מידע שימושי תשלום לשדכנית

  • הוסף לסימניות
  • #81
  • הוסף לסימניות
  • #82
גם פרנסה היא משמיים, ולכן יהיה מותר לי לא לשלם על קניות,
כי בכל מקרה מה שהוא צריך יגיע לו ממקום אחר.
אתה ממש לקחת את זה לכיוון לא נכון ולא מה שהתכוונתי-
אני כתבתי בפרוש וחזרתי והדגשתי בהודעות-
ואני שוב ידגיש- אני בעד לתת כל מה שצריך גם אם השדכן החליט לקחת יותר מהמקובל, אני בחיים לא יתווכח על זה.
זה לא סותר את זה שצריך לשלם לשדכן את שכרו, נדייק לא צריך לשם אלא חייב לשלם וזה זכות לשלם!!
וכתבתי עוד בעניין.
זה שזה חובה- אין על זה ויכוח!!!
לי גם ששדכניות היו אומרת- 'אני עובדת לשם שמים ולא לוקחת כסף' והכרתי לא מעט כאלו,
היה ברור לי כשמש שאם השידוך שלי יצא דרכם הם יקבלו כסף (סכום מקובל ומכובד מאוד!) בתוספת מתנה!

הנקודה שהפריע לי כאן זה סוג של 'איום' ספרדים תשמעו ותקחו לקח...
נו באמת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
מעולה בעז"ה שכולם כולם יתחתנו דרך שדכן אחר, זה לא איום ח"ו. זה בכלל לא שידוך=כסף אבל אחרי שמציעים הרבה פעמים שיורד בסוף ועובדים המון על השידוך הזה מותר לקבל ע"ז כסף זה לא סותר את החסד ואני עושה את זה באמת בשביל החסד של המשפחה שלי וגם לזוג כי אם לא, לא הייתי מקדישה ככ הרבה זמן לזה וברור שהקבה היה שולח את השידך דרך אחרת ותסתכלו באתר השדכן לדוג' הרוב הם ספרדים למה כי יש פחות שדכנים ספרדיים למה? כי קשה להתאמץ ככ, החיים שלהם והחסד עם המשפחה שלהם קודמים לחסד עם אחרים אלא אם כן זה גם פרנסה
אני דברתי על המשפט האחרון שלך בהודעה שלך. איתו לא הסכמתי בכלל ואני לא יחזור על זה שוב.
ובקשר לסיפור שכתבת-
אני לא מסכימה עם ההתנהגות של ההורים, ממש לא- זה התנהגות מביישת (אותם לא אותך, הם הלא בסדר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
ישלח בת קול מי החתן של מי בלי שדכן או עם שדכן זכות או לא זכות כשתקני תפילין לבן שלך הסופר יגיד לך שזה זכות לשלם? ואת תרגישי שנתת צדקה???
כשאני כתבתי שזכות לשלם,
יש לי הרשה שלא הבנת אותי בכלל!
זה זכות, חד משמעית, מעבר לחובה שהיא ברורה,
אבל בן אדם שמשלם לשדכם צריך להרגיש שיש לו זכות, סוף סוף זוכרה להקים בית וממלא את חובת ההכרת הטוב שלו-
זה חובה שהיא זכות!!! כשיודעים שזה זכות- לא אמורים להתווכח בכלל, גם עם יותר או פחות, זה לא משנה.

(ואם עדיין זה לא ברור- אז לצורך דוגמא בן אדם שמשלם על קנס כי נסע.. הוא חייב לשלם אז הוא משלם, בכיף? לא נראה לי זה לא זכות בשבילו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
ובנוסף אחד חצי חצי ואחד שלושת רבעי ספרדי ורבע אשכנזי... אבל הם רשומים ברשימה האשכנזית ומצהירים שהם חצי חצי,


זה לא תמיד כך כי עשיתי שידוך לספרדים ששילמו מיד בעצמם ובשמחה ותודה. אבל עכשיו, לעת עתה יצא לי החשק לגמרי ואני פונה לרשימה האשכנזית... מי שרוצה שילמד ויפיק את הלקח המתבקש
אני חצי חצי.
ולעולם לא אבין את ההפרדה המיותרת, מיושנת, טיפשית, גזענית, (תוסיפי כאוות נפשך) הזאת.
א. אנחנו יהודים, כולנו, בני אברהם יצחק ויעקב, כולנו היינו במצרים כולנו יצאנו משם והגענו לא"י ורובנו (חוץ מירושלמים של מלא דורות) גם יצאנו לגלות בגלל שנאת חינם, זה שחלק עברו לגור בצרפת, גרמניה, מרוקו, אלגיר, תוניס, בוכרה , רוסיה ושות לא משנה את העובדה הזאת (אולי רק מזכיר מה שנאת חינם מעוללת)
וכדרך אגב....אם מסתכלים אחרוה ממש - רואים איך חלק עברו דווקא מאירופה לארצות ערב וכן להיפך.
ב. גם בתוך החברה האשכנזית וגם בתוך החברה הספרדית יש הבדלים במנטליות, מסורת, הנהגות ושות- ככה שלהגיד שבגלל מנטליות לא מתחתנים אחד בשני זה לברוח מהמציאות
ג. הילדים שלי מבסוטים,בשבת יש גם קיגל וגם סחיינה וגם חריימה וגם הארינג (אם תראו ילד אשכנזי, לבן, בלונדיני, עם נשמים חמודים באף מסלסל יפה ותמה או למודלת שובי רוני ושניה אח"F שירים ביידיש כנראה שאולי הוא קשור אלי :) )בראש השנה יש ראש כבש וגם גזר ופסח יש גם אורז, גם קיננדאלך, גם חריין וגם מצות רכות

ולכן לא מבינה בכלל מה הקטע של מחיר לעדה מסויימת...
ומצד שני - לא מבינה בכלל למה שמים לאנשים טייטל מיושן וגלותי.
אדם הוא אדם הוא אדם,צצ לא משנה המוצא שלו, לא משנה מאיפה סבא/תה שלו הגיעו משנה האישיות שלו
המידות שלו , השאיפות שלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
ב. גם בתוך החברה האשכנזית וגם בתוך החברה הספרדית יש הבדלים במנטליות, מסורת, הנהגות ושות- ככה שלהגיד שבגלל מנטליות לא מתחתנים אחד בשני זה לברוח מהמציאות
זה נכון,
ובהחלט יש הרבה שנמענים מלהשתדך בין פולנים להונגרים למשל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
  • הוסף לסימניות
  • #89
אתה ממש לקחת את זה לכיוון לא נכון ולא מה שהתכוונתי-
אני כתבתי בפרוש וחזרתי והדגשתי בהודעות-


וכתבתי עוד בעניין.
זה שזה חובה- אין על זה ויכוח!!!
לי גם ששדכניות היו אומרת- 'אני עובדת לשם שמים ולא לוקחת כסף' והכרתי לא מעט כאלו,
היה ברור לי כשמש שאם השידוך שלי יצא דרכם הם יקבלו כסף (סכום מקובל ומכובד מאוד!) בתוספת מתנה!

הנקודה שהפריע לי כאן זה סוג של 'איום' ספרדים תשמעו ותקחו לקח...
נו באמת...
באותה מידה שהם ספרדים הם גם אשכנזים, הם חצי חצי, אז הלקח הוא גם לאשכנזים וגם לספרדים כל מי שרוצה יקח לקח ואין כאן משהו נגד ח"ו אלא מעשה שהיה לכל אדם בישראל המשתמש בשרותי שדכן\שדכנית להעריך את העבודה ולבדוק אם היא בחינם\תמורת מענק סימלי או בתשלום לפני שהוא מקבל את השירות לא תלכו לחנות תקחו נעלים תשלמו 20 שקל ותגידו חשבתי שככה עולה כי ככה עולה בחנות הסמוכה
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
כשאני כתבתי שזכות לשלם,
יש לי הרשה שלא הבנת אותי בכלל!
זה זכות, חד משמעית, מעבר לחובה שהיא ברורה,
אבל בן אדם שמשלם לשדכם צריך להרגיש שיש לו זכות, סוף סוף זוכרה להקים בית וממלא את חובת ההכרת הטוב שלו-
זה חובה שהיא זכות!!! כשיודעים שזה זכות- לא אמורים להתווכח בכלל, גם עם יותר או פחות, זה לא משנה.

(ואם עדיין זה לא ברור- אז לצורך דוגמא בן אדם שמשלם על קנס כי נסע.. הוא חייב לשלם אז הוא משלם, בכיף? לא נראה לי זה לא זכות בשבילו)
צודקת, לא הבנתי את הכוונה, תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
אני חצי חצי.
ולעולם לא אבין את ההפרדה המיותרת, מיושנת, טיפשית, גזענית, (תוסיפי כאוות נפשך) הזאת.
א. אנחנו יהודים, כולנו, בני אברהם יצחק ויעקב, כולנו היינו במצרים כולנו יצאנו משם והגענו לא"י ורובנו (חוץ מירושלמים של מלא דורות) גם יצאנו לגלות בגלל שנאת חינם, זה שחלק עברו לגור בצרפת, גרמניה, מרוקו, אלגיר, תוניס, בוכרה , רוסיה ושות לא משנה את העובדה הזאת (אולי רק מזכיר מה שנאת חינם מעוללת)
וכדרך אגב....אם מסתכלים אחרוה ממש - רואים איך חלק עברו דווקא מאירופה לארצות ערב וכן להיפך.
ב. גם בתוך החברה האשכנזית וגם בתוך החברה הספרדית יש הבדלים במנטליות, מסורת, הנהגות ושות- ככה שלהגיד שבגלל מנטליות לא מתחתנים אחד בשני זה לברוח מהמציאות
ג. הילדים שלי מבסוטים,בשבת יש גם קיגל וגם סחיינה וגם חריימה וגם הארינג (אם תראו ילד אשכנזי, לבן, בלונדיני, עם נשמים חמודים באף מסלסל יפה ותמה או למודלת שובי רוני ושניה אח"F שירים ביידיש כנראה שאולי הוא קשור אלי :) )בראש השנה יש ראש כבש וגם גזר ופסח יש גם אורז, גם קיננדאלך, גם חריין וגם מצות רכות

ולכן לא מבינה בכלל מה הקטע של מחיר לעדה מסויימת...
ומצד שני - לא מבינה בכלל למה שמים לאנשים טייטל מיושן וגלותי.
אדם הוא אדם הוא אדם,צצ לא משנה המוצא שלו, לא משנה מאיפה סבא/תה שלו הגיעו משנה האישיות שלו
המידות שלו , השאיפות שלו
אני ניסיתי להסביר את הענין למה לא משלמים, אף אחד לא קבע כללים שאשכנזים משלמים ככה וספרדים ככה זה רק ענין שהתקבל אצל כל אחד כמו שאשכנזי ייתן 500 אש לדירה כדי שיסתכלו עליו בכלל וספרדי 200 א"ש וזה יהיה מצויין זה מוסכמות שהתקבלו.

עכשיו בקשר לעניין שאת כותבת עליו הלואי על כולם להסתדר עם כל אחד, חיי נישואים מלאים באתגרים ולכן אני מנסה לילדים שלי למנוע כמה שפחות הבדלים כדי שיהיו כמה שפחות אתגרים לכן אחפש מנטליות דומה לדוג' אנחנו דור שני חוצניקים ראיתי שאיכשהו יש חיבור יותר לאותו רעיון, אם אנחנו ירושלמים ז"א גרים בירושלים, אנחנו מרגישים קל יותר להתחבר לסגנון של מישהו מירושלים, לא כי הוא פחות או יותר רק כי זה יותר הסגנון שלנו ומרגיש לנו יותר בנוח איתו, באותה מידה אשכנזי עם ספרדי זה מנטליות אחרת ואפשר להסתדר מצוין אבל יש כאלה המעדיפים את המוכר והידוע להם
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
שדכנים אשכנזים שישדכו לאשכנזים
וספרים לספרדים

לא דוקא מבחינת התשלום,
כל מגזר מכיר לעומק את המגזר שלו עם כל הניואנסים ובדרך כלל מצליח יותר עם המגזר שלו,

לגבי התשלום לשדכנים- ככל המוכר לנו- כל צד אצל בני תורה ספרדים משלם 2500 שח ,וזה מכובד בהחלט.

תביאו בחשבון שגם הסכומים לדירות שנותנים אצל האשכנזים לא מתקרב למה שמקובל אצל הספדים, אז פרופורציות בבקשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
רק רציתי להוסיף זה שלא שבגלל זה לא הולכים על עיר אחרת וכו' כי אנחנו כן שומעים על עיר אחרת לכי בכל אופן זה לא מספיק סיבה או הבדל, אבל אם תביאי לי מנטליות שהיא רחוקה מידי מהסגנון שלי אז לא יודעת אם הייתי הולכת על זה, שכל אחד שם לעצמו מה הוא יכול בכל אופן להסתדר איתו ומה פחות ולפי זה הוא מחליט אם לגשת לשידוך או לא, יש כאלה שמשהו אחד מפריע להם ולשני בכלל לא ומשהו אחר יפריע לשני ולהם בכלל לא
אני חצי חצי.
ולעולם לא אבין את ההפרדה המיותרת, מיושנת, טיפשית, גזענית, (תוסיפי כאוות נפשך) הזאת.
א. אנחנו יהודים, כולנו, בני אברהם יצחק ויעקב, כולנו היינו במצרים כולנו יצאנו משם והגענו לא"י ורובנו (חוץ מירושלמים של מלא דורות) גם יצאנו לגלות בגלל שנאת חינם, זה שחלק עברו לגור בצרפת, גרמניה, מרוקו, אלגיר, תוניס, בוכרה , רוסיה ושות לא משנה את העובדה הזאת (אולי רק מזכיר מה שנאת חינם מעוללת)
וכדרך אגב....אם מסתכלים אחרוה ממש - רואים איך חלק עברו דווקא מאירופה לארצות ערב וכן להיפך.
ב. גם בתוך החברה האשכנזית וגם בתוך החברה הספרדית יש הבדלים במנטליות, מסורת, הנהגות ושות- ככה שלהגיד שבגלל מנטליות לא מתחתנים אחד בשני זה לברוח מהמציאות
ג. הילדים שלי מבסוטים,בשבת יש גם קיגל וגם סחיינה וגם חריימה וגם הארינג (אם תראו ילד אשכנזי, לבן, בלונדיני, עם נשמים חמודים באף מסלסל יפה ותמה או למודלת שובי רוני ושניה אח"F שירים ביידיש כנראה שאולי הוא קשור אלי :) )בראש השנה יש ראש כבש וגם גזר ופסח יש גם אורז, גם קיננדאלך, גם חריין וגם מצות רכות

ולכן לא מבינה בכלל מה הקטע של מחיר לעדה מסויימת...
ומצד שני - לא מבינה בכלל למה שמים לאנשים טייטל מיושן וגלותי.
אדם הוא אדם הוא אדם,צצ לא משנה המוצא שלו, לא משנה מאיפה סבא/תה שלו הגיעו משנה האישיות שלו
המידות שלו , השאיפות שלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
בלת"ק חלקי

א. יש היגיון בתשלום נמוך יותר של ספרדים, במידה וההורים לא נותנים סכום כסף גבוה לזוג,
זה חוסך את התיווך במשא ומתן הכספי.

ב. האשכול הזה שוב מציף את התופעה של אי הבנת המחותנים על חובתם לשדכנים,
שוב השדכן הוא החוליה החלשה ביותר בהוצאות ההחתונה, בזמן שמוסרית, הם חייבים לו את הכרת הטוב הגדולה ביותר.
פרחים, טבעת יהלום, שרשרת, אולם, קייטרינג, ביגוד, מדריך/ה, תזמורת, צלם,
עבור כולם הם ימצאו את הכסף; רק כשמגיעים לשדכן; היחס משפיל, לא מכבד, מתמקח.

מנסיון כואב;
גם אחרי שהסכמתי לרדת ל 2,000 ש"ח - הוא התעקש שהוא רוצה לתת מתנה, קנה מתנה בשווי 450 ש"ח,
והחתונה; ללא פשרות על התפריט !



המחיר להתנהגות בזויה זו; גבוהה מנשוא.
עיין בכתבת הרב משה גוטמן - מרוה לצמא.

לתשומת לבכם/ן !
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #95
שדכן זה מקצוע מתיש ומפרך!
אני אמנם לא שדכנית אך פעם עלה לי איזה רעיון של שידוך והחלטתי להציע את זה
'בחינם', כסף לא היה פה הקטע בכלל..
נפגשו כמה פגישות ובסוף ירד
ואני לא מתכוונת לחזור על זה
זה היה מפרך, וממש מתיש פיזית ונפשית
הרגשתי פשוט גמורה
אחת העבודות הקשות למי שמסופק
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
תביאו בחשבון שגם הסכומים לדירות שנותנים אצל האשכנזים לא מתקרב למה שמקובל אצל הספדים, אז פרופורציות בבקשה.

מה זה קשור, הרמה של האירוע עצמו והשבת שבעקבותיו בד''כ נערכת כמה רמות מעל הממוצע בציבור הליטאי
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
מנסיון כואב;
גם אחרי שהסכמתי לרדת ל 2,000 ש"ח - הוא התעקש שהוא רוצה לתת מתנה, קנה מתנה בשווי 450 ש"ח,
והחתונה; ללא פשרות על התפריט !
מבייש

הבעיה העיקרית שהם לא שואלים כמה אתה רוצה אלא הם מנצלים אותך שזה כאילו לא עבודה רשמית
ומכתיבים לך מה להביא , בחור שעשה שידוך קיבל חולצה מתנה , או 500 שקל...

הגעת לחתונה אחרי ההשפלה הזו ? אולי גם הוא ציפה שתיתן לו מעטפה לחתונה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #98
מה זה קשור, הרמה של האירוע עצמו והשבת שבעקבותיו בד''כ נערכת כמה רמות מעל הממוצע בציבור הליטאי
לא תמיד,
לא מעט עושים חתונות בארמונות חן ודומיו,
וכשעושים יותר ברמה זה בגלל שמורגלים שהמוזמנים מכסים את רוב האירוע.(במעטפות)

לגבי התשלום לשדכנים,
ממה שאני יודעת מהמשפחות הגדולות שאני מכירה,
וגם כשדכנית לא מקצועית, אבל כן זכיתי להביא לעולם כמה שידוכים ב"ה,
מעולם לא נתקלתי שלא שילמו וכדו'
לדעתי זה חריג, בטח אצל הבני תורה הספרדים.
המחיר ששילמו/משלמים 2000-2500 מכל צד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
א. יש היגיון בתשלום נמוך יותר של ספרדים, במידה וההורים לא נותנים סכום כסף גבוה לזוג,
זה חוסך את התיווך במשא ומתן הכספי.
התיווך במשא ומתן הכספי הוא חלק מאוד' מאוד מאוד מאוד שולי ביחס לכל העבודה הקשה והמפרכת....
(גם במגזרים האחרים באם יש פערים משמעותיים לא נכנסים בכלל להצעה....)
וגם לשיטתכם שזה חוסך זה לא מצדיק את הפער הגדול בתשלום והזלזול בעבודת השדכנות....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

פורסם אצלנו במייל:

עוקץ מתוחכם בניסיון פריצה לחשבון בנק

תקראו עד הסוף!

אתמול קיבלתי הודעה מבנק הפועלים עם קוד אימות לכניסה, למרות שלא ניסינו להיכנס- מישהו ניסה לפרוץ לחשבון.
ישר נכנסתי לאפליקציה עצמאית והחלפתי סיסמה, הוספתי אימות דו שלבי.

היום בצהריים מתקשר מישהו מהמספר 073-3632614 ומציג את עצמו "ממחלקת הביטחון של בנק הפועלים, יש ניסיון פריצה לחשבון". שואל אם מדבר עם מיכל ומבקש את מספר הת.ז שלי לאימות. עניתי לו "לא הבנתי, אתה התקשרת אליי, למה אתה צריך את הפרטים שלי?"

הוא אמר לי בעצמו את מספר הת.ז שלי "יש מולי הכל", אז אמרתי לו "אוקיי אתה לא צריך את זה ממני אם ככה".
התחיל להגיד שהוא חייב לזהות אותי כדי לוודא שהוא מדבר איתי, אמרתי לו שאני לא מוסרת פרטים בטלפון ומוכנה להזדהות רק דרך המערכת של הבנק כמו תמיד.

אז הוא אמר שהוא שולח לי הודעת סמס מהמערכת של הבנק. לקח לה הרבה זמן להגיע (מה שבדר"כ מגיע מיד), היא הופיעה תחת השרשור הרגיל שמזוהה "בנק הפועלים" עם כל ההודעות של הריביות, קודי אימות והכל- כביכול הכי לגיטימי! ועדיין משהו הרגיש לי לא בסדר. אמרתי לו שלא ככה אני מזדהה מול הבנק ואני לא מוסרת פרטים. אמר שהוא יאפס לי שם משתמש וסיסמה כדי שאוכל להתחבר, צעקתי עליו "בשום אופן לא! אני אעשה את זה בעצמי דרך האפליקציה!" אז הוא אמר שהוא חוסם את החשבון לפעולות וניתקנו.

התקשרתי למוקד הונאות של בנק הפועלים והנציגה מיד אמרה לי שזה היה ניסיון עוקץ וכל הכבוד שלא מסרתי לו שום פרט, כי השיחה הקודמת שלה הייתה עם מישהי שנגנבו לה ככה 5000 שח מהחשבון
הייתי איתם עכשיו חצי שעה על הקו לתחקיר של האירוע.


בעלי שנכח בשיחה בעצמו אמר שהיה נופל בזה בלי לחשוד, ועוד אמר שהייתי לא נחמדה למישהו שמנסה לעזור לי..

תיזהרו ותזהרו אנשים אחרים בעיקר אנשים מבוגרים שלא יפלו לעוקץ המתוחכם
אני לא יודעת אם רק בסניף הזה או שזה דפוס חוזר בשאר הסניפים (ויש להם הרבה ב"ה)
אני גם לא יודעת אם הם העלו את המחירים של כלל המוצרים או בדיוק נפלתי על המוצר ספציפי יחיד ומיוחד (לא ממש הגיוני אבל אולי)

ולמרות שהוכחתי ואף צעדתי עם המוכרת למדף להראות לה מה כתוב שם, היא המשיכה להתעקש שהמחיר עלה והם לא הספיקו לעדכן.
אמרתי לה שזה ממש נחמד כי עכשיו אני אקבל את זה במחיר הישן, וכאן התחיל הויכוח ואפילו שלא לכבודי לריב על כמה שקלים החלטתי לעשות זאת ולהתעקש עד הסוף.
ומה היה בסוף??
כשהמוכרת הבינה שהלקוחות שהיו שם מתחילים להבין את הסיבה היא אמרה לי פשוט ללכת (אחרי שהשארתי על הדלפק את הסכום המקורי כמובן)
ובנוסף אמרתי בקול הכי גבוה שהפקתי שכדאי ממש לבדוק את המחיר בקופה כי הוא כפול ממה שמופיע במדף.... ויצאתי עם ראש מורם מהחנות...

אגב לא מדובר בכסף גדול, אבל דוקא אנשים שהולכים לשם כדי לשלם כסף קטן ולא לרשתות היקרות באותו תחום אין סיבה שישלמו כפול מבלי לידע אותם.


כתבתי מכתב לרשת, לשרות הלקוחות וטרם התקבלה תגובתם. (כמובן שכתבתי שאם הנושא לא מטופל מיידית אני אפנה לערוצים פחות סימפטים.

במקביל (לא התאפקתי)
אתמול עברתי שוב בחנות, ואיך לא-- המחיר על המדף לא התעדכן!!!!!! (עבר כמעט שבוע מהרכישה שלי והפעם צילמתי את המדף הרלווטי)

מה עכשיו??
תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

השבוע:
סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
...
יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

תובנות שלי:
לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

אשמח לשמוע כל תגובה
מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה