מידע שימושי עיתוני חג הפסח תשפ"א - דעתכם.

מצב
הנושא נעול.
אכן. בתוך המשפחה ועיתון ילדים מצויינים. תמיד וגם בחגים
בהחלט מגיעות מילים טובות לעורכות.
תודה על התזכורת
התעלמת מהכתבות הממומנות ומהמוסף ה'מיוחד' של הכתבות השיוקיות (שאפילו מינו לו עורך)

לגבי הכותבים. אין ספק שהם עושים את המקסימום (הסיפור מעולה, תודה) אבל גם אם כתבה היא טובה כאינבדואל, לפעמים בתוך המכלול זה צפוי ונדוש.
דבר אחרון
טבעי שבתוך ארגון כולם יחמיאו לכולם ויהללו את פרי ידיהם של החברים בשם הקולגליות והידידות.
אני מציע להקים איזו קבוצת ביקורת (אשמח להיות חלק... )שתוכל לתת זוית נוספת על התכנים של העיתון מעבר למכתבים המחמיאים במדור מכתבי קוראים.
לדעתי זה יוכל לעזור לעיתון להיות קשוב ולא לדרוך במקום
 
לגבי הכותבים. אין ספק שהם עושים את המקסימום (הסיפור מעולה, תודה) אבל גם אם כתבה היא טובה כאינבדואל, לפעמים בתוך המכלול זה צפוי ונדוש.
נכון מאד.
לזה בדיוק התכוונתי כשכתבתי על הכתבות ב"בתוך". מקסימות ונהדרות, אבל צפויות כל כך.
כמובן, למעט מה שפירטתי קודם.
 
התעלמת מהכתבות הממומנות ומהמוסף ה'מיוחד' של הכתבות השיוקיות (שאפילו מינו לו עורך)
לא התעלמתי. כתבתי את האמת: לא מכירה בכלל. זאת טריטוריה שאני לא מבקרת בה. ולמען האמת, טרם הספקתי לדפדף במגזין ובמוסף. אחרי חודשים של עבודה על עיתוני החג, העדפתי לשחק קטאן :).
אני מציע להקים איזו קבוצת ביקורת (אשמח להיות חלק... )שתוכל לתת זוית נוספת על התכנים של העיתון מעבר למכתבים המחמיאים במדור מכתבי קוראים.
לדעתי זה יוכל לעזור לעיתון להיות קשוב ולא לדרוך במקום
זה רעיון מעולה. בבקשה, כתבו על כך למערכת. מהיכרות שלי איתה, היא באמת קשובה להצעות ולכל חוות דעת, מכל סוג, לא רק מהסוג המחמיא.
(אגב, בכל מוצאי חג 'משפחה' מפיץ שאלון בין המנויים והמגיבים, ובו מתבקשת חוות דעתם הכנה של הקוראים על העיתון, על כל חלק וחלק בו. היו שנים שהתקיימה הגרלה בין המגיבים על תווי שי. אולי תתקיים גם השנה. כך שבטח כדאי להגיב ולמשב).
 
אני מציע להקים איזו קבוצת ביקורת (אשמח להיות חלק... )שתוכל לתת זוית נוספת על התכנים של העיתון מעבר למכתבים המחמיאים במדור מכתבי קוראים.
היה בעבר כזה דבר. אפשר באמת להציע להם לחזור לזה.
(ואגב, במכתבי הקוראים בפרוש מושמעת ביקורת...)
 
בכל מוצאי חג מתלבטת אם להגיב באשכולות המבקרים את עיתוני החג או לשתוק.
אני לא קול אובייקטיבי. ואולי לא הוגן שאשמיע את קולי.
בכל זאת משמיעה אותו. משתי סיבות.
הקול הראשון הוא קול שמבקש אמת. אחת הטענות שמהדהדת באשכול הזה שוב ושוב מתעקשת להגיד שכמויות התוכן בעיתוני החג יורדות באשמת הפרסומות. לא יודעת מה המצב בעיתונים אחרים. כן יכולה לדבר על העיתון שבו אני עובדת - 'משפחה'. וספציפית, על עיתון 'בתוך' ועל עיתון 'ילדים', וכן על מוסף הסיפורים.
עובדתית, הטענה הזאת לא נכונה.
נתחיל במוסף הסיפורים. קיים רק בחגים. ככל הזכור לי, שום סיפור בו לא היה שיווקי.
עוברת לעיתון 'ילדים'. בכל שבוע רגיל, עיתון ילדים מכיל 32 עמודים. עיתון החג הכיל 24 עמודי 'ילדים', עוד 24 עמודי 'נעורים'. הספקתי רק לרפרף על העיתון, טרם קראתי. אבל מזווית המבט שלי, נראה כמו עיתון בלי פרסומות.
עוברת ל'בתוך'. בכל שבוע רגיל יש בין שלוש לארבע כתבות. בעיתון החג היו שבע כתבות. חלק מהן היו פי שניים באורכן ובעומקן מכתבה רגילה. גילוי נאות: אחת מהן שלי. אם אני לא טועה, הופיעו כל המדורים. אם במשך השנה יש רוטציה בין מדורים, וחלק מהם מופיעים פעם בשבועיים, בעיתון החג הופיעו כולם, זה לצד זה.
עד כאן לגבי העובדות היבשות. לא מעורבת בכלל במגזין ובמוספים האחרים, אז לא מביעה עליהם דעתי.
עכשיו תראו, לא מנסה לשכנע לגבי התוכן. זכותם של קוראים לחשוב מה שהם רוצים לחשוב על התוכן שהם קראו. זכותם לאהוב, לשנוא, לשמוח, להתעצב בגלל המילים הכתובות שצברו בחג. כן מבקשת, אם תרשו לי, לשים פה את העובדות היבשות. כשאתם מתרגזים על תוכן שיווקי שמגיע במסווה של סיפור תוכן, אני אתכם לגמרי. כשאתם מתלוננים על משקל העיתון, אין לי אלא להציע שתגלגלו אותו ותהרגו איתו יתושים. טריק שתמיד עובד. כשאתם טוענים שהפרסומות באות על חשבון התוכן, אני מוכרחה לדייק ולהסביר איך עיתוני החג עובדים - יש יותר פרסומות, כי יש יותר תוכן. זאת המשוואה. ולא: יותר פרסומות = פחות תוכן. כך לפחות לגבי 'בתוך'.
עוד המלצה שמגיעה גם היא מהמקום הסובייקטיבי שלי ככותבת: נסו לא להיעלב. בבקשה. מבטיחה לכם, אף כותב לא יושב בערב פסח, על שואב אבק ומשולש פיצה, וחושב לעצמו: 'אז איך אני יכול לזלזל בקוראים שלי? אה, אני יודע. אכתוב להם את הסיפור הכי דפוק שאי פעם כתבתי'.
רובנו יושבים מול מחשב, על בטן ריקה, חודשים לפני שהשואב מתחיל לעבוד, וחושבים איך להפגיז. איך להביא את התוכן הכי טוב, הכי איכותי, הכי שווה בעיתון החג. גם אנחנו מודעים לציפיות ממנו.
וזה שלא תמיד הולך לנו? וזה שלא תמיד הקוראים חושבים שהצלחנו?
זה בסדר, זה לגיטימי. כבר דיברנו על זכות הקוראים להרגיש מה שהם מרגישים ולחשוב מה שהם חושבים. אבל בבקשה, אל תחשבו שעשינו לכם דווקא. שנתקפנו חשק לעצבן אתכם. ככה, בלי סיבה.
בקשר לסיבה השנייה שאני כותבת עכשיו -
טוב, זה דווקא הגיג אישי שלי כקוראת. אבל אותי דווקא ריגשו הפרסומות בעיתון 'בתוך'. דפדפתי ביניהן וחשבתי על האנשים הטובים מאחוריהן; יהודי או יהודייה שמנסים לעשות לביתם ולפרנס ולהחזיק משפחה. אחרי שנה של קורונה, אחרי סגרים שפגעו בבעלי עסקים שוב ושוב, היה מרגש, ואפילו משמח, לדפדף בין כל הפרסומות, לזהות עוד בית עסק ששרד את השנה האחרונה. והנה, הוא אפילו מפרסם ומעז לחלום על העתיד.
סתם הגיג שלא חובה להסכים איתו, כאמור לעיל :).
א. :eek: איזה אומץ, להכנס לתוך כזה אשכול ולהגיב מהצד השני. על זה שאפו (ואפילו שנים, בעצם).

ב. נראה לי שראשית כל צריך לדבר על מסד הנתונים. את ככותבת קבועה בעיתון, עושה את ההשוואה בין העיתון השבועי לגליון החג. יש לשער שבסה"כ גליון החג שווה יותר מגליון שבועי "רגיל", על זה אין ויכוח.

האשכול הזה משווה את גליונות החג לעצמם. (או לגיליונות של החגים שעברו, או לעיתונים המתחרים. או סתם להשוות למחיר ששילמנו, אם היה שווה את זה).
יש כאן רבים שבקבוע לא קוראים את העיתון. מבחינתם המוצר של החגים עומד לכשעצמו.
גם מערכת העיתון מודעת לכך כמובן. לכן גם המחיר גבוה הרבה יותר. לכן גם מריצים בדר"כ קמפיין של מודעות וכו' ספציפית לעיתון של החג.

לכן פותחים כאן אשכולות על עיתוני החגים. לא על העיתונים השבועיים.

ג. נראה לי שאף אחד לא העלה על דעתו חס ושלום שמישהו דפק אותו ב"דווקא". יהודים טובים יראי שמים יושבים במערכות העיתון, למה שיעשו דווקא. אבל בציניות מקובל לומר, "באמת חסר שהיית גם מתכוון".

ד. בתכל'ס, מפחיד להזכר שהביקורת הקטלנית הזו נקראת על ידי מי שעבדו כמה חודשים בשביל המוצר הזה (כוונתי בעיקר לעורכים). בררררר. דווקא הרגיע שכתבת שרובם לא קוראים...

ה. אבל דווקא הפידבק בנושא "גבולות היכולת של הקוראים לעכל כמות של פרסומות, ובעיקר כאלו סמויות ומעורבבות בתוך התוכן ללא יכולת הבחנה", הוא חשוב. ונראה לי שעורכי העיתונים ישמחו מאוד לקבל אותו, וללמוד על הגבולות הללו.
 
נערך לאחרונה ב:
זה רעיון מעולה. בבקשה, כתבו על כך למערכת. מהיכרות שלי איתה, היא באמת קשובה להצעות ולכל חוות דעת, מכל סוג, לא רק מהסוג המחמיא.
דבורי את באמת בטוחה שהם יפרסמו את זה?
לא חושבת כמוך
אבל במחשבה שניה-יש מצב שיתייחסו
זכור לי שפעם אחת עצבנה אותי איזה כתבה, וכתבתי להם תגובה מאוד חריפה
והם הגיבו לי על זה נורא יפה
אז נסו את זה גם אתם,אבל בצורה יפה
האשכול הזה מתבקש ונכון אבל הוא ירד לשפה בוטה מדי לטעמי
אז חברה באו נחזור לדבר בצורה קצת יותר מכובדות
אחרי הכל מדובר באחד העיתונים המובלים(לטעמי...) במגזרנו שמביא כל שבוע כתבות מענייניות
וזו בדיוק הסיבה שהנפילה בעיתון החג מעצבנת
אם לא הייתם יודעים שהם מסוגלים
לרמה טובה לא הייתם מתעצבנים, לא ככה?
 
דבורי את באמת בטוחה שהם יפרסמו את זה?
אני לא בטוחה שהם יפרסמו כל תגובה מבקרת. סביר להניח שלא.
אני כן בטוחה שכל תגובה מבקרת תיקרא בתשומת לב.
מניסיון, יודעת שאין תגובה שמגיעה למערכת ולא זוכה ליחס. כל ביקורת על חומר שאני חתומה עליו נשלחת אלי מהעורכת, ואני מתבקשת להתייחס אליה. לפעמים היא עושה לי את העבודה, מדבררת אותי. לפעמים אני מנסחת תגובה למגיבים שעוברת את עין המערכת. וזאת דרישה שפוגשת את כל הכותבים.
גם המנכ"ל רואה את כל המכתבים שמגיעים למערכת. שום מכתב לא נשלח לסל המחזור.
זה ממש חלק מהיומיום בעבודה. מגיעה תגובה מבקרת של קורא/ת? חובה להתייחס אליה.
 
@dvory אם את כבר כאן..שאלה על הסיפור בבתוך
הפריע לי הדאגנות יתר של פסי ורוזי למלי
זה שהם בוחרות להתקשר אליה כל שנה
זה היה מדי ריגשי וחונק בעיני אחרי הכל היא לא ילדה קטנה
ומי שצריך לדעת יודע על זה ודואג לה..
 
אחרי הכל הם אנשים כמונו, שאמורים לתקשר בגובה העיניים ומנסים למצוא חן בעיני הלקוחות שלהם.....
ככה שבמקום השמצות כנראה /באמת עדיף שמי שיש לו ביקורת קונקרטית (דוג' - כמות הפרסומות) יתכבד לשולחה למקום המתאים
להזכירכם - דיני שמירת הלשון תקפים גם על סופרים.....
 
יפה הרעיון הזה לשלוח למערכת, ויפה שהם מתייחסים. (ל'משפחה' תמיד הייתה מענטשיות כזו, אין מה לומר)

אבל דווקא כשהביקורת היא מהותית (ולא ספציפית או פרטיקולרית בהנחה שהמילה הזו קשורה לכאן, אל תתפסו אותי על המילה :) ), אנשים נהנים לחלוק את הביקורת עם חברים. משמח לשמוע שבמערכת יגיבו לביקורת במייל האישי, אבל בן אדם שרכש כמה קילו נייר בכמה עשרות שקלים ועוד כמה עשרות שקלים למשחק חדש לילדים בשביל שיתנו קצת מנוחה ואז נעל את דלת חדר השינה לכמה שעות התייחדות בצוותא עם העיתון וארגז שקדים ורוגלאך 'שרויה' ובסוף התאכזב מכל הסיפור - יחוש צורך לחלוק את האכזבה שלו עם חברים, ולצפות להזדהות מאחיו-לקריאה. מייל מכבד מהמערכת לא תמיד יעזור.

ונראה לי שדווקא סופרים וכותבים, שחולקים תמיד את רגשותיהם והגיגיהם עם הקהל הרחב, יבינו יותר מכולם את הצורך הזה...

מה שנכון, ולהערת @loving music, אין בדברים האמורים לעיל משום הוראת הלכה בענייני שמירת הלשון, כמובן
 
נערך לאחרונה ב:
יש יותר פרסומות, כי יש יותר תוכן. זאת המשוואה. ולא: יותר פרסומות = פחות תוכן. כך לפחות לגבי 'בתוך'.
מה שמביא לשאול למה המחיר מתיקר כל שנה (35 ש''ח השנה)?
וחלילה לנו לחשוב שעושים זאת מתוך רוע אבל כשיש תוכן שיווקי ברמה מוגזמת שמשמין את העיתון ללא שום רווח מצד הקוראים זה לא מצדיק את עלייית המחירים הזאת(לטעמי כמובן)
 
@dvory אם את כבר כאן..שאלה על הסיפור בבתוך
הפריע לי הדאגנות יתר של פסי ורוזי למלי
זה שהם בוחרות להתקשר אליה כל שנה
זה היה מדי ריגשי וחונק בעיני אחרי הכל היא לא ילדה קטנה
ומי שצריך לדעת יודע על זה ודואג לה..
מסכימה איתך :).
 
@dvory אם את כבר כאן..שאלה על הסיפור בבתוך
הפריע לי הדאגנות יתר של פסי ורוזי למלי
זה שהם בוחרות להתקשר אליה כל שנה
זה היה מדי ריגשי וחונק בעיני אחרי הכל היא לא ילדה קטנה
ומי שצריך לדעת יודע על זה ודואג לה..
כנראה לא כולם כאן חברים ב"אגודה":)
 
נערך לאחרונה ב:
הסיפור הוא פשוט מצד אחד ערמות של כסף על כתבות שיווקיות מצד שני כמה קוראים ששילמו סכום הגון יותר מכל שבוע וטרחו לסחוב ערמת פרסומות וכתבות יחצ? ברי ושמא ברי עדיף.
נכתב שבתוך המשפחה וילדים יש יותר כתבות אולי אבל בנושא קריאה לגברים לא מורגש כל השקעה יותר מכל שבוע כנל בקהילה.
בהחלט נראה שזה כמו המשל שנכתב כאן על הרעבת החמור בסוף זה יקרה אנשים יעברו לקנות רק ספרים חדשים לחג ויזנחו את ערמות הפרסומות שבתוכם טמונות הכתבות.
נ.ב. אני רגיל שאת עיתוני הפרסומות מניחים לי בתיבת דואר ואני שוקל אם לעלות הביתה או להשליך לפח אבל ללכת לשלם על זה כסף? ולסחוב? נראה לי שהספיק לי.
 
הביקורת המושמעת, אינה באה להוריד מההשקעה של הכותבים והכותבות,
אדם שקונה עיתון כמו משפחה, לחג, הוא לא מחפש להתעדכן בחדשות, אלא מחפש תוכן מענין ואיכותי, לזמנים בהם הוא פנוי מעיסוקים, (ומכשירים), כשאני קונה כזה עיתון אני מצפה לתמורה דומה למה שאקבל מהוצאה על ספר קריאה.
התוכן הזה אמור להיות לגברים במגזין/מוספים/מוסף סיפורים, לנשים גם בבתוך.
המחיר הוא גבוה מאוד, (ביחס למה שהורגלנו והמחיר בעליה מתמדת),
בסופו של דבר אני פותח את המגזין (אחרי 64 דפי פרסומות) ובאמת מרגיש שמזלזלים בי, כמות הפרסומות, הכתבות הממומנןת, ובסוף גם באיזה שהוא מקום התוכן, אולי זה טעם אישי אבל אני מוצא פחות כתבות שמענינות אותי,
היוצא מן הכלל הוא המוסף סיפורים, (בשבילו לא אקנה את העיתון, וככלל אני מעדיף את מוסף הסיפורים של יתד.)

לסיכום הטענה היא לא על הכותבים, אלא על המחיר ביחס לתמורה, ולהרגשה של הזלזול עם כמויות המסחור של הכתבות והפרסומות.
(החג לא קניתי שום עיתון, דפדפתי אצל ההורים )
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה