"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

אבל השיטה שלי היא כזו הרי ידוע שהמוח זוכר דברים מיוחדים שאינם שגרתיים, וכנ"ל גם בטעמים, (ראיתם פעם בע"ק שפיספס "אזלא גרש"? . וכן עוד טעמים "פזר" "זקף גדול" וכו' שהם טעמים בולטים ו"חריגים".)
אשר על כן אני משתדל להפוך פסוקים הקשים לזיכרון (תבניות טעמים) ל"מיוחדות" ע"י הרמת קול (לא בקריאה! בהכנה!) וכיו"ב.
מקווה שהצלחתי להסביר...
למעשה זו השיטה היחידה שעובדת (אצלי לכה"פ).
 
נדמה לי שהפשט בדברי הרב גידל שליט"א הוא
להכין גם בין גברא לגברא.
לעבור על העליה במהירות תוך שימת לב לקטעים ה"מועדים לפורענות".
הפטש הוא שאם תכין רק בין גברא לגברא אזי ימליצו לך לעשות הסבת מקצוע...

אני נוהג להכין כך:
1) קורא 3 פסוקים בעמוד המנוקד, (רק 3, פסוק 1 קטן עלי...פסו' כמו וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר אינו עולה למניין השלושה)
2) מעיין ע"י התבוננות בלבד ללא ביטוי שפתיים, על שלושת הפסוקים.
3/א) קורא את 3 הפסו' בעמוד השמאלי הבלתי מנוקד. לא ממשיך הלאה בשופו"א עד ששלושת הפסו' מוכנים!
3/ב) ממשיך ע"ז הדרך עוד 2 שלשיות פסוקים-ס"ה-9.
4/א) קורא את תשעת הפסוקים בעמוד השמאלי הבלתי מנוקד, אבל הפעם להשתדל לא לפזול לעמוד הימיני המנוקד, ניתן להסתיר את עמוד הימיני עם דף וכדומה.
4/ב) ממשיך ע"ז הדרך עוד 2 תשיעיות-ס"ה 27 פסוקים זה יוצא קצת יותר מעמוד בס"ת, (של דוידוביץ כמובן) וקורא את כל ה"27" יחד פעם א' במנוקד ופעם ב' בבלתי מנוקד.
4/ג) במידה והקריאה לא הייתה חלקה וזורמת-מזהה את נקודות התורפה(או ה"מועדים לפורענות" כהגדרתך), וחוזר שוב פעם נוספת.
4/ד) ממשיך ע"ז הדרך עד סוף הפרשה,
5/א) מעיין ע"י התבוננות בלבד ללא ביטוי שפתיים את כל הפרשה.
5/ב) קורא את כל הפרשה בעמוד השמאלי הבלתי מנוקד, בלי לפזול כלל וכלל, ואם משהו נתקע אז אני חוזר ומתחיל מתחילת הפרשה.
סוף! עכשיו אני מוכן ולא צריך לעיין כלל בין גברא לגברא, זה יכול להועיל רק בפרשות הקשות ביותר כגון וארא ופנחס.
להכין עד שני או שלישי לא מומלץ כי לפעמים זה ארוך מדי או קצר מדי.
 
נערך לאחרונה ב:
יש לשים לב לדברים הבאים:
1)ניקוד למשל תֹּאכְל֨וּ תֹּאכֵ֔לוּ עֹ֣לָתֶ֔ךָ עֹ֣לָתְךָ
2) דגוש ורפה
3)מלעיל ומלרע
4) מילים דבוקות למשל אֶת־שְׂעִ֤יר אֶתְעִ֤יר לאשכנזים בלבד, ספרדי לא יחבר TלS.
5)מילים מובלעות למשל וְיִצְהָרֶֽךָ וְיִצָּרֶֽךָ
6) לקרוא נכון אל"ף ה"א עיי"ן.
7) להבדיל בין תלישא קטנה לגדולה וכן בין קדמא לפשטא (לעיתים יש בכך משום שנוי משמעות)
 
יש לשים לב לדברים הבאים:
1)ניקוד למשל תֹּאכְל֨וּ תֹּאכֵ֔לוּ עֹ֣לָתֶ֔ךָ עֹ֣לָתְךָ
2) דגוש ורפה
3)מלעיל ומלרע
4) מילים דבוקות למשל אֶת־שְׂעִ֤יר אֶתְעִ֤יר לאשכנזים בלבד, ספרדי לא יחבר TלS.
5)מילים מובלעות למשל וְיִצְהָרֶֽךָ וְיִצָּרֶֽךָ
6) לקרוא נכון אל"ף ה"א עיי"ן.
7) להבדיל בין תלישא קטנה לגדולה וכן בין קדמא לפשטא (לעיתים יש בכך משום שנוי משמעות)
קיים "תאכלו" בשווא נח?? למיטב ידיעתי הוא או שווא נע או ציירה
 
זה באמת שוו"א נע, אלא שהגופן שלי לא נותן אופציה לרבע את הנקודות כמו "סימנים".
 
@המנגן והבעל קורא אני כשהייתי מכין (כיום כבר הכל מוכן...) אף פעם לא הייתי עושה משהו קבוע וגם לא שואל אנשים אחרים איך לעשות ובעצם זה מאותה הסיבה בגלל שהזיכרון שלך לא דומה לזיכרון של מישהו אחר וכן הפסוקים מאוד משתנים, לכן הדבר הכי חשוב זה לשים לב וללמוד תוך כדי מה מתאים לך ומה מתאים בעת הזו- הפסוקים האלו -בפרשה הזו. וזה נעשה בצורה כזו הרי יש זיכרון קצר וזיכרון ארוך, אגב כמעט תמיד אני קורא בעמודה שללא הטעמים עם להציץ... (כמובן כשאני בטוח שאני יודע את הניקוד), אחרי שאני מרגיש לדוגמא אחרי חמש פסוקים שאני כבר לא ממש זוכר את הפסוק הראשון אני חוזר שוב על הקטע, זה יוצא לפעמים חצי עמודה לפעמים שלש פסוקים תלוי מאוד במורכבות שלהם. וממשיך לקטע הבא כשאני כבר לא מציץ. אם תצליח לעשות את זה תחסוך לדעתי הרבה זמן.
עוד משהו אני קורא בד"כ מהר יחסית (הקריאה צריכה להיות הרבה יותר 'מוכנה'..) אך בהכנה אני קורא הרבה יותר מהר, אפי' בהרבה מקרים [בעיקר בקטעים הקלים] לא ממש קורא אלא 'עובר'. כשחוזרים יותר גם אם זה מאוד מהר זה נקלט גם אם צריכים לחזור יותר זה עדיין יהיה יותר מהר. איו הרבה ענין לחזור על כל הפרשה ברצף עדיף לחזור יותר על הקטעים הקשים.
בין גברא לגברא ברוב מוחלט של הפעמים לא עזר לי בכלל לחזור גם בגלל שכמעט אין זמן גם בגלל הלחץ, בזמן הזה בעיקר אני עובר בראש.
עוד משהו, מישהו שאל למה בהכנה יודעים תמיד יותר טוב, התשובה פשוטה כל הענין זה הריכוז, אם אתה קצת פחות מרוכז אתה צריך שהקריאה תהיה יותר מוכנה -שפחות תאמץ את הזיכרון. [שאני יודע שהולך להיות 'מפריעים' בקריאה אני באמת מכין יותר.. לפעמים אני גם עושה 'סימולציות', אני מכין במקום שקשה להתרכז בשביל לראות איפה אני פחות מוכן ששם אני יכין יותר טוב]. יש גם השפעה לצרות הכתיבה של הספר, כלומר בגלל שהס"ת זה פחות ברור המוח קולט פחות את ההמשך ולכן הזמן להוציא את הטעמים הנכונים מהזיכרון מתקצר.
 
עזרה דחופה...
לשון עתיד זה מלעייל או מלרע?
מלרע אבל יכול להיות הווה, כמו 'באה' במגילת אסתר- ...ובזה הנערה באה אל המלך...-במלרע לשון עתיד/הוה מתמשך.
וכן ...בערב היא באה.. . שהוא ודאי הוה מתמשך.
לעומת זאת יש ...להביא את ושתי המלכה לפנו ולא באה... שזה לשון עבר.
מקווה שעזרתי;)
 
נדמה לי שהפשט בדברי הרב גידל שליט"א הוא
להכין גם בין גברא לגברא.
לעבור על העליה במהירות תוך שימת לב לקטעים ה"מועדים לפורענות".
כנ"ל..
אני מסמן מראש בחוברת את הטעמים הבעייתים. ובין גל"ג מעיף עיניים רק בהם.
(כיון שעלי מוטל עול הקרואים והמי שברכים הזמן היחיד הוא ברכת העולה..)
 
אין הרבה ענין לחזור על כל הפרשה ברצף עדיף לחזור יותר על הקטעים הקשים.

"עצת אחיתופל"
רק כחוזרים על כל הפרשה ברצף, שמים לב לשינויים בין הפסו', למשל הפסוק השבוע (תזריע) בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בָעוֹר שמובא 4 פעמים.
1) וְהָיָ֨ה הַנֶּ֜גַע יְרַקְרַ֣ק ׀ א֣וֹ אֲדַמְדָּ֗ם בַּבֶּגֶד֩ א֨וֹ בָע֜וֹר אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אוֹ־בָעֵ֙רֶב֙ א֣וֹ בְכָל־כְּלִי־ע֔וֹר נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְהָרְאָ֖ה אֶת־הַכֹּהֵֽן׃
2) וְרָאָ֨ה אֶת־הַנֶּ֜גַע בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֙רֶב֙ א֣וֹ בָע֔וֹר לְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂ֥ה הָע֖וֹר לִמְלָאכָ֑ה צָרַ֧עַת מַמְאֶ֛רֶת הַנֶּ֖גַע טָמֵ֥א הֽוּא׃
3) וְאִם֮ יִרְאֶ֣ה הַכֹּהֵן֒ וְהִנֵּה֙ לֹא־פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔גַע בַּבֶּ֕גֶד א֥וֹ בַשְּׁתִ֖י א֣וֹ בָעֵ֑רֶב א֖וֹ בְּכָל־כְּלִי־עֽוֹר׃
4) וְאִם־תֵּרָאֶ֨ה ע֜וֹד בַּ֠בֶּגֶד אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֙רֶב֙ א֣וֹ בְכָל־כְּלִי־ע֔וֹר פֹּרַ֖חַת הִ֑וא בָּאֵ֣שׁ תִּשְׂרְפֶ֔נּוּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ הַנָּֽגַע׃
 
נערך לאחרונה ב:
.
 

קבצים מצורפים

  • גליון 143 - תורת הקורא פרשת מצורע תשע''ו.pdf
    KB 207.3 · צפיות: 42
  • גליון 142 - תורת הקורא פרשת תזריע תשע''ו.pdf
    KB 175 · צפיות: 52

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה