עזרה לדבר בשפה עשירה

[הגיג]

הכשרון הוא לא ה"משהו המוחי" שיש שהתברכו בו, או לחילופין לא?

ממש ממש לא.
החוסר כישרון שלי הוא להגדיר את זה בצורה כזאת פרימיטיבית
כמו שבעיית קשב, למשל, היא לא 'חוסר כישרון'.

 

[הגיג]

ואצלנו סיפרו אגדה על מורה פלונית, שאמרה לבנות: "חובה לבוא לטיול בחובה". כלומר, זה מה שהן הבינו. לכו תסבירו להן שהיא התכוונה לכובע. במלרע.

הצחקתני איומות. נא למסור למורע שפעם הבאה עליה להדגיש את הע'
אם כבר, אז כבר
(והשגיאה בכוונה)

 

[מילה בסלע]

זה פשוט הסדרה הכי זולה, ולכן הכי פופלארית בגנים.
כשהיתה לילדים שלי אפשרות לבחור את הספרונים בעצמם, אמרתי להם שמי שמביא סיפורים על XXX שידע שאני לא אספר אותם

ציטטתי אותך כנראה... סדרה מרגיזה!!!

 

[אסתטיקה]

איפה יש היום כתיבה כמו של 'שלום לך אורחת', למשל?

איזו נוסטלגיה!
באמת אין!
אבל אפשר (ואל תרגמו אותי באבנים בבקשה) להשיג את "שלום לך אורחת" בדוכן בתחנה המרכזית בירושלים, 2 ב 100. (קניתי ל-2 הנכדות!)
ולמזועזעים - אפשר לתלוש את הדפים עם הסיפור ליום העצמאות,(תחכו למחר בערב) ולצייר כמה שרוולים, והכל גלאט.

 

[מילה בסלע]

הצחקתני איומות. נא למסור למורע שפעם הבאה עליה להדגיש את הע'
אם כבר, אז כבר
(והשגיאה בכוונה)

נו, זו הבדיחה המיתולוגית של צ'רנוק!

 

[Xxx0]

גם צוחקים על המבטא גם צוחקים על השפה.
טו מא'צ בשבילי

אבל מאיפה העברית הכ"כ טובה שלך???
כנראה שכשפה נרכשת- היא תקנית יותר מאלו שזו שפה מולדת אצלם...

ועכשיו שאלה קצת אישית-
גם בפלמית את מדברת בשפה 100% תקנית?
(אולי דווקא משום שלמדת את העברית כשפה עם כללים, ולא בדיבור בחיי היום יום זה נראה לך מוזר שאומרים מכחול בכ' דגושה?
אמהלה! מדמיינת את עצמי אומרת מכחול בכ' רפויה, ישלחו אותי להסתכלות....)

 

[Rachel Greenstein]

מתסכל שאת מתלוננת על גרביונים שנקרעים, והשומעת מתקנת אותך "נקרעות".
וכשאת מחמיאה על משקפיים יפים, חושבים שאת בכלל עולה חדשה.

 

[userit]

אחת הגדירה לי את זה פעם בצורה יפה: ילדים הם כמו דף חלק, לבן.
עם המילים שתלמדי אותו/תדברי איתו - אלו המילים שהוא יכיר. וילד לא יודע ש''פרה גועה'' זה יותר מסובך מ''פרה עושה'', ואותו דבר :לנעול, לגרוב וכן הלאה,בשלב הזה כל המילים ה''יפות'' נרכשות להם בבסיס, באוטומטי

פרה גועה לא מסובך יותר מפרה עושה, אבל אם הילד לומד גם שמות של חיות, גם קולות שהן משמיעות וגם כינויים שונים להשמעות הקול השונות - זה הרבה יותר מסובך.
זה כמובן תלוי בגיל, ובכל שלב אפשר לאתגר יותר. אבל אי אפשר להעמיס במושגים שונים כשרוצים שילד ילמד לדבר.

בשלב מאוחר יותר, אני חושבת ששפה עשירה היא ביטוי לאינטליגנציה. כאשר מדברים עשיר, משמע שחושבים עשיר ויש כאן התפתחות הדדית של חשיבה ושיחה.
ממה שאני רואה, הקריאה לבד לא תמיד תיצור את השפה העשירה, אם אין בסביבה של הילד שום לגיטימציה לדבר כך. הילד יבין שזו שפה לספרים בלבד ואחרת יבחר להיות מוזר, לא ישתמש בה.

 

[סטאזרית]

נקודה למחשבה: לפעמים ילד עם שפה עשירה ומשלב לשוני גבוה יכול להוות יעד ללעג...

עד היום אני זוכרת חברה שצחקה עלי כשאמרתי לה :''עצם היותך... כבר מהווה...'' [בגיל 11].
זה יכול להיות לגמרי לא נעים.

עוד יותר לא נעים שאמרתי כשהייתי בת 9 למורה שהסבירה לי את טעותי במבחן, ולדעתי הטעות היתה בשאלה עצמה: 'טלי קורה מבין שינייך'
את משמעות הביטוי - הבנתי (ושיבשתי)
את משמעות החוצפה - לא (באמת!)

ומנסיוני האישי - אכן יש מקום לנתונים האישיים של הילד וליכולות הורבליות שלו
אני משתדלת לשוחח עם ילדי בשפה תקנית גבוהה, ורואה הבדלים בין הילדים. לא כולם מדברים באותה רמה

 

[מנוחהלה]

כבר העדפתי להוציא עוד 8 שקלים ואז בקשתי: שני מכחולים בבקשה!

העדפתי לוותר על העיקרון הקדוש ולחסוך שמונה שקלים.

 

[נורווגיה]

היות שאני מכירה מישהי שיעצו להוריה להפסיק שפה אחת כיוון שזה עוצר את התפתחות השפה שלה, וזו ילדה מוכשרת בהחלט - אני חולקת על הקביעה, זה משהו מוחי שלא בהכרח קשור לכישרון. יש חלק שלא מסתדר עם השתיים כשהן נרכשות יחד.

בעבר הייתה תפיסה שדו לשוניות היא גורם מעכב לרכישת שפה. כיום יודעים שבדיוק להפך- ילדים דו לשוניים מראים גמישות מחשבתית גבוהה יותר, ויכולות קוגניטיביות מסוימות טובות יותר מחד לשוניים. הסתייגות: יתכן שבשנות החיים הראשונות גודל הלקסיקון צר יותר בכל אחת משתי השפות בנפרד, אך עם העלייה בגיל הפער בין דו לשוניים לשאר האוכלוסייה מצטמצם.

 

[הגיג]

בעבר הייתה תפיסה שדו לשוניות היא גורם מעכב לרכישת שפה. כיום יודעים שבדיוק להפך- ילדים דו לשוניים מראים גמישות מחשבתית גבוהה יותר, ויכולות קוגניטיביות מסוימות טובות יותר מחד לשוניים. הסתייגות: יתכן שבשנות החיים הראשונות גודל הלקסיקון צר יותר בכל אחת משתי השפות בנפרד, אך עם העלייה בגיל הפער בין דו לשוניים לשאר האוכלוסייה מצטמצם.

היא אחת מתשעה כי"ר. כולם הסתדרו וגם הרוויחו מהעניין,
ולה ספציפית זה הזיק.
הוא אשר אמרתי: זה תלוי בנתונים, אבל לאו דווקא 'כישרונות'.

 

[מילה בסלע]

עוד יותר לא נעים שאמרתי כשהייתי בת 9 למורה שהסבירה לי את טעותי במבחן, ולדעתי הטעות היתה בשאלה עצמה: 'טלי קורה מבין שינייך'
את משמעות הביטוי - הבנתי (ושיבשתי)
את משמעות החוצפה - לא (באמת!)

איך מתחשק לי תלמידה כמוך...

איפה מוצאים היום ילדות עם כזה ידע ממחלקת הניבים?!

 

[סטאזרית]

איך מתחשק לי תלמידה כמוך...

איפה מוצאים היום ילדות עם כזה ידע ממחלקת הניבים?!

קחי את הבת שלי בתור תלמידה...
אבל היא בת כמעט 5, אז יש כמה שנים... או שאת עוברת לגן...
היא מתלוננת שהגננת 'שוגה בשפתה'

אצל ההורים שלי מדברים בשפה גבוהה בבית
אחרי החתונה בעלי הסתכל עלינו מהצד כאילו אנחנו האחים בדו קרב לשוני בשולחן שבת, למרות שזה במובנה ובכלל בלי מאמץ (וזה כשבשבילו, לא שילבנו ביטויים שאנגלית, שהיא שפה שניה שלנו)

 

[מנוחהלה]

איך מתחשק לי תלמידה כמוך...

לא כדאי לך.
המורות של אחיינית שלי כבר מזמן הצמיחו קרניים.
שיחקתי איתה טריוויה ניבים ופתגמים והגברת יודעת הכל.
כולל לומר למורה שהיא הושיבה אותה באיזור שהיא מרגישה בו כשושנה בין החוחים.

 

[מילה בסלע]

לא כדאי לך.
המורות של אחיינית שלי כבר מזמן הצמיחו קרניים.
שיחקתי איתה טריוויה ניבים ופתגמים והגברת יודעת הכל.
כולל לומר למורה שהיא הושיבה אותה באיזור שהיא מרגישה בו כשושנה בין החוחים.

חחח עוצמה של ילדה!!

בכיתה ג' כתבתי שיר על פתק בשעת השיעור בכוונה, כדי שהמורה תקח לי ותקרא...

השיר התחיל במילים:
"אני בודדה
כגדר הדחויה..."

עד היום אני צוחקת לזכר פרצופה הנדהם של המורה בעת הקריאה...

 

[רחלי טל]

בעניין הספרונים היום ורמתם ה"גבוהה"-מסכימה ומייחלת לשינוי (בלי להכליל,יש גם ספרים טובים, אבל יש הרבה ספרי ילדים שמביך אותי להקריא, שלא לאמר משעמם )
אגב התחלתי לאחרונה להקריא לפני השינה סיפורים מ"כה עשו חכמינו" המיתולוגי. תתפלאו, הילדים מרותקים , אני נהנית, שלא לדבר על המסרים .

 

[א-ירושלמית]

ההשכלה נטלה את השפה העברית כבסיס אידיאולוגי ותרבותי, שהיא מפתחת ומתמקדת בו.
הרי היא חייבת איזו ליטרת בשר, שלא יגידו עליה שהיא פורקת עול בלבד, נכון?
לימוד הדקדוק ועיסוק בו עד כדי שיעבוד מוחלט, הפכו בתנועות ההשכלה ותולדותיה לסמל ודגל לנופף בו לאמר "כשר אני".
וזו הסיבה שבקהילות החסידים החרימו את לימוד הדקדוק. החרימו, והיו קהילות שבקריאת התורה שגו בקריאה בכוונה. לכן אין הקפדה על קריאה מדויקת של מלעיל ומלרע בקהילות חסידיות רבות.

חשבתי הרבה, גם ובעיקר מבחינה השקפתית: בדור שלנו, בו האקדמיה הפכה את העברית הקלוקלת לשפה תקנית, אולי אפשר לחזור להעמיק בדקדוק הלשון? ברש"י עם השורשים וההטיות?





סליחה על הסטיה, אפשר לחזור לנושא העיקרי.

 

[userit]

בעבר הייתה תפיסה שדו לשוניות היא גורם מעכב לרכישת שפה. כיום יודעים שבדיוק להפך- ילדים דו לשוניים מראים גמישות מחשבתית גבוהה יותר, ויכולות קוגניטיביות מסוימות טובות יותר מחד לשוניים. הסתייגות: יתכן שבשנות החיים הראשונות גודל הלקסיקון צר יותר בכל אחת משתי השפות בנפרד, אך עם העלייה בגיל הפער בין דו לשוניים לשאר האוכלוסייה מצטמצם.

מסכימה עם ההסבר שלך. זו גם הטענה שלי- אם ילד בשלב נתון יכול להיות בעל אוצר של 30 מילים, כאשר הוא יודע מילים משתי שפות, עושרו הלשוני ואפשרויות הביטוי שלו נמוכות יותר. וכן הלאה, בכל שלב עד השלב שבו המכסה פוסקת.

 

[ארבע]

כמה ניקיות המליצו באשכול זה על האזנה לסיפורים בדיסקים ובקלטות לצורך פיתוח שפתי. אשמח ואודה להמלצות.
בינתיים בנותי מכורות למקרנצ'יק, הקרוי בפי דבילצ'יק. מישהו צריך להעיר לוקסברגר על הכמות המזעזעת של השגיאות הלשוניות, טעויות ההיגוי וגם בעיות בדיקציה. כשאני שומעת את הקריינים של הקלטות שלהם אני ממש מתחלחלת. כמו שילדים נוטים לדקלם קלטות ששמעו מספר פעמים, גם אצלנו בבית רווחים דקלומים של קולי המחקה בלעג את השגיאות: כמה נפלאה הרעיון הזה!