התייעצות מה הייתן עושות במקומי? נראה שלילדה לא טוב במעון!!

  • הוסף לסימניות
  • #21
צריך לפנות לאמא של הילד ולדבר איתה בתקיפות שאני לא מוכנה שהבן שלך יגע בת שלי !
אין כזה דבר !
ואם זה לא יטופל, אני אפנה לאן שצריך לפנות !!
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
צריך לפנות לאמא של הילד ולדבר איתה בתקיפות שאני לא מוכנה שהבן שלך יגע בת שלי !
אין כזה דבר !
ואם זה לא יטופל, אני אפנה לאן שצריך לפנות !!
מדובר בילדים בני שנה.
איך האמא תטפל בזה? זאת העבודה של הגננת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אני חושבת שאם זה רלוונטי מבחינת האמא-כלומר הבוקר פנוי ולא עובדת-
ללכת ביחד עם הילדה, לשרוץ קצת בגן ולחקור היטיב ממה הילדה שם מתרחקת וחוששת,
ואם היא עדיין בהיסטריה-לחזור איתה הביתה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לב של אמא!!
אני באותו סיפור...
הוצאתי את הילדה שלי מהמעון
והעברתי לגן פרטי
כולם חשבו שאני לא מאה.
אבל הרגשתי שלא טוב לה שם!!!
כל בוקר מאז תחילת השבוע שרק אז העברתי אותה
היא קמה ואומרת לי "גן חדש".......ורצה להביא לי ת'תיק.
תפתחי עיניים
והמון תפילות שה' יתן לך הבנה לדעת מה הכי טוב לבת שלך!!
אני כל כך מבינה אותך זה קשה!
לא ישנתי מזה בלילה מרוב דאגות.
הרבה ס"ד
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אני חושבת שאם זה רלוונטי מבחינת האמא-כלומר הבוקר פנוי ולא עובדת-
ללכת ביחד עם הילדה, לשרוץ קצת בגן ולחקור היטיב ממה הילדה שם מתרחקת וחוששת,
ואם היא עדיין בהיסטריה-לחזור איתה הביתה!!
במצב כזה הילדה תידבק לאמא אולי להביא את הילדה כרגיל ולתצפת מהחוץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
מדובר בילדים בני שנה.
איך האמא תטפל בזה? זאת העבודה של הגננת.
גם ילדים בני שנה אפשר להסביר להם מספר רב של פעמים עד שיבינו
הילדים שלך נוגעים בחשמל/אגרטל או משהו שאת לא מרשה ?? לא ?!
למה ?! כי הם למדו את התגובות שלך ולפי זה הם עושים או נמנעים ממעשים
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
קודם כל תודה לכולכם.
אז ככה, הילדה שלי ב"ה ילדה שמלאה בשמחת חיים, ילדה פעילה, אוהבת חברה. הגננת גם אמרה לי היום שאחרי שהיא נרגעת בבוקר... היא ממש פורחת בגן ומשחקת עם כולם.
אז לגבי להעביר אותה לקבוצה קטנה מבחינת גיל - מה זה יתן לי? היא לא תהיה עם ילדים ברמה שלה...
מה שכן בערב, כשהילדה היתה במיטה היא באמת אמרה לי שהיא רוצה ללכת לגננת של שנה שעברה... היא לא רוצה ללכת לגן של הגדולים...
שנה שעברה שניגשתי למנהלת היא אמרה לי ' מה אני יכולה לעשות, אני לא יכולה להוציא ילדה ממעון...'
אני מאוד מתלבטת אם להשאיר אותה מחר... אבל אני מנסה לחשוב מה זה יתן לי ולה? אז עוד יומיים היא תבכה... אז עוד שבוע... המבאס שאני מחר אמורה לחזור מחל"ד, כך שאין לי כ"כ אפשרות לי ספיציפית להישאר איתה:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אמאלהההה!!! את ממש מפחידה אותי:eek::eek::eek:
לא התכוונתי להפחיד,
רק לחדד את החשיבות של תשומת לב ואינטואיציה אימהית
לא כתבתי מספיק חד- אני כל הזמן הרגשתי שמשהו לא בסדר,
כולם אמרו לי- ברוכה הבאה למועדון... ככה זה... זה נורמלי...
שלחתי אותה בבוקר בדמעות ... אבל הטיפול בבעיה נסחב מעט, בעקבות ההרגעות מהסביבה.
כשקרה משהו כ"כ דרמטי,
כמובן חתכנו והעברנו למטפלת פרטית.

כן התקשרתי הערב לגננת והיא אמרה שהיא תטפל בזה בכל חומרה.
אם להרגשתך המצב לא כ"כ גרוע, אולי תתני עוד צ'אנס לאור ההבטחות הנ"ל...
או תבקשי העברת קבוצה
(ואם את מחליטה לשלוח- אז כמובן תתחילי בהדרגה..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
בשום אופן לא לשלוח אותה לגן שיש ילדה שמרביצה לה (בטח ובטח שזה על בסיס קבוע לפי מה שאת אומרת עוד משנה שעברה)....היא קטנה וחסרת אונים
תחשבי על להעביר אותה גן או לדאוג שהנושא יטופל

מה שהגננת אמרה לי היום - זה שאני אתן צ'אנס... ואם היא תראה שהיא בעצמה לא תצליח לטפל בילדה - היא פשוט תבוא ותגיד לי אין מה לעשות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
צריך לפנות לאמא של הילד ולדבר איתה בתקיפות שאני לא מוכנה שהבן שלך יגע בת שלי !
אין כזה דבר !
ואם זה לא יטופל, אני אפנה לאן שצריך לפנות !!
בדיוק
ולהגיד לאמא של הילדה שמרביצה לבת שלך שתקח בחשבון שהילדה שלה מרביצה לבת שלך והבת שלך חסרת אונים אז שתדאג לחנך ולהזהיר אותה אלא אם כן היא רוצה שאת תעשי את זה במקומה
ושאת לא מוכנה לחכות עם זה יום אחד!!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
וואו.
את מחזירה אותי אחורה,
הבת שלי גם היתה במעון, וחזרה כמה פעמים עם נשיכות רציניות
בהתחלה כולם אמרו לי זה נורמלי- ככה זה ,
וזה יכול לקרות גם אצל מטפלת ...
אבל , התברר לי שזה היה ספציפית ילד אחד שהתנכל אליה בסדרתיות.
והגננות אמרו שאין להם מה לעשות, פניתי למפקחת- והיא לא אישרה מעבר קבוצה...
הסתפקנו מה לעשות. בוקר אחד , כמה דקות אחרי ששלחתי אותה למעון
מתקשרים אלי- הילדה התעלפה!!
אין לתאר את הפחד . רצתי למעון. התברר שהילד רק התקרב אליה!!!
עוד לא נגע!! והיא התעלפה!!!!
הסתבר שהיא פשוט פיתחה חרדה קשה!!!!!
אז אם את שואלת אותי- ללללאאאאאאא לאאאאאאאאאאא לאאאאאא לשלוח!!!
מזעזע!
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
היא בסה"כ חזרה בימים האחרונים לגן אז זה טבעי שהיא עדיין בוכה.
מה שבעייתי הוא שיש בקבוצה ילדה שמכה ולא מטופלת.
אני הייתי שולחת אותה מחר עם איזה שוקולד (שוחד) לגננת כדי שתסתכל על הילדה שלי ב70 עיניים, ובצהריים כשלוקחת שואלת ומתחקרת איך בדיוק היה היום.
מצד שני אם זו אותה גננת משנה שעברה הייתי מוציאה אותה מיד או מבקשת להחליף קבוצה.

בלי קשר כבר בתחילת שנה שלחתי לגננת 'שוחד' שהיה לה ממש נעים לקבל... קצת מרגיש לי 'הצגתי' לשלוח מחר שוקולד... הרי שתינו יודעות שכרגע אני ממש לא מרוצה בלשון המעטה (למרות שהדגשתי לה מס' פעמים בשיחה שאין לי משהו אישי נגדה... אני פשוט חושבת רק על טובת הילדה שלי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
תגובתי הבאה היא מנסיון אישי עם הבת שלי באותו גיל השנה הזאת.
התחילה את השנה וכמו שאת מתארת, קמה בבוקר ובוכה שלא רוצה ללכת לגן, כל הדרך מבקשת שלא אקח אותה לגן, עד כדי שפשוט ברחה לגינה באמצע הדרך.
מדובר על ילדה בלע''ר מפותחת, מדברת, מביעה וכו' ניסיתי לדבר לבדוק להסביר ושום דבר לא הועיל.
מה שכן היתה חוזרת שמחה, מספרת שבכתה הרבה עד שהפסיקה ובאותה נשימה מספרת מה היה לה כיף בגן.
הייתי בדילמה מטורפת, לא רוצה להזיק ומצד שני סוג ילדה שחייבת מסגרת אבל לא עמדתי בפרידה ממנה בבוקר זה היה נראה שואה, ומנגד- חוזרת מרוצה...
בקיצור, הייתי מבולבלת ממשששש
וההמשך הוא רק למאמינות בשיטת.....
החלטתי לפנות לטיפול טלפוני בשלושת המימדים, טיפול אחד קצר, היא אמרה לי שלילדה טוב בגן אך היא לא רוצה לעזוב אותי (ותלתה את זה בסיבה הגיונית, שהיתה. אם מענין אתכן.... קורונה שהשביתה אותי לזמן די ארוך פלוס לידה וילדה עם אופי, דואגת לאמא) בקיצור, היא עשתה את הטיפול המתאים, ואני צירפתי הרבה תפילות לס''ד והשינוי היה 180 מעלות אחרי... יומיים. זה היה הזוי!!!!
ההכנה לגן התחילה מהלילה... מחר את הולכת לגן, כיף לך בגן, את עושה עבודות ומשחקת וכו' וכו' ואמא מחכה לך בבית ואח''כ באה לקחת אותך כנ''ל בבוקר המון דברנו ועיבדנו.
וב''ה.
אוסיף ואומר. שעכשיו כשהיה סגר ממש פחדתי מה יהיה אח''כ... לאורך התקופה מדי פעם הזכרתי לה את הגן ואמרתי לה שהוא סגור וכשיפתח אנחנו נלך ויהיה לך כיף.
וכשנפתח התפללתי שילך בקלות לה ולי ולהפתעתי כשהלכנו ביום שני והגענו לרחוב של הגן היא פתחה בריצה מרוגשת שגרמה לי להוזיל 2 דמעות של התרגשות והודיה.
כן, גם על ה'זוטות' צריך הרבה תפילות של אמא
מאחלת לך שתמצאי את הסיבה ובעיקר את הפתרון הנכון והמתאים לביתך ושיהיה רגוע ושמח לשתיכן.
הרבה סיעתא דשמיא
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
קשה לכתוב את זה.
אני ממש מקווה שזה רק הילדה שמרביצה
ואין פה איזה חיפוי על גננות אלימות ל"ע
כבר היו מקרים של ילדים שחזרו פצועים והגננת סיפרה על חברים כשהאמת המצערת נחשפה בסוף.

אני מקווה מאוד ומתפללת שזה לא הסיפור כאן!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אני חושבת שאת צריכה בעדינות לשתף את המנהלת של המעון
הן נמצאות המון בשטח בפרט בתחילת שנה
פשוט תספרי שהילדה חוזרת לכם עם מכות ומה אפשר לעשות
תתיעצי איתה הרבה,לא רק פעם אחת וללכת, אלא שהיא תזכור אותך ואת הבת שלך טוב טוב ותבוא לבדוק מה קורה
אולי דרך זה גננת קצת יותר תילחץ ותעזור
כמובן אני גם חושבת שתתקשרי באמצע היום ותשאלי מה המצב, ותתקשרי גם למזכירות ולהנהלה,פשוט תחפרי קצת עד שכולם יזכרו שאת דואגת
לבוא לבקר באמצע לדעתי יצער את הילדה אם היא תראה אותך היא תזכר בבית....
לי היו ספורי זוועות אמיתיים דוקא במטפלות של משפחתונים ולכן העברתי כבר כמה שנים למעון והייתי מאושרת!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
תגובתי הבאה היא מנסיון אישי עם הבת שלי באותו גיל השנה הזאת.
התחילה את השנה וכמו שאת מתארת, קמה בבוקר ובוכה שלא רוצה ללכת לגן, כל הדרך מבקשת שלא אקח אותה לגן, עד כדי שפשוט ברחה לגינה באמצע הדרך.
מדובר על ילדה בלע''ר מפותחת, מדברת, מביעה וכו' ניסיתי לדבר לבדוק להסביר ושום דבר לא הועיל.
מה שכן היתה חוזרת שמחה, מספרת שבכתה הרבה עד שהפסיקה ובאותה נשימה מספרת מה היה לה כיף בגן.
הייתי בדילמה מטורפת, לא רוצה להזיק ומצד שני סוג ילדה שחייבת מסגרת אבל לא עמדתי בפרידה ממנה בבוקר זה היה נראה שואה, ומנגד- חוזרת מרוצה...
בקיצור, הייתי מבולבלת ממשששש
וההמשך הוא רק למאמינות בשיטת.....
החלטתי לפנות לטיפול טלפוני בשלושת המימדים, טיפול אחד קצר, היא אמרה לי שלילדה טוב בגן אך היא לא רוצה לעזוב אותי (ותלתה את זה בסיבה הגיונית, שהיתה. אם מענין אתכן.... קורונה שהשביתה אותי לזמן די ארוך פלוס לידה וילדה עם אופי, דואגת לאמא) בקיצור, היא עשתה את הטיפול המתאים, ואני צירפתי הרבה תפילות לס''ד והשינוי היה 180 מעלות אחרי... יומיים. זה היה הזוי!!!!
ההכנה לגן התחילה מהלילה... מחר את הולכת לגן, כיף לך בגן, את עושה עבודות ומשחקת וכו' וכו' ואמא מחכה לך בבית ואח''כ באה לקחת אותך כנ''ל בבוקר המון דברנו ועיבדנו.
וב''ה.
אוסיף ואומר. שעכשיו כשהיה סגר ממש פחדתי מה יהיה אח''כ... לאורך התקופה מדי פעם הזכרתי לה את הגן ואמרתי לה שהוא סגור וכשיפתח אנחנו נלך ויהיה לך כיף.
וכשנפתח התפללתי שילך בקלות לה ולי ולהפתעתי כשהלכנו ביום שני והגענו לרחוב של הגן היא פתחה בריצה מרוגשת שגרמה לי להוזיל 2 דמעות של התרגשות והודיה.
כן, גם על ה'זוטות'

מדובר במקרה שהיא חוותה אלימות בגן?
ממה שכתבת נראה שלא..
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
היא אמרה לי שלילדה טוב בגן אך היא לא רוצה לעזוב אותי
ילדה לא אמורה לבכות סתם בלי סיבה....אז את מבינה שמשהו קורה בגן
לפי הנכתב הסיבה היתה רגשית ולא אלימות כלפי הילדה
השאלה אם הפתרון של שלושת הממדים יתאים גם במקרים שיש אלימות?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה