התייעצות רק אני מפחדת לשלוח את הילדים ביום א?

[מחשבת מילים]

אז ככה-
מעונות לעת עתה לא יחזרו ביום ראשון-שביתה.
גנים וכיתות א'-ג' יחזרו לפי המתכונת הנ''ל.
כל זה עוד יכול להשתנות עד מוצאי שבת-שאז תיהיה החלטה סופית ככל הנראה.

על מה שביתה
אני בתור גננת לא רוצה ללכת לעבוד מפחדת באמת פחד איום
מרגישה חנק בגרון סימפטום של סטרס ולחץ גבוה
לא יודעת מה לעשות
לא רוצה ללכת לארוצה להדביק לא רוצה להיות במעגל של חולי
לא יכולה לעמוד במצב של סכנת חיים

די אל תחזירו את העבודה אני לא יכולה לנשום

 

[Harmonyapro]

על מה שביתה
אני בתור גננת לא רוצה ללכת לעבוד מפחדת באמת פחד איום
מרגישה חנק בגרון סימפטום של סטרס ולחץ גבוה
לא יודעת מה לעשות
לא רוצה ללכת לארוצה להדביק לא רוצה להיות במעגל של חולי
לא יכולה לעמוד במצב של סכנת חיים

די אל תחזירו את העבודה אני לא יכולה לנשום

לא יודעת לא קשור אליי.
אני גם כמוך גננת, רק זה מה ששמעתי מחברה.

 

[מחשבת מילים]

אולי גם אנו יכולות לשבות??

 

[Harmonyapro]

אולי גם אנו יכולות לשבות??

הבנתי שעושים שביתה כללית של כל המעונות כיוון שהם לכל אורך הדרך לא קיבלו הוראות ברורות גם עכשיו בעניין החזרה.

 

[שוקוצ'יפס]

הבנתי שגם הגנים לא יחזרו לעת עתה...
אצלנו עדיין לא הודיעו כלום לא מהגן של הבת ולא משל הבן.

 

[Harmonyapro]

הבנתי שגם הגנים לא יחזרו לעת עתה...
אצלנו עדיין לא הודיעו כלום לא מהגן של הבת ולא משל הבן.

בקיצור מה שהיה הוא שיהיה...

 

[Lea Dayan]

הבנתי שגם הגנים לא יחזרו לעת עתה...

גנים וודאי חוזרים לא?
קבלנו הודעה מהגן של הבת שלי שיום ראשון חוזרים במתווה של משרד החינוך

 

[שוקוצ'יפס]

גנים וודאי חוזרים לא?
קבלנו הודעה מהגן של הבת שלי שיום ראשון חוזרים במתווה של משרד החינוך

כך הבנתי מההוראה של גדו"י.
הבת שלי בגן בית יעקב ולא הודיעו לנו בינתיים שום דבר...

 

[Harmonyapro]

גנים וודאי חוזרים לא?
קבלנו הודעה מהגן של הבת שלי שיום ראשון חוזרים במתווה של משרד החינוך

כך הבנתי מההוראה של גדו"י.
הבת שלי בגן בית יעקב ולא הודיעו לנו בינתיים שום דבר...

זהו שגם אני הבנתי כך עד שהגיעה ההודעה הזו והטילה בי ספק-

והנה כל הכתבה מתוך בחדרי חרדים

פרסום ראשון: למרות פתיחת הלימודים הצפויה ביום ראשון, רשתות המוסדות החרדים, החינוך העצמאי ובני יוסף לא יפתחו את המוסדות אלא יישארו ללמוד בבתיהם כפי שנהגו בשבועיים האחרונים.
מדובר בהחלטה שקיבלו גדולי הדור, שר התורה הגר"ח קנייבסקי, נשיא מועצת חכמי התורה הגר"ש כהן וראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין שהורו שלא לפתוח את המוסדות לילדים הצעירים.
מהפרטים שהגיעו לידי 'בחדרי חרדים', גדולי ישראל הביעו חשש כבד מכך שהילדים בכיתות הקטנות לא יבינו את החשש ולא ישמרו על הנחיות משרד הבריאות שקובעים להימנע ממגע ושמירה על מרחק שני מטר וצפויים להדביק אחד את השני.
אחד ממקורבי גדולי ישראל אומר בשיחה עם 'בחדרי חרדים' כי אם זה מטעמי בריאות אז צריך להחזיר רק את הבוגרים ולא הקטנים כי הם לא יודעים לשמור על היגיינה, גדולי ישראל הורו לבקש מהממשלה שלא לפתוח לילדים הקטנים מטעמי החזרת המשק לשגרה, נושא הבריאות חשוב מאוד ויש חשש של פיקוח נפש.
ל'בחדרי חרדים' נודע כי בעקבות הוראת גדולי התורה יזם שר הפנים אריה דרעי פגישה למחר (חמישי) בין מנהלי הרשתות אליעזר סורוצקין וחיים ביטון לצוות המל"ל ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, כדי לבחון אופציות למנוע את הסכנה מפני התלמידים הצעירים.
גדולי ישראל הגר"ח קנייבסקי, הגרי"ג אדלשטיין והגר"ש כהן. צילום: אהרן קרון ודוד כהן, פלאש 90

מלבד זאת אנחנו חושפים את מכתבם של ראשי רשתות החינוך הגדולות החינוך העצמאי ובני יוסף של רשת מעיין החינוך התורני מכתבים בו הם כותבים כי עדיין אין חזרה לשגרה עקב הפערים שעדיין קיימים.
אליעזר סורוצקין מנכ"ל החינוך העצמאי כתב מכתב, בו הוא מציג שאלות רבות שלא קיבל עליהן עדיין תשובה ברורה; "כפי שהתפרסם, קיימת כוונה להשיב באופן מדורג את התלמידים לספסל הלימודים בבתי הספר. במסגרת ההיערכות שכבר החלה לכך ובכפוף להנחיות בנושא בריאות התלמידים, משפחותיהם וצוותי ההוראה, עלו שאלות רבות, שמבלי לקבל תשובות להן – לא תתאפשר חזרה לבתי הספר".
"עוד מובן לכולנו" כתב סורוצקין, "כי כל הנחיה בנושא, לא תצא, קודם שספקות ולבטים יוכרעו בידי מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א. ככל שהורו לנו מרנן גדולי ישראל שליט"א, יש חובה לוודא בכל מצב - האפשרות לקיום חובת "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". עוד הונחינו ע"י מרנן עיני העדה שליט"א, לפעול למיצוי חובת תלמוד תורה תוך דאגה לזכויות העצומות שמביאים עמם תינוקות של בית רבן, בשקידתם על לימוד התורה".
"בחינת טיוטות המתווים השונים שעמדו בפני מקבלי ההחלטות והועברו לרשותנו, מלמדת שקיימים חסרים וחסמים רבים שמשרד החינוך טרם נתן עליהם את הדעת ולא הציג להם פתרונות. בנוסף, קיימים פערים רבים בין מערכת החינוך הכללית לזו החרדית - בכלל ובתוכה, הרשתות - בפרט, המחייבים ביצוע התאמות, קודם לקבלת כל החלטה בדבר חזרה ללימודים. די אם נציין כיתות עמוסות בתלמידים ותלמידות, בתי ספר 'צומחים', צורך בהסעות תלמידים וצוות, משאבי שעות הוראה וחללי עבודה ולימוד חסרים וחובת עמידה בתנאי 'תו סגול', כדי ללמד שההחלטה לשוב ללימודים, אינה כזו שיכולה להינתן בחטף".
לסיום כותב: "אבקש אם כן להבהיר, כי הנחיות בדבר החזרה לבתי הספר, תועברנה, מיד לאחר שתגובשנה בצורה אחראית ותוך מתן מענה מרבי לצרכים העומדים בפניכם כמנהלים, במשימה המורכבת של למידה בבתי הספר בשגרת קורונה. כאן המקום לשוב ולשבח את צוותי ההוראה, המנהלים ומעליהם, צוות המפקחים המסור, אשר לא נחים לרגע ועוסקים כל העת בתגבור והשבחת מערך הלמידה מרחוק, אשר בקצב מהיר הולך והופך לכזה המספק מענה למצוקת נעילת בתי הספר. אבקש לברך אתכם בסיעתא דשמיא מיוחדת שכולנו זקוקים לה בימים אלה, בבריאות שלמה ובבשורות טובות".
חיים ביטון מנכ"ל רשת 'בני יוסף' של ש"ס, כתב אף הוא מכתב דומה למנהלי ומנהלות בתי הספר של הרשת.
"כפי שכולנו יודעים ישנה כוונה להשיב את הלימודים באופן חלקי במוסדות החינוך כבר בראשית השבוע הבא. במקביל להיערכות שכבר החלה במערכת החינוך הכללית ובכפוף כמובן להנחיות בעניין היוצאות מטעם משרד הבריאות, עלו ועולים שאלות ותהיות רבות בעיקר בכל הקשור למערך מוסדות החינוך החרדי. לצערי בשלב זה ישנם פערים רבים בין מערכת החינוך הכללית לזו החרדית המחייבים התאמות והבהרות ברורות טרם חזרתינו למוסדות החינוך תחת שגרת הקורונה".
"למותר לציין שהחלטה כבדת משקל זו, על כל המשתמע ממנה, מחוייב המציאות שתובא ותונח אי"ה על שולחנם הטהור של רבותינו, מרנן ורבנן חברי מועצת חכמי התורה שליט"א ע"מ שיורו לנו את הדרך אשר נלך בה. בימים האחרונים העברנו נייר עמדה מסודר ומפורט למנכ"ל משרד החינוך וכל הנוגעים בדבר ובו אנו מבקשים לקבל תשובות והבהרות ברורות לשאלות קיומיות ומהותיות טרם פתיחתם מחדש של מוסדות החינוך".
"אשר על כן, רוצה אני להבהיר בדבריי כי אך ורק לאחר שנקבל מענה העונה על כל צרכינו עבור מוסדות החינוך, נוכל אי"ה לפתוח אותם בצורה מיטבית, בטוחה ואחראית, הן עבור תלמידנו ותלמידותינו היקרים והן עבור צוותי ההוראה היקרים והמסורים אשר כאן המקום שוב ושוב להודות, להעריך ולהוקיר את עבודתם המסורה, עבודת הקודש אשר נעשית במסירות וללא ליאות, חרף כל הקשיים בימים שאינם כתיקונם כלל ועיקר", כך ביטון.
24/6:

 

[אורית חזן]

אני פקידה בבנק, עובדת כבר חודשיים בטירוף.
בתחילה היינו סניף גרעין, עד שכל הסניף היה ביחד עם חולה קורונה ונשלחנו לבידוד.
אחרי הבידוד לא ממש שאלו אותנו אם הבידוד גרם לנו לחרדות וחזרנו לעבוד, אומנם ללא אנשים.
מחר שוב מחזירים את האנשים לסניפים!
מישהו שואל אותנו בכלל? לא!
אנשים נושמים לרווחה שהבנק נפתח, אני ממש לא רואה שחרדים להגיע לשם.
למרות הכמות גם של מאה אנשים יכולה להידחס ליד הדלת.
מילא אנשים היו מגיעים רק לפעילות נחוצות, חצי מהם אפשר לשלוח אותם הביתה, שיעשו את זה דרך הטלפון.

אז אם אני אשב בבית, אני לא אקבל משכורת.
אז מודה לד' שמקור פרנסתי לא נפגע.
ואני לא מאיימת בשביתות, כי באותו שנייה ישלחו אותי הביתה.
יביאו עשר במקומי.

אם המשכורת של המורות לא הייתה בטוחה הכל היה נראה אחרת.
רוב המחקרים מראים שילדים הם האחוז סיכון הנמוך ביותר.
המבוגרים שמגיעים לסניפי הבנקים, לסופרים וכדו'. מסכנים במאות אחוזים יותר.
תכנסו לפרופורציה. כולנו מפחדים ולומדים לדרג את הפחד שלנו.
למה אותי מפחיד יותר להישאר בלי אוכל. ונזהרת כמה שיותר.
ותמיד טוב להתפלל.

 

[לווים]

אני פקידה בבנק, עובדת כבר חודשיים בטירוף.
בתחילה היינו סניף גרעין, עד שכל הסניף היה ביחד עם חולה קורונה ונשלחנו לבידוד.
אחרי הבידוד לא ממש שאלו אותנו אם הבידוד גרם לנו לחרדות וחזרנו לעבוד, אומנם ללא אנשים.
מחר שוב מחזירים את האנשים לסניפים!
מישהו שואל אותנו בכלל? לא!
אנשים נושמים לרווחה שהבנק נפתח, אני ממש לא רואה שחרדים להגיע לשם.
למרות הכמות גם של מאה אנשים יכולה להידחס ליד הדלת.
מילא אנשים היו מגיעים רק לפעילות נחוצות, חצי מהם אפשר לשלוח אותם הביתה, שיעשו את זה דרך הטלפון.

אז אם אני אשב בבית, אני לא אקבל משכורת.
אז מודה לד' שמקור פרנסתי לא נפגע.
ואני לא מאיימת בשביתות, כי באותו שנייה ישלחו אותי הביתה.
יביאו עשר במקומי.

אם המשכורת של המורות לא הייתה בטוחה הכל היה נראה אחרת.
רוב המחקרים מראים שילדים הם האחוז סיכון הנמוך ביותר.
המבוגרים שמגיעים לסניפי הבנקים, לסופרים וכדו'. מסכנים במאות אחוזים יותר.
תכנסו לפרופורציה. כולנו מפחדים ולומדים לדרג את הפחד שלנו.
למה אותי מפחיד יותר להישאר בלי אוכל. ונזהרת כמה שיותר.
ותמיד טוב להתפלל.

נכון מאוד!

 

[מיכל ב']

אני פקידה בבנק, עובדת כבר חודשיים בטירוף.
בתחילה היינו סניף גרעין, עד שכל הסניף היה ביחד עם חולה קורונה ונשלחנו לבידוד.
אחרי הבידוד לא ממש שאלו אותנו אם הבידוד גרם לנו לחרדות וחזרנו לעבוד, אומנם ללא אנשים.
מחר שוב מחזירים את האנשים לסניפים!
מישהו שואל אותנו בכלל? לא!
אנשים נושמים לרווחה שהבנק נפתח, אני ממש לא רואה שחרדים להגיע לשם.
למרות הכמות גם של מאה אנשים יכולה להידחס ליד הדלת.
מילא אנשים היו מגיעים רק לפעילות נחוצות, חצי מהם אפשר לשלוח אותם הביתה, שיעשו את זה דרך הטלפון.

אז אם אני אשב בבית, אני לא אקבל משכורת.
אז מודה לד' שמקור פרנסתי לא נפגע.
ואני לא מאיימת בשביתות, כי באותו שנייה ישלחו אותי הביתה.
יביאו עשר במקומי.

אם המשכורת של המורות לא הייתה בטוחה הכל היה נראה אחרת.
רוב המחקרים מראים שילדים הם האחוז סיכון הנמוך ביותר.
המבוגרים שמגיעים לסניפי הבנקים, לסופרים וכדו'. מסכנים במאות אחוזים יותר.
תכנסו לפרופורציה. כולנו מפחדים ולומדים לדרג את הפחד שלנו.
למה אותי מפחיד יותר להישאר בלי אוכל. ונזהרת כמה שיותר.
ותמיד טוב להתפלל.

זה שאת לא מפגינה כי אין לך ברירה וישלחו אותך הביתה לצמיתות,
לא אומר שנוהגים איתך נכון,
אלא אין לך ברירה אז את זורמת למרות החששות.

הגננות עושות בצדק שהן מנסות להתנגד, ונס שיש להן גב כלכלי.
אם היה לך גב כלכלי היית עושה אותו דבר.

(וזה חוץ מכך שלבנק מגיעים עם מסכות, ואילו ילדים קטנים ללא מסכות יורקים מעת לעת בלי לשים לב,
אוכלים חפצים, אוכלים ליד הגננת, נוגסים בלחם ומשאירים אותו איפה שהוא. הולכים לשרותים..
נכון שיש מחקרים שילדים לא מדביקים, אבל כלום עוד לא ברור, אז זה חשש מוצדק מאד).

מאחלת שלכולם יהיה גב כלכלי חזק כדי שיוכל לדרוש זכויות אלמנטריות כמו לא להידבק.
(ואני כותבת את הנ"ל למרות שהגננת התקשרה ושאלה אם אשלח את הילדה ועניתי לה שכן).

 

[estiesti]

זה שאת לא מפגינה כי אין לך ברירה וישלחו אותך הביתה לצמיתות,
לא אומר שנוהגים איתך נכון,
אלא אין לך ברירה אז את זורמת למרות החששות.

הגננות עושות בצדק שהן מנסות להתנגד, ונס שיש להן גב כלכלי.
אם היה לך גב כלכלי היית עושה אותו דבר.

(וזה חוץ מכך שלבנק מגיעים עם מסכות, ואילו ילדים קטנים ללא מסכות יורקים מעת לעת בלי לשים לב,
אוכלים חפצים, אוכלים ליד הגננת, נוגסים בלחם ומשאירים אותו איפה שהוא. הולכים לשרותים..
נכון שיש מחקרים שילדים לא מדביקים, אבל כלום עוד לא ברור, אז זה חשש מוצדק מאד).

מאחלת שלכולם יהיה גב כלכלי חזק כדי שיוכל לדרוש זכויות אלמנטריות כמו לא להידבק.
(ואני כותבת את הנ"ל למרות שהגננת התקשרה ושאלה אם אשלח את הילדה ועניתי לה שכן).

שביתה על כלום
רק בגלל שברור להם שלא יפטרו אותם הם שובתות.
למה לכל המשק ברור שצריכים לעבוד והן לא?????

שביתה במצב חרום של מדינה - זה ממש ממש לא נורמלי.
אם רוצים להחזיר את הכלכלה לפני שיהיה פה קריסה מוחלטת הגנים חייבים לעבוד.
וחבל שצוותי ההוראה לא מבינים את זה.
סוג של ראש קטן. ואח"כ יש תלונות איך העזו לקצץ בקצבאות? או למה מחיר המעונות עלה

 

[מיכל ב']

למה לכל המשק ברור שצריכים לעבוד והן לא?????

בכנות, טוב?
לכולנו לא ברור כלום, ואנחנו במצב של ברירות מחדל.
עובדים חיוניים עבדו בכל מקרה, הרוםאים, וכו. גם כשאת לא עבדת.
את תמיד יכולה להכריע מהי עבודה חיונית ומה לא.

יבוא הרוםא ויגיד לך שאת מפונקת. בתקופה שלא עבדת הוא הגיע יום יום וסיכן את עצמו.
אז למה שרק הוא יסכן?
תעבדי גם את, ותצילי את כלכלת המשק.

אלא שהיה לך גב כלכלי לא לעבוד, והמדינה הסכימה לך חלת נח ואבטלה.
אז יכולת לא להגיע ולא הרגשת עם זה רע.
אם היתה לך אפשרות גם עכשיו, היית עושה אותו דבר.

(מדברת תאורתי, כן? לא אישית. לא יודעת במה את עובדת).

 

[yitzhak123]

על מה שביתה
אני בתור גננת לא רוצה ללכת לעבוד מפחדת באמת פחד איום
מרגישה חנק בגרון סימפטום של סטרס ולחץ גבוה
לא יודעת מה לעשות
לא רוצה ללכת לארוצה להדביק לא רוצה להיות במעגל של חולי
לא יכולה לעמוד במצב של סכנת חיים

די אל תחזירו את העבודה אני לא יכולה לנשום

למה שלא תקחי חל"ת?

 

[estiesti]

בכנות, טוב?
לכולנו לא ברור כלום, ואנחנו במצב של ברירות מחדל.
עובדים חיוניים עבדו בכל מקרה, הרוםאים, וכו. גם כשאת לא עבדת.
את תמיד יכולה להכריע מהי עבודה חיונית ומה לא.

יבוא הרוםא ויגיד לך שאת מפונקת. בתקופה שלא עבדת הוא הגיע יום יום וסיכן את עצמו.
אז למה שרק הוא יסכן?
תעבדי גם את, ותצילי את כלכלת המשק.

אלא שהיה לך גב כלכלי לא לעבוד, והמדינה הסכימה לך חלת נח ואבטלה.
אז יכולת לא להגיע ולא הרגשת עם זה רע.
אם היתה לך אפשרות גם עכשיו, היית עושה אותו דבר.

(מדברת תאורתי, כן? לא אישית. לא יודעת במה את עובדת).

אז קודם כל אני באמת עבדתי כי הייתי תחת הגדרת עובד חיוני.

ואין לך מושג כמה אנשים נכנסו תחת ההגדרה הזאת.
רוב מקומות העבודה (חוץ ממסחר וגם הם כמשלוחים לבית) המשיכן לעבוד בעידן קורונה במתכונות מצומצמת
ולא שמעת אף אחד מחליט לפתוח שביתה שמא הוא ייבדק. אלא מי שנשאר לעבוד הודה לה' שיש משכורת מסודרת והוא לא נפגע כלכלית
אבל משום מה המורות להם היה ברור שלא עובדים ויש משוכרות למה????
וכשסוף סוף צריכים לחזור - ישר שביתה - זה בלתי נסבל

מה דעתך שעכשיו קופאים היו מודיעים שהם באים במגע עם הרבה אנשים (-מבוגרים שבטוח מדבקים) ויחליטו לשבות ומעכשיו אין קניית מזון לחודש הקרוב?
הגיוני? - יתחילו כל הצקצקנים להגיד איזה מדינה זאת ? איך אפשר ממש קריסה...

בשעת משבר א"א להיות ראש קטן!

 

[nori]

אם היתה לך אפשרות גם עכשיו, היית עושה אותו דבר.

לא נכון .
מרבית האנשים מעדיפים לפרנס את משפחתם בכבוד, גם כשזה קשור במאמץ מיוחד בתקופה מאתגרת.
ההנחה שאנשים מעדיפים להתפרנס מקצבאות מופחותות מתוך חוסר ודאות. היא מעוותת.
גם ההנחה שאנשים עד כדי כך לא מתענינים בכלכלה בתפיסת מאקרו וחושבים שהמדינה יכולה לפרנס אותם לעד על ידי קצבת אבטלה היא ילדותית ומצומצמת. הרבה אנשים מבינים שאן ברירה ולטובתם וטובת כולם צריך לצאת מאזור הנוחות כי הכלכלה היא לא איזה עסק של מדינת ישראל ושלא יבלבלו אותי עם הצרות שלהם. אלא זה ענין קיומי, חיוני לכולונ.
הבטחון שיש בפת בסלו הוא ברור וקדום. העובדה שיש למורים את הבטחון הזה גם בלי להתאמץ (וכל האחרים לא מענינים אותם) מעוותת לא רק את צורת החשיבה שלהם. אלא את תפיסת עולמם כלפי המשק.
אנשים מוכנים להתאמץ וגם לקחת סכונים כלשהם כדי לפרנס את משפחתם בכבוד, כדי לשמר את מקור הפרנסה שלהם, וגם כדי להציל את העסק בו הם עובדים (ואפילו שכירים) מקריסה. לגמרי. ולא רק אם הם רופאים או קופאיות (פתאם למגזר השקוף הזה מיחסים תכונות על)

 

[אורית חזן]

זה שאת לא מפגינה כי אין לך ברירה וישלחו אותך הביתה לצמיתות,
לא אומר שנוהגים איתך נכון,
אלא אין לך ברירה אז את זורמת למרות החששות.

הגננות עושות בצדק שהן מנסות להתנגד, ונס שיש להן גב כלכלי.
אם היה לך גב כלכלי היית עושה אותו דבר.

(וזה חוץ מכך שלבנק מגיעים עם מסכות, ואילו ילדים קטנים ללא מסכות יורקים מעת לעת בלי לשים לב,
אוכלים חפצים, אוכלים ליד הגננת, נוגסים בלחם ומשאירים אותו איפה שהוא. הולכים לשרותים..
נכון שיש מחקרים שילדים לא מדביקים, אבל כלום עוד לא ברור, אז זה חשש מוצדק מאד).

מאחלת שלכולם יהיה גב כלכלי חזק כדי שיוכל לדרוש זכויות אלמנטריות כמו לא להידבק.
(ואני כותבת את הנ"ל למרות שהגננת התקשרה ושאלה אם אשלח את הילדה ועניתי לה שכן).

דבר ראשון אני הדגשתי שהאחוזים הם קטנים יותר.
כי אם הלקוח שלי חתם על טופס וירק יריקה קטנה.
ומשם הדרך קצרה.
יש מושג של ערבות כלכלית.
בדיוק כמו ערבות בריאותית.
ואם מערכת הכלכלה של ישראל תקרוס כולנו נהייה בבעיה.
להגיד שיהיה לך גב חזק זה פשע מול מליוני מובטלים.
זה לדרוך על הפצע הכי כואב ולהגיד
-אתה בבעיה שלך.
תעזוב אותי לנפשי.
אני רואה מה הולך היום במגזר ולצערי בבני ברק.
זה חודשיים שקבלתי מספר פי חמש של לקוחות.
ולאנשים אין מה לאכול.

רוב המשק היה בוחר לחזור לעבודה.
רוב המשק היה מתחנן לחזור לעבודה. העיקר שיהיה לו עוד שקל לקנות את החלב שלו.

וזה יכול להיות, אחותך העצמאית. גיסתך הגרפקאית.
לא מדברת על המטפלות הפרטיות.

קצת רגישות!

 

[מיכל ב']

מה דעתך שעכשיו קופאים היו מודיעים שהם באים במגע עם הרבה אנשים (-מבוגרים שבטוח מדבקים) ויחליטו לשבות ומעכשיו אין קניית מזון לחודש הקרוב? הגיוני?

אני הראשונה שאתמוך בהם על כך.
הם נחשפים וגם עלולים להדביק.
זה שעדין המשיכו למכור בתוך החנויות, היה אבסורד.
נכון שנכנסו רק 10 בכל פעם, אבל עדין המוכרת נחשפה לאנשים בתוך חנות סגורה וקטנה.

אבל אין לה ברירה, אז היא סותמת.
בדיוק כמו שעובדות רבות שעובדות בשרות לקוחות ובוסיות עומדות ומקשיבות לשיחות שלהן, ושואגות עליהן כאילו מדובר בשפחות ולא בעובדות, ממשיכות לבוא לעבודה כי אין להם ברירה.
זה עדין לא מצדיק!
זו לא התנהלות נכונה.

(אני במקום הקופאיות הייתי מתעקשת שהקונה יעמוד בחוץ, ואתן לו את המוצרים, או לחילופין, שאני אעמוד בחוץ בזמן שהוא בתוכו עם מסכה, והחשבון יערך בחוץ).

אבל אני לא קופאית, ואני עצמאית, אז אני עושה מה שנכון לי, וכן, מפסידה כספים, כי הילדים בבית וקצב העבודה איטי, אבל זו בחירה שלי.

זה שלך אין יכולת בחירה ולי יש, לא אומר שזה נכון שאת ממשיכה צאת ולהיות חשופה.
זה רק אומר שאין לך ברירה, ולי ולגננות יש ברירה, אז אנחנו מנסות כמה שפחות לסכן את עצמנו.

אני מבינה אותך שמעצבן שאת נאלצת ככה לעבוד ואילו אחרות מרגישות יותר גב כלכלי ויש להן אפשרות להתנגד.
אבל זה גם מעצבן אותי שמליונר בחוץ לארץ הפעיל חימום על כל הוילה שלו ברמה שתהרוג את הנגיף,
ומעצבן אותי שאני צריכה לעבוד לפת לחמי ומתקשקשת על מאות שקלים, ואילו ביל גייטס מתקשקש על טריליונים.
אבל זו המציאות.

אני מפרגנת לכל עובד יוכל להחליט על עצמו לפי רמת ההבנה שלו את הסיכון, ולתת חרות לכל בנאדם להחליט לעצמו.
וזה לא אמור לבוא על חשבון זה.

ספציפית, אני חושבת שחובה למצוא פתרון לילדים של עובדים חיוניים, כי לא יתכן שהם ככה יקרעו בין הילדים לעבודה.

 

[מיכל ב']

לא נכון .
מרבית האנשים מעדיפים לפרנס את משפחתם בכבוד, גם כשזה קשור במאמץ מיוחד בתקופה מאתגרת.

מסכימה איתך. הבאת דוגמא קיצונית של עבודה בכבוד מול קצבאות.
זה לא כך.
זה לבוא לעבוד תוך סיכון עצמי על כל השלכותיו, למול אפשרות לפיטורין.
רוב האנשים יסכימו לקבל פחות כסף בתקופה זו, ולא להסתכן.
אבל הם לא מוכנים להתפטר לחלוטין.
וזה אגב מה שעצמאים עושים.
מפסידים כספים, אבל מעדיפים לעבוד כרגע פחות בשל המצב.
ואף אחד לא כועס עליהם על הבחירה הזו.

יפה שיש לך ראיה רחבה על המשק, תכלס, אם היו אומרים לי שהמשק זקוק כעת למפני זבל, וזה יעזור לשקם אותו, הרבה יותר מאשר כותבי תוכן, בכל זאת לא אסכים לעשות הסבה.
כי המשק חשוב לי, אבל הביטחון האישי והבריאותי שלי, חשוב לי יותר. במחילה.