שיר-שור #14 - האם אני בסדר

[אבימי]

האם אני בסדר? תנו לשאלה הזו לחלחל.

אפילו לא ארחיב על רוחב קשת התחושות שהשאלה הזו מעוררת.
תנו לנו את האור שיוצא מכם.
שבוע טוב.

 

[דיו וקסת]

תאונה?
הרוגים??
חרדים???

מאיפה?
אההה, לא מהשכונה שלנו
אנחת רווחה...
אצלי הכל בסדר

זה בגלל הכביש,
הנהגים,
הגשם,
הגשר,
אצלי הכל בסדר

זה בגלל הצניעות
החילולי שבת
המחלוקת
העסקנים
אני? מה הקשר?
אצלי הכל בסדר

 

[RACHELIZ]

הוא חשוב.
יש לו רכב חדש מהניילון
וחופשה תלת שנתית במלון,
ילדים ממותגים
ישר מהקטלוגים,

כבוד מכאן ועד אירופה
מוכר על פני כל המפה,
מוערך בקרב הקהילה -
כולו עטוף הילה.

ואני פשוט.
נזקק לחסדי התחבורה הציבורית,
נוסע לים וחוזר לאותה הכרית,
ילדיי רגילים אך מדהימים
והכי - כשהם מנמנמים,

הכבוד ממני והלאה -
לא מוכר, לא ידוע,
חוזר מהתפילה רק עם שולמן וכהן
וחבר של עוד איזה שכן.

אך עלי לא דורכים
ולא שולפים אקדחים,
אלי לא חודרים אימה וכפור
עת פורעים חובם - אנשי השוק האפור.

 

[שיילה]

הם קוראים לזה פיגור,
אך בשבילו אלו החיים.
הם מגדירים 'חוסר טקט',
מה שאני מכנה, 'כנות'.
הם רואים בו ילדותיות,
כשאני רואה שמחת חיים.
מה שלהם נראה כהקרבה,
בעצם זו אהבה.
'הוא לא כל כך בסדר'
זה נכון.
אבל מה איתי,אתך,
אנחנו כן בסדר?

(מוקדש להורים לילדים מיוחדים)

 

[מ"ם]

יאללה, בסדר. שיהיה.

וִתַּרְתִּי
לַשָּׁכֵן מִלְּמַעְלָה
שֶׁפָּרַץ, הִרְחִיב וְהִזִּיק
הֶחְשִׁיךְ, חָסַם וְהֶחֱנִיק

וְ-וִתַּרְתִּי
לַשָּׁכֵן מִלְּמַטָּה
שֶׁבָּלַע אֶת הֶחָלָל
עַל עֵרֶךְ הַדִּירָה שֶׁצָּלַל

וְ-וִתַּרְתִּי
לַנֶּהָג מִשְּׂמֹאלָהּ
בְּמָקוֹם בּוֹ הוֹפְכִים
לְאֶחָד שְׁנֵי נְתִיבִים

וְ-וִתַּרְתִּי
לַסַּפְסָל מִקָּדִימָה
עַל מַזְגָּן וּתְרִיסִים
שֶׁיְּכֻוַּן רַק אֲלֵיהֶם כְּפָרִיצִים

וְ-יִתַּרְתִּי
אֶת קִיּוּמִי בָּעוֹלָם
מָבוּי מְפֻלָּשׁ, אַסְקֻפָּה
אֵינִי קַיָּם – מַשְׁמַע אֲנִי רִצְפָּה


וְאִם יוֹם אֶחָד
יִבְלַע אוֹתִי כָּרִישׁ
לֹא תֵּדְעוּ שֶׁהָיִיתִי
אֱוִיל מַחְרִישׁ
לֹא מוֹתִיר אַחֲרַי
רְכוּשׁ לְהוֹרִישׁ
אוֹ מַאֲבָק לְדוֹרוֹת
וְאוֹיְבִים לְהַפְרִישׁ
וִתַּרְתִּי מֵרֹאשׁ
עַל יְכֹלֶת לְהַשְׁרִישׁ
וָאִוָּתֵר לְבַדִּי
כְּאָבָק לְהַבְרִישׁ.


(במנגינת 'הכל תירוצים'. ואתם השכנים, אם קראתם את זה: לא ויתרתי על כלום. חכו חכו).

 

[חדוי אשלג]

האם אני בסדר?


לא קמתי בזמן,
לא היה לי מזומן,
התחלתי גם היום על רגל שמאל,

שכחתי לצלצל,
לא זכרתי לאחל,
והבטחתי שזה לא יקרה, רק אתמול.


הקשבתי לראשון,
נתתי לשני
אבל השלישי מרגיש מקופח

הכנתי עוגת
שכבות מרשימה
אך היא סיימה את חייה בפח,

שטפתי תכלים
גיהצתי ערימה
אבל עבר מאז שבוע וקצת

ואפחד לא זוכר,
ובטח לא אני,
וכל אבן וסיר מקיר תצעק,

ההורים, האחים
האחיות הגיסות
והילדים בראש השיירה

הבוס, השכנים
הגננת, המורה,
סביבי עדת שופטים מחמירה

אז האם אני בסדר?

מסתבר שלרוב לא
וזה יכול קצת לייאש
אבל יש לי פתרון פשוט

ובכן, היום בבוקר שוב,
מישו החליט שזה חשוב
ויעיל, ונצרך לאנושות

שאני אתעורר
לעוד יום של חיים
של מאבק בין כשלונות להצלחה.

ולדעת שבורא העולם בכבודו
החזיר לי נשמה
זה כל כך הרבה יותר מהוכחה.

 

[הגשש]

האם אני בסדר? תנו לשאלה לחלחל
האם אני בסדר? הפחד כתולעת זוחל
האם אני בסדר? אם ברע אינני בוחל
זה נקרא בסדר? כשהיצר-הרע מתנחל


הן לכמשה-רבינו שאפתי
מעשה למעשה צרפתי
עכשיו נשארתי כפתי
יהודי פשוט אנלפביתי


וכשבתוך ענן התהלכתי

מרגיש עזוב ורחוק​

פגשתי בזקן מהלך

פניו כבבת שחוק​

נשמה שנתת בי טהורה היא

זאת צריך לשנן וללמוד​

כל מעשה ומעשה, קטן וגדול

חשובים לפני הבורא מאוד!​

 

[מריומה~]

לעולם לא תוכל להיות בסדר.
כל עוד אתה במפקד לבדיקת המרחב אם הוא בסדר איתך.
(א. מסודר)

 

[יוסף שחק]

בין הסדרים


מי יקבע מי בסדר

ומי בכלל קבע את הסדר?


מה עלי לעשות אם אני לא בסדר

יש מצב לשנות את הסדר?


ובנתיים, רק שתדעו

שאצלי, הכל בסדר.

פ'סדר?!

 

[מ"ם]

וידוי לחרד המתמודד.
(לא לשכוח להכות על החזה בכל אות. איי!)

אני לא בסדר,
בסדר אני לא,
גרוע אני, לא בסדר.
דווקא אני לא בסדר,
הוא דווקא בסדר,
ואני לא.
זה אני שלא בסדר,
חבל שאני לא בסדר,
טעיתי, אני לא בסדר.
יום נוסף שאני לא בסדר,
כמה אני לא בסדר!
לא בסדר אני,
ממש לא בסדר אני,
נורא לא בסדר אני,
סדר אני לא בו,
עוד פעם אני לא בסדר,
פעם עוד אל"ב,
צצצ אני לא בסדר,
קבוע אני לא בסדר,
רק אני לא בסדר,
שוב אני לא בסדר,
תמיד אני לא בסדר.

סרתי מן הבסדר, סטיתי מן הספאסנישט, צר לי מאוד.
ניפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו, וביד אדם אל אפולה.

 

[גוגלית]

והיא, בסדר?


בְּעולם של כולם
של כללים
ושל סקאלה,
לא הייתה בכלל,
רק בעצמה.

לא השוותה למולם,
ואת הצללים
מחקה לה.
יצאה מהכלל
ומהרשימה.

גם אם האופק רחב,
העולם גשר צר
בעיקר אם תפחד
מהכלל.
כמה טיפשי.

ואם תקרע מן המרחב
יענוה במיצר
ובעצמה לא תכחד
בגלל
גוף שלישי.

 

[מ"ם]

סליחה, התכוונתי לזה:

אשמנו,
בגדנו...

גלשנו,
גיגלנו,
דיפדפנו,
הגבנו,
העתקנו (ctrl_c),
והדבקנו (ctrl_v),
ויקפדנו,
וואטסאפנו,
זיפזפנו,
חדרי חרדינו,
טוויטרנו,
יוטיובנו,
כתבנו,
לינקקנו,
לייקנו,
מסנג'רנו,
נחסמנו,
סקייפינו,
עירבבנו,
פרוגגנו,
פיסבקנו,
צ'וטטנו,
קוי-נייעסנו,
רוטרנו,
רפרשנו,

שכחנו
תלמודנו.


סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים, ולא שווה לנו!

 

[הפקות כתיבה]

האם אני בסדר?
מנסה
משתדלת
עושה
מתפללת
רוצה
מטפסת
שוב נופלת
וקמה
מטפסת
לא שואלת
למה
ורוצה, אוי, רוצה
להגיע
לגעת
ברקיע
מאיצה,
לא יודעת
זה הגיע?
מציצה
אל האופק
מזיזה
מחיצה
מעיזה
עם יד על דופק
---
אין לי אויר
לא נושמת
רועמת
מתרוממת
מתקוממת
זה לא הולך
...
נסוגה
אחור
ותוגה
ושחור
דאגה
וגם חור
שוב לא בסדר
---
האם את בסדר?
את שרוצה ועושה
והולכת מנסה
מזיזה מעיזה
רועדת
ושוב פעם מועדת
ונופלת וקמה
כמה, אוי כמה....
זה המסע
וזוהי הדרך
להזיע
לא כמו עדר
להגיע
לערך
את הכי בסדר

 

[מרחבית]

בס''ד

הייתי היום
בסדר.
ממש.
היא דברה
לשון הרע
עסיסי ונורא.
ואני –
רק קצת.
בקושי.

בכניסת השבת
לא הייתי
בסדר.
היא הדליקה
נרות
רגועה מוכנה -
עשר דקות
לפני הזמן הנקוב.
ואני אוי הדלקתי –
לחוצה
עד אימה -
חמש דקות
אחרי הצפירה.


ביום ראשון
שוב הייתי
בסדר.
לא סתם.
הם נורא כעסו
על רשלנות
אולי פושעת.
ואני –
דיברתי במקום -
דברי אמונה
ונחת.

ביום שני
לא הייתי בסדר.
ממש.
השכנים ממולי
הכניסו אורחים –
מיליון ואחד.
ואני?
בושה לספר,
ד' לי יסלח.

מחר איך אהיה?
בסדר או לא?
לא יודעת,
אין לי מושג.
מניין אדע -
מי יהיו אז איתי?
איך אנחש -
מה יעשו ליידי?

 

[כנפיים]

לא רוצה להיות בסדר!

כשהכל במקום,
זה עושה לי אלרגיה,
כשכולם שקטים,
אין לי אנרגיה.

כשהכל מתוכנן,
אני פשוט נחנק,
אין לי אויר-
כשהכל מתוקתק.

כשכולם שומרים
באדיקות על החוק,
לי מתחשק,
לעשות מזה צחוק,

כשהכל אותו שטאנץ,
וכולם על הקו,
בא לי קרניים-
ולנפנף בזנב!

אם כולם יודעים מה-
נכון ומהוגן,
בתוך כל הבסדר,
אני רוצה בלאגן,

כשהכל מחושבן,
בנחת רוח קרה,
אני מרגיש ת'חיים
מובלים לקבורה.

אז אם כולכם טובים,
עומדים יפה בשורה,
תנו לי להיות-
הילד הרע.

 

[מ"ם]

ב"ה.

קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי,
אֲנִי צִמְחוֹנִי אִידֵאוֹלוֹג.
בָּאוֹטוֹבּוּס אִשָּׁה לְפָנַי,
דַּי לַהַדָּרָה וְלַפִּלּוּג.

שׁוֹתֶה רַק קָפֶה שָׁחֹר,
לֹא אֶתֵּן לַגִּזְעָנוּת לַעֲקֹף.
כֻּלָּנוּ מִקֶּדֶם וּמֵאָחוֹר,
נִבְרֵאנוּ בְּצֶלֶם קוֹף.

מְרַפְרֵשׁ אֲתָר נֶחְשָׁב,
לְהַכִּיר כָּל טְרֶנְד חָדָשׁ.
לָתֵת זְכֻיּוֹת תּוֹשָׁב,
לְכָל סוּדָנִי מֵחַבָּשׁ.

אֲנִי אַדִּיר, אֲנִי נָאוֹר,
נִגְמַל מֵהַרְרֵי טֶרֶף.
אֲנִי אַבִּיר, אֲנִי צָחוֹר,
מִתְקַדֵּם לְלֹא הֶרֶף.

וְאִם יָבוֹא הַדּוֹר הַבָּא,
יַלְחִין אִידֵאוֹת טְרִיּוֹת.
יֹאבַד הַכֶּלַח מִדֵּעוֹת סַבָּא,
בְּאַמּוֹת מִדָּה מוּסָרִיּוֹת.

וּמָה בְּכָךְ? בְּאוֹתָם הַיָּמִים,
אֲפָרִי כְּבָר יִהְיֶה טָבוּל.
פָּזוּר עַל פְּנֵי שִׁבְעַת הַיַּמִּים,
וְאַחֲרַי הַמַּבּוּל.


(אחרון לאשכול זה, בלי נדר)

 

[כנפיים]

שמתי כאן, אבל ראוי להודעה משלו. אז העברתי.

 

[Natan Galant]

מנקה את השולחן:
את מִתקן העטים
את הניילוניות עם הדפים
את הקירות הלבנים
וכמובן וּוְיש גם על הפנלים

מבריק את הידיות
מקרצף את האסלות
מצחצח את המראות
מבריש את המשקופים

מניח בזהירות את האגרטל
מציב מחדש את הפח במקום
מסדר את הכיסאות בשורה
מייצב ומאזן את התעודה

זוכר לרסס עם מטהר האוויר
לארגן את ארונית התרופות
לכבות את כל המתגים
לשטוף את הזגוגיות

ועוד שבוע וחצי בדיוק
אגיע ביום ראשון בבוקר
אכנס בביישנות לחדר המנהלת
אומר שאני בוריס ומגיע לי משכורת

אקבל את הצ'ק בהכנעה
אומר תודה ואצא מהמרפאה
ובדרך למוסד הבא
אמשיך לקוות שמישהו יגיד: תודה.

 

[רות שיר]

האם אני בסדר?

בסדר !!!!...

מה זה בסדר?

בסדר על פי הספר!!!!!

איזה ספר?


בסדר....

מסודר....

כל איבר במקומו מונח

בדיוק לפי מה שנדרש,

שן אחת עקומה,

עין אחת קצת עצומה,

יד של שמאל כואבת

הבטן מתהפכת....

המח שלי מתוכנת

לפי מה שנדרש,

והרגש?

מגובש?

מעורבב,

מגובשש, מטושטש.


אבא

תגיד...

איזה עולם בראת?

של קוביות?

עולם מסוטט?

נוף יפה כאוטי,

מסודר ב-מעורבב...

צבעים, צורות,

גבהים ומרקמים...

וגבול שמת לים

שיהיה

מסודר

כזה...

שיהיה בסדר

אני.

 

[אבימי]

לפעמים בא לי להרים את היד
שם באמצע הערב
אחרי מנחה או לפני
להרים אותה גבוה, מהכתף
להצביע אל שקיעת חיי,
להסתכל לה בעיניים שלי
ולומר לה משהו
חריף, נכון, מלא חכמה
שתשפיל עיניים ותוותר
תגיד נכון הוא לא שוקע, הוא שונה
הוא מיוחד.
לעמיד שם עם היד למעלה ולחוש את הרחוב
מעריץ, ממריץ
הו כמה בא לי.
אבל
אסור לצאת באמצע הסדר.
אז אני בסדר.
אני חושב.