתגובה שלי לא היתה ע"ז.
הבה נריעה למקובל האלוקי (בחיריק כמובן) שיודע את כככללל ספרות הקבלה בע"פ, ויודע כי דבר זה לא כתוב בשום מקום.
ששששש
נא לא לפרסם! זה סוד ע"פ הסוד

גם מה שאומרים "בר יוחאי" האל"ף בחיריק זה ע"פ הקבלה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה