להצטמצם בחתונות- לא פיתרון קסם!

מצב
הנושא נעול.
חחח
300 אלף לכל ילד?
את מודעת לזה שיש משפחות עם 10 ילדים. כן?
תעשי רגע חשבון עם עצמך כמה צריך לחסוך בחודש במשך 40 שנה כדי לחסוך את הסכום הזה...

התכוונתי כמובן רק לבנות ;)
ואני לא בעד הענין
ולא,
אני לא אתן עיצות כשאני לא בתוך הבעיה הזאת.
הכי קל זה לתת עיצות מבחוץ.
 
לא בהכרח שחסכון משמעותו להדחק.
ובפרט זוגות אחרי חתונה, שאין להם הרבה הוצאות יכולים לחסוך כשהם עובדים (או אחד מהם עובד)
וחסכון של כמה מאות ש"ח בחודש בד"כ מעשי מאד.
סליחה שאני שואל. כמה זמן זה נחשב זוג אחרי חתונה?
אחרי 4-5 שנים כבר הם עם 2-3 ילדים וההוצאות מתרבות משנה לשנה. וכשמגיעים ב"ה ל7-10 ילדים אחרי 10-15 שנה כבר אין חסכון בכלל. אז מדובר על חסכון של שנים בודדות ולא יוצא מזה הרבה מאוד כסף. [אח"כ בני אדם דחוקים, ואנו תקווה שהבר מצוה הראשונה לא אכלה כבר את כל חסכונותיהם.
בשביל לחסוך באמת 20 שנה בלי פספוס. צריך משטר עצמי קפדני מאוד שאין הרבה שבנויים לזה.
 
זה עוד נושא איך חוסכים
מנסיון של כמה שנים:
זוג צעיר אחרי החתונה מרויח הרבה פחות מזוג אחרי 15 שנה.
למה?
כי הם לא צריכים הרבה, אז הם לא מתאמצים הרבה.
אחרי 15 שנה ההוצאות מרובות ואין ברירה אז מתאמצים יותר משיגים יותר כסף.
בן אדם שמחתן, אין לו ברירה והוא מתאמץ יותר יש לו יותר - חלק הוא מלקיחת עבודות נוספות, וחלק מצמצום ההוצאות.

ועוד נקודה. המציאות היא שאולי קצת אחרי החתונה אפשר לחסוך, אח"כ לפחות 'משפחות בני תורה', ממש חיים על הקצה, והיכולת לחסוך דורשת מהם ממש לקצץ בבשר החי.
ברור שזה חשוב ונכון לחסוך, אבל לדעתי לא מזה תבוא הישועה.
אולי אני טועה וכן כדאי להטיף על לחסוך ולחסוך. באמת לא התעמקתי בזה עד היום. אני אלמד את הנושא באשכול המתאים.
וכמובן תודה על הצפת הנושא. למדתי ממנו רבות

את מעלה פה נקודה

יתכן שאכן כדאי להגביר את המודעות אצל הצעירים כמה כל שקל שנחסך בגיל 20
שווה בגיל 40 כמעט פי 4!!!
 
אני מסכימה איתך לגמרי שפרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול.

אבל אני לא מסכימה איתך ש"אין שום קשר בין הצטמצמות ברמת החיים הרגילה, לבין הצטמצמות בחתונה."
למה? יכולת הצמצום נוחתת על האדם כמתנת חתונה?!
כי המציאות מוכיחה שכשיש צורך ההוצאה פתאום באיזשהו מקום דוחה. היא כבר לא מפתה כמו בזמן רגיל בו אין צורך בהצטמצמות.

"חתונה זה זמן שבו בד"כ בכל מקרה בהרבה בתים מהדקים את החגורה" לי דווקא נראה ההיפך, אבל בכל מקרה, איך זה מתקשר למשפט הבא:
"ולכן קל אז יותר לחסוך." וזאת למה?
כי המחותנת אומרת לעצמה, אם בין כה אני צריכה לחסוך בצלם, ואני לוקחת צלם זול יותר, אז ברור שאני אקנה גם פיאה זולה יותר ממני לבת שלי, כי אני בין כה כבר חוסכת בצלם, ובתזמורת, אז מה הבעיה שאני אחסוך לה קצת בפאה, ותהיה לה פיאה זולה משלי, וגם אחסוך קצת בבגדים, ואני אקנה לה בגדים זולים יותר ממה שאני קונה לה עד עכשיו.
בגלל שצריך.
והצורך עצמו הוא זה שמקל על ההוצאה.
יש הרבה מחותנות שמחפשות איך לקחת בעלי מקצוע לא יקרים, פאות טובות אבל לא יקרות, הולכות לסופי עונה לקנות נדוניה, ועוד.

חשוב לתת את הדעת על כך שכל אחד משקיע איפה שחשוב לו. ואם יש כאלו שבגדים מפוארים יעשו להם את זה, אז יהיה להם הרבה יותר קשה לחסוך שם.
מובן.
אבל בגלל זה שלא יחסכו בהוצאות זמר/צלם? (ויקחו אחד קצת פחות מפורסם)
או שיקחו מנות משודרגות? מה הקשר?

זה מה שבאתי לומר, שזה שמוציאים, לא נותן היתר להוציא כבר בלי חשבון. כי בנקודה הזו אפשר ליפול וחזק.

ועוד דבר, המחותנת שאת מדברת עליה היא מסוג שמשתתף בעול התשלומים בבית, או שזה רק על הבעל והיא אחראית על סעיף ההוצאות בלבד?
זו גם נקודה חשובה..
 
סליחה שאני שואל. כמה זמן זה נחשב זוג אחרי חתונה?
אחרי 4-5 שנים כבר הם עם 2-3 ילדים וההוצאות מתרבות משנה לשנה. וכשמגיעים ב"ה ל7-10 ילדים אחרי 10-15 שנה כבר אין חסכון בכלל. אז מדובר על חסכון של שנים בודדות ולא יוצא מזה הרבה מאוד כסף. [אח"כ בני אדם דחוקים, ואנו תקווה שהבר מצוה הראשונה לא אכלה כבר את כל חסכונותיהם.
בשביל לחסוך באמת 20 שנה בלי פספוס. צריך משטר עצמי קפדני מאוד שאין הרבה שבנויים לזה.
נכון.
אבל הרעיון הוא שחוסכים לפי יכולת.
אם למשל זוג צעיר שיש להם יכולת, יחסכו נניח 1200-1800 בחודש
ואחרי שנתיים שלוש יפחיתו את החסכון, למשל ל600-1000 , כמובן תלוי ביכולת

ואחרי כמה שנים ימשיכו לחסוך 300-500 ש"ח, זה משמעותי לחסכון
בפרט הכסף שנכנס ראשון - מספיק להיות מושקע יותר זמן ולכן גם התשואה תהיה יפה.
ולחסוך נניח 200 ש"ח בחודש זה זניח.
 
בגלל שצריך.
והצורך עצמו הוא זה שמקל על ההוצאה.
יש הרבה מחותנות שמחפשות איך לקחת בעלי מקצוע לא יקרים, פאות טובות אבל לא יקרות, הולכות לסופי עונה לקנות נדוניה, ועוד.

חשוב לתת את הדעת על כך שכל אחד משקיע איפה שחשוב לו. ואם יש כאלו שבגדים מפוארים יעשו להם את זה, אז יהיה להם הרבה יותר קשה לחסוך שם.
מובן.
אבל בגלל זה שלא יחסכו בהוצאות זמר/צלם? (ויקחו אחד קצת פחות מפורסם)
או שיקחו מנות משודרגות? מה הקשר?

זה מה שבאתי לומר, שזה שמוציאים, לא נותן היתר להוציא כבר בלי חשבון. כי בנקודה הזו אפשר ליפול וחזק.

ועוד דבר, המחותנת שאת מדברת עליה היא מסוג שמשתתף בעול התשלומים בבית, או שזה רק על הבעל והיא אחראית על סעיף ההוצאות בלבד?
זו גם נקודה חשובה..

אז זהו שאני באמת שואלת
האם את מדברת מקרוב?
כלומר שמעת ממחותנת שאומרת לעצמה שהיא, כשהיא התחילה לחתן היא ירדה דרסטית ברמת החיים?
כל המחותנות שאני מכירה- קורה להן בדיוק ההיפך.
ואני מדברת על כאלה שעובדות משרה מליאה, ומכניסות את רוב הכסף הביתה.

פתאום הן צריכות פיאה טובה יותר, כי הן מחותנות.
בגדים יפים יותר מהרגיל,
גם לילדים בבית, צריך פתאום יותר בגדים לשבת (כי יש גם שבת אופרוף וגם שבת שבע ברכות וא"א להסתפק בבגד אחד)

אז נכון
יכול להיות שמה שאת שומעת זה שהן מתרוצצות לחפש זול
אבל בסוף החשבונית, גם הזול הזה יוצא לרוב יותר יקר מההוצאות הרגילות שלהן לעונה רגילה של שבת שבת.
 
זה מה שבאתי לומר, שזה שמוציאים, לא נותן היתר להוציא כבר בלי חשבון. כי בנקודה הזו אפשר ליפול וחזק.
ומה שאני באה לאמר
זה שאנחנו באמת חכמים.
רואים עכשיו את הבור הזה מרחוק
ומצקצקים בלשונינו כמה הבור הזה מפתה ומחליק
ומבטיחים לעצמינו ש'לנו זה לא יקרה'.

אבל היי,
איך יתכן שהגיס שלי, שרק אתמול צקצק בלשונו בדיוק כמוני וכמוך
נפל היום לבור הזה?!

אז אולי יש כאן כן סוג של הסתגלות ואורח חיים קודם?!
אולי יש כאן כן משהו שקל לנו לאמר- "בעתיד- אנחנו נחסוך!"
כי זה לא נוגע לנו עכשיו שום דבר בחיי היום יום?
 
מסכימה איתך לגמרי
רק בבקשה ממך
תקחי את זה גם לצד השני.
חיסכון של כמה אלפי שקלים בזמן שבנ"א מרגיש רווחה כלכלית
יכול להצטבר אצלו בסוף למאות אלפי שקלים.

ומשום מה,
נדמה לי שיותר קל לחסוך כשנמצאים ברווחה כלכלית
מאשר להחליט לחתן באולם קטנטן בלי בני דודים.
נכון מאד.
ומי שלא עושה זאת חבל מאד!

לגבי החסכון - תלוי.
יש חסכון ויש הצטמצמות.

נניח שאני קונה 3 פעמים בשבוע אייס קפה.
בתקופה של הצטמצמות אני אשתדל שלא לקנות את זה, כי בחישוב פשוט יוצא לי 100 ש"ח לחודש.
וזה יהיה משמעותי לי.
אבל בתקופה של רווחה אני לא ארגיש כך, ו'אפרגן' זאת לעצמי.

חסכון זה לקחת ממה שיש ולשים בצד, ולזה יש פחות מודעות.
 
סליחה שאני שואל. כמה זמן זה נחשב זוג אחרי חתונה?
אחרי 4-5 שנים כבר הם עם 2-3 ילדים וההוצאות מתרבות משנה לשנה. וכשמגיעים ב"ה ל7-10 ילדים אחרי 10-15 שנה כבר אין חסכון בכלל. אז מדובר על חסכון של שנים בודדות ולא יוצא מזה הרבה מאוד כסף. [אח"כ בני אדם דחוקים, ואנו תקווה שהבר מצוה הראשונה לא אכלה כבר את כל חסכונותיהם.
בשביל לחסוך באמת 20 שנה בלי פספוס. צריך משטר עצמי קפדני מאוד שאין הרבה שבנויים לזה.
הרעיון הוא שחיסכון זה לא מה שנשאר בסוף החודש- את זה חוסכים.
חיסכון מתכננים מראש.
כלומר מחליטים מראש שבכל חודש חוסכים 1000 ש"ח ויהי מה.

אגב, זה אימון שרירים חזק ורציני למי שמבטיח לעצמו שהוא יצליח לחסוך בחתונות הילדים.
 
נכון מאד.
ומי שלא עושה זאת חבל מאד!

לגבי החסכון - תלוי.
יש חסכון ויש הצטמצמות.

נניח שאני קונה 3 פעמים בשבוע אייס קפה.
בתקופה של הצטמצמות אני אשתדל שלא לקנות את זה, כי בחישוב פשוט יוצא לי 100 ש"ח לחודש.
וזה יהיה משמעותי לי.
אבל בתקופה של רווחה אני לא ארגיש כך, ו'אפרגן' זאת לעצמי.

חסכון זה לקחת ממה שיש ולשים בצד, ולזה יש פחות מודעות.
אהבתי מאוד את ההבחנה!
ובכן,
אני חושבת שבזמן חתונה קשה מאוד להצטמצם.
רוב ההורים חושבים לעצמם- החתן / הכלה הולכים לעזוב את הבית עוד רגע
אני לא רוצה שיצא מהבית בטעם של צמצום,
אני אנסה לרצות אותו כמה שאפשר.

בוודאי שכך ינהגו הורים שכל החיים שלהם לא הרגילו את הילדים לצמצום, אלא סיפקו את כל צרכיהם ביד רחבה.
 
הרעיון הוא שחיסכון זה לא מה שנשאר בסוף החודש- את זה חוסכים.
חיסכון מתכננים מראש.
כלומר מחליטים מראש שבכל חודש חוסכים 1000 ש"ח ויהי מה.

אגב, זה אימון שרירים חזק ורציני למי שמבטיח לעצמו שהוא יצליח לחסוך בחתונות הילדים.
במשך השנים בן אדם עובר המון תהפוכות. 20 שנה זה המון זמן. כמעט לא מצוי בן אדם שיהיה מתוכנן כל כך טוב, ובעל משטר עצמי כל כך חזק, שיכול להבטיח שיוכל לחסוך בחודש 1000 ש"ח בלי לסטות מזה, והכל בשביל משהו שיהיה רק בעוד 20 שנה.
מי שקם ואומר שהוא יכול, אני מצדיע לו. אבל צריך להסתכל על המציאות שרוב בני אדם אינם בנויים לזה. וזה לא פתרון ציבורי, אלא למיוחדים.
 
אז זהו שאני באמת שואלת
האם את מדברת מקרוב?
כלומר שמעת ממחותנת שאומרת לעצמה שהיא, כשהיא התחילה לחתן היא ירדה דרסטית ברמת החיים?
כל המחותנות שאני מכירה- קורה להן בדיוק ההיפך.
ואני מדברת על כאלה שעובדות משרה מליאה, ומכניסות את רוב הכסף הביתה.

פתאום הן צריכות פיאה טובה יותר, כי הן מחותנות.
בגדים יפים יותר מהרגיל,
גם לילדים בבית, צריך פתאום יותר בגדים לשבת (כי יש גם שבת אופרוף וגם שבת שבע ברכות וא"א להסתפק בבגד אחד)

אז נכון
יכול להיות שמה שאת שומעת זה שהן מתרוצצות לחפש זול
אבל בסוף החשבונית, גם הזול הזה יוצא לרוב יותר יקר מההוצאות הרגילות שלהן לעונה רגילה של שבת שבת.
בעיה כשיורדים לרזולוציות של דוגמאות.
כן, אני מכירה מישהי שמחתנת בקרוב, והיא מחפשת להצטמצם בסכומים המוצאים.

אבל מה שכתבת זה קצת דמגוגיה.. כי ברור שצריך בגד לשבת אופרוף למשל.
הוא לא חייב להיות משהו יקר, אבל הוא צריך להיות מכובד.
ואם היא צריכה לחדש כבר פאה, למה שלא תעשה זאת לכבוד החתונה?

אני לא אוהבת להכנס לאנשים מה הם כן קנו ומה לא.
כל אחד מה שחשוב לו.
אני מדברת על הסכומים שמוציאים לשם כך - והאם הם מחפשים להוציא כמה שפחות עבור הדברים שחשובים להם
או שאומרים "נו, כבר הוצאנו כל כך הרבה, אז עוד קצת לא יזיק. לא נרגיש את זה בכלל"
שזו גישה הרסנית.

ואם הם עושים קצת ברורים, ומחפשים לרכוש מוצרים טובים אבל זולים יותר
בסופו של דבר הם יחסכו משמעותית בהוצאות.
ומה שאני באה לאמר
זה שאנחנו באמת חכמים.
רואים עכשיו את הבור הזה מרחוק
ומצקצקים בלשונינו כמה הבור הזה מפתה ומחליק
ומבטיחים לעצמינו ש'לנו זה לא יקרה'.

אבל היי,
איך יתכן שהגיס שלי, שרק אתמול צקצק בלשונו בדיוק כמוני וכמוך
נפל היום לבור הזה?!

אז אולי יש כאן כן סוג של הסתגלות ואורח חיים קודם?!
אולי יש כאן כן משהו שקל לנו לאמר- "בעתיד- אנחנו נחסוך!"
כי זה לא נוגע לנו עכשיו שום דבר בחיי היום יום?
שאלה טובה.
 
במשך השנים בן אדם עובר המון תהפוכות. 20 שנה זה המון זמן. כמעט לא מצוי בן אדם שיהיה מתוכנן כל כך טוב, ובעל משטר עצמי כל כך חזק, שיכול להבטיח שיוכל לחסוך בחודש 1000 ש"ח בלי לסטות מזה, והכל בשביל משהו שיהיה רק בעוד 20 שנה.
מי שקם ואומר שהוא יכול, אני מצדיע לו. אבל צריך להסתכל על המציאות שרוב בני אדם אינם בנויים לזה. וזה לא פתרון ציבורי, אלא למיוחדים.
אני מבינה ממך שרוב בני האדם בנויים לפיתרון קסם
של להתחיל לחתן בבית מדרש בלי בני דודים.

אז למה זה לא קורה?!


וברצינות
סיכמנו שבחתונה בבית מדרש נחסוך 150,000 ש"ח לכל הילדים.

כדי להגיע לסכום הזה מחיסכון חודשי,
מספיק לחסוך 20 שנה כל חודש 290 ש"ח.
 
1200 ש"ח בחודש יביאו 3 מליון????? [300 אלף כפול עשר]
כן
1200 * 40 שנה כשהכסף מושקע כפי שכתבתי בתשואה ממוצעת של 7%
אחרי 40 שנה יוצא סכום של 3,075,977 ש"ח.
 
הרעיון הוא שחיסכון זה לא מה שנשאר בסוף החודש- את זה חוסכים.
חיסכון מתכננים מראש.
כלומר מחליטים מראש שבכל חודש חוסכים 1000 ש"ח ויהי מה.

אגב, זה אימון שרירים חזק ורציני למי שמבטיח לעצמו שהוא יצליח לחסוך בחתונות הילדים.
קשה עד בלתי אפשרי. זו"צ בקושי מרויח את ה1000 שקל הזה.
לא ברור לי למה הורים צריכים להשתעבד כל החיים בשביל "לחתן את הילדים"?
לא מספיק שהם מגדלים אותם 20 שנה.
ואגב, מחישוב שעשו: לגדל ילד ברמה סטנדרטית זה 150,00,000 ש"ח
תודה להשם שאצלינו זה לא כך
 
אהבתי מאוד את ההבחנה!
ובכן,
אני חושבת שבזמן חתונה קשה מאוד להצטמצם.
רוב ההורים חושבים לעצמם- החתן / הכלה הולכים לעזוב את הבית עוד רגע
אני לא רוצה שיצא מהבית בטעם של צמצום,
אני אנסה לרצות אותו כמה שאפשר.

בוודאי שכך ינהגו הורים שכל החיים שלהם לא הרגילו את הילדים לצמצום, אלא סיפקו את כל צרכיהם ביד רחבה.
השאלה היא, אם גם הורה שסיפק צרכי הילד ביד רחבה
ישתף אותו לגבי החסכון בהוצאות החתונה? יתכן מאד שהילד ישתף פעולה וישמח בכך.

קשה לי לענות, כי אותי חינכו לחשוב על כל שקל, גם אם יש מליון.

אפשר לתת ולספק צרכי הילד ביד רחבה, אבל ללמד אותו לחשוב לפני שמוציאים אם באמת יש צורך בכך או לא. (גם סתם לרצות משהו זה בסדר, כמו למשל כשמתחשק ממתק. אבל תחשוב לפני ולא סתם כלאחר יד, רק כי ראינו בחנות)
אבל נראה לי שזה כבר נושא לאשכול אחר...
 
אבל מה שכתבת זה קצת דמגוגיה.. כי ברור שצריך בגד לשבת אופרוף למשל.
הוא לא חייב להיות משהו יקר, אבל הוא צריך להיות מכובד.
ואם היא צריכה לחדש כבר פאה, למה שלא תעשה זאת לכבוד החתונה?
אה!!!
נגעת בנקודה!

כשמתחילים להכנס לנעליים של המחותנים,
מבינים שרוב ההוצאות שלהם נצרכות באותה מידה בדיוק כמו ההוצאות של משפחה ממוצעת בחודש.
ולכן
מי שלא מצליח לסגל לעצמו אורח חיים מעט יותר נמוך
אין סיכוי שבהגיעו לגיל 40, הוא יתחיל לחיות נמוך יותר.

אגב, 99% מהמחותנות בילד הראשון קונות פיאה חדשה כי ככה זה הולך
ולא כי היא מילא צריכה לחדש כבר פיאה...
 
השאלה היא, אם גם הורה שסיפק צרכי הילד ביד רחבה
ישתף אותו לגבי החסכון בהוצאות החתונה? יתכן מאד שהילד ישתף פעולה וישמח בכך.
לא הבנתי
הילד התרגל 20 שנה לקבל כל צרכו ביד רחבה.
למה שיתחיל לשתף פעולה עם צמצום בגיל 20? ועוד בשמחה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

את הפוסט הזה קראתי במייל שקיבלתי ברשימת תפוצה של קובי.
2. חשיפה מיוחדת איך החרדים קונים דירות?

זה אחד הנושאים שהכי מסקרנים את הציבור בארץ.

כדי לענות על השאלה הזו אריאל פייגלין ראיין אותי לעיתון מעריב ויאמר לשבחו שהוא לא שינה ולא עיוות את מה שאמרתי

מפה לשם יצאה מזה סדרת כתבות.

זה מה שהם פרסמו:

כתבה ראשונה:

"ארבע מנורות בדירת שלושה חדרים": כך החרדים קונים דירות | חלק ראשון
בלי טיסות, בלי רכב ועם הכנסה שלא מאוד שונה מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל: המתמטיקה הפשוטה שמאחורי ההון העצמי החרדי

"בתור התחלה, בוא אני אגלה לך סוד - החרדים מרוויחים די יפה", אומר טורנהיים ל"מעריב". "אפילו מורה חרדית כבר מרוויחה היום 9,000 שקל נטו. תוסיף לזה אברך כולל שלומד שלושה סדרים ומביא 6,000-8,000 שקל בחודש ממלגות - גם זה נטו - וקיבלת ביחד משק בית שמכניס 14,000-16,000 שקל. זה כמעט שווה ערך להכנסה ממוצעת למשק בית בישראל".


עוד תפיסה שטורנהיים מבקש לנפץ היא זו שכל הנשים החרדיות הן מורות. "כבר לפני עשרים שנה החרדיות הפסיקו להיות רק מורות", הוא אומר בנחרצות. "כבר בדור הקודם הן הבינו שכדי להחזיק בית של תורה צריך לדאוג לפרנסה. אז הן נהיו רואות חשבון בהתחלה, ולפני עשור התחילה גם נהירה להייטק. היום יש כמויות של חרדיות שהן מתכנתות - שמתחילות ב-9,000 שקל כמו מורה עם ותק - ויכולות להגיע גם ל-20 ו-30 אלף. אלה נשים שמחזיקות את הבית, ולפעמים אפילו משלמות את המשכנתה של ההורים שלהן".

אבל ההכנסה היא רק חלק מהסיפור. האקו-סיסטם החרדי, מסביר טורנהיים, שונה בתכלית מזה החילוני. "החרדים מוכווני דירות מגיל אפס. יש שם הסתפקות במועט שהחילונים לא מכירים. אתה יכול להיכנס לבית של שלושה חדרים שיש בו רק ארבע מנורות, זהו. חשמל עולה להם 100 שקל בחודש. קונים רק מוצרי בסיס. אין חופשות, אין בילויים, אין רכבים", הוא מתאר.

"עד שהעירייה שינתה את המדיניות בבני ברק, בנו בניינים עם חניות תת-קרקעיות כי החוק חייב את זה, אבל זה פשוט נשאר ריק - כי אנשים בבני ברק לא מחזיקים רכבים. הם מעדיפים לחסוך את הכסף הזה להון עצמי לדירה לילדים. אני אישית גדלתי בבית שמהיום שנולדתי ידעתי שההורים שלי חוסכים כדי לחתן אותנו, ומהיום שהתחתנתי חסכתי כדי לחתן את הילדים שלי".

השילוב הזה - בין הכנסה שהיא ממוצעת לבין הוצאה שהיא משמעותית מתחת לממוצע - מאפשר למשפחה חרדית לחסוך 3,000-4,000 שקל מדי חודש, ולעיתים אף יותר אצל משפחות שבהן האם היא רואת חשבון או מתכנתת. כך מצליחים להגיע להון עצמי שמספיק לרכישת דירה לילדים.

עם זאת, טורנהיים מזהיר מהשינויים התרבותיים שעלולים לשבור את האיזון. "הבעיה מתחילה כשמרוויחים הרבה ואז גם מבזבזים הרבה", הוא אומר. "ברגע שהציבור החרדי נכנס למעגל ההכנסות הגבוהות - הוא נכנס גם למעגל הפיתויים של החברה הכללית: טיסות, סמארטפונים, חופשות, מותגים. פתאום משפחה שהייתה רגילה לחיות מצמצום מרגישה ש'מגיע לה קצת ליהנות', ושם בדיוק נוצר הסדק. לא בטוח שההכנסה הגבוהה תתורגם לחיסכון גבוה - לפעמים זה אפילו הפוך, כי ככל שיש יותר כסף, כך גדל גם היצר לצרוך אותו".

לדבריו, ככל שהמשפחה החרדית יותר "אדוקה" - כך היא גם חוסכת יותר. וככל שהיא מודרנית יותר - כך גדלים הפיתויים. "וזה מה שמתחיל לשחוק את היתרון שהיה לציבור החרדי במשך שנים: היכולת להסתפק במועט ולהפוך כל שקל להון עצמי לדירה".

כתבה שניה

ראיון שפרסמנו אתמול קובי טורנהיים, בעלים של משרד יעוץ משכנתאות ו"אושיית רשת" - מדורג מקום ראשון בסטטוס וואטסאפ, הרשת החברתית של המגזר החרדי, בתחום הנדל"ן – הסביר איך משפחות חרדיות מצליחות, כמעט בניגוד לכל היגיון כלכלי, לחסוך מאות אלפי שקלים לדירה בזכות אורח חיים צנוע ונטול מותרות.

אבל גם אחרי שההורים חסכו, מכרו את הרכב וויתרו על חופשות, נשאלת השאלה הגדולה באמת - איך לוקחים משכנתא במשפחה שבה אחד מבני הזוג הוא בלי תלוש שכר מסודר ובלי הכנסה קבועה? התשובה, כמו הרבה דברים במגזר החרדי, נמצאת במשפחה. "פה בדיוק נכנסת הערבות ההדדית", מסביר טורנהיים. "אצל חילונים, אם תגיד לבחור שאבא שלו יהיה ערב למשכנתה – או, "חס וחלילה", ישלם חלק ממנה - זה נגמר שם. הוא יעדיף כבר לוותר על הדירה".

"אצל החרדים זה ההפך: אבא ערב לילד, אח ערב לאח. אפילו ראיתי עסקאות שבהן גם האמא וגם האחות חתמו ערבות על המשכנתה של ילדה בת שמונה־עשרה. אחרי כמה שנים, כשהאחות הזו מתחתנת ומרוויחה, היא כבר ערבה בחזרה לאחותה הבאה בתור. זו מערכת של ערבות הדדית שמחזיקה את כל הסיפור הזה".

הבנקים מבינים את הפוטנציאל. "בנק מזרחי באופן מסורתי עובד עם הציבור החרדי, והחלק שלו בעוגת המשכנתאות עלה ל-41%", אומר טורנהיים. "יש לו לפחות ארבעה סניפים בבני ברק. בנק לאומי, הבנק הגדול בארץ, יש לו שניים. בנק הפועלים - אחד".

בשנתיים האחרונות, כשהציבור החילוני הוריד את הרגל מהגז בנדל"ן בגלל הרפורמה המשפטית, החרדים המשיכו לקנות. "החבר'ה בתל אביב, בחוגי ההייטק, רצו לקנות דירות בקפריסין, ביוון, פורטוגל - רק לא בארץ. מי קנה? החרדים. כי אצלם לא קונים לשנה-שנתיים. אין להם לאן ללכת, יש ילדים, צריך לקנות".

החרדה הזו לקנות דירה לילדים מגיעה לרמה שלעיתים ההורים גם ממשכנים את הבית שלהם כדי לעזור לילדים לקנות את הדירה הראשונה. "כן, זה קורה הרבה," מודה טורנהיים. "הורים מוכנים לשים את הדירה שלהם כבטוחה, בידיעה שכנראה בעוד עשור הם ייאלצו למכור ולעבור לשכירות - העיקר שלילדים תהיה דירה. זו תפיסה שמבחינתם חשובה יותר מהביטחון האישי שלהם. הרצון לחתן את הבת עם בחור טוב, עם בחור מישיבה טובה, גובר על הכל".

אבל זה לא יוצר מעגל קסמים שהיחידים שמרוויחים ממנו הם הבנקים? שכל דור ממשכן את הבית שלו כדי לקנות בית לדור הבא? טורנהיים מסכים, אבל חושב שהמעגל יישבר בדור שלנו. "הדור החדש כבר שם. הבנות מתכנתות, עובדות בבנקים, מרוויחות הרבה יותר מההורים. הן אלו שמחזיקות את המשפחה, והן אלו שמאפשרות את רכישת הדירה.

ועדיין, אחרי שכל זה נאמר ועם כל השכר שעלה, החיסכון הקיצוני והערבות המשפחתית, טורנהיים סבור שהמודל הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולת במרכז, ושמכאן והלאה החרדים יקנו דירות בעיקר בפריפריה. "בני ברק שהייתה פעם יותר יקרה מפתח תקווה ורמת גן, הפכה לעיר הכי זולה בגוש דן אחרי לוד", הוא אומר, "החרדים פשוט הגיעו למקסימום יכולת ההכנסה שלהם".

מה דעתכם?

הנתונים האלו נשמעים לכם??
מורה מרוויחה נטו 9000 ש"ח? (לא מדברת על משרד החינוך)
אברך שלומד 3 סדרים מכניס ממלגות 6000-8000??
תספרו לי איפה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה