דרוש מידע ייעוץ עסקי בעקבות אפיזודה עצובה... (ארוך!)

[מילה בסלע]

זכורני שהשתתפתי בקבוצה כזו שיועדה למורות בפועל בהנחיית המדפ"ית הידועה מרת חדוה פרידמן, היא ביקשה מכל משתתפת לחשוב ולחשב כמה מורות שהיו לה היא תאחל לבנותיה.
הממוצע היה שלוש.

ואצלי: שלושים.
מכל אחת יש מה ללמוד. קחי את הטוב והשליכי את הבעייתי.

היתה לי מורה שקבוע היתה מדברת בגזענות נגד עדות מסויימות.
היא היתה דוגמה למופת איך לא להתנהג, וגם ממנה למדתי.

 

[Tweenset]

היתה לי מורה שקבוע היתה מדברת בגזענות נגד עדות מסויימות.
היא היתה דוגמה למופת איך לא להתנהג, וגם ממנה למדתי.

חזק!
שנאמר - מכל מלמדי השכלתי

 

[ששונית]

ואצלי: שלושים.
מכל אחת יש מה ללמוד. קחי את הטוב והשליכי את הבעייתי.

היתה לי מורה שקבוע היתה מדברת בגזענות נגד עדות מסויימות.
היא היתה דוגמה למופת איך לא להתנהג, וגם ממנה למדתי.

זה מאוד יפה לשיעור מוסר.
אולי ככה תתחילי באמת את שיעור המוסר לתלמידותייך.
אני רק מקווה שאת לא מאחלת לבתך ללמוד אצל אחת כזו.
זה היה המדד: איזו תאחלי לבתך ללמוד אצלה.

 

[יעל אייזיקוביץ]

ברוך שלא עשני מורה
ברוך הוא וברוך שמו שסיימתי להיות תלמידה

 

[סמינר דוד]

קראתי את כל האורך מהחל ועד כלה.

והפריע לי שהמורה אמרה על בית הספר דברים, עוד יותר ממה שאמרה לילדה. ולא שבית הספר יפגע והילדה לא. כי הפגיעה של הילדה היא פגיעה רעה, והפגיעה בבית הספר, היא סתמית. אבל זה אחרי שמבזים בית ספר, קשה לאסוף.

ובכל זאת, אם מורה בצוות, לצורך הענין "מילה בסלע", חושבת שזו מורה דשאסור להפסיד, כנראה שראתה גם דברים שלא נאמרו ולא נראו בתוך הדברים שכן נאמרו פה.

ולגבי הדרכה - מה להדריך? שלא לומר מילים ופגיעות שלא מתאימות???

ההדרכה, היא רק בתוך העבודה, ויכולה להגיע ממורות וותיקות במקום או מההנהלה, על התיחסות כללית לתלמידות.

וההדרכה העיקרית לדעתי, היא איך לגשת לכיתה.

מורה שאמרה לתלמידה אוטיסטית, וחזרה ואמרה כן את אוטיסטית, ממש לא נראה לי שהתכוונה וחשבה שהילדה אוטיסטית, אלא שהיתה פה אמירה, וביטוי לתסכול. שיתכן שהמורה הזאת זקוקה להכוונה לגבי סוג התלמידות האלו דווקא, כי בסמינרים לומדים ללמד, אי אפשר ללמוד לחנך. רק הניסיון עושה את זה. ונכון, שאופי של מורה יכול להעלות ולהוריד, אבל זה בהחלט קנייני. יש מה לשנות.
ומילה בסלע, אם יש לך תוכנית בנויה, שלדעתך היא טובה, זה לא בהכרח למורות צעירות, רק שהן בדרך כלל מוכנות יותר להודות בטעויות וללמוד. אבל כל דבר חזק, יש לו מקום. ורק ההתחלה מבלבלת. יש מקום לזה, אולי בתחילה באסיפות מורות, אח"כ זה ירוץ.

בהצלחה רבה רבה!!!

 

[הדודה מלכי]

אני חושבת שהדבר שהכי יעזור גם למורות וגם לתלמידות זה פשוט במילה אחת
ה ב נ ה !
כשהמורות יבינו את המקום של התלמידות.
כשהתלמידות יבינו את המקום של המורות.
כשהתלמידות יבינו (שזה באמת יהיה כך, כי רוב המורות שנתקלתי זה לא כך) שהמורות לא נגדן אלא איתן. רוצות באמת בטובתן ולא רק מדקלמות את זה. מבינות לליבן ולרצונותיהן וקשייהן. מבינות גם בלי לדעת כלום על התלמידה שמולך. (כי הכי קל כשיודעים, אבל כ"כ הרבה אנחנו לא יודעים)
יבינו את הצרכים שלהן והרצונות שלהן ויבואו ממקום כזה - אז הכל יראה אחרת, גם אם תהיינה להן הרבה דרישות, אם זה יבוא ממקום מבין ומתחשב - אוטומטית זה יתקבל שונה.
כשהתלמידות יבינו שמורות הן בנות אדם בדיוק כמוהן וזו סה"כ העבודה שלהן וגם הן רוצות ואוהבות חופש ונוחות, וגם להן יש רוצונות ואהבהות וצרכים משלהן, ולא, הן לא חייזרים שבאים להרוג אותנו, וגם הן היו פעם תלמידות (מוזר, יש כאלו שממש לא נראה עליהן.), אולי אפילו שובבות וחוצפניות, כן.

בקיצור - לפעמים אני חולמת על ללכת להסביר למורות דברים פשוטים ממקום של התלמידה שהייתי, למשל כמו הצורך הבסיסי לצאת לשירותים - גם אם עוד רבע שעה הפסקה, כן, המורה אני יודעת את זה לבד, ברוך ה' יש לי שעון ואני זוכרת מצויין את זמני הצלצולים, מסתבר שאם באתי ובקשתי והורדתי את כבודי מול 30+ תלמידות + מורה ובאתי לבקש לצאת - זה לא ממש סובל דיחוי, אז במקום לסבך עניינים - פשוט תני לי לצאת. ועוד כל מיני דברים מהסוג הזה.
כשלא עושים עסק מדברים - הם זורמים ומחליקים.

וכשמורה הסבירה לנו את עצמה בתחינה במילים פשוטות בוגבה העיניים וכמעט בכתה על חוסר השליטה- תאמינו לי, זה היה ההסבר והשיעור הכי טוב שלנו בחיים. ועזר. הו הו עזר. היא הסבירה לנו שהיא בנ"א, עם רגשות ומחשבות ורצונות, ושנפגעה מזו ומזה וכו ושכמעט בכתה כשלא הקשיבו לה. יש לבנות נפש והן שומעות ואכפת להן, וכשמסבירים להן יפה ובגובה העיניים הן בד"כ מבינות ומקבלות.
בפרט אם מוצאים דימויים מהעולם שלהן.
אולי תכניות ישפיעו הכי טוב ומכיוון נכון.

 

[מנוחהלה]

רואים מי עומדת מצד המורות ומי...

יש המון מקום לקורס שכזה
(מה אני אמורה להגיב כשמישהי שופכת עלי מים מהבקבוק שלה?)
בפרט למ"מ צעירות ומסכנות שכל שיעור אצלן הוא 'חגיגה'.

צר לי לומר אבל כנראה שהכל עניין של תקציב.
אילו היית הבת של (ואולי את באמת כזאת)
היית מארגנת איזה תקציב נחמד שיאפשר לכל מ"מ לקבל שניים או שלושה שיעורי הדרכה אישיים. משהו בסגנון של ייעוץ עיסקי במעוף.
אם תצליחי, זה יהיה חסד ענק גם עם המורות וגם עם התלמידות.

 

[ר גן עדן]

אני חושבת שהדבר שהכי יעזור גם למורות וגם לתלמידות זה פשוט במילה אחת
ה ב נ ה !
כשהמורות יבינו את המקום של התלמידות.
כשהתלמידות יבינו את המקום של המורות.
כשהתלמידות יבינו (שזה באמת יהיה כך, כי רוב המורות שנתקלתי זה לא כך) שהמורות לא נגדן אלא איתן. רוצות באמת בטובתן ולא רק מדקלמות את זה. מבינות לליבן ולרצונותיהן וקשייהן. מבינות גם בלי לדעת כלום על התלמידה שמולך. (כי הכי קל כשיודעים, אבל כ"כ הרבה אנחנו לא יודעים)
יבינו את הצרכים שלהן והרצונות שלהן ויבואו ממקום כזה - אז הכל יראה אחרת, גם אם תהיינה להן הרבה דרישות, אם זה יבוא ממקום מבין ומתחשב - אוטומטית זה יתקבל שונה.
כשהתלמידות יבינו שמורות הן בנות אדם בדיוק כמוהן וזו סה"כ העבודה שלהן וגם הן רוצות ואוהבות חופש ונוחות, וגם להן יש רוצונות ואהבהות וצרכים משלהן, ולא, הן לא חייזרים שבאים להרוג אותנו, וגם הן היו פעם תלמידות (מוזר, יש כאלו שממש לא נראה עליהן.), אולי אפילו שובבות וחוצפניות, כן.

בקיצור - לפעמים אני חולמת על ללכת להסביר למורות דברים פשוטים ממקום של התלמידה שהייתי, למשל כמו הצורך הבסיסי לצאת לשירותים - גם אם עוד רבע שעה הפסקה, כן, המורה אני יודעת את זה לבד, ברוך ה' יש לי שעון ואני זוכרת מצויין את זמני הצלצולים, מסתבר שאם באתי ובקשתי והורדתי את כבודי מול 30+ תלמידות + מורה ובאתי לבקש לצאת - זה לא ממש סובל דיחוי, אז במקום לסבך עניינים - פשוט תני לי לצאת. ועוד כל מיני דברים מהסוג הזה.
כשלא עושים עסק מדברים - הם זורמים ומחליקים.

וכשמורה הסבירה לנו את עצמה בתחינה במילים פשוטות בוגבה העיניים וכמעט בכתה על חוסר השליטה- תאמינו לי, זה היה ההסבר והשיעור הכי טוב שלנו בחיים. ועזר. הו הו עזר. היא הסבירה לנו שהיא בנ"א, עם רגשות ומחשבות ורצונות, ושנפגעה מזו ומזה וכו ושכמעט בכתה כשלא הקשיבו לה. יש לבנות נפש והן שומעות ואכפת להן, וכשמסבירים להן יפה ובגובה העיניים הן בד"כ מבינות ומקבלות.
בפרט אם מוצאים דימויים מהעולם שלהן.
אולי תכניות ישפיעו הכי טוב ומכיוון נכון.

נושא השירותים הוא בעייתי, כמורה נתתי לצאת לשירותים, אבל לא פעם ולא פעמיים ידעתי שתלמידות מנצלות את זה. ולכן לא נתתי לצאת בזוגות. בד"כ זו מחלה מדבקת...
ואני מאוד מקווה בשביל מורה שמסבירה עצמה בגובה העיניים שהיא תתקבל יפה.... ושלא תהפוך ללעג, וסיבה נוספת לציחקוקים..... ברב הכיתות יבינו, מספיק כיתה אחת שתעשה מזה בדיחה...
ונקודה שלישית, אף מורה היא לא נגד התלמידות, רק מורה שאין לה בת בבית הספר לא תוכל להבין תלמידות עד שתהייה לה בת תלמידה בבית ספר. (מניסיון אישי....)

 

[הדודה מלכי]

נושא השירותים הוא בעייתי, כמורה נתתי לצאת לשירותים, אבל לא פעם ולא פעמיים ידעתי שתלמידות מנצלות את זה. ולכן לא נתתי לצאת בזוגות. בד"כ זו מחלה מדבקת...
ואני מאוד מקווה בשביל מורה שמסבירה עצמה בגובה העיניים שהיא תתקבל יפה.... ושלא תהפוך ללעג, וסיבה נוספת לציחקוקים..... ברב הכיתות יבינו, מספיק כיתה אחת שתעשה מזה בדיחה...
ונקודה שלישית, אף מורה היא לא נגד התלמידות, רק מורה שאין לה בת בבית הספר לא תוכל להבין תלמידות עד שתהייה לה בת תלמידה בבית ספר. (מניסיון אישי....)

ומה אשמות אלו שבחיים לא שיקרו?
עם כל היותי תלמידה מאתגרת יחסית יכולה לספור את כמות הפ' שבקשתי לצאת וזה לא היה לשירותים על יד אחת (וגם אז זה לא היה לשבת על הספסל בחוץ ולפטפט.).
אגב, לא מאשימה או באה בטענות אבל כששיעור של מורה מעניין אז המחלה אף פעם לא מדבקת, ובד"כ כשמורה נותנת לצאת בלי בעיות - אז התלמידות לא נוהגות ליצור בעיות.
איך נהיניתי ממורה שאמרה לנו בתחילת השנה - אין לי בעיה אם אתן מרגישות צורך לצאת אפילו לשתות או לאכול - בשמחה, רק שלא יפריע למהלך השיעור כי זה מוציא אותי מהריכוז. ככה פשוט, בגובה העיניים מבינה את צרכינו ומסבירה גם את צרכיה, ובהחלט לא היו אצלה הפרעות בשיעורים (בלי קשר הם היו מרתקים ).
שוב - כשבאים ממקום של אהבה והבנה - הכל מתחיל ונגמר שונה. ולא, יש מלא מורות שכבר חיתנו ילדים ועדיין לא מבינות.

דבר נוסף זה כמובן מה שדי ידוע לרובנו - אין כמו דוג' אישית, נכון?! אז כשמורה מראה כבוד לתלמידה, מתייחסת אליה כאל בן אנוש, כי היא נשמה של הקב"ה - זה חוזר. אין אפס!!

בדיוק לאחרונה 'התייעצה' איתי מישהי שהיא מורה מה באמת עוזר לבנות כאלו - ואני ממרכאת את ההתיעצה כי זה לא היה רשמי, וכי היא התייעצה איתי דווקא מהמקום הזה של זו שהיתה תלמידה קצת - - זה הכל מתחיל בגישה ובהסתכלות של המורה על התלמידה (כמובן שגם בחינוך של הבת, אבל מורה יכולה לשנות את זה).
מורה שדברה ורעדה כששמעה שפגענו במורה מקצועית, כי איך אנחנו יכולות אולי להרוס לבנ"א משכורת או חוויה שלא תרצה לבוא לבי"ס יותר, ובאותה מידה רעדה גם כששמעה שפגעו בתלמידה או לא כבדו אותה מספיק, וראיתי במו עיני (וכל כיתתי יחד איתי) איך שזה מתסיס אותה כמו ששום ציון או חוסר ידע בעולם לא יתסיס אותה ושום דבר אחר - זה הלימוד הכי גדול לחיים בכלל וליחס מורה - תלמידה בפרט. שהיא מסבירה לי ש'אני מתעסקת עם נשמות, אני פוחדת להכשל'. וזה מעלה לי בתור תלמידה די מרדנית דמעות בעיניים והלם לפרצוף - אני לא ארצה בכלל בחיים להפריע לה או לפגוע בה. זה המקום. שהיא מכבדת אותי כמו שהיא רוצה שיכבדו אותה ויותר.
זה לא מתחיל רק בשליטה בכיתה, זה הרבה מעבר, ואם אני אתחיל פרט ולתת דוג' אני לא אגמור.
זה מה שצריך ללמד את המורות. שמתעסקים עם נשמות וזה לפעמים נראה לנו אולי כ"כ פשוט ורגיל, אבל זה כ"כ גדול ואחראי וכבד, וכ"כ צריך להזהר, כי המווון טעויות כאלוהרגו והרסו לא מעט, ומצד שני גם הרבה זהירויות כאלו מנעו לא מעט 'אסונות'.

 

[א-ירושלמית]

אני מבינה את המקום של התלמידות הנסערות. פגעו בהן! אמרו להן בפנים משהו מטלטל!
והן רצות למורה לבכות ולהלשין ולפרוק את המשא.
אבל האם המורה וכל מי שמעליה, נותנות לתלמידות האלו גיבוי?

מצטערת, אבל אני מבינה את התסכול של הממי"ת. למרות שאני ממש לא מצדיקה את אופי פליטת הפה שלה, ולא את התוכן, ואפילו לא את הכפילות - אני מבינה אותה. לגמרי.

לדעתי, יש מקום לעבודה עצמית שלה. חברה טובה סיפרה לי ולעוד כמה חברות, שהבת שלה, ילדונת כבת 4-5 שואלת על היצירות שלה: נכון זה מגעיל? נכון זה מכוער? התפתח דיון על הנושא. חלק אמרו שזה נשי להפליא, סגנון הדיבור הזה. אני אמרתי, שחבל שהילדה מדברת בצורה שלילית (מגעיל, מכוער, לא יפה) למה לדבר ככה? למה לומר על הילדים שלנו 'מכוערת אחת!' או 'אמא לא אוהבת'ותך'? (ובבקשה, אל תענו לי שהתורה כנתה את צפורה "האשה הכושית". יש תשובות לדבר. התורה גם מלמדת לדבר בלשון נקיה הרבה לפני שהיא משתמשת במילים "האשה הכושית"!)
חברתי ענתה לי, די בהלם, שפתאום היא שמה לב שביומיום היא אכן משתמשת, בספונטניות, בצורת דיבור שלילית.
אני חושבת מאד, שכשנפלטות מילים כאלו, זה מעיד גם על צורת חשיבה מסויימת.
ואפשר לשנות אותה.

לעת עתה, לא הייתי רוצה שאשה כזאת תלמד את הבת שלי (שעדיין לא נולדה אמנם), אבל אני רוצה לראות אותה בעוד 5 שנים, נניח, במקום יותר טוב.




ואני לא מורה, ואין לי בנות בבית הספר.

 

[bbh200]

לא קראתי את כל האשכול, הייתי מורה ובטוחני שביום שהייתי פולטת צרור מחריד שכזה הייתי עוזבת את ההוראה! (עבדתי בכל סוגי בי''ס , בנים ובנות)
מי שאין לה סבלנות וסובלנות ומינימום שליטה עצמית אין מקומה בתפקיד כזה
היא יכולה ללמוד אולי לעבוד על עצמה ולהשתפר רק שתיקח בחשבון שזה לוקח זמן

מה שהכי חשוב בעיני, מורה צריכה לדעת לא לקחת ללב מה שקורה, התלמידות לא נגדה אלא נגד כל המושג בי''ס ולכן ברגע ששתדע את זה לא יהיה מקום לעלבונות וכו

זכור לי מהשנה הראשונה להיותי מורה, בכיתה אחת היו כמה בנות שהשתוללו בשיעור, לאחר מכן הן באו לבקש את סליחתי על שפגעו בי, אמרתי להן שהן צריכות לבקש סליחה מהן על שביזו את עצמן כ''כ לעיני ולעיני חברותיהן

 

[bbh200]

ברוך שלא עשני מורה
ברוך הוא וברוך שמו שסיימתי להיות תלמידה

ברוך שעשני מורה בשנים שיכולתי (עזבתי כי הרגשתי שלא אוכל לתת מענה ראוי הן לתלמידותי והן לילדי)

ברוך הוא וברוך שמו שלנצח אמשיך ללמוד

 

[ש. צ. וינמן]

ואצלי: שלושים.
מכל אחת יש מה ללמוד. קחי את הטוב והשליכי את הבעייתי.

היתה לי מורה שקבוע היתה מדברת בגזענות נגד עדות מסויימות.
היא היתה דוגמה למופת איך לא להתנהג, וגם ממנה למדתי.

כל הכבוד!
את היית תלמידה טובה מקסימה מחונכת ובעיקר חכמה.
אבל, היא לא התנהגה כראוי.
אנחנו שולחים את הילדים למוסדות החינוך כדי ללמוד איך להתנהג.
ולא כדי ללמוד איך לא להתנהג.
(להבדיל, גם מגוי אנטישמי אפשר ללמוד)

 

[אנוכי]

יש עכשיו את הפרוייקט של 'סמינר כיתה' שאמור לתת ליווי תוך כדי עבודה מעשית

זה משהו עתיק ובא בימים, מהימים שעוד אנוכי הייתי בביה"ס, הוא ממש לא יגרום לדבר הזה,
אבל יש לימודים בשנה ג'- במקביל לתחילת העבודה כמ"מ בהוראה, לימודים אלו אמורים להוות את בסיס התמיכה הזה, הם אמנם לא עושים זאת אך הייתי מצפה שאם יהיה דבר כזה הוא יהיה במסגרת הזו,
כמ"מ במשך מס' שנים, לא הייתי לוקחת קורס כזה במקביל לעבודתי, שמילאה את יומי גם כך, כן הייתי מצפה שזה יקרה בצורה חוויתי במסגרת שנה ג' של לימודי ההוראה, במקביל לעבודה.
נסי להשתלב במסגרת הזו, ויהי ה' עמך,

 

[מריומה~]

@מילה בסלע אני חושבת שצריך להעביר את כל האנשים סדנא של יחסי תקשורת ומידות טובות. זה לא קשור למורות דווקא.
רק מה שזה קורס שאף אחד לא יבוא אליו כי אין כאלו בעיות בכלל...
אם את רוצה לשווק את עצמך תצאי עם קורס - איך להיות מורה טובה כך שהבנות ירצו להקשיב לך. וזה א' ב' של כללים. כבוד לתלמידה שבמקרה היא בנאדם...

דווקא בגלל שמקצוע ההוראה הוא אינו הקניית ידע ולא בייביסיטר אלא חינוך והנחלת דרך. הדמות העוסקת בזה חייבת להוות דוגמא ולדעת איך ניגשים לנשמות.
השפלה זו לא דרך לקבלת שליטה. והטלת מרות. זה אולי שקט רגעי אבל התוצאות שלו הרסניות.

מורה כזו שמנסה את כוחה ע"י השפלה מראה על אישיות לא בוגרת ומידות בעייתיות.
אני אישית לא הייתי נלחמת מול מורה כזו אבל מלמדת את בנותי לא לקחת ללב מתוך רחמנות שזה הכלי היחיד שיש לה.

ולעבור קורס בהבנה הענין היא חייבת. או שתלך לעבוד עם מחשבים ומוצרים.
ושוב ממליצה לה לדעת שכטקטיקה זה ירחיק ממנה אנשים.

 

[לארג'ית]

ועם כל הנאמר למעלה,
עדיין יש מקום ליותר הדרכה!
זה ברור.
בפרט תו"כ הלימוד המעשי בשטח.
לא יודעת בקשר למורה הספציפית הזו,
אבל הדרכה נותנת.
בלימודים קיבלתי ה מ ו ן. וקיבלתי כלים שלעולם לא הייתי יודעת להתמודד בלעדיהם,
לא יודעת מה קיבלתן אתן במשך שנות הלימודים...
יש כ"כ הרבה במה דווקא לעניין הזה.

 

[לארג'ית]

ועוד ענין,
מורה שתעבוד קשה על ששיעוריה יהיו מעניינים ומושכים,
זה יחסוך לה 90 אחוז אם לא 100 מההתמודדות בכיתה.

 

[נוד ניקית]

לפי דעתי כל התגבות נגד אישיותה של המורה באות מכאלו שהן לא מורות. אין לכם מושג מה זה לעמוד מול כיתה ולעבור השפלות. אני בטוחה שהמ"מ הזו סבלה המווון עד שברח לה כזה משפט. אני לא מצדיקה את הסיטואציה הנוכחית אבל יכולה להבין באיזו מצוקה היא היתה. החוצפות והסגנון של התלמידות הוא מתחת לכל ביקורת!!!! אני מורה שנים! מתמודדת עם חוצפות וחוסר משמעת שהולכות ומחריפות, מסיבה אחת: אנחנו כמורות נותנות לזה לגיטימציה. איך? פשוט לא מענישים, לא נחרדים ולא גורמים לבנות להתחרט על מעשיהן, התרגלנו לחוצפות ונמאס לנו כל היום(!) להגיב עליהן!
נראה לי שהדרכה וסוג של קבוצת תמיכה תועיל מאד. אך צריכים לתגמל עליה. לא רואה מ"מ שמקבלת פרוטות, מממנת לעצמה גם הדרכה.

 

[מריומה~]

לפי דעתי כל התגבות נגד אישיותה של המורה באות מכאלו שהן לא מורות. אין לכם מושג מה זה לעמוד מול כיתה ולעבור השפלות. אני בטוחה שהמ"מ הזו סבלה המווון עד שברח לה כזה משפט. אני לא מצדיקה את הסיטואציה הנוכחית אבל יכולה להבין באיזו מצוקה היא היתה. החוצפות והסגנון של התלמידות הוא מתחת לכל ביקורת!!!! אני מורה שנים! מתמודדת עם חוצפות וחוסר משמעת שהולכות ומחריפות, מסיבה אחת: אנחנו כמורות נותנות לזה לגיטימציה. איך? פשוט לא מענישים, לא נחרדים ולא גורמים לבנות להתחרט על מעשיהן, התרגלנו לחוצפות ונמאס לנו כל היום(!) להגיב עליהן!
נראה לי שהדרכה וסוג של קבוצת תמיכה תועיל מאד. אך צריכים לתגמל עליה. לא רואה מ"מ שמקבלת פרוטות, מממנת לעצמה גם הדרכה.

להבין את המורה כן. להצדיק לא!
אין שום הצדקה לתת מילות גנאי בשום מצב.

 

[נוד ניקית]

להבין את המורה כן. להצדיק לא!
אין שום הצדקה לתת מילות גנאי בשום מצב.

צודקת, זה בדיוק מה שכתבתי