פרק י"ד
שבועות, אמור היה להיות הכי חג שלנו, מכל האחרים. מספיק לומר 'תורה' וכולכם תבינו. רק כמה חודשים הפרידו בין החתונה לבין השבועות שהיה אמור להיות לנו, ואני התכוננתי באמת וברצינות. עוד לפני סיון בניתי תפריט, חלבי ללילה, בשרי לבוקר. כתבתי ברשימה את כל המאכלים שמכינים אצל אמא שלי; דג, מרק בצל, פיציות. עוגת גבינה משולשת, שהיא בעצם פירמידה מביסקוויטים שלמדתי להכין בחוג בישול בבית הספר, וגם בלינצ'עס לקידוש של הבוקר. לא ידעתי להכין כלום, חוץ מהעוגה המשולשת הפירמידה הזאת. לא נורא.
החמות הפרגנית שלי כל כך התרגשה לשמוע שאנחנו בחג בבית, שהיא מיהרה לקנות לי ספר של מתכונים חלביים. שנים שספרי בישול היו בשבילי רק ספרי קריאה יפים. פשוט לאמא שלי לא התאים שילכלכו לה את המטבח. תמיד היתה לי חיבה לספרי מתכונים. עוגות מרגשות עם עיטורי קצפת חלומיים. תותים בפרוסות ותלתלי שוקולד מגורר. סירי חרס מהבילי אדים. שמות מעבירי רטט כמו 'ברווז מולרד' והעיקר- הכיתובים, אתם יודעים. הכי אהבתי את ההסבר על הפונדו, איך החברים מתאספים, תוקעים שיפודים ומי שמפיל את הלחם פנימה משלם על הארוחה. לא הבנתי בכלל את הביטוי 'לשלם על הארוחה', מה שלא הפריע לי לבהות באש הכחלחלה מתחת לפונדו של נירה שויאר ולהתמכר להרגשה.
כעת קיבלתי ספר חדש לאוסף הפרטי שלי. דפדפתי במתכונים, נתתי ציון לתמונות, יפות מאוד, ואז כמו השוטה הכי שמרנית בעולם התקשרתי לאמא שלי וכתבתי משמיעה את כל המתכונים שהקריאו לי. חוץ ממרק בצל שאמא שלי בעצמה עושה מ'ניחוחות שבת וחג' שמי מתחתן בלעדיו, אף אחד. ככה הכנתי את כל האוכל לחג, האוכל שהכרתי, חלבי ומלוח. ולא חשבתי שכדאי לבדוק אם למישהו אחר בבית החדש יש רעיונות אחרים. כלומר, מילא חלבי אבל למה מלוח ועוד הבלינצ'עס? אכזבה מעצבנת. הוא לא אמר וממילא לא הייתי פנויה להקשיב, או לחשוב מאה גרם קדימה. תקועה עמוק בקערה האחת שהכרתי עשרים שנה, ככה התכוננתי לשבועות.
בסוף, הוא ישן. כן מה שאתם שומעים שאני אומרת. איזה אומרת, מייללת, שואגת, ישן. האוכל היה טעים, הפרחים היו יפים, אחרי הסעודה הוא ישב קצת על הכיסא בצד, איפה שאני מוצאת אותו כשאני חוזרת בערב. ואז הוא סגר את הספר ואמר שהוא עייף, לא הספקתי לגמגם כמעט כלום והוא כבר היה עם פיג'מה, נרדם. לא רואה ולא שומע את הצרחות מהלב שלי לרקיע השביעי שנפתח בהר סיני כשקיבלו את התורה. כאילו הוא לא אמור הכי לאהוב את התורה בעולם. כאילו אין לו כוח בכלל לקבל תורה השנה. נשארתי לבד לומר תיקון ליל שבועות מכריכה לכריכה, לקרוא מאה חמישים פרקי תהילים וקצת הרב פינקוס, ולהישאר ערה מפחד עד תפילת ותיקין. שאם התורה תרד לבית יהיה מישהו אחד ער כדי לקבל אותה.
הנושאים החמים
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //