חלוקת תפקידים בלתי הוגנת - איך להגיב?

  • הוסף לסימניות
  • #81
לא הבנתי את ההקשר.
דיברתי על עדות ולא דיינות.

איסור שוחד מראה, שאם לאדם יש נגיעה בעניין - הוא לא יכול להיות אובייקטיבי.
ילדה שלא נבחרה - היא משוחדת בגלל הרצון שלה בתפקיד. לא הייתי מקבלת אוטומטית את גירסתה - לא את סיפורה על כל ה'פרוטקציונריות' הרבות שנבחרו כולן עד אחת - ורק הן, ולא על האומדן שלה לגבי הכישורים שלהן ושל עצמה.
וגם אם זה היה נער - לא הייתי מקבלת כאמת מוחלטת...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #82
כשזה מדובר במסיבות אפשר להגיד אולי שזה לא נורא, כי זו רק מסיבה....
אבל מה תגידו שבסמינר של ביתי, בכיתה י׳ יש מגמות, ואין מספיק מקום לכל הבנות, ובאורח פלא, אחרי שהמרכזת הודיעה שהכל ע״פ גורל, נבחרו כל הבנות והנכדות וכו, למגמות , ובנות אחרות שאולי מתאימות פי כמה וכמה , לא נבחרו, וכאן מדובר על מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו בעתיד.
הבת שלי שמאד מוכשרת בגרפיקה לא התקבלה , ומאד מאד מאוכזבת , ולי אין הרבה מה לעשות.
והכי כאב לי שהיא אמרה ועוד הם חושבים שאנחנו מאמינות שזה גורל.... זה מאד חינוכי....
כן, אני יכולה לומר-אני הייתי שם!
ואני חייבת לומר שלא רק שלא הגזמת בסיפור אלא הורדת מעוצמתו......:eek:
זה הלך שעשו גורל ובחרו בת מכל כיתה לראות את הגורל, ושנעשה דין צודק.
בשיעור לאחמ"כ באים ומודיעים שX (בת של, למקרה שתהיתם) וY (נכדה של) נבחרו ג"כ למגמות.
נוצרה סערה בכיתה (שלי, אני מזכירה!) וכשהמורה ראתה שהיא לא יכולה להתמודד איתנו, היא שלחה כמה בנות למנהלת.
הבנות באות למנהלת, והמנהלת, בלי שום בושה שואלת אותן בשיא הפליאה: תגידו, אתן לא חושבות לבד שיש לנו העדפה לבנות הצוות???????????
והדבר הכי מעצבן היה ששתי הבנות יצאו לאחר זמן קצר מהמגמה, הם לא נהנו......
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
ומה לדעתכם הצורה הכי נכונה להגיב לילדות בדילמה כזו אמיתית וצודקת?
הרי גם אתן תסכימו שאם נסכים עם הבנות שזה כ"כ גרוע נבין אותם ונספק אמפתיה רגעית יהיה להם קשה להתמודד אחרי זה ? ואם לא לא כדי אפי' לחשוב איזה הורים אנחנו היה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
בית ספר יכין את הבת שלך לחיים. בחיים יש דברים לא הוגנים, בין השאר פרוטקציות על ימין ועל שמאל. ובציבור שלנו שאוהב לטאטא דברים מתחת לשטיח, אפילו לא מוכנים להודות בזה.

אז אולי זה דווקא טוב שהיא תהיה מוכנה לזה נפשית מראש ולא תהיה בהלם בפעם הראשונה שתיתקל בחוסר הוגנות ופרוטקציות, אפליה עדתית, תיוג וסטיגמות מקוממות.
שיהיה לנו בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
בית ספר יכין את הבת שלך לחיים. בחיים יש דברים לא הוגנים, בין השאר פרוטקציות על ימין ועל שמאל. ובציבור שלנו שאוהב לטאטא דברים מתחת לשטיח, אפילו לא מוכנים להודות בזה.

אז אולי זה דווקא טוב שהיא תהיה מוכנה לזה נפשית מראש ולא תהיה בהלם בפעם הראשונה שתיתקל בחוסר הוגנות ופרוטקציות, אפליה עדתית, תיוג וסטיגמות מקוממות.
שיהיה לנו בהצלחה.

כמה שזה עצוב- אהבתי!
פעם בית ספר חינך את הילדים לאמת, ליושר למידות טובות.
היום מלמדים את הילדים איך לשרוד בעולם אכזר ורע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
הופעה? לא. בהופעה של בית הספר, שממומנת מכספי ציבור ומיועדת למטרות חינוכיות, לא ייתכן להשאיר עשרות בנות בשורה האחורית של המקהלה, ולסתום את פיהן בטענת 'חשוב שתהיה לכן עין טובה. לא צריך להיות קנאיות'. (אמיתי. אמרה מורה לבנות מהשורה האחורית במקהלה).


ראויה לשבח המורה של הבת שלי
יום אחד של החזרות היה מוקדש לכמה בנות שקיבלו תפקיד חשוב, וכל בית הספר היה עד לצילומים ולתלבושות המיוחדות שלהן, והן 'תפסו את הבמה' בכל המשמעויות
נכנסה המורה לכיתה ואמרה: בנות יקרות, זה קשה, קשה לראות בנות אחרות שמקבלות כל כך הרבה תשומת לב, זה גורם לנו לקנא ואפילו לבכות. וזה מותר, וזה צודק.
אחר כך נתנה לבנות מקום להתבטא.

הרגשתי שאני מעריכה אותה, ההבנה שלה היתה טובה יותר מכל שיעורי המוסר שנמצאים בקלסר שלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
ומה לדעתכם הצורה הכי נכונה להגיב לילדות בדילמה כזו אמיתית וצודקת?
הרי גם אתן תסכימו שאם נסכים עם הבנות שזה כ"כ גרוע נבין אותם ונספק אמפתיה רגעית יהיה להם קשה להתמודד אחרי זה ? ואם לא לא כדי אפי' לחשוב איזה הורים אנחנו היה?
ההתמודדות היותר קשה היא עם טיוח של חוסר צדק. אין לזה תקנה ובמצב כזה יש משבר אמון אמיתי בהורים.

הבנות *יודעות* שנעשה עוול. התגובה של ההורה לא תפחית ממנו. אולי היא תעזור לבת להבין שיש עדיין מבוגרים שאפשר לסמוך עליהם. למשל ההורים.

ההתמודדות היא של ההורה מול עצמו. לאן הוא שולח את הבת יום יום כדי "להתחנך" ומה הוא משלם בדרך. והאם המחיר החינוכי של הבחירה הזו (אם בכלל יש בחירה ) שווה את התועלת שהיא מקבלת מהמוסד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
דווקא לדעתי מבחינה הורית הגישה צריכה להיות, בכזו תגובה
אם הייתה במצב שלך יתכן וגם אני הייתי מרגישה וכועסת כך!!! יש בזה אמפתיה, הבנה, ולא בהכרח הסכמה !
אשמח לקבל את דעתכם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
אף אחת לא כתבה בכוון הזה, ואולי רק אני חושבת כך כי תמיד שנאתי להיות על הבמה...
אבל אולי לדבר עם הילדה בכוון של: מה זה ייתן לך? כולם יראו אותך, ואז מה? בגלל זה אני אוהב אותך יותר?
ז"א, במקום להשלים שלא קבלנו את הדבר שרצינו, פשוט לא לרצות אותו. כי בינינו - באמת בשביל מה?
יש איזה סגידה לבעלות התפקידים, ואולי יש ילדות שבעצם זה לא בוער להם כ"כ, אבל רק כי כולם רוצים את זה, אז איך היא לא תרצה גם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
והרי סיכומי השבת:

מביאה דוגמאות מתחומים אחרים.
הבמה במסיבה, היא רק ההתחלה.
הבמה האמיתית של החיים גדולה מרשימה ומורכבת הרבה יותר.
-
תוך פטפוט שבתי על הספה..
אחת שעובדת במשרד רואי חשבון, קיבלה לטפל בתיקים של עובדת שילדה, באותן שעות, באותה משכורת, ובלחץ אימים. למה? היא זריזה. למה לא השניה שישלה פחות עבודה? כי ככה.
שניה קיבלה נזיפה מהמנהלת על תלמידה סוררת, הרי היא כמחנכת אחראית לכל פעולה של התלמידה בכל שעה משעות היממה.
שלישית מקבלת נזיפות מהבוס על ימין ועל שמאל, כי היא זריזה מידי ומספיקה הרבה ונותרים חללים של הפוגה רבים מידי. מה תעשה, בעייתה!
רביעית, המורה בוחרת בקביעות את אותן ארבע בנות בולטות לענות לה על תשובות בשיעורים, והיא כבר נמאס לה להצביע.
חמישי, ראש הכולל מדקדק על כל שניה. הבן היה חולה, איחרת, תשלם. לא הוא.
והשישי הראש כולל מחליט על החבורות בלי קשר לטעם אישי, ומשנה שוב ושוב. וכרגע כשאין כולל אחר מה הוא יעשה.
והשביעית, מנסה שוב ושוב לבקש מהמורה לשבת קרוב, ולא להיות השקטה והמתחשבת,ששמים אותה כל הזמן בספסל אחרון, ולשוא.
-
זה מדגם קטן! מאינסוף מקרים וסיפורים. לפעמים כמעט בלתי אפשריים.
-
ואני מרגישה הולכת ומתכווצת עם כל סיפור, אמאל'ה עם מה שהם מתמודדים, וזה רק מדגם! רק מדגם קטן!
איזה אנשים יש כאן, ואיך הם מתנהגים, ומי יודע איך הם יחזיקו, ומה יקרה להם. ועוד מעט ואני נחנקת מהסיפורים.
-
מה שנותן לי חמצן זה אמירה של תלמיד חכם גדול שאמר לי פעם כך:
לכל אחד ה' נתן נסיונות אחרים, וכוחות מיוחדים להתמודד עימם בצורה הטובה ביותר.
כשאת מסתכלת על הנסיונות שלהם/ן את רואה אותם מתוך המשקפים שלך, עם הכוחות שלך.
-
להם יש את הכוחות המתאימים ביותר למסלול שלהם.
אם יש מה לעזור תעזרי, והעיקר תתפללי שיעשו את הטוב ביותר בעיני אלוקים ואדם.
-
התפקיד שלנו לתת להם כלים. לא להתמודד במקומם.
כשאני מחברת לאמונה, כשלימדתי להסיח את הדעת, להנות ממה שכן יש, לשאוב כוחות ממקומות תומכים, ללמוד איך כן להתנהג, ללמד להיות סלחנים, לקבל חסרנות ועוולות בלי שהפנימיות תיפגע, לקחת אחריות על הרגש, להכניס פרופורציות לחיים.
-
כל כך הרבה כח פנימי אפשר להרוויח ולהפיק מכאלו מקומות.
לא כח שתלוי בגורם חיצוני.

ונתפלל גם על עצמינו שנזכה לחבר אותם לכוחות האמיתיים שלהם.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #91
אף אחת לא כתבה בכוון הזה, ואולי רק אני חושבת כך כי תמיד שנאתי להיות על הבמה...
אבל אולי לדבר עם הילדה בכוון של: מה זה ייתן לך? כולם יראו אותך, ואז מה? בגלל זה אני אוהב אותך יותר?
ז"א, במקום להשלים שלא קבלנו את הדבר שרצינו, פשוט לא לרצות אותו. כי בינינו - באמת בשביל מה?
יש איזה סגידה לבעלות התפקידים, ואולי יש ילדות שבעצם זה לא בוער להם כ"כ, אבל רק כי כולם רוצים את זה, אז איך היא לא תרצה גם?
אני חושבת שלא כדאי להרגיל ילדה לחשוב בכיוון הזה, כי אז את גורמת לה להדחיק את ההרגשות האמיתיות שלה.
מה שכן, אפשר לנסות יחד איתה לראות מה טוב גם בזה: עכשיו יש לך יותר זמן להנות מהחזרות, כשאת תהי מורה את תשתדלי שדברים כאלו לא יקרו, הרי אם השם היה רוצה שתהי בקבוצה הראשונה, לא היו עוזרות פרוטקציות, והיית שם, מה שאומר שזה בדיוק מה שהשם רצה. נכון, מאוד מכעיס חוסר הצדק, אבל זה היה המהלך של השם לגרום לך שלא להיות שם.

אגב פרוטקציות, בואו תשמעו את הצד השני, הגם שאני מאמינה שהוא לא מאוד רווח.
היו לי הרבה פרוטקציות בהרבה תחומים.
חלקם באמת הייתי ראויה לזה וחלקם לא.
אחרי הסמינר יכולתי לקבל עבודה על מגש של כסף בתור בת של, וסרבתי בכל תוקף. רציתי שיקחו אותי בגלל מה שאני ולא בגלל מי שאני. אחרי שהתחתנתי היה לי יותר קל כי שם הנישואין שלי כבר לא היה מוכר.
חיפשתי עבודה זמן ארוך מאוד, זוג צעיר שצמא לכסף, אבל כל כך היה חשוב לי לקבל עבודה בזכותי, בזכות מה שיש לי למכור, והיה לי הרבה.
בסוף בסוף קיבלתי עבודה כלבבי, כי מישהי משם המליצה עלי.
הייתי מאושרת. באמת ראו כמה אני מתאימה לזה.
אחרי שנה התחילו החריקות. הורידו לי שעות ופרויקטים בצורה לא הוגנת.
ואז קיבלתי סטירה רצינית. התברר שהמנהל ידע גם ידע בדיוק מי אני, וקיווה שעל ידי שאעבוד אצלו, גם אבא שלי "יעבוד אצלו", וכשזה לא הלך, הוא לא היה צריך אותי יותר.
נקודה למחשבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
לא קראתי את כל האשכול.. אבל כן רוצה להגיב
בתור אחת שרוב בתי הספר ברחבי הארץ עוברים אצלי בדרך להפקה הבית ספרית שלהם,
יכולה להגיד דבר אחד-
כל הרעיון של חלוקת תפקידים, תלוי מאוד מאוד בבתי הספר ובמורות שלהן..

יש כאלה שזה חשוב לה, וייקחו תפקיד אחד ויחלקו אותו ל20 בנות
והמורות ישבו וידאגו תלמידה תלמידה שכל אחת תקבל שווה בשווה
ויש כאלה שזה פשוט לא מזיז להם.. ובקושי שמות לב אל תפקידים


דעתי כמובן שצריך את דרך האמצע.. לא להשתגע, אבל כן, בהחלט לנסות לתת לכל בת פינה שבה היא תבלוט.
תמיד אני אומרת למאמנות, המסיבה אחרי הכל היא של הבנות, גם אם בגלל זה "ההפקה" שלך תהיה פחות טובה. צריך שהבנות יצאו מרוצות, ושהם יהנו..

ועוד נקודה, בשיטה החדשה של מסיבות ללא מסיבה- ערב עיוני וכו, מפספסים דבר אחד.
אם באמת בית הספר, המורות והמאמנות, יודעות לעבוד כמו שצריך
ישנה תקופה מדהימה בבית הספר של "חזרות"
דבר שמפספסים אותו בצורה ההשונה הזו של המסיבה.
וכן, זו חוויה, ואם יודעים לעבור אותה ולהתמודד איתה כמו שצריך, זו חוויה מדהימה בעיני..

בקיצור, מפילה על המורות וצוות בית הספר..
הן אלה שנותנות את הטון לכל העניין

הצלחות לכולן
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
אני חושבת שלא כדאי להרגיל ילדה לחשוב בכיוון הזה, כי אז את גורמת לה להדחיק את ההרגשות האמיתיות שלה.
מה שכן, אפשר לנסות יחד איתה לראות מה טוב גם בזה: עכשיו יש לך יותר זמן להנות מהחזרות, כשאת תהי מורה את תשתדלי שדברים כאלו לא יקרו, הרי אם השם היה רוצה שתהי בקבוצה הראשונה, לא היו עוזרות פרוטקציות, והיית שם, מה שאומר שזה בדיוק מה שהשם רצה. נכון, מאוד מכעיס חוסר הצדק, אבל זה היה המהלך של השם לגרום לך שלא להיות שם.

בדיוק אמרתי, שאולי הרגשות האמיתיות שלה הם שהיא לא כזאת רוצה. ורק כי כולם.
וחוץ מזה, רגשות ותשוקות אפשר לנתב, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
כן, אני יכולה לומר-אני הייתי שם!
ואני חייבת לומר שלא רק שלא הגזמת בסיפור אלא הורדת מעוצמתו......:eek:
זה הלך שעשו גורל ובחרו בת מכל כיתה לראות את הגורל, ושנעשה דין צודק.
בשיעור לאחמ"כ באים ומודיעים שX (בת של, למקרה שתהיתם) וY (נכדה של) נבחרו ג"כ למגמות.
נוצרה סערה בכיתה (שלי, אני מזכירה!) וכשהמורה ראתה שהיא לא יכולה להתמודד איתנו, היא שלחה כמה בנות למנהלת.
הבנות באות למנהלת, והמנהלת, בלי שום בושה שואלת אותן בשיא הפליאה: תגידו, אתן לא חושבות לבד שיש לנו העדפה לבנות הצוות???????????
והדבר הכי מעצבן היה ששתי הבנות יצאו לאחר זמן קצר מהמגמה, הם לא נהנו......

אם הוסיפו את בנות המורות מעבר למכסה הרגילה, לא חושבת שזה עוול נורא כל כך.
אף אחד לא ניזוק, רק הן הרוויחו. מקובל שמקומות עבודה נותנים הטבות וצ'ופרים לעובדים.

במגמות, זה הולך שמשרד החינוך מקציב מס' מקומות במגמה לכל תיכון. בנות מעבר למכסה, אינן מתוקצבות. הסמינר לא מקבל בשבילן כסף.
יש הגיון בהחלטה של הנהלת הסמינר, להכניס בנות נוספות לא-מתוקצבות, בתור הטבה לעובדות, כל עוד אף אחד אחר לא נפגע מכך.
(ויש מצב שבהנהלה ידעו מראש, שאלו בנות שינשרו, אז ביצעו את התרגיל הזה כדי לרַצות את האמא/הסבתא).

מה שהייתי משנה, זה את העדכון לתלמידות הרגילות. הייתי אומרת להן: יש שני מקומות, מעבר להגרלה, שיינתנו לבנות של עובדות בסמינר. המקומות האלו לא באים על חשבון אף אחת אחרת, אלא בנוסף. זו הטבה למורות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
אף אחת לא כתבה בכוון הזה, ואולי רק אני חושבת כך כי תמיד שנאתי להיות על הבמה...
אבל אולי לדבר עם הילדה בכוון של: מה זה ייתן לך? כולם יראו אותך, ואז מה? בגלל זה אני אוהב אותך יותר?
ז"א, במקום להשלים שלא קבלנו את הדבר שרצינו, פשוט לא לרצות אותו. כי בינינו - באמת בשביל מה?
יש איזה סגידה לבעלות התפקידים, ואולי יש ילדות שבעצם זה לא בוער להם כ"כ, אבל רק כי כולם רוצים את זה, אז איך היא לא תרצה גם?
ותחשבי על כוון נוסף שיש בנות שמאד כישרוניות ואין להם עוד במה מלבד המוסד...
וכן בהחלט הן רוצות, ומי כמוני יודעת שמי שיש לה את זה חזק , היא רוצה את זה חזק מאד!!!
ומנסה לתפוס חזק כל הזדמנות שרק יכולה להנתן לה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אף אחת לא כתבה בכוון הזה, ואולי רק אני חושבת כך כי תמיד שנאתי להיות על הבמה...
אבל אולי לדבר עם הילדה בכוון של: מה זה ייתן לך? כולם יראו אותך, ואז מה? בגלל זה אני אוהב אותך יותר?
ז"א, במקום להשלים שלא קבלנו את הדבר שרצינו, פשוט לא לרצות אותו. כי בינינו - באמת בשביל מה?
יש איזה סגידה לבעלות התפקידים, ואולי יש ילדות שבעצם זה לא בוער להם כ"כ, אבל רק כי כולם רוצים את זה, אז איך היא לא תרצה גם?

אחד הזיכרונות הלא נעימים שנחרטו לי חזק ממסיבת ילדותי: נתנו לי תפקיד. לא מידי גדול, אבל לגמרי לא מתאים... לא הייתי בכיוון ולא אהבתי במות. לא אהבתי את התפקיד, האמת שלא ידעתי איך עושים אותו... הלכתי להתאמן בלי חשק. ניסיתי ככל יכולתי להציג את הדמות שהיתה מאוד רחוקה מלבי ומאופיי ולגמרי לא הזדהיתי איתה. המאמנת העירה לי שוב ושוב - לעשות את זה יותר טוב. ניסיתי ככל יכולתי - אבל לא הצלחתי להשביע את רצונה. הרגשתי רע מאוד. מכירים את ההרגשה שדורשים מכם לעשות משהו שאתם לא יכולים? ועוד לפני קבוצת בנות? בסוף איכשהו היה בסדר על הבמה. ההרגשה הרעה על כל פנים נשארה.
תשפטו אתם אם כדאי לתת תפקידים לכולן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
אני לא אשכח איך שבכיתה ח' מסיבת גמר, המורה שלי ממש הכריחה אותי לעמוד על הבמה באיזה מחזמר ולעשות תנועות. דווקא מורה שאני מעריצה ותרמה לי הרבה, אבל עם המרחק של השנים, אני עדיין בדעתי שכאן היא עשתה טעות, ולא היה קורה כלום אם היתה משאירה אותי רק במקהלה, ששם כל המחזור היה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
אצלינו במסיבת בת מצוה, לא רצו לעשות הפליות ובעיות,
אז נבחרנו 2 בנות לתפקיד ראשי,
אבל כדי שלא יהיו הפליות וכו'.. אז הוסיפו לכל בת 4 בנות שיהיו כמו צל שלה..:D:confused::);)
והבמה היתה רחוקה מהם כמרחק...:(
אז זה היה ככה שאני דיברתי והם עשו את התנועה שאנחנו:D:D:D...
זה ממש הרס את ההצגה
והבנות האלה בכלל רצו להיות במחזמר ולא בהצגה, ועד היום הם אומרות שעשו להן בושות,
לא חכמה לקחת בנות העיקר שלא יהיה קנאה ושנאה,
הרעיון לשים צל לתקפיד ראשי היה נחמד אבל היה צריך להעשות בחכמה לא ככה...
בנוסף, יש לי צד שבת שמתאימה לתפקיד (כמובן לא פרוטקציהההה) למה לא, שיבחרו אותה
שייצרו יותר תפקידים זה עושה להן את כל המסיבה,
לפני שנה היתה לי אחות בו', כמה שהיא חיכתה לתפקיד, כל המשפחה... כולל המורחבת..
היו במתח עז לדעת עם היא תבחר לתפקיד ראשי (ונס שכן...:p:p;))
 
מאד תלוי גם איך צורת ההגשה של התפקיד,
אני תמיד אומרת למורות ולצוות לא לעשות עסק מתפקיד ראשי כדי שלא יגרום לקנאה,
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה