ציון לפי מבחן ולא לפי התנהגות

  • הוסף לסימניות
  • #1
שאלה שמטרידה אותי המווווון זמן (מאז שהייתי בד' עממי...)
מה הקשר לתת לבת בתור פרס תוספת של אחוזים במבחן
או בתור עונש הורדת אחוזים.
מה ההגיון,
זה שהתלמידה הגיעה בזמן
לא אומר שבמבחן הא ידעה 100 אחוז במקום 95.
וזה שהיא דברה בחוסר דרך ארץ
לא מוריד מאחוזי הידיעה שלה בחומר.
חושבים כמוני?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לפי דעתי זה זלזול במטרת המבחן
(לבחון את רמת הידיעה של הבת בחומר הנלמד)
וגורם גם לתלמידות לזלזל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
באמת אין היגיון.
וזה לא יהיה חוסר ההיגיון הראשון במערכת.
באמת יש בתי ספר שלצד כל מקצוע יש ציון נפרד להתנהגות, וזה חינוכי ומקדם מאוד.
כך בת טובה וחלשה בלימודים מקבלת ציון גבוה על התנהגותה, ואילו בת מבריקה וחסרת דרך ארץ מקבלת אמנם ציון גבוה המשקף את הישיגיה הלימודיים, אבל גם ציון נמוך בהתנהגות.
גם בנוסח ההליכות מותר לבצע שינויים.
אפשר לתת ציון על 'חריצות' - מילה מכובסת ל'השתדלות'
חסד, אהבת ישראל כי יחס לחברות הוא כוללני מידי.
אני זוכרת שנה אחת בילדותי שהיו בכיתתי כמה בנות שהציקו נוראות לבעלת תשובה טריה שנכנסה לכיתה. אבל באמת הצקות מרושעות, ולא היה מדובר בילדות בנות עשר.
חמלתי מאוד על הבת הזו ובהסכמת הורי קרבתי אותה ונעשיתי חברתה הטובה, מה שגרם הצקות גם כלפיי מצד אותן בנות.
לקראת התעודות, המחנכת שהיתה מנותקת לחלוטין מהמצב החברתי בכיתה הודיעה שהיא חשבה שמי שיודע הכי טוב למי מגיע יחס לחברות, זה החברות בעצמן, לכן היא חילקה לכל הבנות דף ובו רשימה של בנות הכיתה, והורתה לציין מי ראויה לשבח ביחס לחברות, והבנות שתקבלנה את מירב הנקודות תקבלנה ראוי לשבח.
כמובן שקבוצת המציקות, שהיוותה נתח נכבד מאחוזי הבנות בכיתה, כתבו זו את זו וכך יצא שבתעודותיהן התנוססו ראויה לשבח, ובתעודתי נאות.
למרות מרחק השנים הרב, כשאני נזכרת בזה אני עדין מתרעמת על העוול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מה קרה?
החלטתן לחנך את כל המורות?

אכן. יש בהתנהגות שכזאת חוסר הגינות ואז מה?
יש 'שיקולים פדגוגים' במסגרתם המורות מטפלות בכל המשתמטות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ר' יהודה הלוי כתב בכתביו: "אל תשיאך חכמה יוונית אשר אין בה פרי כי אם פרחים".

מטרתינו כשאנו מלמדים היא להיות קודם כל בני אדם, ואח"כ בעלי ידע. ולא כאריסטו שאמר: "כשאני אוכל אינני אריסטו". היהדות מלמדת אותנו שחכמה ללא קיום מעשי היא כפרח שלא יוצא ממנו פרי.

אמנם ילדה שיודעת חשבון ישר והפוך, מציבה משוואות ופותרת בעיות בקלות מדהימה- זה מרשים מאוד, אבל אין ערך לחכמה כזאת אם אותה ילדה בדיוק מזלזלת בחברותיה, מתנשאת עליהן, עונה בחוסר ד"א למורה וכדו'.

אצלנו הידע הוא במקום השני, והמידות ודרך הארץ במקום הראשון. ובזה נבדלים אנו משאר מערכות החינוך בעולם.
המשוואה פשוטה: שם מלמדים חשבון. אצלנו מלמדים תלמידים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
רוצה לומר משהו.
האם המדדים ה"אוביקטיבים" הללו, זו המטרה בשלה שלחנו את בנותינו לביה"ס?
ציון מדויק שמשקף את אחוזי הידיעות? זו שאיפתנו?
אין לי שום דבר נגד ידע. להיפך ולהיפך.
אני חובבת ידע ומקווה ומייחלת שילדי יהיו שוחרי ידע ורחבי אופקים.
אפעס, לא נראה לי ששינון מאסות של נתונים ופליטתם לשאלון אינפורמטיבי יבש,
זו הדרך להנחיל לילדות הרכות את החיבה והחשק להיות ידעניות בכל תחום שהוא.
לענ"ד אנחנו לא אמורים להפוך אותן למחשבים פולטי נתונים, אלא לאנשים בעלי עושר מחשבתי.
יש המון דרכים לעשות את זה.
לעיסת חומר יבש איננה אחת מהן.
ולמעשה, לנושא השאלה,
אולי באמת הגיע הזמן שנשאל את עצמינו, האם באמת מבחנים בודקים ידע?
ממש לא נראה לי שהמבחן מסוגל בכלל לבדוק משהו מעבר לזיכרון לטווח קצר.
קחו את המבחן הזה, האובייקטיבי להפליא, ותבצעו אותו אחרי חודש. אותו ציון?
או לחילופין, קחו את המבחן, שמתייחס הרי רק למדגם מתוך החומר, ותחליפו 2 שאלות.
לא סביר שהבחירה האקראית תשפיע על הסיכוי שדווקא את החומר האחר התלמידה כן זוכרת?
אז מה האדיקות הקיצונית הזו בפילוח אחוזי המבחן? זה מדעי? זה ערכי? זה מה?
אז אם כבר ממילא הציון לא מעיד על כלום, אין שום סיבה שלא לשחק בו עוד קצת.
לפחות יתווסף איזשהו ערך חינוכי של שמירה על זמנים או דרך ארץ למרדף האבסורדי אחר הציונים.
ועצוב לי לחשוב שרק האיום בציונים זו הדרך היחידה לגרום לתלמידות לנצל את זמנן בביה"ס.
על החתום, מורה בדימוס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אצלי הציון הוא מכלול של נתונים ושיקולים וממש לא משהו יבש של וי או איקס. בת שאני יודעת שהיא יודעת את החומר אך מישום מה במבחן היא נכשלה בהחלט אני אתן לה לתקן את המבחן ולשפר את הציון, ובת שמתאמצת ומשקיעה אני יעגל לה את הציון עד כמה שאפשר כדי לעודד אותה. ביה"ס זה לא רק מקום לרכישת ידע אנחנו רוצים גם לחנך ולבנות את התלמידים שלנו. ולמזלם של תלמידינו, עדיין יש מורים בבתי הספר ולא מחשבים...
ובתעודה, חלק מהפרמטרים של הציון זה בהחלט התנהגות, היחס לשיעור, נוכחות, הכנת ש"ב ועוד. אפילו במכללות, תלמידה שלא נוכחת צריכה לעשות קורס חדש ולא משנה עד כמה היא יודעת את החומר או כשיש בעיית משמעת מעיפים לגמרי.
הציון הוא לא ידע נטו אך בהחלט בת שהיא 100% מבחינת ידע אני לא יכולה לתת לה מספיק בגלל התנהגות אך בהחלט אני יוריד לה ציון ובמידה ויהיה שיפור אעלה לה במחצית ב' למשל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ר' יהודה הלוי כתב בכתביו: "אל תשיאך חכמה יוונית אשר אין בה פרי כי אם פרחים".

מטרתינו כשאנו מלמדים היא להיות קודם כל בני אדם, ואח"כ בעלי ידע. ולא כאריסטו שאמר: "כשאני אוכל אינני אריסטו". היהדות מלמדת אותנו שחכמה ללא קיום מעשי היא כפרח שלא יוצא ממנו פרי.

אמנם ילדה שיודעת חשבון ישר והפוך, מציבה משוואות ופותרת בעיות בקלות מדהימה- זה מרשים מאוד, אבל אין ערך לחכמה כזאת אם אותה ילדה בדיוק מזלזלת בחברותיה, מתנשאת עליהן, עונה בחוסר ד"א למורה וכדו'.

אצלנו הידע הוא במקום השני, והמידות ודרך הארץ במקום הראשון. ובזה נבדלים אנו משאר מערכות החינוך בעולם.
המשוואה פשוטה: שם מלמדים חשבון. אצלנו מלמדים תלמידים.
בשביל זה יש בתעודה מקום ל'הליכות'
ואם ביה"ס ממש רוצה שיקרא להבנת הנקרא הבנת הנקרא ומידות.
כל עוד זה תחת הכותרת של 'הבנת הנקרא' המורה אמורה לציין את מידת ידיעותיה של הבת במקצוע הנ"ל ולא את יחסה לחברות או את אורך החצאית.

לא הוגן ולא הגון להוריד ציון במקצוע כלשהוא בעקבות טענות על התנהגותה של התלמידה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אצלנו הידע הוא במקום השני, והמידות ודרך הארץ במקום הראשון. ובזה נבדלים אנו משאר מערכות החינוך בעולם.

לכן צריך לציין הליכות לפני ציונים בידע, לכן צריך לשים את הדגש ואת השבחים על התנהגות ולא על ידע. לכן צריך לשדר הערכה למעשים טובים ולמידות טובות כל השנה. ולא לעשות עסק מהציונים (ולא להזכיר אותם שוב ושוב ולאיים בעזרתם כל השנה - כי כך רק מעצימים את חשיבותם). ומי שרוצה - שלא ייתן בכלל ציונים על ידע.

אבל אם נותנים ציונים על ידע (וזה בפירוש לא כולל רק מבחנים, אלא להכיר איך התלמידה כללית במקצוע הזה), וזו המשמעות של הציונים במקצועות, אזי להכניס בזה עניינים אחרים - זה לא אמיתי ולא נכון.

אגב, פותחת האשכול דברה על הורדת או הוספת אחוזים במבחן ספציפי בגלל דברים מסביב.
לדעתי, זה מחנך לההיפך מאמת. ואמת - הוא ערך לא פחות מאחרים ואפילו יותר מאחדים מהם.
אם מורה לא רוצה שיאחרו, שתמצא אמצעי אחר למנוע את זה. הציון במבחן אמור לשקף את הידע במבחן.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
הציון בתעודה משקף בעיקר ידע.
אם תלמיד נבחן על החומר וממוצע הציונים שלו הוא 95.
גם אם הוא מזלזל בשיעור לא אוריד מעבר ל-5 אחוזים.
מה שכן, בנוסף לציון אני מוסיפה הערה המתייחסת להתנהגות/הכנת שעורי בית.
ואם ההתנהגות קשה ובעייתית ההערה תהיה גם כן קשה ובעייתית.

אותו דבר לגבי ילדים שממוצע הציונים שלהם בנוני או נמוך והם משקיעים בלמידה.
אני לא יכולה להוסיף לממוצע מעבר ל5 אחוזים, אך כותבת הערה חיובית שמשקפת את ההשקעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הייתי בגן של הבת שלי ביום ההולדת.
היתה שם ילדה עם ביביפייס.
הגננת אמרה לקום, היא קמה, לשבת, ישבה,
להקשיב- הקשיבה.

אמרתי לאמא שלידי שהילדה הזו לא אשמה שהיא ילדה טובה.
היא פשוט לא אשמה בזה!

יש ילדים מחונכים מאד, כל הזמן רק מחנכים אותם מכל מקום, מעירים להם, ועדין יש להם מה לשפר.
לעומת אותה ילדה שלא היתה מחונכת בכלל.
אמא שלה לא צריכה לחנך אותה כל הזמן, כי יש לה אופי ילדה טובה ירושלים.

ואז הבת שהשקיעה והשתדלה מאד מאד, מקבלת בסוף ציון לא טוב בתעודה,
ואילו זו שלא התאמצה בכלל, מקבלת אות הצטיינות.

על מה בדיוק?

שתיהן לא אשמות.

אני חושבת שכדאי לתת שתי תעודות-
אחת לפי השגים ותוצאות,
שניה לפי מאמצים.

ברגע שבנות תקבלנה תעודה על מאמצים, ברור לי שתהינה פחות הפרעות ויותר השגים.
כי יהיה שווה להתאמץ
מישהו רואה את המאמץ ומעריך אותו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לא קראתי את כל התשובות, אבל לגבי השאלה - מסכימה מאוד!
מבחן הוא רק מדד אחד ומסוים לידע של תלמידה בתחום הנלמד. יש בנות שיש להן את היכולת להצליח במבחן, ולעומתן כאלו שאין להן יכולת כזאת (הן מצליחות במבחן, אבל לא ביחס ישר לידע שלהן) אבל חיות את הנלמד.

יש דרך לאמוד את הדברים? אני מסופקת.

יש משהו טוב ומנחם בציונים לפי מבחן - שהתלמידה יודעת שהציון אינו משקף את הידע שלה, אלא את הציון במבחן. הידיעה, שהמורה, עם כל מעלתה וכבודה, לא באמת יכולה למדוד אותה. הערך שלה הוא שלה בלבד, ואף אחד לא יכול לכמת אותו.

בנוגע להוספת נקודות בגין התנהגות טובה - בעיניי סביר לחלוטין, כשמבינים שהציון בתעודה אין מטרתו לשקף את הידע של התלמידה, אלא רק דרך אחת, ולא מהימנה בהכרח, להעריך תלמידה ביחס לשיעור מסוים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מבחן הוא רק מדד אחד ומסוים לידע של תלמידה בתחום הנלמד.
יש דרך לאמוד את הדברים? אני מסופקת.
מצטרפת לספק. קשה מאוד לאמוד דברים כאלה. ודאי אם מדובר על מספרים. אולי מילולית זה אפשרי קצת יותר.

אני חושבת שכדאי לתת שתי תעודות-
אחת לפי השגים ותוצאות,
שניה לפי מאמצים.
גם מאמצים קשה מאוד לאמוד. בת שמקשיבה היטב, לומדת שעות ומכינה את המטלות ברצינות - נחשבת כמשקיעה ומתאמצת. פעמים רבות, כמו שנכתב, 'היא לא אשמה'. זה בא לה בכיף.
יש מי שכל לימוד והקשבה והשקעה - דורש ממנה המון. ולאו דווקא בגלל חוסר כישרון או בעיות קשב וריכוז וקשיי למידה. גם היא 'לא אשמה'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
הייתי מעונינת שכל אחת מהכותבות בפורום הזה תציין לנו אם היא מורה או תלמידה.
אני מאמינה שהתוצאות יפתיעו (או שלא) את כולן
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הייתי מעונינת שכל אחת מהכותבות בפורום הזה תציין לנו אם היא מורה או תלמידה.
אני מאמינה שהתוצאות יפתיעו (או שלא) את כולן
למה יפתיעו?
ברור שאני לא מורה.

הקוריוז הוא שכשכתבתי מקודם את התגובה, לגבי השקעות וכאלו,
בעלי היה בטלפון יחד עם הסגן של בית הספר.
והוא אומר על תלמיד אחד:
"הוא מאד התאמץ והשקיע, אבל ההשגים שלו לא הוכיחו על כך, והתלבטתי אם לתת לו א או ב.
הסגן ענה: אם הוא השקיע, תן לו א'.

כמובן הקראתי לו אחכ את מה שכתבתי, ונהניתי מהגישה.

אצלנו בבית הספר היתה חלוקת תעודת הצטיינות למי שקיבלה ראויה לשבח בהכל,
ורציתי תמיד לצעוק על המנהלת: מה היא אשמה זו שקיבלה את התעודה? מה היא אשמה?
אבל לא צעקתי וזה נפסק לבד. נס.

אני יודעת שאם הייתי מורה, הייתי מסתבכת מאד עם הנושא הזה.
וזו אחת הסיבות שאני לא מורה.

אמרתי לבעלי שלתלמיד עם השגים נמוכים בלימודים למרות המאמץ- קל להתחשב בו.
נותנים לו א' אם הוא השקיע.
אבל לתלמיד עם השגים נמוכים בהתנהגות למרות המאמץ- קשה מאד לתגמל אותו.
כי המורה כועס עליו אישית שהוא הפריע.
ולא. לא בא לו לפרגן לו.

אז התלמידים שלא נולדו ילדים טובים- סופגים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אמרתי לבעלי שלתלמיד עם השגים נמוכים בלימודים למרות המאמץ- קל להתחשב בו.
נותנים לו א' אם הוא השקיע.

אבל אם הציונים שלו נמוכים מאד, איך אפשר לתת לו א'?
מה עושים בכזה מקרה?

אצלנו התעודה נראית כמו טבלה, ציון מספרי, הערכה והערה מילולית.
אז אם הממוצע שלו בערך 30 כמה אפשר כבר להעלות?
אם הממוצע 65 אתן 70 בתוספת הערה חיובית.
אבל אם הממוצע נמוך מאד הציון כבר לא משקף וגם הילד לא מאמין במה שכתוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אבל אם הציונים שלו נמוכים מאד, איך אפשר לתת לו א'?
מה עושים בכזה מקרה?

אצלנו התעודה נראית כמו טבלה, ציון מספרי, הערכה והערה מילולית.
אז אם הממוצע שלו בערך 30 כמה אפשר כבר להעלות?
אם הממוצע 65 אתן 70 בתוספת הערה חיובית.
אבל אם הממוצע נמוך מאד הציון כבר לא משקף וגם הילד לא מאמין במה שכתוב.
לכן הפתרון שהכי נראה לי, זה כמו שמשהיא כבר כתבה כאן שכך עושים אצלם, להפריד את הציון של ההישגים והציון על ההתנהגות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לכן הפתרון שהכי נראה לי, זה כמו שמשהיא כבר כתבה כאן שכך עושים אצלם, להפריד את הציון של ההישגים והציון על ההתנהגות.

ברור שזה מופרד, מה הקשר בין הישגים להתנהגות?
יש ילדים עם ממוצעים מעולים ומתקשה בהתנהגות,
ויש ילדים עם ממוצעים נמוכים והערת ההתנהגות היא מטיב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אצלי טווח הציונים במבחנים תמיד הוא בין 40-100
מהסיבה הפשוטה שזה טווח הציונים גם בתעודה.
מה ההבדל בין 10% ל30% - וב30% התלמיד ידע עוד 20%. ושניהם הם בלתי מספיק.

ובקשר לנושא האשכול, זו בעיה עם זקן ארוך.... ארוך....
אחת השאלות שהכי נידונות לפני תעודות באספת מורות.
הייתי מציעה לקבוע מדיניות קבועה בנושא זה שתחייב את כל המורות בבית הספר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה