להצטמצם בחתונות- לא פיתרון קסם!

[yudit10]

חחח
300 אלף לכל ילד?
את מודעת לזה שיש משפחות עם 10 ילדים. כן?
תעשי רגע חשבון עם עצמך כמה צריך לחסוך בחודש במשך 40 שנה כדי לחסוך את הסכום הזה...

התכוונתי כמובן רק לבנות
ואני לא בעד הענין
ולא,
אני לא אתן עיצות כשאני לא בתוך הבעיה הזאת.
הכי קל זה לתת עיצות מבחוץ.

 

[שקדנות]

לא בהכרח שחסכון משמעותו להדחק.
ובפרט זוגות אחרי חתונה, שאין להם הרבה הוצאות יכולים לחסוך כשהם עובדים (או אחד מהם עובד)
וחסכון של כמה מאות ש"ח בחודש בד"כ מעשי מאד.

סליחה שאני שואל. כמה זמן זה נחשב זוג אחרי חתונה?
אחרי 4-5 שנים כבר הם עם 2-3 ילדים וההוצאות מתרבות משנה לשנה. וכשמגיעים ב"ה ל7-10 ילדים אחרי 10-15 שנה כבר אין חסכון בכלל. אז מדובר על חסכון של שנים בודדות ולא יוצא מזה הרבה מאוד כסף. [אח"כ בני אדם דחוקים, ואנו תקווה שהבר מצוה הראשונה לא אכלה כבר את כל חסכונותיהם.
בשביל לחסוך באמת 20 שנה בלי פספוס. צריך משטר עצמי קפדני מאוד שאין הרבה שבנויים לזה.

 

[yudit10]

זה עוד נושא איך חוסכים
מנסיון של כמה שנים:
זוג צעיר אחרי החתונה מרויח הרבה פחות מזוג אחרי 15 שנה.
למה?
כי הם לא צריכים הרבה, אז הם לא מתאמצים הרבה.
אחרי 15 שנה ההוצאות מרובות ואין ברירה אז מתאמצים יותר משיגים יותר כסף.
בן אדם שמחתן, אין לו ברירה והוא מתאמץ יותר יש לו יותר - חלק הוא מלקיחת עבודות נוספות, וחלק מצמצום ההוצאות.

ועוד נקודה. המציאות היא שאולי קצת אחרי החתונה אפשר לחסוך, אח"כ לפחות 'משפחות בני תורה', ממש חיים על הקצה, והיכולת לחסוך דורשת מהם ממש לקצץ בבשר החי.
ברור שזה חשוב ונכון לחסוך, אבל לדעתי לא מזה תבוא הישועה.
אולי אני טועה וכן כדאי להטיף על לחסוך ולחסוך. באמת לא התעמקתי בזה עד היום. אני אלמד את הנושא באשכול המתאים.
וכמובן תודה על הצפת הנושא. למדתי ממנו רבות

את מעלה פה נקודה

יתכן שאכן כדאי להגביר את המודעות אצל הצעירים כמה כל שקל שנחסך בגיל 20
שווה בגיל 40 כמעט פי 4!!!

 

[Tweenset]

אני מסכימה איתך לגמרי שפרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול.

אבל אני לא מסכימה איתך ש"אין שום קשר בין הצטמצמות ברמת החיים הרגילה, לבין הצטמצמות בחתונה."
למה? יכולת הצמצום נוחתת על האדם כמתנת חתונה?!

כי המציאות מוכיחה שכשיש צורך ההוצאה פתאום באיזשהו מקום דוחה. היא כבר לא מפתה כמו בזמן רגיל בו אין צורך בהצטמצמות.

"חתונה זה זמן שבו בד"כ בכל מקרה בהרבה בתים מהדקים את החגורה" לי דווקא נראה ההיפך, אבל בכל מקרה, איך זה מתקשר למשפט הבא:
"ולכן קל אז יותר לחסוך." וזאת למה?
כי המחותנת אומרת לעצמה, אם בין כה אני צריכה לחסוך בצלם, ואני לוקחת צלם זול יותר, אז ברור שאני אקנה גם פיאה זולה יותר ממני לבת שלי, כי אני בין כה כבר חוסכת בצלם, ובתזמורת, אז מה הבעיה שאני אחסוך לה קצת בפאה, ותהיה לה פיאה זולה משלי, וגם אחסוך קצת בבגדים, ואני אקנה לה בגדים זולים יותר ממה שאני קונה לה עד עכשיו.

בגלל שצריך.
והצורך עצמו הוא זה שמקל על ההוצאה.
יש הרבה מחותנות שמחפשות איך לקחת בעלי מקצוע לא יקרים, פאות טובות אבל לא יקרות, הולכות לסופי עונה לקנות נדוניה, ועוד.

חשוב לתת את הדעת על כך שכל אחד משקיע איפה שחשוב לו. ואם יש כאלו שבגדים מפוארים יעשו להם את זה, אז יהיה להם הרבה יותר קשה לחסוך שם.
מובן.
אבל בגלל זה שלא יחסכו בהוצאות זמר/צלם? (ויקחו אחד קצת פחות מפורסם)
או שיקחו מנות משודרגות? מה הקשר?

זה מה שבאתי לומר, שזה שמוציאים, לא נותן היתר להוציא כבר בלי חשבון. כי בנקודה הזו אפשר ליפול וחזק.

ועוד דבר, המחותנת שאת מדברת עליה היא מסוג שמשתתף בעול התשלומים בבית, או שזה רק על הבעל והיא אחראית על סעיף ההוצאות בלבד?
זו גם נקודה חשובה..

 

[Tweenset]

סליחה שאני שואל. כמה זמן זה נחשב זוג אחרי חתונה?
אחרי 4-5 שנים כבר הם עם 2-3 ילדים וההוצאות מתרבות משנה לשנה. וכשמגיעים ב"ה ל7-10 ילדים אחרי 10-15 שנה כבר אין חסכון בכלל. אז מדובר על חסכון של שנים בודדות ולא יוצא מזה הרבה מאוד כסף. [אח"כ בני אדם דחוקים, ואנו תקווה שהבר מצוה הראשונה לא אכלה כבר את כל חסכונותיהם.
בשביל לחסוך באמת 20 שנה בלי פספוס. צריך משטר עצמי קפדני מאוד שאין הרבה שבנויים לזה.

נכון.
אבל הרעיון הוא שחוסכים לפי יכולת.
אם למשל זוג צעיר שיש להם יכולת, יחסכו נניח 1200-1800 בחודש
ואחרי שנתיים שלוש יפחיתו את החסכון, למשל ל600-1000 , כמובן תלוי ביכולת

ואחרי כמה שנים ימשיכו לחסוך 300-500 ש"ח, זה משמעותי לחסכון
בפרט הכסף שנכנס ראשון - מספיק להיות מושקע יותר זמן ולכן גם התשואה תהיה יפה.
ולחסוך נניח 200 ש"ח בחודש זה זניח.

 

[yudit10]

בגלל שצריך.
והצורך עצמו הוא זה שמקל על ההוצאה.
יש הרבה מחותנות שמחפשות איך לקחת בעלי מקצוע לא יקרים, פאות טובות אבל לא יקרות, הולכות לסופי עונה לקנות נדוניה, ועוד.

חשוב לתת את הדעת על כך שכל אחד משקיע איפה שחשוב לו. ואם יש כאלו שבגדים מפוארים יעשו להם את זה, אז יהיה להם הרבה יותר קשה לחסוך שם.
מובן.
אבל בגלל זה שלא יחסכו בהוצאות זמר/צלם? (ויקחו אחד קצת פחות מפורסם)
או שיקחו מנות משודרגות? מה הקשר?

זה מה שבאתי לומר, שזה שמוציאים, לא נותן היתר להוציא כבר בלי חשבון. כי בנקודה הזו אפשר ליפול וחזק.

ועוד דבר, המחותנת שאת מדברת עליה היא מסוג שמשתתף בעול התשלומים בבית, או שזה רק על הבעל והיא אחראית על סעיף ההוצאות בלבד?
זו גם נקודה חשובה..

אז זהו שאני באמת שואלת
האם את מדברת מקרוב?
כלומר שמעת ממחותנת שאומרת לעצמה שהיא, כשהיא התחילה לחתן היא ירדה דרסטית ברמת החיים?
כל המחותנות שאני מכירה- קורה להן בדיוק ההיפך.
ואני מדברת על כאלה שעובדות משרה מליאה, ומכניסות את רוב הכסף הביתה.

פתאום הן צריכות פיאה טובה יותר, כי הן מחותנות.
בגדים יפים יותר מהרגיל,
גם לילדים בבית, צריך פתאום יותר בגדים לשבת (כי יש גם שבת אופרוף וגם שבת שבע ברכות וא"א להסתפק בבגד אחד)

אז נכון
יכול להיות שמה שאת שומעת זה שהן מתרוצצות לחפש זול
אבל בסוף החשבונית, גם הזול הזה יוצא לרוב יותר יקר מההוצאות הרגילות שלהן לעונה רגילה של שבת שבת.

 

[שקדנות]

1200 ש"ח לחודש, כשמושקעים כפי שכתבתי למעלה.
ואפשר גם בפחות, בשיטות יותר מתוחכמות.

1200 ש"ח בחודש יביאו 3 מליון????? [300 אלף כפול עשר]

 

[נעמי]

1200 ש"ח בחודש יביאו 3 מליון????? [300 אלף כפול עשר]

חישוב מדויק

 

[yudit10]

זה מה שבאתי לומר, שזה שמוציאים, לא נותן היתר להוציא כבר בלי חשבון. כי בנקודה הזו אפשר ליפול וחזק.

ומה שאני באה לאמר
זה שאנחנו באמת חכמים.
רואים עכשיו את הבור הזה מרחוק
ומצקצקים בלשונינו כמה הבור הזה מפתה ומחליק
ומבטיחים לעצמינו ש'לנו זה לא יקרה'.

אבל היי,
איך יתכן שהגיס שלי, שרק אתמול צקצק בלשונו בדיוק כמוני וכמוך
נפל היום לבור הזה?!

אז אולי יש כאן כן סוג של הסתגלות ואורח חיים קודם?!
אולי יש כאן כן משהו שקל לנו לאמר- "בעתיד- אנחנו נחסוך!"
כי זה לא נוגע לנו עכשיו שום דבר בחיי היום יום?

 

[Tweenset]

מסכימה איתך לגמרי
רק בבקשה ממך
תקחי את זה גם לצד השני.
חיסכון של כמה אלפי שקלים בזמן שבנ"א מרגיש רווחה כלכלית
יכול להצטבר אצלו בסוף למאות אלפי שקלים.

ומשום מה,
נדמה לי שיותר קל לחסוך כשנמצאים ברווחה כלכלית
מאשר להחליט לחתן באולם קטנטן בלי בני דודים.

נכון מאד.
ומי שלא עושה זאת חבל מאד!

לגבי החסכון - תלוי.
יש חסכון ויש הצטמצמות.

נניח שאני קונה 3 פעמים בשבוע אייס קפה.
בתקופה של הצטמצמות אני אשתדל שלא לקנות את זה, כי בחישוב פשוט יוצא לי 100 ש"ח לחודש.
וזה יהיה משמעותי לי.
אבל בתקופה של רווחה אני לא ארגיש כך, ו'אפרגן' זאת לעצמי.

חסכון זה לקחת ממה שיש ולשים בצד, ולזה יש פחות מודעות.

 

[yudit10]

סליחה שאני שואל. כמה זמן זה נחשב זוג אחרי חתונה?
אחרי 4-5 שנים כבר הם עם 2-3 ילדים וההוצאות מתרבות משנה לשנה. וכשמגיעים ב"ה ל7-10 ילדים אחרי 10-15 שנה כבר אין חסכון בכלל. אז מדובר על חסכון של שנים בודדות ולא יוצא מזה הרבה מאוד כסף. [אח"כ בני אדם דחוקים, ואנו תקווה שהבר מצוה הראשונה לא אכלה כבר את כל חסכונותיהם.
בשביל לחסוך באמת 20 שנה בלי פספוס. צריך משטר עצמי קפדני מאוד שאין הרבה שבנויים לזה.

הרעיון הוא שחיסכון זה לא מה שנשאר בסוף החודש- את זה חוסכים.
חיסכון מתכננים מראש.
כלומר מחליטים מראש שבכל חודש חוסכים 1000 ש"ח ויהי מה.

אגב, זה אימון שרירים חזק ורציני למי שמבטיח לעצמו שהוא יצליח לחסוך בחתונות הילדים.

 

[yudit10]

נכון מאד.
ומי שלא עושה זאת חבל מאד!

לגבי החסכון - תלוי.
יש חסכון ויש הצטמצמות.

נניח שאני קונה 3 פעמים בשבוע אייס קפה.
בתקופה של הצטמצמות אני אשתדל שלא לקנות את זה, כי בחישוב פשוט יוצא לי 100 ש"ח לחודש.
וזה יהיה משמעותי לי.
אבל בתקופה של רווחה אני לא ארגיש כך, ו'אפרגן' זאת לעצמי.

חסכון זה לקחת ממה שיש ולשים בצד, ולזה יש פחות מודעות.

אהבתי מאוד את ההבחנה!
ובכן,
אני חושבת שבזמן חתונה קשה מאוד להצטמצם.
רוב ההורים חושבים לעצמם- החתן / הכלה הולכים לעזוב את הבית עוד רגע
אני לא רוצה שיצא מהבית בטעם של צמצום,
אני אנסה לרצות אותו כמה שאפשר.

בוודאי שכך ינהגו הורים שכל החיים שלהם לא הרגילו את הילדים לצמצום, אלא סיפקו את כל צרכיהם ביד רחבה.

 

[שקדנות]

הרעיון הוא שחיסכון זה לא מה שנשאר בסוף החודש- את זה חוסכים.
חיסכון מתכננים מראש.
כלומר מחליטים מראש שבכל חודש חוסכים 1000 ש"ח ויהי מה.

אגב, זה אימון שרירים חזק ורציני למי שמבטיח לעצמו שהוא יצליח לחסוך בחתונות הילדים.

במשך השנים בן אדם עובר המון תהפוכות. 20 שנה זה המון זמן. כמעט לא מצוי בן אדם שיהיה מתוכנן כל כך טוב, ובעל משטר עצמי כל כך חזק, שיכול להבטיח שיוכל לחסוך בחודש 1000 ש"ח בלי לסטות מזה, והכל בשביל משהו שיהיה רק בעוד 20 שנה.
מי שקם ואומר שהוא יכול, אני מצדיע לו. אבל צריך להסתכל על המציאות שרוב בני אדם אינם בנויים לזה. וזה לא פתרון ציבורי, אלא למיוחדים.

 

[Tweenset]

אז זהו שאני באמת שואלת
האם את מדברת מקרוב?
כלומר שמעת ממחותנת שאומרת לעצמה שהיא, כשהיא התחילה לחתן היא ירדה דרסטית ברמת החיים?
כל המחותנות שאני מכירה- קורה להן בדיוק ההיפך.
ואני מדברת על כאלה שעובדות משרה מליאה, ומכניסות את רוב הכסף הביתה.

פתאום הן צריכות פיאה טובה יותר, כי הן מחותנות.
בגדים יפים יותר מהרגיל,
גם לילדים בבית, צריך פתאום יותר בגדים לשבת (כי יש גם שבת אופרוף וגם שבת שבע ברכות וא"א להסתפק בבגד אחד)

אז נכון
יכול להיות שמה שאת שומעת זה שהן מתרוצצות לחפש זול
אבל בסוף החשבונית, גם הזול הזה יוצא לרוב יותר יקר מההוצאות הרגילות שלהן לעונה רגילה של שבת שבת.

בעיה כשיורדים לרזולוציות של דוגמאות.
כן, אני מכירה מישהי שמחתנת בקרוב, והיא מחפשת להצטמצם בסכומים המוצאים.

אבל מה שכתבת זה קצת דמגוגיה.. כי ברור שצריך בגד לשבת אופרוף למשל.
הוא לא חייב להיות משהו יקר, אבל הוא צריך להיות מכובד.
ואם היא צריכה לחדש כבר פאה, למה שלא תעשה זאת לכבוד החתונה?

אני לא אוהבת להכנס לאנשים מה הם כן קנו ומה לא.
כל אחד מה שחשוב לו.
אני מדברת על הסכומים שמוציאים לשם כך - והאם הם מחפשים להוציא כמה שפחות עבור הדברים שחשובים להם
או שאומרים "נו, כבר הוצאנו כל כך הרבה, אז עוד קצת לא יזיק. לא נרגיש את זה בכלל"
שזו גישה הרסנית.

ואם הם עושים קצת ברורים, ומחפשים לרכוש מוצרים טובים אבל זולים יותר
בסופו של דבר הם יחסכו משמעותית בהוצאות.

ומה שאני באה לאמר
זה שאנחנו באמת חכמים.
רואים עכשיו את הבור הזה מרחוק
ומצקצקים בלשונינו כמה הבור הזה מפתה ומחליק
ומבטיחים לעצמינו ש'לנו זה לא יקרה'.

אבל היי,
איך יתכן שהגיס שלי, שרק אתמול צקצק בלשונו בדיוק כמוני וכמוך
נפל היום לבור הזה?!

אז אולי יש כאן כן סוג של הסתגלות ואורח חיים קודם?!
אולי יש כאן כן משהו שקל לנו לאמר- "בעתיד- אנחנו נחסוך!"
כי זה לא נוגע לנו עכשיו שום דבר בחיי היום יום?

שאלה טובה.

 

[yudit10]

במשך השנים בן אדם עובר המון תהפוכות. 20 שנה זה המון זמן. כמעט לא מצוי בן אדם שיהיה מתוכנן כל כך טוב, ובעל משטר עצמי כל כך חזק, שיכול להבטיח שיוכל לחסוך בחודש 1000 ש"ח בלי לסטות מזה, והכל בשביל משהו שיהיה רק בעוד 20 שנה.
מי שקם ואומר שהוא יכול, אני מצדיע לו. אבל צריך להסתכל על המציאות שרוב בני אדם אינם בנויים לזה. וזה לא פתרון ציבורי, אלא למיוחדים.

אני מבינה ממך שרוב בני האדם בנויים לפיתרון קסם
של להתחיל לחתן בבית מדרש בלי בני דודים.

אז למה זה לא קורה?!


וברצינות
סיכמנו שבחתונה בבית מדרש נחסוך 150,000 ש"ח לכל הילדים.

כדי להגיע לסכום הזה מחיסכון חודשי,
מספיק לחסוך 20 שנה כל חודש 290 ש"ח.

 

[מקצועי בלבד]

1200 ש"ח בחודש יביאו 3 מליון????? [300 אלף כפול עשר]

כן
1200 * 40 שנה כשהכסף מושקע כפי שכתבתי בתשואה ממוצעת של 7%
אחרי 40 שנה יוצא סכום של 3,075,977 ש"ח.

 

[נעמי]

הרעיון הוא שחיסכון זה לא מה שנשאר בסוף החודש- את זה חוסכים.
חיסכון מתכננים מראש.
כלומר מחליטים מראש שבכל חודש חוסכים 1000 ש"ח ויהי מה.

אגב, זה אימון שרירים חזק ורציני למי שמבטיח לעצמו שהוא יצליח לחסוך בחתונות הילדים.

קשה עד בלתי אפשרי. זו"צ בקושי מרויח את ה1000 שקל הזה.
לא ברור לי למה הורים צריכים להשתעבד כל החיים בשביל "לחתן את הילדים"?
לא מספיק שהם מגדלים אותם 20 שנה.
ואגב, מחישוב שעשו: לגדל ילד ברמה סטנדרטית זה 150,00,000 ש"ח
תודה להשם שאצלינו זה לא כך

 

[Tweenset]

אהבתי מאוד את ההבחנה!
ובכן,
אני חושבת שבזמן חתונה קשה מאוד להצטמצם.
רוב ההורים חושבים לעצמם- החתן / הכלה הולכים לעזוב את הבית עוד רגע
אני לא רוצה שיצא מהבית בטעם של צמצום,
אני אנסה לרצות אותו כמה שאפשר.

בוודאי שכך ינהגו הורים שכל החיים שלהם לא הרגילו את הילדים לצמצום, אלא סיפקו את כל צרכיהם ביד רחבה.

השאלה היא, אם גם הורה שסיפק צרכי הילד ביד רחבה
ישתף אותו לגבי החסכון בהוצאות החתונה? יתכן מאד שהילד ישתף פעולה וישמח בכך.

קשה לי לענות, כי אותי חינכו לחשוב על כל שקל, גם אם יש מליון.

אפשר לתת ולספק צרכי הילד ביד רחבה, אבל ללמד אותו לחשוב לפני שמוציאים אם באמת יש צורך בכך או לא. (גם סתם לרצות משהו זה בסדר, כמו למשל כשמתחשק ממתק. אבל תחשוב לפני ולא סתם כלאחר יד, רק כי ראינו בחנות)
אבל נראה לי שזה כבר נושא לאשכול אחר...

 

[yudit10]

אבל מה שכתבת זה קצת דמגוגיה.. כי ברור שצריך בגד לשבת אופרוף למשל.
הוא לא חייב להיות משהו יקר, אבל הוא צריך להיות מכובד.
ואם היא צריכה לחדש כבר פאה, למה שלא תעשה זאת לכבוד החתונה?

אה!!!
נגעת בנקודה!

כשמתחילים להכנס לנעליים של המחותנים,
מבינים שרוב ההוצאות שלהם נצרכות באותה מידה בדיוק כמו ההוצאות של משפחה ממוצעת בחודש.
ולכן
מי שלא מצליח לסגל לעצמו אורח חיים מעט יותר נמוך
אין סיכוי שבהגיעו לגיל 40, הוא יתחיל לחיות נמוך יותר.

אגב, 99% מהמחותנות בילד הראשון קונות פיאה חדשה כי ככה זה הולך
ולא כי היא מילא צריכה לחדש כבר פיאה...

 

[yudit10]

השאלה היא, אם גם הורה שסיפק צרכי הילד ביד רחבה
ישתף אותו לגבי החסכון בהוצאות החתונה? יתכן מאד שהילד ישתף פעולה וישמח בכך.

לא הבנתי
הילד התרגל 20 שנה לקבל כל צרכו ביד רחבה.
למה שיתחיל לשתף פעולה עם צמצום בגיל 20? ועוד בשמחה?