ארוך ארוך, אבל מכיל מידע שווה, שיכול לפתור את הבעיה
למי מתאים גן ממ"ח?
קודם כל, למי לא?
- למי שרבותיו פסקו נגד זה
- למי שלא שייך לקהילה מסודרת, שתגשר ותנגיש את ההנחיות בצורה שניתן יהיה לענות גם על דרישות החוק וגם על כל צרכי הקהילתיות והרגישות לכל הענינים הקטנים.
- למי שכבר כיום, כשהגן שלו בעמותה, מצוי בעימותים מול הפיקוח לגבי תכנים והתנהלות פדגוגית.
- למי שהרשות המקומית בעירו אינה עירנית ואינה קשובה לניואנסים החרדיים, ואין בעירו חברי מועצה נמרצים שטובת הציבור בראש מעייניהם.
אז למי כן:
- למי שרבותיו לא מתנגדים. אולי תתפלאו לשמוע, אבל יש גם כאלו קהילות. ויש גם קהילות שאין שם שום התנגדות, הם פשוט אף פעם לא שמעו על רעיון כזה. ויש אפילו קהילות שהמוסדות שלהם ברשמי, דרך הממ"ד, וזה עובד יופי. (ויש גם קהילות אצל ה"מזרחי" ששייכות ל"גרעין תורני" ויש להם הסדרים מצויינים מול פיקוח הממ"ד וצריך ללמוד מהם הרבה פטנטים איך לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה)
- למי ששייך לקהילה עם עסקנים נמרצים, שטובת הציבור לנגד עיניהם, ויש שם אנשים רציניים שמוכנים ללמוד את החוק היטב, לשבת עם הפיקוח, (בצורה רשמית או בשקט...) ולכתוב תקנון חינוכי העונה על כל דרישות החוק, ומעגן את התאמת הגן לרגישות תרבותית/רוחנית/מנטלית המקובלת על הציבור. (זו עבודה קשה, צריך לחשוב מראש על הרבה כשלים שלא יצוצו בהמשך, ולעגן את הכל בצורה כזו שיעבור את היועצים המשפטיים), אה, ואין על זה תשלום, לא מהמדינה ולא מהציבור, אם כי, קהילה מסודרת תדע למצוא את הדרך לתגמל את העסקן המסור, דרך תרומות או מקורות אחרים (שהם לא מתוך הכיס של הצוות החינוכי...)
- למי שהשכיל במשך השנים ליצור קשרי אמון עם הפיקוח, מכיר את הנפשות הפועלות, יודע את התאמתן לערכי החינוך שלנו, ויודע שאין לו מה לפחד מהתערבות לא רצויה (כמובן, לא מדובר על קהילות שמתנגדות באופן עקרוני, מדובר על כאלה ששאבו את הידע שלהם על ממ"ח מהפשקווילים, ומוכנים לשמוע ולבחון דברים לאשורם)
- למי שיודע שחברי המועצה אותם הוא שולח לתפקיד (והמבקשים את אמונו ואמון רבניו במחזוריות קבועה של אחת ל-5 שנים) הם בעלי השפעה במועצה, יש כלפיהם הערכה ודעתם נשמעת בקרב הדרג המקצועי במועצה.
מה זה ממ"ח?
ר"ת –
ממלכתי חרדי. מוסדות בבעלות המדינה, המיועדים לציבור החרדי. מוסדות אלו מתוקצבים במלואם. עובדי החינוך שלהם משתכרים שכר הוגן ומכובד, המבנים שלהם תקניים וראויים לשהות של ילדים, וההורים שם לא נדרשים לשלם שכר לימוד בכלל
(מקביל למה שיש מוסדות ממ"ד- ממלכתי דתי המיועדים לציבור הדתי לאומי).
בלי להכנס לפרטי פרטים, בהיסטוריה מקום המדינה דרך הקמת החינוך העצמאי.... בשנים האחרונות הוקם המחוז החרדי. נכון הוא הוקם בתקופת לפיד ופירון, ויועד להשתלט על החינוך הטהור, לקבוע ולהתערב בתוכניות הלימוד בישיבות ועוד כהנה וכהנה.
לפיד ופירון כבר לא בתמונה. רוח המפקד השתנתה. יש לנו כבר כמה שנים סגן שר במשרד החינוך. האם לא מן הראוי לבדוק את הדברים נכון לעכשיו?
שוב, לא מדובר על קהילות עם התנגדות עקרונית.
ישנם קהילות שהעסקנים שלהם הציגו את הדברים לפני מורי דרכם, קיבלו הוראה להצטרף, ובאה רווחה לקהילתם. תור ארוך של נפגעות העמותות נלחם על כל בדל משרה שם (נשים יראות שמים, אמהות לילדים קטנים, שזכו והצליחו להשתלב בצוות המוסדות שם, נוסעות שעה ויותר פעמיים ביום כדי להגיע לגן) וכאן נזעקת השאלה-
למה?????????.
למה את, שרוצה (ומסתבר שלפני שהלכת לעבוד שם, בררת שזה לא סותר את ערכי מורי דרככם...) ומשתוקקת לעבוד שם, למה את הילדים שלך את לא שולחת לגן כזה? למה שלא יהיה לך גן כזה מתחת לבית? עם ציוד תקני, מבנה מרווח, צוות מתוגמל???????????????
למה? כי העסקנים המסורים, מסורים באמת, בלי מרכאות, לא ידעו שיש כזו אופציה בכלל?
אולי הגיע הזמן שהשטח ידרוש, ודברים יתחילו לזוז?
למה עיר/שכונה חרדית חדשה, עם צבור יראים ושלמים, מתארגן עוד לפני האיכלוס בהשגת תרומות לפתוח ת"ת (גילאי גן), כשמדובר על גילאים צעירים כרגע. כולם זוגות צעירים.
למה לא נגשים פשוט לעריה, כמו כל תושב אחר בארץ, ורושמים את הילדים בח-י-נ-ם????.
שיבוץ גני הילדים הוא שכונתי. תקנון המוסד מחייב משפטית, ואפשר לדאוג שיותאם לערכי הקהילה.
הדבר הראשון שעסקן עירוני צריך להוכיח את עצמו בו, הוא השגת תנאים אלמנטריים מינימליים לחיים תורניים מסודרים, בלי תרומות, בלי טובות, בלי בעיות.
נכון. לא הכל שחור/לבן.
יש קהילות עם התנגדות עקרונית.
יש חשש שאם זה יצליח, לא יוכלו יותר לפתוח מוסדות פרטיים בכלל.
יש עיריות שלא כדאי להתעסק איתם.
לא כל אחד יודע ליצור את הקשרים כדי לוודא שלא תהיה פגיעה בכל הקדוש והיקר.
אבל לפחות תדעו שיש אופציה.
וכמו שכבר אמרו, ברגע שיש אופציה, כבר שאר העמותות יישרו קו. אחרת יישארו בלי ילדים.
ואליך העסקן המסור והנמרץ, בטוח שהכל מכוונות טובות, בטוח שתקבל שכר רב משמים על כל סיוע ועזרה בפתיחת המוסדות. אבל, חובה עליך לדעת, שברגע שאתה פותח כרגע מוסד, כיום, עם תקצוב מוגבל למוכש"ר, מתחייב להלוואות על מבנים, מתחייב לשכר וזכויות לעובדים, ויודע שאין תקצוב שיכול לכסות את זה,
אתה, כבר עכשיו, מכין את החומר לתביעות הבאות על "המנהלים הגנבים", "העושקים את הגננות המסכנות".
התכוונת לטוב, שירות מעולה לציבור, תבדוק פשוט עוד אופציה.
ואל ה"גננות המסכנות" ש"גנבו אותם, לקחו להם, עשקו אותם"
איפה הילדים שלך לומדים?
למה לא רשמת אותם בעריה, יחד עם עוד 30 ילדים מהרחוב/הקהילה/השכונה שלך?
(כי א"א להבטיח שיבוץ? בשביל מה שלחת נציגים למועצה? שידאגו שהשיבוץ יתאים לתקנון המוסד...)
תפסיקו לבכות, תתחילו לבדוק אופציות.
אשמח לשמוע חוויות מהשטח, מגננות ממ"ח בעצמן.
(וודאי שטוב יהיה אם ישתנה נוהל התיקצוב, והעמותות יקבלו תעריף כזה שיאפשר להן לצ'פר עובדות כראוי, ולתת לילדים תנאים נורמליים, ואולי אפילו עוד קצת יישאר להם עודף. אבל לא זה המצב כרגע. נראה לי שחיכינו מספיק. אפילו הרשתות הגדולות נמצאות בתוכנית הבראה שאף אחד לא יודע להגיש מתי היא תגמר, עם כל ההשלכות של זה לגבי העובדות שלהן)
אם מישהו קרא עד פה, אשמח לתגובות