חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם!

[מלבב]

"אל מי חייבת התעמולה לפנות? אל האינטליגנציה המדעית או אל המון העם הפחות משכיל? לעולם
תופנה רק אל ההמון!
לגבי האינטליגנציה... אין התעמולה, אלא לימוד לקח מדעי. תעמולה על פי תוכנה, איננה מדע, כשם
שתיאור של לוח-פרסומת תלויה בכישרון היוצר, המצליח לעורר את ההמון על ידי צבע וצורה. תפקיד
התעמולה איננו בעיצוב אופיו המדעי של הפרט, כי אם בהכוונת ההמון למודעות לעובדות מסוימות... לכן
חייבת היא לפנות יותר אל הרגש, ורק באופן מותנה ומוגבל תפנה אל התבונה... יכולת הקליטה של ההמון
הרחב מוגבלת ביותר, תפיסתו מועטה, והשכחה רבה. לכן יש להגביל את נושאי התעמולה למוקדים
מעטים בלבד. את אלה יש לעבד ולהחזיר אל ההמון בסיסמאות, שוב ושוב, עד שאחרון השומעים ידמיין
לעצמו את הרצוי ." (אדולף היטלר, מתוך: "מיין קאמף")

באופן כללי ידוע בעולם הפרסום;
כי היהודים הם עם חכם, אי אפשר להשפיע עליהם בנקל, הם אינם מתפעלים בקלות ולא מקבלים מיד כל דבר חדש שיוצא, - בשונה מהגויים שנתפסים ומשתכנעים מהר מכל פרסומת ותעמולה.

לכן הכללים הללו הם אינם רלוונטיים עבור העם היהודי החכם.

 

[דבורהלאה]

את 'חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם'
אמר האדמו"ר יוסף יצחק מליובאוויטש,
ואין לנו אלא את דברי חכמינו!!

 

[מלבב]

אבל יש מקום להבין את הדבר, על מה הוא אמר את זה, ולמי, ועל איזה מצב ומידה וכו'?
והאם כוונתו שזה תמיד נכון?!

 

[spich]

לטעמי, כאשר הקורא נתקל שבוע אחד בפרסומת (מסוימת), ולאחר שבוע הוא רואה שוב את אותה הפרסומת (או את רוח הדברים) שוב [נניח בעיתון אחר] הוא מיד מדפדף לעמוד הבא, לא?! - הוא מכיר את זה - די, ראה! לא?

מה אתה כבר יכול להוסיף שכנע אותו - הוא מכיר?!
כל אשכול אחר בפרוג לא יעזור - די הוא יודע במה מדובר והוא מדלג את זה בנפנוף יד. זה לא מדבר אליו, הוא מכיר!!!


תבדקו על עצמכם - תראו כמה שזה נכון.

צריך להבין את הפסיכולוגיה הבסיסית ביותר של כל בר אנוש, כדי להפנים שהתאוריה הנ"ל, אולי הגיונית בשכל, אך לא מתיישרת עם התת-מודע והרגש.
יש מונח פסיכולוגי שנקרא "שבע - בום" ומשמעותו, שאדם בפעמים הראשוניות שנתקל במידע חדש, במוצר שלא הכיר, במסר שונה וכד', לא מפנים זאת ברמת התת- מודע.
כלומר, העין ראתה, אולי המח קרא את המידע או שמע את המסר, אך הדברים לא עברו כל תהליך של הפנמה.
רק המציאות בה מסר חוזר אלינו לפחות 7 פעמים מכיוונים שונים ובזמנים שונים (וחשוב שיהיו שונים! לא יועילו לנו 7 עמודי פרסום רצופים בעיתון אחד - הם רק יהפכו את המסר ל"נודניק"), גורם לו לחלחל לרמות מודעות עמוקות מאד.
ניקח דוגמא:
סוכן עיתון מעונין לשכנע בעל עסק לפרסם אצלו.
הוא יוצר איתו פניה טלפונית:
הסוכן: "שלום, מדבר זאבי מעיתון "קדימה", שמעת עלינו?"
בעל העסק: "ממש לא ואני גם לא מעוניין. אני לא בכיוון לפרסם עכשיו"
הסוכן: "אוקי. אשמח לקפוץ אליך כדי להביא לך את העיתון שלנו, שתוכל להתרשם. מתי אפשר לבוא?"
בעל העסק: "אנחנו כאן כל יום עד השעה 4:00"
זו היתה הפניה הראשונה, ב10 בבוקר
בשעה 2:00 בצהרים, מגיע זאבי לעסק, מצויד בחומרים מעוצבים על העיתון, בתוך פולדר מושקע, ואפילו שי קטן מהעיתון. בעל העסק טרוד ואומר לו להניח על השולחן
זאבי: "מצוין. רק חשוב לי שתעבור על החומרים. העיתון הזה עושה שירות מיוחד לעסק כמו שלך, כי הוא מקיף את קהל היעד שלך בצורה מיטבית. בעלי עסק מסוגך, כמו... שפירסמו אצלנו, ראו תוצאות מצוינות וחזרו לפרסם!"
בעל העסק: "באיזו תפוצה מדובר?"
זאבי: זה עיתון שבועי שמגיע ל40,000 בעלי עסקים בערי המרכז. זהו עיתון ייחודי, שמשמש במיוחד את העסק שלך, ונותן מענה לקהל היעד המיוחד לך"
בעל העסק: "למה אני לא קיבלתי את העיתון הזה עד היום?"
זאבי: עד היום חילקנו באזורים החרדיים. כרגע אנחנו מרחיבים את התפוצה לבעלי עסקים חרדיים, שיושבים באיזורים מעורבים או חילוניים"
בעל עסק: "טוב, תן לי לחשוב על כך"
למחרת שולח זאבי מייל לבעל העסק עם תזכורת+ חידוד המסר של ההתאמה האישית
אחרי יומיים (שבעל העסק לא הגיב במייל חוזר) הוא מתקשר שוב.
כאן נשמע כבר את האמירות המוכרות: "לא גומרים ללחוץ עלי מעיתון קדימה, שמעתם פעם על העיתון הזה?" הוא מתחיל לבדוק, וזאבי נותן עוד שתי דחיפות אחרונות, במייל ובטלפון, ובס"ד מברך על המוגמר.
זו דוגמא אחת לפעילות אינטנסיבית שבה פניה חד פעמית, מעולם לא הועילה.
וזה נכון לגבי כל פרסום! ראיתי פעם אחת - עברתי וגם לא בהכרח נתתי אמון בעוד עורבא פרח אחד. אך כשפרסום חוזר ומביא את המסר בווראיציות שונות, זה ברור לי שיש כאן משהו ששווה בדיקה.

 

[מלבב]

תודה רבה על תגובה מושקעת וחכמה.

אמנם דבריך אמורים יותר (הדוגמא) לגבי עבודת 'שטח' (פגישות ושפת גוף). זה עולם אחר ושונה הרבה ואולי גם לגמרי. כי קשה להתנגד לדבר שבא לך בפנים (כביכול, לשבר את האוזן) יום יום שעה שעה. לא אחשוב שיהיה מישהו שיתנגד לך כך שתבוא לו מכל מיני כיוונים ולא תתן לו - לראש שלו לחשוב, זו דרך שאי אפשר כמעט להינצל ממנה. (ואגב כך עשו הרבה - סלקום ואורנג').

אבל מה שהבאת בהתחלה, לשדר את מסר ללקוח שוב ושוב לפחות 7 פעמים, זה יכול להיות נכון בתנאי! שהוא יבוא לחשוב על הדברים שלך - היינו להעסיק לו את המחשבה!! השכם והערב, על המעלות שיכלו כבר לשרת אותו אם הוא כבר היה קונה את זה וכל יום שעובר חבל לו שהוא מפסיד!

כך תוכל לגרום לו לשנות לו את התפיסה הקודמת.

אבל אם תשדר לו איזה כמה פרסומות (כאילו אני כאן! ושווה לך) זה כמעט ברכה לבטלה , הוא יקנה את המוצר כשהוא יצטרך ואז הוא יעשה חשבון איפה הכי זול. דהיינו אותם הפרסומות דומות לאותו מוצר (נניח טישו נשלף) הנמצא על המדף [ונניח שיש שם 5 חברות טישו] שכל מה שנשאר לו לעשות הוא לראות מי מבין כולם הכי חזק והכי זול, - והשאר לא משנה לו כלום [אפילו שפרסמו משהו בשמים]. די, יש לו משהו צריך (חזק וזול) ופה זה נגמר!!

ואם כך לפי זה המשפט "חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם" שרוי בספק, או שהיא מדברת על דבר טוב או אמתי. שאז כן זה אמור לשרת ולפעול לכאורה.

 

[spich]

תתפלאי לשמוע, גם אם מדובר באותה פרסומת בדיוק, היא צריכה לחזור על עצמה לפחות ב3 הזדמנויות ומקומות שונים, כדי שתחדור בכלל את קליפת המוח...
ותשכחי מזה שיותר זול וחזק - זה מה שעומד לאנשים בשיקול.
מעט מאד אנשים יודעים מה טוב וחזק, רובם מקבלים את המידע מהפרסום.
באשר לזול - קודם כל - במקרים של קניה במכולת (שם רושמים) ושל קניה ברשת (שם קשה לחשב מחירים), המונח "זול" פחות עושה את העבודה. רוב רובן של האנשים (בעיקר הנשים), יבחרו לפי מותג מוכר ומפורסם.
מה שעושה את המותג - זה בעיקר הפרסומות והיח"ץ.
וסתם שאלה למחשבה - כמה אנשים לדעתך קנו בימים האחרונים קוקה קולה בגודל ליטר או שתיים?
תהיי בטוחה שהמון המון!
והפרסומת שלהם היא הסמל למה שנקרא תעמולה שאינה חוזרת ריקם.
בהתחלה צחקתי על "הבשורה" המרגשת...
גם העיצוב קיבל אצלי ציון לא משהו.
אבל עובדה שהלכתי לראות במכולת איך נראים הבקבוקים החדשים בגודל שלהם,
וכנראה כשאקנה שתיה מתוקה, בקבוק קוקה קולה אחד, קטן או גדול יהיה בינהם...

 

[ariels]

תודה רבה על תגובה מושקעת וחכמה.

אמנם דבריך אמורים יותר (הדוגמא) לגבי עבודת 'שטח' (פגישות ושפת גוף). זה עולם אחר ושונה הרבה ואולי גם לגמרי. כי קשה להתנגד לדבר שבא לך בפנים (כביכול, לשבר את האוזן) יום יום שעה שעה. לא אחשוב שיהיה מישהו שיתנגד לך כך שתבוא לו מכל מיני כיוונים ולא תתן לו - לראש שלו לחשוב, זו דרך שאי אפשר כמעט להינצל ממנה. (ואגב כך עשו הרבה - סלקום ואורנג').

אבל מה שהבאת בהתחלה, לשדר את מסר ללקוח שוב ושוב לפחות 7 פעמים, זה יכול להיות נכון בתנאי! שהוא יבוא לחשוב על הדברים שלך - היינו להעסיק לו את המחשבה!! השכם והערב, על המעלות שיכלו כבר לשרת אותו אם הוא כבר היה קונה את זה וכל יום שעובר חבל לו שהוא מפסיד!

כך תוכל לגרום לו לשנות לו את התפיסה הקודמת.

אבל אם תשדר לו איזה כמה פרסומות (כאילו אני כאן! ושווה לך) זה כמעט ברכה לבטלה , הוא יקנה את המוצר כשהוא יצטרך ואז הוא יעשה חשבון איפה הכי זול. דהיינו אותם הפרסומות דומות לאותו מוצר (נניח טישו נשלף) הנמצא על המדף [ונניח שיש שם 5 חברות טישו] שכל מה שנשאר לו לעשות הוא לראות מי מבין כולם הכי חזק והכי זול, - והשאר לא משנה לו כלום [אפילו שפרסמו משהו בשמים]. די, יש לו משהו צריך (חזק וזול) ופה זה נגמר!!

ואם כך לפי זה המשפט "חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם" שרוי בספק, או שהיא מדברת על דבר טוב או אמתי. שאז כן זה אמור לשרת ולפעול לכאורה.

פרסום עובד על התת מודע
כלומר -
אם הלקוח נחשף למסר בצורה נכונה הוא בעצם לא מודע לזה שהשתכנע
אבל כשיגיע הרגע הוא יושיט את היד ויקח את המותג מהמדף
יכול להיות שהרגע יגיע עוד חודש, לאו דווקא השבוע

פרסום לא עובד על כאן ועכשיו אלא השקעה לאורך זמן

(מלבד פרסום בסגנון - חיסוללללל!!! כל הסחורה במחירי רצפה)

כמובן אנחנו מדברים על לקוח שהוא אכן לקוח פוטנציאלי, שמתאים למה שהגדרנו כקהל המטרה.

אם אני מוכרת טישו מאוד איכותי ורך במיוחד, תלת שכבתי, שיש לו גם, נניח, תוספת שמן אקליפטוס שפותח את האף הסתום, וכמובן עולה בהתאם -
הלקוח שלי הוא לא זה שיקנה את הכי זול. להיפך.

 

[ariels]

ולגבי המשפט המקורי -
הוא לא נאמר כלל בהקשר של פרסום
אלא בהקשר של השפעה לטובה על יהודים לשמירת תו"מ

 

[bbr]

קודם כל המילה "חזקה" לא מבטאת את המילה "תמיד" אלא שבד"כ זה עובד ותמיד יש יוצא מן הכלל
בואו לא נשכח שרוב חברי הפורום שחיים עיצוב ופירסום יש להם משהו שונה בראש שונה מ"העמך" וזה גם כתוצאה מכל התעמולה פה (לטב ולמוטב)
במציאות רואים שתעמולה גם פשוטה כשהיא נעשית בצורה עיקבית יש לזה תוצאות (גם על דברים שתלושים מהמציאות לגמרי)
לא עולה לי כעת דוגמאות, אבל אני מאמינה שיהיו פה כאלו שיוכלו למצוא דוגמאות לדברים שפעם לא האמינו בהם, והיום אנו מקבלים את זה בשני ידיים כתוצאה מתעמולה

 

[למדן בגן]

תמיד אומרים את המשפט הזה: חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם!

מה אתם אומרים על זה? -אתם מסכימים? (נכון או לא / בעד או נגד?).

האם זה נכון על כל סוג של תעמולה?

והאם יש אפשרות שלא תחזור ריקם אלא יהיה לה תוצאה שלילת והפוכה?

יש משפט של גבלס- שהיה בראש התעמולה הגרמניתץ נגד היהודים,
בתחילת דרכו שאלו אותו: מה נפלת על הראש פתאום להחליט שהיהודים הם... ולכתוב זאת בראש חוצות, מי יאמין לך בכלל???
והוא אמר משפט חזק: גם משפט שקר, אם תחזור עליו אלף פעם- הוא יהיה אמת.........
זה מה שעמד מאחורי התעמולה הנאצית......ולכן הם הצליחו כל כך.
ברור שלתעמולה יש כח אדיר!!!
במיוחד כשהיא פועלת על התת מודע!

 

[מלבב]

אומנם באופן כללי ידוע בעולם הפרסום,
כי היהודים הם עם חכם, אי אפשר להשפיע עליהם בנקל, הם אינם מתפעלים בקלות ולא מקבלים מיד כל דבר חדש שיוצא, - בשונה מהגויים שנתפסים ומשתכנעים מהר מכל פרסומת ותעמולה.

לכן הכללים הללו הם אינם רלוונטיים עבור העם היהודי החכם.

 

[brod]

תעמולה עובדת, ודאי
לא להאמין כמה שאנחנו פסיכים

סתם שיתוף באנקדוטה:
ערכתי פעם שולחן שבת, עם פמוטים, מפיות, פרחים, הכל...
ישבתי על הספה לראות, ועמד לי בראש שמשהו חסר לי כאן להרמוניה של העיצוב.
אחרי דקה פתאום קלטתי שחסר לי בעין קוקה-קולה...
(זוכרים את הפרסומות שלהם על משהו חסר בשולחן שבת?)
לא האמנתי איך אפשר לעבוד עלי , אבל זה עובדה.
כשעומד קוקה-קולה על השולחן בשבת - אני מרגישה עם זה טוב...

 

[למדן בגן]

אומנם באופן כללי ידוע בעולם הפרסום,
כי היהודים הם עם חכם, אי אפשר להשפיע עליהם בנקל, הם אינם מתפעלים בקלות ולא מקבלים מיד כל דבר חדש שיוצא, - בשונה מהגויים שנתפסים ומשתכנעים מהר מכל פרסומת ותעמולה.

לכן הכללים הללו הם אינם רלוונטיים עבור העם היהודי החכם.

בנ"א צריך להיות עם מודעות חזקה מאד מאד כדי שלא יעבדו עליו........
ורובנו לא כאלה......

 

[מלבב]

על יהודים תעמולה עובדת תמיד יותר לאט - עובדה.

 

[מלבב]

תעמולה עובדת, ודאי
לא להאמין כמה שאנחנו פסיכים

סתם שיתוף באנקדוטה:
ערכתי פעם שולחן שבת, עם פמוטים, מפיות, פרחים, הכל...
ישבתי על הספה לראות, ועמד לי בראש שמשהו חסר לי כאן להרמוניה של העיצוב.
אחרי דקה פתאום קלטתי שחסר לי בעין קוקה-קולה...
(זוכרים את הפרסומות שלהם על משהו חסר בשולחן שבת?)
לא האמנתי איך אפשר לעבוד עלי , אבל זה עובדה.
כשעומד קוקה-קולה על השולחן בשבת - אני מרגישה עם זה טוב...

משקה טוב למה שלא יככב? הספרינג מפורסם הרבה פחות מקוקה קולה ובכל זאת הוא נמצא בשווה כמעט בשורה אחת עם הקולה.
אם המשקה טוב למה לא?

תעמולה זה יותר בלשנות תפיסה לא להכניס מוצר נוסף לחיים.

 

[בטטה 1]

מי לא מכיר את הסיפור על ה"נחשול"?
את הסרט בו הכניסו תמונות של קולה לחלקיקי שניות בין התמונות, כך שאפילו לא נקלטו במודע?
ואת הסיפור על לימוננע...?

בפרסום יש שלושה חלקים - המידע של הפרסומת כולו, ההיכרות עם המותג - אני קיים, וכניסה לתת המודע...
גם אם הלקוח לא קרא את המודעה, או דילג, היא נקלטה לו בעין, היא נכנסה לתת המודע. נקודה.
מה שכן, וזאת נקודה קריטית, יכול להיות שהתעמולה תביא תוצאות שליליות כי הלקוח יחוש רגשות שלילים כתוצאה ממשהו בפרסום או סתם תהיה לו הבנה מוטעת שתפגע במוצר.
לכן לא נכון לבדוק את כוח התעמולה במכירות - זה בודק האם הפרסום יעיל. התעמולה עובדת בכל מקרה.
לעניות דעתי.

 

[מלבב]

דבר זה עוד לא הוכח כזכור לי, הם סיסמאות שמסתובבות אך ללא בדיקה.
גם ההגיון אומר שהאדם הוא בעל בחירה כזה שלא ניתן להכתיב לו בניגוד לרצונו.

 

[bbr]

על יהודים תעמולה עובדת תמיד יותר לאט - עובדה.

יותר לאט, אבל עובד גם עליהם

גם ההגיון אומר שהאדם הוא בעל בחירה כזה שלא ניתן להכתיב לו בניגוד לרצונו.

אם האדם לא היה בעל בחירה ברור שלא היה ניתן להשפיע עליו
אכן, רק בגלל שהוא בעל בחירה ניתן להשפיע עליו, כמובן שבכוחותיו להתגבר על השפעות רעות, אבל אין ספק שלטררם מסביבו יש השפעה עצומה, עד כדי מכרעת

ובהקשר לימים אלו, כתוב בספרים שהסיבה לכל המסביב במעמד הר סיני (שופרות ברקים רעמים ועוד) היה אכן על מנת להשפיע עלינו

 

[GRN]

דבר זה עוד לא הוכח כזכור לי, הם סיסמאות שמסתובבות אך ללא בדיקה.
גם ההגיון אומר שהאדם הוא בעל בחירה כזה שלא ניתן להכתיב לו בניגוד לרצונו.

לא הצלחתי להבין למה אתה חותר באשכול, בכל אופן, הרמב"ם כבר אמר: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ומעשיו אחר חבריו ונוהג כמנהג אנשי המדינה". כלומר, אף אחד לא מכתיב לו, אבל הוא מושפע, וזה לא סותר את כח הבחירה.

רוב האנשים טוענים שפרסומות לא עובדות עליהם. בשטח - אנשים ממשיכים לפרסם כי האם רואים שזה תועלתי. מסתבר, שאנשים פשוט לא מודעים לתהליכים שהם עוברים, והם מתרצים את עצמם בסיבות רציונאליות בלי לשים לב שהם מונעים ולא רק מניעים.

לא נעים אבל ככה זה.

 

[מלבב]

אולי לא הובנתי,
ר"ל שהאדם אינו חיה לעשות בו כטוב בעינינו, ובגלל זה יש מקום לסייג את הכללי ההשפעה.
כל הטיעונים המקצועיים שהעלו כאן הנם יפים מאוד אך עדיין תמיד יש מקום לסייג אותם, ואי אפשר לומר אותם כהכללה גורפת.
ובכלל זה המשפט שעליו דנו פה שהוא אינו משפט גורף ויש לסייג אותו.

כל זה התברר לאחר הבהרת שורש נושא המשפט.