- הוסף לסימניות
- #1
אז זה הסיפור במלואו -
סבתא שלי ניצולת שואה 'אמיתית'
אישה שטעמה טעם רעב מהוא ,ולא רעב של צום כמו שאנחנו מתעלפות ממנו..
רעב של ימים ושל שבועות..
רעב שגרם לה לקבל כרס..אבל לא כרס של היום שכולה מלאה בשומן..
קרס של רעב זו כרס עם עור על עצם ובטן גדולה, זו למעשה בטן נפוחה, בטן של רעב.
בסולם הערכים שלה היו הרבה קטגוריות של קדושה, תהילים תפילת מנחה , הדלקת נר לעילוי נשמת אין ספור צדיקים
אבל היה קודש הקודשים, וקודש הקודשים היה המזון שאותו לא זורקים.
גם אנחנו בנות הדור השני והשלישי ממשיכות במסורת הזאת אבל כמובן עם גבול,
לסבתא לא היה גבול - לא זרקו כלום אבל כלום ממש - קליפות תפוז הפכו לממתק מסוכר..
עצמות עוף היו נשברות במרכז למציצת משהו שחור שיש שם..
קליפות תפו"א ריפדו את סיר האורז שלא יישרף חלילה מלמטה..
וקליפות גזר וקישואים הפכו לפשטידה בתוספת קמח וביצים
ביצים - זו היה המנטרה שלה - 'בהכל אפשר להשתמש חוץ מקלפות של ביצים'
שמעתי את המשפט הזה לפחות מאות פעמים בילדותי והפנמתי לי שלקליפות של ביצים אין שום שימוש שבעולם
קליפות של ביצים זורקים לפח, אין נקיפות מצפון.
אז למה שברתי לסבתא את המילה ?
תראו לבד בתמונות - יש לי סידרה שלימה של יצירות שהבסיס שלהם הוא קליפות של ביצים..
לאט לאט נמשיך להציג אותם -
לסיום מומלץ ואפילו מומלץ שאוד לא לכתוב לי על חיידקים וסלמונלות..כי יש לי שפן לשלוף מהכובע גם לזה..
החומרים הדרושים -
אין משמעות לקרטון השחור, זה מה שהיה לי זמין בעבודה גם קרטון של ארגז ירקות מתאים לגמרי
מורחים דבק לבן ומצמידים קליפות של ביצה -
ממלאים את כל המשטח בקליפות וממתינים לייבוש מוחלט -
מסירים מהמפית את השכבות הנוספות שמתחת לתמונה, מורחים שוב דבק לבן על הקליפות ומצמידם מעל את המפית
צריך להמתין שהדבק יתייבש מעט ואז מתופפים על התמונה עם ספוג יבש,
למה ? כי כך רואים את ההבלטה שיוצרת קליפת הביצים, זה הכל.
התוצאה ◀
סבתא שלי ניצולת שואה 'אמיתית'
אישה שטעמה טעם רעב מהוא ,ולא רעב של צום כמו שאנחנו מתעלפות ממנו..
רעב של ימים ושל שבועות..
רעב שגרם לה לקבל כרס..אבל לא כרס של היום שכולה מלאה בשומן..
קרס של רעב זו כרס עם עור על עצם ובטן גדולה, זו למעשה בטן נפוחה, בטן של רעב.
בסולם הערכים שלה היו הרבה קטגוריות של קדושה, תהילים תפילת מנחה , הדלקת נר לעילוי נשמת אין ספור צדיקים
אבל היה קודש הקודשים, וקודש הקודשים היה המזון שאותו לא זורקים.
גם אנחנו בנות הדור השני והשלישי ממשיכות במסורת הזאת אבל כמובן עם גבול,
לסבתא לא היה גבול - לא זרקו כלום אבל כלום ממש - קליפות תפוז הפכו לממתק מסוכר..
עצמות עוף היו נשברות במרכז למציצת משהו שחור שיש שם..
קליפות תפו"א ריפדו את סיר האורז שלא יישרף חלילה מלמטה..
וקליפות גזר וקישואים הפכו לפשטידה בתוספת קמח וביצים
ביצים - זו היה המנטרה שלה - 'בהכל אפשר להשתמש חוץ מקלפות של ביצים'
שמעתי את המשפט הזה לפחות מאות פעמים בילדותי והפנמתי לי שלקליפות של ביצים אין שום שימוש שבעולם
קליפות של ביצים זורקים לפח, אין נקיפות מצפון.
אז למה שברתי לסבתא את המילה ?
תראו לבד בתמונות - יש לי סידרה שלימה של יצירות שהבסיס שלהם הוא קליפות של ביצים..
לאט לאט נמשיך להציג אותם -
לסיום מומלץ ואפילו מומלץ שאוד לא לכתוב לי על חיידקים וסלמונלות..כי יש לי שפן לשלוף מהכובע גם לזה..
החומרים הדרושים -
אין משמעות לקרטון השחור, זה מה שהיה לי זמין בעבודה גם קרטון של ארגז ירקות מתאים לגמרי
מורחים דבק לבן ומצמידים קליפות של ביצה -
ממלאים את כל המשטח בקליפות וממתינים לייבוש מוחלט -
מסירים מהמפית את השכבות הנוספות שמתחת לתמונה, מורחים שוב דבק לבן על הקליפות ומצמידם מעל את המפית
צריך להמתין שהדבק יתייבש מעט ואז מתופפים על התמונה עם ספוג יבש,
למה ? כי כך רואים את ההבלטה שיוצרת קליפת הביצים, זה הכל.
התוצאה ◀
נערך לאחרונה ב:
הנושאים החמים