כל השאלות שמסתפקים בתהליך בבניה

  • הוסף לסימניות
  • #81
שיש כמו שהוא מתכוון, עולה הרבה יותר ממאה למטר, וביישום עם דבק שיש, העסק יתפוצץ בוודאות.
איזה חומר מדביקים את השיש לרצפה רגיל דבק קרמיקה רשום על זה גם לשיש עד 8 ס"מ בערך?
משטח שלם, לא נראה לי שיש אפשרות אחרת חוץ משיש (גם אם אתה לא עושה פוגות של 3 ס''מ תמיד יישאר סימן),
אולי תחשוב בכיוון של אריחים כהים מקושרים, כך שהפוגות ייעלמו בהם, יש דוגמאות מאוד יפות.
אבל אני רוצה שיהיה חלק ממש גם הריצוף עצמו אני רוצה שיהיה נראה זכוכית
יכול להיות שלא ניתן אני מנסה
עם איזה חומר ממלאים שיהיה אחיד בשיש??
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
שיש הוא חומר טבעי ונושם, יכול לספוג לתוכו את התזוזות
הגרניט והקרמיקה הן יותר פציחות
אבל בשביל ליצור משטח אחיד, הוא ימלא את הפוגות בדבק שיש,
בחיפוי קירות, זה גורם בוודאות להיפרדות מהדבק, ברצוף הסיכון נמוך יותר (וזה גם תלוי בעובי של האבן), אבל גם קיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
איזה חומר מדביקים את השיש לרצפה רגיל דבק קרמיקה רשום על זה גם לשיש עד 8 ס"מ בערך?
אתה רוצה להדביק על ריצוף קיים?
עם איזה חומר ממלאים שיהיה אחיד בשיש??
כמו שכתב @בן המלאך עם דבק שיש,
קונים פח שקוף, מגוונים לפי הגוון של השיש, ומלטשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
לא פרקטי לבית פעיל,
אבן טבעית סופגת, ויכולים להיווצר כתמים,
מה גם שבד''כ החומר יקר יותר.
לי יש את זה
אין כמו שיש על הריצפה!
גם אם נשפך משהו ויוצר כתם הוא נעלם אחרי כמה שבועות
קל לנקות ברמות שאי אפשר לדמיין
המראה - אין לו מתחרים!
אבל - יקרררר
כי כמה שעולה הריצוף תוסיף אח"כ ליטוש וזה מסובך ותהליך ו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
לי יש את זה
אין כמו שיש על הריצפה!
גם אם נשפך משהו ויוצר כתם הוא נעלם אחרי כמה שבועות
קל לנקות ברמות שאי אפשר לדמיין
המראה - אין לו מתחרים!
אבל - יקרררר
כי כמה שעולה הריצוף תוסיף אח"כ ליטוש וזה מסובך ותהליך ו...
כמה עלה החומר השיש עצמו??
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
לי יש את זה
אין כמו שיש על הריצפה!
גם אם נשפך משהו ויוצר כתם הוא נעלם אחרי כמה שבועות
קל לנקות ברמות שאי אפשר לדמיין
המראה - אין לו מתחרים!
אבל - יקרררר
כי כמה שעולה הריצוף תוסיף אח"כ ליטוש וזה מסובך ותהליך ו...
טוב זה בטח לא מבריק כמו אריחי קרמיקה או פורצלן, אבל באמת זה סוג של יופי.

אפרופו הדיון לעיל,
כמה שנים הריצוף קיים, האם יש פוגות, האם הן מולאו בדבק שיש והאם יש סדקים או פיצוצים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
איזה חומר מדביקים את השיש לרצפה רגיל דבק קרמיקה רשום על זה גם לשיש עד 8 ס"מ בערך?

אבל אני רוצה שיהיה חלק ממש גם הריצוף עצמו אני רוצה שיהיה נראה זכוכית
יכול להיות שלא ניתן אני מנסה
עם איזה חומר ממלאים שיהיה אחיד בשיש??
אם לא שיש אפשר לחשוב על פתרון של אריחי ענק מדוקקים מיושמים על ריצוף סוג ב'
יש מגוון דוגמאות דמויות שיש (קלקטות למיניהן, אוניקס וכדו') שנראות ממש טבעיות.

ואם לא מעונינים דווקא במראה שישי, אבל כן במשטח אחיד- תבדקו אפשרות של בטון מוחלק, מגיע בכמה גימורים ואין בכלל פוגות
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
כמה עלה החומר השיש עצמו??
אני לא זוכרת
יש בהרבה מחירים צריך להכנס לחנויות שיש ולראות
בגלל שזו אבן טבעית מה שתקבל זה ממש רק מזכיר את מה שראית בחנות :(

מה שצריך לזכור שיש עוד עלויות חוץ מריצוף למטר (סוג ב ,ליטוש)
התהליך:
מדביקים את זה עם החומר שהאיש שיש אומר ע"י רצף מקצועי לשיש
האבן שלנו יש לה שקיפות ולכן היה צורך בריצוף סוג ב מתחת
אחרי הריצוף וכשכל הבניה מוכנה לפני ריהוט הבאנו לטש
הוא חרץ את הרווחים בין האריחים עם דיסק
ניקה את החירוץ עם ???
מילא בדבק שיש את כל החריצים (מלא על גדותיו)
ואח"כ עם מכונה מלטשת 5 שלבים של ליטוש כל פעם יותר עדין עד לאחידות מושלמת- כל הקומה פלטה.
הליטוש נעשה עם מכונה ומים
אחרי כמה שבועות כשגומרים לרהט בא הלטש ושם סילר.(גם תהליך של יומיים עם מכונה וכו)

הריצפה הייתה כמו מראה!
לפעמים נשפכים דברים שמורידים מהברק כמו בפסח נשפך לי מיץ אשכוליות טבעי והשאיר סימן ממש לא נעים שהייתי בטוחה שאני יקרא ללטש לראות מה לעשות כתם ענק שבו אין ברק עם השפרצות לכל הכיוונים- אבל פלא עד אחרי פסח ירד ההפרש בין המקום הלא מבריק ולמבריק ועכשיו אין זכר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
אם לא מעונינים דווקא במראה שישי, אבל כן במשטח אחיד- תבדקו אפשרות של בטון מוחלק, מגיע בכמה גימורים ואין בכלל פוגות
ראיתי תמונות של כזה דבר, זה מדהים, מאד מאד יפה.
אי אפשר להאמין שזה בטון, נראה כמו שיש
חורצים אותו לפי איזה גודל שרוצים של אריחים כך שאפשר לעשות סלון ב"פלטה" אחת או ב'אריחים' של 3*3 מטר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
אני לא זוכרת
יש בהרבה מחירים צריך להכנס לחנויות שיש ולראות
בגלל שזו אבן טבעית מה שתקבל זה ממש רק מזכיר את מה שראית בחנות :(

מה שצריך לזכור שיש עוד עלויות חוץ מריצוף למטר (סוג ב ,ליטוש)
התהליך:
מדביקים את זה עם החומר שהאיש שיש אומר ע"י רצף מקצועי לשיש
האבן שלנו יש לה שקיפות ולכן היה צורך בריצוף סוג ב מתחת
אחרי הריצוף וכשכל הבניה מוכנה לפני ריהוט הבאנו לטש
הוא חרץ את הרווחים בין האריחים עם דיסק
ניקה את החירוץ עם ???
מילא בדבק שיש את כל החריצים (מלא על גדותיו)
ואח"כ עם מכונה מלטשת 5 שלבים של ליטוש כל פעם יותר עדין עד לאחידות מושלמת- כל הקומה פלטה.
הליטוש נעשה עם מכונה ומים
אחרי כמה שבועות כשגומרים לרהט בא הלטש ושם סילר.(גם תהליך של יומיים עם מכונה וכו)

הריצפה הייתה כמו מראה!
לפעמים נשפכים דברים שמורידים מהברק כמו בפסח נשפך לי מיץ אשכוליות טבעי והשאיר סימן ממש לא נעים שהייתי בטוחה שאני יקרא ללטש לראות מה לעשות כתם ענק שבו אין ברק עם השפרצות לכל הכיוונים- אבל פלא עד אחרי פסח ירד ההפרש בין המקום הלא מבריק ולמבריק ועכשיו אין זכר.

אני בדיוק מתלבטת אם כדאי לרצף בשיש..
תוכלי להביא לי מייל או טלפון שלך כדי לברר כמה פרטים
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
כי אין אישי, אוף
תרשמי לי למייל
top8855 ואז גימייל
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אם לא שיש אפשר לחשוב על פתרון של אריחי ענק מדוקקים מיושמים על ריצוף סוג ב'
יש מגוון דוגמאות דמויות שיש (קלקטות למיניהן, אוניקס וכדו') שנראות ממש טבעיות.

ואם לא מעונינים דווקא במראה שישי, אבל כן במשטח אחיד- תבדקו אפשרות של בטון מוחלק, מגיע בכמה גימורים ואין בכלל פוגות
זה רעיון פצצה זה חוסך גם בזמן השאלה עם זה יפה
בטון נשמע לא טוב צריך תמונה בשביל להבין

ומה עושים עם יש ח"ו יש פיצוץ בצנרת וצריך לפתוח ריצפה
איך סוגרים את זה??
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #97
אם לא שיש אפשר לחשוב על פתרון של אריחי ענק מדוקקים מיושמים על ריצוף סוג ב'
יש מגוון דוגמאות דמויות שיש (קלקטות למיניהן, אוניקס וכדו') שנראות ממש טבעיות.

ואם לא מעונינים דווקא במראה שישי, אבל כן במשטח אחיד- תבדקו אפשרות של בטון מוחלק, מגיע בכמה גימורים ואין בכלל פוגות
זה רעיון פצצה זה חוסך גם בזמן השאלה עם זה יפה
בטון נשמע לא טוב צריך תמונה בשביל להבין

ומה עושים עם יש ח"ו יש פיצוץ בצנרת וצריך לפתוח ריצפה
איך סוגרים את זה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
זה רעיון פצצה זה חוסך גם בזמן השאלה עם זה יפה
בטון נשמע לא טוב צריך תמונה בשביל להבין

ומה עושים עם יש ח"ו יש פיצוץ בצנרת וצריך לפתוח ריצפה
איך סוגרים את זה??
משערת שניתן להשאיר אזורים נפרדים, פתחים באזורים נסתרים המאפשרים טיפול במערכות.
בכל מקרה יש תפרים במרחקים מסויימים, כך שניתן להרוס יח' אחת ואח"כ לחזור על ביצועה
אמנם לרוב זה בא לשימוש באזורים מסחריים בהם אין הרבה צנרת ברצפה
אך משתמשים בזה גם בבתים גדולים ויקרים...
צירפתי כמה תמנוות מהרשת

zmas4u0sjya6azocilxm.jpg
EvenGan.jpg
f0nnuqmyyysypp9lnqda.jpg
Beton-Muchlak-20.jpg
Smooth_concrete18.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
בגדול,


אבל, סתם ככה זה לא כדאי, לשבור שתי עמודים כאלו מבטון מזויין, זה חתיכת כאב ראש.
עם ניסור יהלום חצי יום ויוצא פתח משורטט
אני יודעת שזה מסובך, הניסור.
במקום אחר בבית פתחנו פתח לדלת יציאה.
מלכתחילה הקבלן תכנן לבצע את זה בעצמו (אולי עם ניסור יהלום..)
כשהתחיל לבצע, ראה שזו עבודה מטורפת, והביא חברה חיצונית שמתמחה בכאלה ניסורים.
אבל אין לי ברירה, אנחנו צריכים להגדיל את הסלון, וזו הדרך היחידה.
 
ומה עושים עם יש ח"ו יש פיצוץ בצנרת וצריך לפתוח ריצפה

עושים את צנרת האינסטלציה עם צינורות של חברת פקס
ואז באם יש נזילה אין צורך להריס ריצוף
ואפשר למשוך את הצינור מהחנוכיה הראשית ולהחליף

וגם חשמל באם עושה את זה חשמלאי טוב
ופורס את הצנרת בצורה עגולה ללא קימוטים של הצנרת
והצינורות בעובי 16 גם יהיה ניתן להחליף חוטי חשמל בעת הצורך
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מישהי שלחה לי קטע שכתבה וביקשה שאפרסם עבורה.
הקטע חשוב מבחינתה.
קראתי, הבנתי שהקטע צריך להגיע לציבור.
אבל לא יכולתי לפרסם.
'אין לי כ"כ קהל' אמרתי לה, 'אני עצמי מוצפת בחומר שאני כותבת ולא מפרסמת את כולו כי אין לי למי, אין לי גישה לציבור הרחב, אין לי מושג איך לבנות קהל'.
'תפרסמי איפה שאת תמיד מפרסמת' אמרה.
*
אני בעד שחומר שנכתב צריך להגיע לציבור, בעיקר אם הכותבים חשים שהתוכן חשוב מבחינתם.
אני מבינה ביותר את הקושי: כשאנו כותבים אין לנו כח להתעסק עם הפרסום וההפצה.
בד"כ הכותבים הם אנשים עם רגש גבוה, ולעיתים אין להם את הפניות הרגשית להשקיע ולו קמצוץ בהפצה.

כתבתי? יאללה שיגיע איכשהו לציבור, או שלא יגיע...

אבל צריך לדעת שמי שרוצה שדבריו ישמעו - צריך להשמיע אותם.
זה לא מוריד מהכבוד שלנו, זה לא אמור להשפיע עלינו, למרות שזה נשמע מאתגר להגיע לציבור הקוראים, למרות שזה קצת מוציא מאיזור הנוחות, זה באמת מאתגר, אבל פעמים רבות זה יותר קושי תודעתי, מקום בו האדם לא מבין למה בכלל הקהל או הציבור אמור להתעניין בכתיבה שלו ברמה שדורשת ממנו להתאמץ.
*
אין לי תשובה לכך, נכון שזה קשה מאוד להפיץ את הכתיבה.
אבל צריך להגיע לתחושה של אכפתיות מאוד משמעותית ולהבנה מאוד משמעותית שכל אמירה טובה חשובה, וצריכה להגיע לעולם הרחב, גם אם יש סיכוי לקבל דחיה או זלזול או התעלמות, כדי שאדם יסכים לעצמו להעביר הלאה את דבריו.

אנשים רבים לא מוכנים להתעמת מול הקושי הזה.
אך זה העולם: כדי להתעקש שישמעו אותך, צריך להיות עם רצון גבוה ובהירות.
מה המטרה שלי?
האם היא באמת חשובה לי עד כדי שתצליח לבטל את הקולות המחלישים?

המטרה הכי חזקה לדעתי היא:
1. שאיפה לעולם טוב ומתוקן.
2. הבנה שהעולם מלא בדיבורים, חלקם ממש לא ראויים, וחשוב שגם אני יהיה שליח של ה' ואדבר דיבורים שבאים מתוך רצון טוב.
3. זה לא משנה מה הדיבורים - אם הם קודש או חול - כל עוד המטרה היא לעשות טוב בעולם, הדיבורים הופכים לראויים.
לא רק ראויים אלא הם ממש חשובים, כי כל שיח, תוכן או טקסט של שומרי מצוות, הוא בעל פוטנציאל לגאולה.

זה קצת מסובך, כי האדם חושב: למה מי יקרא אותי? מי יתייחס לדברי?

זה נכון, אבל על זה נאמר: "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין לבטל ממנה".
לאדם אין יכולת להשפיע על התוצאה, אבל גם אם אינו יכול להשפיע על התוצאה, זה לא אומר שהוא צריך להימנע ולא להשקיע איפה שהוא כן מסוגל ויכול.

אז נכון, כל אחד יעשה מה שביכולתו לפי כוחותיו ויכולתו, שגם הם מאת ההשגחה, אבל אדם לא יכול לכבול את עצמו, להשאר באזור הנוחות, ולא לעשות כלום...
לא בגלל שהוא מחויב, אלא כי זו הזכות של כולם.
כמי שנמצאת בשנים האחרונות ברשתות החברתיות ומשווקת את כתיבתה ודעותיה בלי הפסקה כמעט ובאופן בלתי פרופורציונלי לדעתי, בעוד אין לי קהל ואף אחד לא ממש מתעניין בדעותיי ובכתיבתי (למזלי, האמת), אני מנסה להבין מדוע אני כל כך הרבה זמן ברשתות.
מכיוון שכמה שאני מתחננת בפני עצמי להפסיק לכתוב לציבור, תמיד יש איזה מאורע או חשיבה או דבר מה שגורם לי לחזור לפרסם.

אני חושבת שמעניין אותי מה המניעים שלי, אם אני כותבת בגלל:
1. הרגל
2. התמכרות
3. רצון לשנות את העולם
4. אכפתיות אמיתית
5. משהו חיצוני כופה עלי (רוח כלשהי, במידה ויש כזה דבר)
6. רצון להכרה ותשומת לב
7. רצון להשתלט
8. חשיבה מסוימת
9. רצון שיראו אותי, תחושת בדידות
10. תחושת דחיה (בעיקר מצד ההו"ל) שגורמת לי לרצות להוכיח שאני חלק מהכלל.
11. מחשבה שאני משהו מיוחד
12. חשיבה שיש לי שליחות
13. חשיבה שאם לא אבצע את תפקידי, שליחותי, יכול לקרות חורבן חס וחלילה כי לכל אחד יש תפקיד שאמור לגרום לעולם להגיע להמלכת ה', וה' ימלוך עלינו בכל מקרה בין אם נרצה ובין אם לאו, אז צריך להכנע אליו.
14. רצון להיות מפורסמת או רצון שיחשבו עלי
15. פחדים וחרדות
16. אמונה וידיעה, על סמך דברי נביאים, שהעולם אמור להשתנות ורצון לחוש וליטול חלק בשינוי.
17. רצון להשפיע
18. רצון פשוט להעביר הלאה את האומנות והיצירה שלי
*
למה חשוב לי להבין מה המניע שלי?
כי היציאה לאור שלי, וזה שאני כותבת לציבור ככה בצורה כזו וכל מה שעובר עלי, זה מעט קיצוני, לדעתי, זה מנוגד לערכים שלי, מנוגד לאמונות שלי ולאורח חיי, ומנוגד לאמונה הבסיסית שלי כאדם שרגיל לחיים בשקט, בצללים.

היציאה לאור גם מנוגדת לאגו שלי שרגיל להיות פסיבי ולא מאמין במאמץ כדי להשיג משהו, אולי מרוב פחד מתחושת כשלון, או מרוב רצון להרגיש שאני מוצלחת בלי מאמץ.
בקיצור, אני מקשיבה לעצמי, עוקבת אחרי עצמי, ואין לי תשובה ברורה לגבי המניע שלי.
אולי זה הכל ביחד.
זה בסדר, אבל זו קצת תחושת השפלה כי אני אוהבת לפעול מתוך תחושת נדיבות ולא תוך תחושת צורך או מתוך מניעים. מה עוד שאין לי קהל ואני מרגישה כמו אורחת לא רצויה, בתור אמנית שצריכה לשווק את עצמה בכח, בלי תוצאות.
וזה מעניין אותי עד כמה אני צריכה לצאת לאור ואם מה שמניע אותי זה צרכים, אם אני באמת יוצרת שינוי, ואם הוא לטובה, או סך הכל מקדמת את עצמי בלבד, ואם כן - אם אני באמת מתקדמת באופן הזה בו אני כותבת לציבור.
ואם יש צורך להלחם בזה או לקבל את זה.
*
אין לי תשובה לתהיות הללו, אבל כן יש לי הבנה שעברתי בחיי כברת דרך, ולא לחינם הגעתי למודעות גבוהה, יחסית למה שהייתי, זה היה בגלל מחשבות-השווא איתן אני מתמודדת שגרמו לי להשקיף על המחשבות שלי ולזהות מניעים שלי וכו'
אני חושבת שזה כיף גדול לכתוב לציבור, מצד שני שוב עולות לי התהיות הנ''ל.
כי אם זה כיף, אולי זו התמכרות.
ואולי זה כן חשוב עבור העולם?
עד כמה?
ומתי אני צריכה לחזור לעצמי ולהפסיק עם הכתיבה לציבור, או להפחית?
האם אני לא משתלטת על המרחב?
*
אני חושבת שלמרות כל התהיות הנ''ל האדם צריך לצאת לאור כי העולם צריך אותו.
כל אדם, ולא משנה עד כמה הוא "לא שווה" צריך להשתדל למצוא את נקודת השליחות שלו בעולם ולפעול עבור עולם מתוקן.
גם אם הוא טועה,זה בסדר. כתוב בתהילים " שגיאות מי יבין".
אבל זה מסע משותף של כולנו,לבנות עולם חדש, כל אחד מול עצמו, מול הציבור ושוב מול עצמו.
מול הציבור זה הכי מאתגר לפעמים.
אבל זה גם שטח שצריך ללמוד אותו כל הזמן, לא להזניח את השטח הזה אבל כן ללמוד את הנושא של "אני מול קהל".
*
כל התהיות הללו קצת משעשעות, לדעתי.
כי אני טיפוס של תהיות, שאלות, בעיות.
ואם אין - אני יוצרת אותם בכח.
כך שיתכן שאני סתם דרמטית, ומדובר במחשבות מיותרות ובחפרנות-יתר כלפי עצמי וכלפי המניעים שלי.
אני סך הכל צריכה לחזור לשאיפה שלי: להגיע לחיים נורמטיביים, ולהבין שיציאה לאור והגשמה עצמית הן חלק מאותם חיים נורמטיביים.

כי לא משנה מה המניעים, העיקר שנרגיש טוב עם עצמנו.
זה הכי חשוב, תמיד.
וצריך למצוא את הדרך לשלב בין ערך לבין צורך.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה