דיון נספח לאתגר - עולם מושלם

[יואל ארלנגר - קקטוס]

כאן תוכלו להתדיין ולהוסיף נופך ומלל אין סופי על כל נושא שקשור לאתגר
בהצלחה

 

[מנוחה כהן]

יש הגבלה על אורך הקטע?

 

[מוצג]

יש הגבלה על אורך הקטע?

מצטרפת לשאלה

 

[3333ציפי]

לכל סיפור יש את העולם בו הוא מתרחש
לעיתים אלה חיי היום יום של פלוני או אלמוני
לפעמים דווקא ממלכה רחוקה שכובשת אותך בקסמיה
יש סיפורים שמתרחשים בחלל הרחוק
ויש סיפורים שמתחוללים בעולם קדום.

אני רוצה שתכתבו סיפור, יפה ככל שתצליחו
שהוא מתרחש בעולם מסויים
עולם שמכיל מקומות, נופים, דמויות שהופכים אותו למרתק ושואב ככל שניתן.
אל תתקמצנו בתיאורי הסביבה, אך כמובן שלא להפוך את הסביבה לנושא של הסיפור.
הסיפור חייב להיות עם עלילה כלשהי, התחלה, גיבור, קונפליקט, נקודת שיא, והתרה.
בקיצור: תעיפו אותי לעולם שלכם.
הזוכה יקבל טיסה לקברי צדיקים, בהובלת סילביה המתקנת (הרשמה אצל שמוליק לישינסקי)
קדימה.
הנספח הנהדר נמצא כאן, ואת כל הדיונים וקריאות ההתפעלות שלכם, ניתן לרשום בתוכו.
האתגר יינעל במוצ"ש פרשת שופטים ב' אלול 22 לאוגוסט, ויש גם פרס משתלם לזוכה המאושר (חוץ מהטיסה) סט צילומים זוגי\ אישי \ משפחתי קצר עד שעה במרחבי בית חלקיה.

בקצב הפרסים פה נרצה ש @יואל ארלנגר - קקטוס יזכה בכל האתגרים הבאים

 

[מ. י. פרצמן]

איזה פרס שווה!
והאתגר ממש מעניין, תודה.
רק שאלה: אם הרקע לא אמור להיות נושא הסיפור, מה מייחד את האתגר משאר סיפורים רגילים? רק הוספת לוקיישן ותיאורים, אבל הסיפור עצמו רגיל?
ועוד משהו, חייב להיות סיפור עם התחלה, אמצע וסוף? או גם סצנה מתקבלת?
(יש לי משהו מוכן שעונה להגדרות, אבל אין בו עלילה. יש בו סצנה.)

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

איזה פרס שווה!
והאתגר ממש מעניין, תודה.
רק שאלה: אם הרקע לא אמור להיות נושא הסיפור, מה מייחד את האתגר משאר סיפורים רגילים? רק הוספת לוקיישן ותיאורים, אבל הסיפור עצמו רגיל?
ועוד משהו, חייב להיות סיפור עם התחלה, אמצע וסוף? או גם סצנה מתקבלת?
(יש לי משהו מוכן שעונה להגדרות, אבל אין בו עלילה. יש בו סצנה.)

מעדיף תמיד משהו חדש שנכתב במיוחד
וההגבלה הזאת נוצרה במטרה שלא יעלו כאן תיאורים ארוכים ומשמימים של מחוזות דמיוניים, אלא עלילות קצרות ומעניינות בפני עצמן, שמתרחשות בעולם משלהן.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

יש הגבלה על אורך הקטע?

לא, אבל נא לא להגזים, יש לי חיים חוץ מלהיות מנהל אתגרים..

 

[מוצג]

לא, אבל נא לא להגזים, יש לי חיים חוץ מלהיות מנהל אתגרים..

יש מצב להצבת גבול?

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

יש מצב להצבת גבול?

2000 מילים זה בסדר? לי אין בעיה עם זה.

 

[מוצג]

2000 מילים זה בסדר? לי אין בעיה עם זה.

מעולה...
תודה

 

[הפצחן]

פרס משתלם לזוכה המאושר (חוץ מהטיסה) סט צילומים זוגי\ אישי \ משפחתי קצר עד שעה במרחבי בית חלקיה.
על מי אתה עובד?

 

[דיונון]

דער שנארער

הוא לוקח נשימה ארוכה, ונכנס פנימה. עיניו בולשות מיד ימין ושמאל. הוא כאן או לא כאן. מוישה לא נראה באופק, ולכן הוא ניגש מיד לספסל הקרוב.
"שולם, אני מגיע בשליחות חשובה מאוד למען מטרה חשובה מאוד של החזוקס תיירה..." המילים שכה עמל לשננם ברכב נשמעות לו כעת נדושות כשהן יוצאות מפיו. ולמה פעמיים חשובה מאוד.

האברך שמולו, לא נראה שהקשיב בכלל. הוא רק מצביע על מודעה בקיר ממול, ומסתובב לחברותא.

מבקשים מכל גבאי הצדקה לא להסתובב בין הלומדים בשעות הסדרים. הדבר מפריע מאוד!

הוא ממלמל "כן, כן, ברור", מסמיק ופוסע החוצה. ובדיוק אז נכנס מוישה.
או, שלום עליכם! מה נשמע? במה זכינו?
אתה נראה אדום, בוא קח מים מהקולר. אז מהה? הכל פסיידר?
הוא מבולבל לגמרי. הוא דמיין את הסיטואציה הזו כל הלילה, אבל כל זה לא עזר לו עכשיו. כאן הוא היה צריך לעמוד ולומר כאילו באגביות, "כן, אני עוזר לראש כולל מידי פעם להחזיק את הכולל, אתה יודע, הכרת הטוב".
ומוישה היה אמור להתבונן בו בעיניים מעריכות ולומר "כל הכבוד".
אבל במקום זה הוא רק שתה במסכנות את המים מהקולר, וניגב את המצח. מה יש לו להגיד למוישה הזה, שאשתו מתכנתת ואביו יושב טוב.
"טוב, אז בהצלוחה", סיכם מוישה את החד שיח עם גיסו, ונכנס פנימה.

הוא קרס לתוך הרכב.
איך היה? הציץ אליו שלייזי (שלזינגר) מהמראה הקידמית. בלוטוס באוזנו וסיגריה בפיו.
"לא מרשים באמצע הסדר".
"לא. מרשים. באמצע. הסדר." המהם אחריו שלייזי. אז וייטר. מה יש לנו.
הוא הוציא את הדף מקומט. בית חיים וברכה. מכיר?
שלייזי רק חייך באדנות. אל תדאג.
יש לו כמה דקות נסיעה, בינתיים יארגן את הכסף. הוא מוציא חופן מכיס החליפה. מלא שקלים, קצת שנקלים, ועוד כמה עשיריות. לא צריך כזה הרבה שקלים. סתם כבד. וחוץ מזה הוא שם לב שלפעמים חסר לו שקל עודף ואז האברך אומר, עזוב, תשאיר אצלך. הוא נהיה מקצוען לאט לאט. אולי יוציא ספר טיפים לשנורר המצוי. מהכיס השני שלף את חבילת השטרות. כמובן, חלק מזה הביא מהבית כדי להראות שנותנים לו. כעת סידר אותם לפי ערך, מהגבוה לנמוך.
הגענו, כך שלייזי. אבל תשתדל להזדרז למה האזור שורץ פקחים ואין חניה.
הוא יצא מהרכב בתנופה, נזכר ששכח את הקלסר, וחזר שוב. בוא נראה מה כתוב: בית חיים וברכה. למטה כולל ספרדי 40 אברכים. במרכזי כולל ליטאי 90 אברכים. יפה.
עולה קומה ונכנס לכולל הספרדי. אוף. שיעור. הוא מנסה לסמן לאחד האברכים: מתי נגמר? האברך מסמן לו "אחת". מאוחר מידי. כפרה.
הלאה הלאה, הזמן יקר. שלייזי לוקח לפי שעה.
המרכזי. בית מדרש גדול ומרווח. צדיקים יושבים, גמרותיהם לפניהם, מזגן על ראשם, חברותא לצידם, ונהנים מזיו השכינה. רק הוא צריך להתרוצץ. הוא לא מאמין שהוא רק ביום השני. זה כל כך מתיש. הראש כולל הזהיר אותו.
הוא נכנס לרגע למטבחון לעשות קפה. שלייזי יסתדר. אם הוא היה חברה'מן כמו שלייזי, בטח היה עושה יותר כסף מלהיות סתם דרייוור. אבל הוא לא. וגם אשתו לא. גל של זעם ורחמים כאחד חלף בו. למה אשתו כזאת בטלנית. עבדה במעון, זרקו אותה. לא ממש זרקו, הסבירו לה שצריך אשה עם גישה לתינוקות.
ניסתה להיות טלפנית, היתה חוזרת בוכה כל יום. לא הולך. היא לא בשביל זה. אין לה מקצוע ביד. כאילו, יש. גננת. שכוייח.
הוא היה רק עומד חסר אונים. למה. למה זה ככה. זה לא הוגן. והדירה שהם בקושי גירדו בקרית אתא. יש משכנתא ואין שוכר. אבל המתווך אמר שזה מקום מבוקש. מי מאמין למתווכים? צחק עליו מוישה.
אז הראש כולל הציע לו לאסוף כסף לכולל. 33%. הוא התלבט, אבל לא היה לו משהו אחר.
הוא חשב שיסתכלו עליו בהערכה. הוא הרי לא "שנורר" הוא "מחזיק תורה". אבל זה לא משנה לאנשים.
לאות פתאומית תקפה אותו. הוא התיישב על כסא. דמעות מילאו את עיניו.

הטלפון צלצל. שלייזי.
"שמע, פקח נתן לי דו"ח עכשיו. מילא הקנס, אתה תשלם. אבל הנקודות".
אז הלך לו היומית. אוי, השם.

סיפור יפה.
א. הייתי מצפה מהאברך המגרש, שלפני שהוא מוציא בעדינות מבזה את השנורר החוצה שיתן לו מטבע כדי לפייס אותו ורק אז יראה לו את השלט ויסביר בהתנצלות שזה מפריע ללמוד.
ב. דו"ח כשהנהג ברכב? ויש ליישב.
ג. נקודות על חניה??? - יש לכבודו רשיון?

 

[וי שלוק]

יצא לי 1575 מילה. עדיין בתוך התחום האפשרי.
ווואוו
מקווה שזה מספיק מעניין שיוכלו לקרוא זאת.

 

[יאן]

לא להתרגש רבותי, ציפור קטנה לחשה לי מאחורי הפרגוד שמדובר בטיסה משדה התעופה ביסודות למנחת הצבאי בג'רמק, מירון- צפת, והביתה.

 

[יאן]

סיפור יפה.
א. הייתי מצפה מהאברך המגרש, שלפני שהוא מוציא בעדינות מבזה את השנורר החוצה שיתן לו מטבע כדי לפייס אותו ורק אז יראה לו את השלט ויסביר בהתנצלות שזה מפריע ללמוד.
ב. דו"ח כשהנהג ברכב? ויש ליישב.
ג. נקודות על חניה??? - יש לכבודו רשיון?

א. אתה רואה איזה אברך נאחס שהוא? אל ירבו כמותו בישראל.
ב. צ"ל ששלייזי קפץ לקנות סיגריות או פחית.
ג. פה תפסת אותי. ככה זה כשכותבים בשתים בלילה.

 

[אפילו]

@וי שלוק .
מעניין, מעניין.
קראתי מילה במילה.... אהבתי.
איזה תאור חי' וברור, אוח.... ברור, הלוואי שבחיים יהיה גם כן כ"כ ברור.

"אויי, וואוווו" נפלט מפיו בצרחה כשקלט

יש כאן ב' מיותר? או שלא הבנתי את פשרה?
המשפט האחרון טיפונת לא ברור לי במילים האחרונות, אולי "במקום זה" אפשר להוריד?
תודה על הסיפור היפה.
עם תוכן כ"כ עמוק, ומציל.

 

[וי שלוק]

קראתי מילה במילה....

איזה גבורה.
לא יודע אם אני הייתי עומד בזה.

 

[עטרה ד]

@וי שלוק
איזו אגדה!
הזכיר לי קצת את 'מעשה מאבידת בת המלך'... קשור באמת?

 

[וי שלוק]

@וי שלוק
איזו אגדה!
הזכיר לי קצת את 'מעשה מאבידת בת המלך'... קשור באמת?

זה אכן התערבב לי בראש במהלך החילוץ.

 

[7שבע7]

הרעיון, למעשה, הוא לכתוב סיפור פנטסיה?