דרוש מידע פתרון חוקי לתנאי של 'כושר ההשתכרות'

[A052]

שאלה..
1. האם אני יכול לקבל גם דתות וגם להוציא תלוש ?
2. זאת אומרת גם ללמוד בכולל ולעבוד אחרי הצהריים?
3. ועל כמה שעות צריך את התלוש?

1. כן, על שעות עבודה מחוץ לשעות שמדווחות ע"י הכולל (אחרי גיל 23).
2. בדר"כ כולל זה בין 9-1, 4-7.
3. בשביל המעונות? כ90 שעות חודשיות. ניתן לחלקם גם לימי שישי ומוצש"ק.

 

[מירער]

2. בדר"כ כולל זה בין 9-1, 4-7.

זה שעות הכולל בפועל.
באופן רשמי, מצהירים על יותר (צריך 40 שעות בשבוע, כלו' עוד שעה כל יום)

 

[קוויק]

בלת"ק (חוץ מהעמוד הראשון...)

 

[פרידא]

שמעתי שראיינו אשת היי טק שבעלה אברך. היא טענה שאברכים לא יצאו מהלימוד רק אולי הנשים יורידו שעות וכו'.
אז אמרו לה- איך פעם שעברה שנתניהו עשה אותו דבר, אחוז הגברים העובדים עלה משמעותית אח"כ ואיך שביטלו את הגזירה אחוז העובדים ירד? לא היה לה מה לענות.
(וכי מה רציתם שתענה? שכולם עובדים בשחור? פתחו סתם עוסק פטור?)
ז"א שכל מה שעושים פה יכול לחזור כבומרנג- הנה ראיתם שזה עזר? תראו את אחוז הגברים החרדים שיצאו לעבוד!! זו השיטה והדרך לגרום להם לעשות זאת!!

 

[chasidut]

לגבי הפתרון של פתיחת עוסק פטור שהציעו לעיל, בדקתי כאן ולכאורה מהמשפט הבא משמע שכבר פספסנו את המועד:
" אישור על פתיחת עסק במס הכנסה/ מע"מ. יובהר, כי מועד פתיחת העסק יהיה לא יאוחר מיום 1.3.2021 (כולל) "

מישהו יכול לאשר אם אני צודק ?

 

[קריה נאמנה]

נשים בהדרכת ובהכוונת רבנים גדולי עולם נטלו על עצמם את עול הפרנסה כדי להחזיק את העולם.
נשים בהכוונת רבנים ובהדרכתם נפרדות מהתינוקות שלהם לשליש מהיממה כי להחזיק בית של תורה. למרות שזה קושי נוסף עבורן - מקסים ומרגש ביותר!!
(אם הן היו עושות את זה בשביל לפרנס את הילדים כי משכורת אחת של הבעל לא מספיקה ויש אלפי כאלו - זה לא היה מפריע לאף אחד. ככה דרך העולם)

המודל הזה לידיעתך מעולם לא היה כלכלי. הרבה יותר כלכלי זה שהבעל יעבוד. גם סתם ככה גידול ילדים אינו כלכלי.
הנשים הללו עושות עוד כמה דברים פחות "עליזים" - הן נמצאות עם הילדים לבד אחרי 8 שעות של עבודה בבית. משכיבות אותם לישון לבד. ומטפלות בכל שאר צורכי הבית. כשהבעל חוזר הביתה ב-11 בלילה.

ליברמן אינו מנסה לדאוג שהמודל של "בית של תורה" לא יהיה כלכלי - הוא מנסה להתאנות לחרדים באופן כללי.
הוא מחריג גם את בני הנוער שלנו מפעילויות נוער.
גם את הסמינרים לבנות שהם כבר ממש "כלכליים" לכל הדעות
את תלמודי התורה
פשוט שמה לוקח זמן עד שאת הטנה מרגישה את זה ולא תמיד את מבינה מה היד הנכונה. סקר שעשיתי בין נשים חרדיות שטענו ש"לא קרה מאומה במששלת לפיד-בנט" - הדהים אותם ששכר הלימוד בישיבות טיפס עקב הקיצוצים החדים שבוצעו בזמנם ועד היום לא הוחזרו במלואן - שהביאו את מנהלי המוסדות להחליט להסתמך על כיס ההורים במקום על המדינה.
אם היה לו איזה סעיף מוצלח להגליץ' לתוך גזירת המעונות גם את אלו שאין להם "בית של תורה" - הוא היה מבצע זאת - הרגע.
ואז פתאום כשאלו ינסו להתחכם וקבל ב"סיבוב" תקציב שהם קיבלו כל השנים ונחתך מהם בשנאה אכזרית - זה כבר לא יהיה "גולם שקם על יוצרו" מה??

גירושין מעושים אינם "תופסים" בשום צורה.
זוג שהולך ועושה הצגה מדהימה הכוללת גירושין בפועל ממש - אם 2 בני הזוג לא התכוונו להתגרש אפילו אם רשום להם בתעודת זהות שהם גרושים - הם לחלוטין לא. (אהה. וכשזוג שאפילו כן התכוון להתגרש איכשהו חוזר לחיות ללא נישואין ביחד לזמן מה - הוא מחויב מדאוריתא בגט חוזר)
היו דורות שהיה אסור ל-2 ילדים ממשפחה יהודית אחת להתחתן. השוד והשבר "מה הם לא עשו כדי להקים בית??" - חיו בלי נישואין רשמיים... ממש לא מצדיק . מה ילדים ומשפחה מצדיקים חיים בנישואין רק לפי ההלכה בלי הצהרה למדינה?!?!?

בנוגע ל"הדרכת והכוונת גדולי הדור"
אני חושבת שלא תיתכן הוראה גורפת בכזה עניין אישי. (וגם המציאות מוכיחה שיש המון "הוראה ליחידים" המעזים לשאול)
המודל הזה היה כלכלי כשהתחיל. מידיעה. הוא גם היה הגיוני יותר מבחינה משפחתית ונפשית. האברכיות הראשונות היו מורות או גננות. הן עבדו מספר שעות הגיוני, היו להן חופשות מרובות, קצבאות הילדים היו גדולות בהרבה, ועם הסתפקות סבירה (לא דקדוקי עניות) אפשר היה להסתדר עם משכורת אחת. אחרי שלשה ילדים הן גם יכלו לקבל הבטחת הכנסה, ולהישאר עם הילדים בבית, אבל לפעמים, עוד לפני זה, הבעל שלהן כבר קיבל משרה תורנית. למעשה המון מורות שנואמות בפאתוס על בית של תורה אינן מפרנסות יחידות, ומעולם לא שלחו ילד למעון או עבדו 9 שעות ביום.
אבל זה לא העניין.
ברור שליברמן סתם ככה רוצה לזרוק את כולנו למזבלה ולאו דווקא לשלוח את האברכים לעבוד. הוא לא באמת חושב שתוך חודש חודשיים 20,000 אברכים ימצאו עבודה. ברור שזו התנכלות, ושהוא מעוניין להתנכל לכל החרדים, האברכים והעובדים.
האמת שאם מישהו היה מצהיר שהוא שולח אותי ואת משפחתי למזבלה, הייתי עושה כל דבר, חוקי ושאינו, שפוי או הזוי, בשביל לדאוג למשפחה שלי. לכן, אם יהיו אנשים שיבחרו בפתרון של פתיחת תיק ברבנות, אני לא חושבת שיש לי זכות לשפוט אותם.
אבל, כשאני מוצאת את עצמי נהנית מהיצירתיות שברעיון הזה, ומשתעשעת בהיתכנות שלו, אני מזועזעת מעצמי! איך הגעתי לאן שהגעתי, ומאיזו תבואת שיגעון אכלתי.

 

[Deleted 66182]

לשאול את גדו"י האם לצאת עם ילדינו ולזעוק מרה.

 

[פ.נ]

אני חושבת שצריך להשאיר את ההחלטה לגדולי ישראל..
כל מי שיש לה שאלה שישאל את גדולי ישראל

 

[ש. וייסבלום]

גבי הפתרון של פתיחת עוסק פטור שהציעו לעיל, בדקתי כאן ולכאורה מהמשפט הבא משמע שכבר פספסנו את המועד:
" אישור על פתיחת עסק במס הכנסה/ מע"מ. יובהר, כי מועד פתיחת העסק יהיה לא יאוחר מיום 1.3.2021 (כולל) "

תמיד אפשר לפתוח רטרו...

 

[קצרה]

בנוגע ל"הדרכת והכוונת גדולי הדור"
אני חושבת שלא תיתכן הוראה גורפת בכזה עניין אישי. (וגם המציאות מוכיחה שיש המון "הוראה ליחידים" המעזים לשאול)
המודל הזה היה כלכלי כשהתחיל. מידיעה. הוא גם היה הגיוני יותר מבחינה משפחתית ונפשית. האברכיות הראשונות היו מורות או גננות. הן עבדו מספר שעות הגיוני, היו להן חופשות מרובות, קצבאות הילדים היו גדולות בהרבה, ועם הסתפקות סבירה (לא דקדוקי עניות) אפשר היה להסתדר עם משכורת אחת. אחרי שלשה ילדים הן גם יכלו לקבל הבטחת הכנסה, ולהישאר עם הילדים בבית, אבל לפעמים, עוד לפני זה, הבעל שלהן כבר קיבל משרה תורנית. למעשה המון מורות שנואמות בפאתוס על בית של תורה אינן מפרנסות יחידות, ומעולם לא שלחו ילד למעון או עבדו 9 שעות ביום.
אבל זה לא העניין.
ברור שליברמן סתם ככה רוצה לזרוק את כולנו למזבלה ולאו דווקא לשלוח את האברכים לעבוד. הוא לא באמת חושב שתוך חודש חודשיים 20,000 אברכים ימצאו עבודה. ברור שזו התנכלות, ושהוא מעוניין להתנכל לכל החרדים, האברכים והעובדים.
האמת שאם מישהו היה מצהיר שהוא שולח אותי ואת משפחתי למזבלה, הייתי עושה כל דבר, חוקי ושאינו, שפוי או הזוי, בשביל לדאוג למשפחה שלי. לכן, אם יהיו אנשים שיבחרו בפתרון של פתיחת תיק ברבנות, אני לא חושבת שיש לי זכות לשפוט אותם.
אבל, כשאני מוצאת את עצמי נהנית מהיצירתיות שברעיון הזה, ומשתעשעת בהיתכנות שלו, אני מזועזעת מעצמי! איך הגעתי לאן שהגעתי, ומאיזו תבואת שיגעון אכלתי.

יש הוראה גורפת.
את חושבת שלא תיתכן - גדולי ישראל חושבים שכן תיתכן. וזו הוראה גורפת שלהם.

אם יש יחידים שפונים הם פונים כי משהו חורק אצלם מסיבה כלשהי - מהיכרות עם עשרות אברכים ואברכיות חולקת עלייך שזה רק כי הם "מעזים" ואחרים פשוט לא ...
פשוט אצל אחרים - אין חריקות. והם חיים את זה עם הרבה אידיאל וחשק.

האברכיות הראשונות חיו בצימצום ובדוחק שדורינו לא יכל לעמוד בו. הן חיו בדקדוקי עניות של ממש ושמחו בהם.
המודל מלכתחילה - כשהתחיל - היה הכי לא כלכלי שאת יכולה לדמיין.
אותי לא המורות לימדו על בית של תורה אלא הסבתות והדודות. והן חיו בצימצום רב מאד.
אז הם לא עבדו 9 שעות ולא שלחו ילד למעון - אבל חיי הצימצום שלהם אינם משהו שמתאים לדורינו.

(אני אחדש לך משהו סודי - משרה תורנית בדרך כלל לא כוללת תוספת כסף וד"ל בדרך כלל היא מהווה תוספת כבוד ותוספת ענין ותו לא)

בדורינו - סבורים שכבר לא ניתן לגדל ככה ילדים וירחיק אותם מדרכינו ודרך השם ללבוש בגדים יד שניה שכבר עברו את עשרת האחים. ולאכול לארוחת צהריים מרק עוף בלבד... (בלי העוף, מעצמות..) ולעשות בר מצווה במחסני "קרויזהר" עם בורקס ולחמניה... עם חליפה מסמורטטת וקסקט... מי ידבר על כל שאר הדברים שילדים צריכים היום וזה צורך חיוני וקיומי.
לא פחות מאמא שתנכח בבית - ולדעת גדולי תורה - גם יותר.
לכן בדור שלנו ההורים זקוקים להרבה יותר כסף.
ודווקא היום עם הנשים העובדות במשכורות יותר "שוות" - המודל הפך להרבה יותר כלכלי באופן יחסי למה שהיה פעם.

 

[דדד]

בנוגע ל"הדרכת והכוונת גדולי הדור"
אני חושבת שלא תיתכן הוראה גורפת בכזה עניין אישי. (וגם המציאות מוכיחה שיש המון "הוראה ליחידים" המעזים לשאול)
המודל הזה היה כלכלי כשהתחיל. מידיעה. הוא גם היה הגיוני יותר מבחינה משפחתית ונפשית. האברכיות הראשונות היו מורות או גננות. הן עבדו מספר שעות הגיוני, היו להן חופשות מרובות, קצבאות הילדים היו גדולות בהרבה, ועם הסתפקות סבירה (לא דקדוקי עניות) אפשר היה להסתדר עם משכורת אחת. אחרי שלשה ילדים הן גם יכלו לקבל הבטחת הכנסה, ולהישאר עם הילדים בבית, אבל לפעמים, עוד לפני זה, הבעל שלהן כבר קיבל משרה תורנית. למעשה המון מורות שנואמות בפאתוס על בית של תורה אינן מפרנסות יחידות, ומעולם לא שלחו ילד למעון או עבדו 9 שעות ביום.
אבל זה לא העניין.
ברור שליברמן סתם ככה רוצה לזרוק את כולנו למזבלה ולאו דווקא לשלוח את האברכים לעבוד. הוא לא באמת חושב שתוך חודש חודשיים 20,000 אברכים ימצאו עבודה. ברור שזו התנכלות, ושהוא מעוניין להתנכל לכל החרדים, האברכים והעובדים.
האמת שאם מישהו היה מצהיר שהוא שולח אותי ואת משפחתי למזבלה, הייתי עושה כל דבר, חוקי ושאינו, שפוי או הזוי, בשביל לדאוג למשפחה שלי. לכן, אם יהיו אנשים שיבחרו בפתרון של פתיחת תיק ברבנות, אני לא חושבת שיש לי זכות לשפוט אותם.
אבל, כשאני מוצאת את עצמי נהנית מהיצירתיות שברעיון הזה, ומשתעשעת בהיתכנות שלו, אני מזועזעת מעצמי! איך הגעתי לאן שהגעתי, ומאיזו תבואת שיגעון אכלתי.

ועוד משהו.
אצלנו במשפחה תמיד אומרים: "גם לבדיעבד יש גבול".
כלומר, יש הרבה מנהגים או אפילו סתם צורות התנהגות שהשתרשו בציבור החרדי, או בקבוצה מסוימת או במשפחה, שברור לכל שהם סוג של "בדיעבד". יכול להיות שהם מצדיקים את המטרה לשמה אנו משלמים אותם.
דא עקא, שלפעמים מרוב שהתרגלנו ל"בדיעבד", שכחנו מה אמור להיות ה"לכתחילה", ואז בשעת מבחן, או כשה"בדיעבד" מוחמר, אנחנו לא שמים לב בכלל מה אנחנו מקריבים ובעד מה.
אנחנו אומרים את זה על המון תחומים. גם קטנים יותר, וגם משמעותיים ממש.
יש המון סוגיות שאני מוצאת את עצמי אומרת את האמירה הזאת לגביהן, ומוצאת שהעיניים שלי נפתחו.
גם בסוגיה הזו, בואו נעמיד שוב את כל הסיפור הזה מהתחלה.
אולי נגלה עוד כמה פספוסים בדרך. אולי נחשוב על פתרונות מסוג אחר.
לא בטוח שזה או-או, לא כל אמצעי מוכשר מול המטרה.
גם בתורה כתוב איך מותר ואיך אסור לקיים אותה.

 

[קצרה]

לגבי הפתרון של פתיחת עוסק פטור שהציעו לעיל, בדקתי כאן ולכאורה מהמשפט הבא משמע שכבר פספסנו את המועד:
" אישור על פתיחת עסק במס הכנסה/ מע"מ. יובהר, כי מועד פתיחת העסק יהיה לא יאוחר מיום 1.3.2021 (כולל) "

מישהו יכול לאשר אם אני צודק ?

ליברמן הצהיר כחלק מהעיסקה שתהיה הכרה מרגע היציאה לעבודה.

 

[דדד]

לכן בדור שלנו ההורים זקוקים להרבה יותר כסף.
ודווקא היום עם הנשים העובדות במשכורות יותר "שוות" - המודל הפך להרבה יותר כלכלי באופן יחסי למה שהיה פעם.

ופותחות אשכולות מקבילים על "אתרא".
ושואלות בנרות איזו מגמה ללכת ללמוד.
בכותרות הכל נשמע נהדר. במציאות אנחנו בדור משיח, ששורד גם ככה על קרעי תרנגולת, רוחנית, כלכלית, נפשית.
לא העלתם את זה כאן, אבל בבתים האלו שיחיו עם תיק ברבנות, יש גם ילדים. ומתבגרים, ונוער.
מה הם לומדים על התורה שלנו? על החיים המשותפים בבית יהודי?
מה הם מבינים מהצעד הזה?

 

[קצרה]

ופותחות אשכולות מקבילים על "אתרא".
ושואלות בנרות איזו מגמה ללכת ללמוד.
בכותרות הכל נשמע נהדר. במציאות אנחנו בדור משיח, ששורד גם ככה על קרעי תרנגולת, רוחנית, כלכלית, נפשית.
לא העלתם את זה כאן, אבל בבתים האלו שיחיו עם תיק ברבנות, יש גם ילדים. ומתבגרים, ונוער.
מה הם לומדים על התורה שלנו? על החיים המשותפים בבית יהודי?
מה הם מבינים מהצעד הזה?

נכון. זה לא מודל כלכלי.
איווט ליברמן מסכים איתך - והוא רוצה שנעבור למודל כלכלי.
וגם אני הסכמתי בראשית דברי - שהמודל אינו כלכלי ומעולם לא היה כזה.
יש לנו פשוט עוד איזה סט של ערכים חוץ מכלכלה.

ציינתי שבאופן יחסי מבחינה כלכלית מצבינו טוב יותר מהמצב הכלכלי של האברכים בדורות ראשונים אז התחילה השיטה.

הילדים שלי באופן ספיציפי גם המתבגרים - לא יודעים כמה כסף יש לי בחשבון הבנק.
מה גובה המשכורת שלי.
ועוד .

אם אבא ואמא שלהם בפועל ימשיכו לחיות באותו בית - הם לא ממש חייבים לדעת שיש כזה הליך בכלל.
בטח שהם לא אמורים לשנות את דעתם על "החיים המשותפים בבית יהודי".
הי, אף אחד לא מציע לזוג להתגרש באמת ולפרק את הבית בשביל סבסוד במעון.
גם ההצעה (הלא ריאלית ולא מעשית) - היתה לפתוח בהליכים למען שינוי המעמד הרשמי.

כאמור היו דורות שבהם כל היהודים נישאו באופן בלתי רשמי עקב איסור נישואין.
זה שינה משהו בנוגע לחיים המשותפים בבית היהודי שלהם??
אם זוג יביא עכשיו רב ויתחתן כדת משה וישראל ויגדל משפחה לתפארת - בלי להרשם לנישואין ברבנות וישארו חד הוריים - איזו השלכה לדעתך תהיה על זה על "החיים המשותפים בבית היהודי"?? או על ילדיהם??

לא שהלכתי לעשות כאלו צעדים.
אבל הזעזוע שלכם מהליך בירוקרטי/פורמלי כלשהו שלא נוגע בכהוא זה לחיים האמיתיים - חרגה מפרופורציה.

אפשר להזדעזע באותה רמה מ"מה הילדים ילמדו על התורה שלנו? על החיים בבית יהודי?? על הצעד??" - ממי שפותח עסק פטור למיזם לימודים בתחילת השנה - ומדווח בסיומה על אפס רווח....

 

[shira bira]

ולמה הלכתם על גירושין
תנסו להוציא נכות או אי כושר השתכרות

כן. כדי שהנכים האמיתיים שגם ככה אוכלים קש מול ביטוח לאומי יסבלו עוד יותר. הגיוני לגמרי.

 

[קצרה]

שמעתי שראיינו אשת היי טק שבעלה אברך. היא טענה שאברכים לא יצאו מהלימוד רק אולי הנשים יורידו שעות וכו'.
אז אמרו לה- איך פעם שעברה שנתניהו עשה אותו דבר, אחוז הגברים העובדים עלה משמעותית אח"כ ואיך שביטלו את הגזירה אחוז העובדים ירד? לא היה לה מה לענות.
(וכי מה רציתם שתענה? שכולם עובדים בשחור? פתחו סתם עוסק פטור?)
ז"א שכל מה שעושים פה יכול לחזור כבומרנג- הנה ראיתם שזה עזר? תראו את אחוז הגברים החרדים שיצאו לעבוד!! זו השיטה והדרך לגרום להם לעשות זאת!!

מצד שני - הם יודעים זאת היטב באמת... וזו היתה הקנטה גרידה...

בזמן שנתניהו עשה (ולא את אותו דבר. בסך הכל העלה דרגה אחת מעלה לאברכים)
היה צורך ב-10 שעות בנוסף ללימודים.
הנתונים של מספר העובדים עלו אז רק במשרד הכלכלה ולא בביטוח לאומי.
הם הבינו יפה מה קרה - אבל בשביל כותרת ויח"צ זה מספיק לבחור את הנתון ה"נכון".

ואני כבר כתבתי במקום אחר - שזו שאלה לרבנים האם יש פה חילול השם.

בכל מקרה מאז שאותר הסעיף הזה בממשלת האחים שחיפשה בנרות איפה יש תקציב לחרדים - היתה ידיעה שזה יהיה תמיד על הכוונת כשירצו להתעלל בחרדים כמו שקודם הסמן היה קצבאות ילדים שפגעו באופן רוחבי בהרבה מגזרים.
כך שמאז הוברר שבכל ממשלה אנטי חרדית שתהיה - הסעיף הזה יהיה הראשון להפגע ובלי קשר לשאלה אם זה באמת מוציא חרדים לשוק העבודה או לא.

התשובה לאותו אחד היא ברורה - היה מדובר בעבודה במקביל ללימוד של 10 שעות בשבוע ה-1000 שקל שנוספו לכל האברכים הללו לא הוסיפו למדינה מאומה. הם המשיכו לקבל סבסוד. שילמו פחות ביטוח לאומי ויבלו יותר הטבות סוציאליות.
מי שרוצה להוציא אברכים לשוק העבודה באמת. ושיהפכו להביא תועלת למדינה - צריך לדאוג שיהיה מדובר במיזם "בר קיימא". הכשרות מקצועיות - הוכחו כרלוונטיות.
גזרות כאלו ואחרות - גרמו להם מקסימום להוסיף עבודה פשוטה ברמה שרק הביאה נזק כלכלי למדינה. והופסקה ברגע שלא היה בה צורך למעון = לא הביאה לשינוי תפיסה .

 

[דדד]

נכון. זה לא מודל כלכלי.
איווט ליברמן מסכים איתך - והוא רוצה שנעבור למודל כלכלי.
וגם אני הסכמתי בראשית דברי - שהמודל אינו כלכלי ומעולם לא היה כזה.
יש לנו פשוט עוד איזה סט של ערכים חוץ מכלכלה.

ציינתי שבאופן יחסי מבחינה כלכלית מצבינו טוב יותר מהמצב הכלכלי של האברכים בדורות ראשונים אז התחילה השיטה.

הילדים שלי באופן ספיציפי גם המתבגרים - לא יודעים כמה כסף יש לי בחשבון הבנק.
מה גובה המשכורת שלי.
מתי אני במצב מיוחד (עד שרואים - וגם אז זה לא נושא שיחה אלא תובנה).
ועוד .

אם אבא ואמא שלהם בפועל ימשיכו לחיות באותו בית - הם לא ממש חייבים לדעת שיש כזה הליך בכלל.
בטח שהם לא אמורים לשנות את דעתם על "החיים המשותפים בבית יהודי".
הי, אף אחד לא מציע לזוג להתגרש באמת ולפרק את הבית בשביל סבסוד במעון.
גם ההצעה (הלא ריאלית ולא מעשית) - היתה לפתוח בהליכים למען שינוי המעמד הרשמי.

כאמור היו דורות שבהם כל היהודים נישאו באופן בלתי רשמי עקב איסור נישואין.
זה שינה משהו בנוגע לחיים המשותפים בבית היהודי שלהם??
אם זוג יביא עכשיו רב ויתחתן כדת משה וישראל ויגדל משפחה לתפארת - בלי להרשם לנישואין ברבנות וישארו חד הוריים - איזו השלכה לדעתך תהיה על זה על "החיים המשותפים בבית היהודי"?? או על ילדיהם??

לא שהלכתי לעשות כאלו צעדים.
אבל הזעזוע שלכם מהליך בירוקרטי/פורמלי כלשהו שלא נוגע בכהוא זה לחיים האמיתיים - חרגה מפרופורציה.

אפשר להזדעזע באותה רמה מ"מה הילדים ילמדו על התורה שלנו? על החיים בבית יהודי?? על הצעד??" - ממי שפותח עסק פטור למיזם לימודים בתחילת השנה - ומדווח בסיומה על אפס רווח....

חמודה,
נפלת על האדם הלא נכון.
מסכימה איתך על חוסר הכלכליות בחיי תורה, ויחד עם זה על היופי והעונג שיש בהם ואין בשום חיים אחרים.
מסכימה גם בכך שיש תמימות מדהימה ומרגשת בהרבה בתים כאלו, וילדים שאולי לעולם לא ידעו או ישאלו.
חיה בדיוק את החיים שאת מתארת, נושמת באותה סביבה.
עם אותם תיאורים מסבתא שחילקה לשבת את הכנפיים לחמישה פיות, כי לא היה יותר.
ויחד עם זאת, מכירה בכך שלי ולרוב הילדים בגילי (בתקופתנו) היה הרבה יותר ממה שיש לרוב הילדים בדורנו.
נכון, ירדנו לחצר והעברנו את הזמן בקלאס ולא שיחקנו בצהרון ובמעון במשחקים מהשורה הראשונה. אבל היתה לנו אמא כשחזרנו הביתה ב-1.
היו בגדי ירושות בחתונות של בני דודים, אבל היה רוגע, ופניות, ושלוות נפש.
למדנו בסמינר במסלולים שלא בדיוק ענו על כל הציפיות, ובמחנה יותר שרנו מצפינו. אבל לא חיינו בסטרס מטורף.
עד כאן, הבדיעבד הזה הוא כנראה מה שנדרש מהדור הצדיק והלוחם שלנו.
ועדיין זה בדיעבד. ועדיין זה מדגדג בלב וצובט כשאין היום כמעט אופציה לקחת את הילדים סתם ביום של חול לטיול בחברת אדמה וזבובים ואבטיח חתוך.
סתם כי עמוס, והם עייפים, ויש המון עבודה.
אבל להזכירך גם במצרים היה את השלב של "קשה גזרתך יותר משל פרעה".
יכול להיות שאני טועה. הדעה שלי קטנה מאד, ובכל מקרה בסוגיה ציבורית כזאת תכריע דעתם של גדו"י.
יחד עם זאת צובט לי בלב שהגענו למקום הזה, שאנחנו חושבים על הצעד הזה. זה לא רק שקר, זה לא סתם "עבודה בעיניים". זה לקחת את אחד מיסודות היהדות, וכאילו, רק כאילו, לשחק בו.
ושוב יכול להיות שאני טועה.
וגם הצביטה הזאת תצטרף לעוד הרבה צביטות בלב. אז מה.

 

[קצרה]

חמודה,
נפלת על האדם הלא נכון.
מסכימה איתך על חוסר הכלכליות בחיי תורה, ויחד עם זה על היופי והעונג שיש בהם ואין בשום חיים אחרים.
מסכימה גם בכך שיש תמימות מדהימה ומרגשת בהרבה בתים כאלו, וילדים שאולי לעולם לא ידעו או ישאלו.
חיה בדיוק את החיים שאת מתארת, נושמת באותה סביבה.
עם אותם תיאורים מסבתא שחילקה לשבת את הכנפיים לחמישה פיות, כי לא היה יותר.
ויחד עם זאת, מכירה בכך שלי ולרוב הילדים בגילי היה הרבה יותר ממה שיש לרוב הילדים בדורנו.
נכון, ירדנו לחצר והעברנו את הזמן בקלאס ולא שיחקנו בצהרון. אבל היתה לנו אמא כשחזרנו הביתה ב-1.
היו בגדי ירושות בחתונות של בני דודים, אבל היה רוגע, ופניות, ושלוות נפש.
למדנו בסמינר במסלולים שלא בדיוק ענו על כל הציפיות, ובמחנה יותר שרנו מצפינו. אבל לא חיינו בסטרס מטורף.
עד כאן, הבדיעבד הזה הוא כנראה מה שנדרש מהדור הצדיק והלוחם שלנו.
ועדיין זה בדיעבד. ועדיין זה מדגדג בלב וצובט כשאין היום כמעט אופציה לקחת את הילדים סתם ביום שך חול לטיול בחברת אדמה וזבובים ואבטיח חתוך.
סתם כי עמוס, והם עייפים, ויש המון עבודה.
אבל להזכירך גם במצרים היה את השלב של "קשה גזרתך יותר משל פרעה".
יכול להיות שאני טועה. הדעה שלי קטנה מאד, ובכל מקרה בסוגיה ציבורית כזאת תכריע דעתם של גדו"י.
יחד עם זאת צובט לי בלב שהגענו למקום הזה, שאנחנו חושבים על הצעד הזה. זה לא רק שקר, זה לא סתם "עבודה בעיניים". זה לקחת את אחד מיסודות היהדות, וכאילו, רק כאילו, לשחק בו.
ושוב יכול להיות שאני טועה.
וגם הצביטה הזאת תצטרף לעוד הרבה צביטות בלב. אז מה.

את גדלת באווירה של הדור ההוא שבו הכי חשוב היה לילדים החיבוק של אמא כשחזרו ב-1.
ולא הרגישו רע עם כל הנ"ל - הנה את בטוחה שלמרות הכל - "היה לך יותר".

השתנה משהו בדור של היום.
הילדים לא מאושרים בזה.
ילדים שאמא שלהם פנויה אליהם מכל הלב ומחלקת חום ואהבה תוך הסתפקות במועט - מרגישים עלובים , אומללים ובועטים.
ואני חיה בקו תפר שכזה בין ילדים שההורים שלהם ממשיכים לחיות גם בדורינו אנו בהסתפקות במועט - ואני לא רואה אותם מאושרים יותר כי אמא שלהם בבית ב-1 למרות שהיא בטוחה שזו המושלמות - אלא להיפך. מרגישים נחיתות שבגיל העשרה הופכת לבועטת.
(לא אומרת שכל מי שחוזרת הביתה ב-1 מגדלת ילדים בעליבות. לא נכנסתי לחשבון הבנק של אף אחד. יש כאלו שמצליחים גם וגם ואני לא חוקרת איך. אבל עליבות ודקדוקי עניות אינן מתאימות לדור שלנו)

אי אפשר לומר כל החיים "הבו לנו פעם". הדור השתנה . האופי והצרכים השתנו.
הסטרס המטורף הוא הגורם ליציאה לעבודה ולא היציאה לעבודה גורמת לסטרס.

כל דור ומאפייניו. כל דור והדרך הייחודית לו. כל דור והקשיים שלו.
אי אפשר להחזיר את כולם לכבס בנהר - כי העבר היה נראה מדהים ושלו.

אין מושלם בחיים. בתוך המרחב הנתון - עושים את המיטב.
וילדי שגדלו ברוך השם לא נראים בעלי חסכים. אוממ. הבנות שלי רוצות גם כן ללמוד מקצועות בעלי יום עבודה ארוך ולא חולמות על להיות ננת/מורה בלבד. (רובם ת'אמת חוזרים אחרי מהלימודים. בערך מכיתה ג-ד זה כבר משתנה . איך אמרה לי חברה - פעם התאמצתי לצאת מוקדם לעבודה בשביל לחזור מוקדם לילדים. פתאום גיליתי שכבר אין בשביל מה. כולם חוזרים אחרי..)

 

[דדד]

את גדלת באווירה של הדור ההוא שבו הכי חשוב היה לילדים החיבוק של אמא כשחזרו ב-1.
ולא הרגישו רע עם כל הנ"ל - הנה את בטוחה שלמרות הכל - "היה לך יותר".

השתנה משהו בדור של היום.
הילדים לא מאושרים בזה.
ילדים שאמא שלהם פנויה אליהם מכל הלב ומחלקת חום ואהבה תוך הסתפקות במועט - מרגישים עלובים , אומללים ובועטים.
ואני חיה בקו תפר שכזה בין ילדים שההורים שלהם ממשיכים לחיות גם בדורינו אנו בהסתפקות במועט - ואני לא רואה אותם מאושרים יותר כי אמא שלהם בבית ב-1 למרות שהיא בטוחה שזו המושלמות - אלא להיפך.

אי אפשר לומר כל החיים "הבו לנו פעם". הדור השתנה . האופי והצרכים השתנו.
הסטרס המטורף הוא הגורם ליציאה לעבודה ולא היציאה לעבודה גורמת לסטרס.

כל דור ומאפייניו. כל דור והדרך הייחודית לו. כל דור והקשיים שלו.
אי אפשר להחזיר את כולם לכבס בנהר - כי העבר היה נראה מדהים ושלו.

יכול להיות. אל תשכחי שגם לא הכל הוא נגזרת של "דור" אנחנו אנשים אינדיבידואליים. יש כל מיני סוגים של אנשים, ואמהות, וילדים, ומשפחות.
לי כן יש תחושה שהייתי רוצה יותר רוגע, יותר בית, פחות הריצה המטורפת הזאת כל החיים.
ואני לא מרגישה שהיציאה לעבודה היא רק נגזרת של רמת החיים. היא גם, בהחלט, היא גם נגזרת של העובדה הבסיסית שבאמת תנאי החיים בישראל השתנו.
הרבה יותר יקר לחיות כאן, מבחינת דיור ומוצרי צריכה בסיסיים.
להרבה מאד משפחות היום יש יותר ילדים מפעם.
אנחנו לא דור של "מקבלי קצבאות" או "אוכלי שילומים", תלוי כמה רחוק את הולכת.
בואי, תסתובבי בבני ברק. רוב הילדים שאת רואה ברחוב לא לבושים בבגדי פאר ולא אוכלים במסעדות.
והאמהות שלהן עובדות בפרך כפשוטו, יולדות ומגדלות. נושמות בין לבין.
אני לא ממש מסכימה עם זה שהצרכים השתנו.
וגם לא חושבת שהבנת עד הסוף למה התכוונתי כשנתתי את הדוגמאות של מגמות לימודים בסמינר ומקומות עבודה הזויים.
התכוונתי לזה שהיום בחורה בת 22 היא אמא שצריכה לממן משכנתא בבני ברק (דיברנו על בית של תורה וכו'), לעבוד במשרה תובענית, לחיות.

יכול להיות שהפתרון הוא לדחוף יותר לחזור אחורה. לחיי פשטות. לסחוב את כולנו לכפרים, לפריפריות. בינתיים אין אשכול שעוסק בפתרון מהסגנון הזה.
כי הרבה יותר פשוט "לחתום על כמה מסמכים ברבנות או במס הכנסה", מלחנך את עצמנו.

 

[שירי12]

@קצרה
@דדד

כשהיינו ילדים היו קצבאות ילדים בסכום מכובד, לא בסכום המגוחך של היום.
אפשר היה לעבוד עד 13:00 או להיות בבית, ועדיין לשרוד כלכלית.
רוב הזוגות (או חלק ניכר) לא שלמו משכנתא/שכירות, או שלמו סכום נמוך.

היום הקצבאות הן בדיחה במשמעות כלכלית,
וחלק ניכר מהזוגות משלמים דיור בסכומים לא נמוכים בכלל.
אצל הרבה זוגות המשכורות הגבוהות הן כדי לשרוד את היומיום ברמה סבירה ולא מעבר.