שיתוף - לביקורת היום בו העולם קפא (לנצח)

  • הוסף לסימניות
  • #1
חלק א' מתוך 2 פרקים. להעלות את ההמשך?
אם חשבו האנשים ביקום, שרק בסרטים ושרק סופרי הבדיון הראו לעולם פחות או יותר , כיצד יראה לו העולם אחרי שיקפא לחלוטין, וכל האנושות תכוסה בבלוק קרח לבן וענק, הרי שהם טעו טעות מרה. סופרי הבדיון כך הוכיחו גם הפעם כי הם צדקו.

היה זה יום בהיר ושמשי. יום שגרתי למדי. אנשים הלכו ברחובות, חופי הים היו מלאים, והתחזית שיקפה מראה אופטימי למדי. לפתע, מבלי הודעה מוקדמת, וללא חיזוי כיסו עננים אפורים את השמים. השמש נעלמה מבין העננים. לו רק ידעה האנושות כי זו הפעם האחרונה שבו היא תביט בשמש, היא הייתה מנצלת את הדקות הקודמות יותר בדקדקנות.

גשם חלש שמהר מאוד התגבר והתגבר החל לשטוף את הרחובות. אך עדיין לא כולם קלטו את האסון הקרב ובא. רוב האנשים היו סבורים שתוך מספר דקות תצוץ השמש השורפת והעולם ישוב למסלולו הרגיל.
אך לא! זה לא קרה.
במקום זאת הטמפרטורה החלה מתקדמת לכיוון האפס.
בשלב הזה רוב האנשים התנערו מרבצם. חופי הים התרוקנו, לאחר שהים החל לגעוש. תלמידים שבו מבתי הספר מוקדם, עסקים נסגרו. רוב הסופרמרקטים היו עמוסים באנשים שהחלו לרוקן מדפים לתוך עגלותיהם, פשוטו כמשמעו. היה ברור שמשהו לא רגיל קורה כאן.

השאלה, מהו?

רוב ערוצי המדיה והחדשות ראיינו אנשים בולטים בתחום חיזוי מזג האוויר, לרוב אנשי המקצוע האלו לא היה הסבר. המדענים הסבירו כי תמיד הייתה אפשרות של 'ההתקררות הגלובלית' – מה שנבע מ'ההתחממות הגלובלית' ונתנו הסבר מדעי ארוך ומשעמם לדבריהם, מה שדרבן צופים רבים להעביר ערוצים לערוץ אחר שילחיץ אותם כהוגן.

הסופרמרקטים נסגרו. שלג קל החל לרדת ברחובות. הרשויות נקטו באמצעים מיוחדים על מנת להזהיר את הציבור מלעשות שטויות, כמו כן הם גם סיפקו ציוד בסיסי לאלו שאין להם. חסרי בית (הומלסים) נאספו למקומות מרכזיים לחסרי בית, עד יעבור זעם.

השלג ברחובות החל להיערם די מהר לגובה די מרשים של מטר וחצי. במקומות שונים ברחבי העולם אף יותר.
מה שהכי סיקרן את כולם, ואת אנשי המדע בפרט – איך ההשפעה היא גלובלית, ולא מקומית. העולם הופתע ובגדול לאחר שנראו תמונות נדירות של שלג בעובי חצי מטר (!) נערם על דיונות המדבר הגדול בעולם – מדבר סהרה!

אנשי המדע מסרו לעיתונות כל מיני הבהרות על הירח שמתקרב לכדור הארץ ועוד כמה דברים בלתי מובנים.
הרשויות פרסמו המלצות לא לשחק בשלג, והמליצו להישאר בבתים ולהישמע לכוחות הביטחון. אולם רבים לא נשמעו להוראות ויצאו לבלות ברחובות המושלגים.



ארבע שעות לאחר מכן והשלג נמדד בנקודה הנמוכה בעולם, בים המלח, בגובה שישה מטרים. מפלסות השלגים עוד ניסו לפלס את הכבישים לצוותי החירום, אך מהר מאוד התייאשו והחלו נסוגים, מחפשים קורת גג חמה.
הטמפרטורה בחוץ ירדה אל מתחת לחמישים מינוס מעלות.

באנטרטיקה ורוסיה ושאר המקומות הקרים, עוד היו רגילים, זה לא היה חדש עבורם שכל כך קר בחוץ. ממשלות שונות היו עסוקים עם ממשלותיהם של אלו כדי לקבל טיפים ועצות בנושא גל הקור ומזג האוויר הקפוא.

ענקיות הסרטים הודיעו על מבצעים מיוחדים לרגל הסופה, והנחות מטורפות. רבים אכן התפתו לפרסומים והעדיפו לבלות את זמנם בראיית סרטים, מאשר להביט בעולמם המושלג הנשקף ממצלמת הרחפן של סוכנויות החדשות.
גם בארץ ישראל המצב לא פסח. מנהלי 'אוצר החכמה' הודיעו כי לקראת הסופה ניתן יהיה ללמוד בתוכנה בחינם. מתנדבים שונים של עמותות צדקה דאגו להסתובב ולעזור לנזקקים ואנשים מבוגרים, אך עם כל זאת, המצב לא נראה מעודד.

"אי אפשר להילחם בטבע", הודה בתבוסתנות ראש הארגון המטאורולוגי העולמי (באנגלית: World Meteorological Organization) (ראשי תיבות: WMO), "נאלץ להתפלל לאלוקים שהטבע ירגע מזעמו", סיכם.
ה- GAW("הפיקוח האטמוספירי העולמי" -Global Atmospher Watch ), עקב בדאגה אחר המתרחש. מנהל אתר ה-GAW לא האמין בחלומותיו הגרועים שכל כך הרבה אנשים יכנסו לאתרו, ומחד הוא כל כך הצטער שאלו הם הנסיבות שגרמו לכך.


עשרים וארבע שעות לאחר מכן, הודיע ראש ארגון ה-WMO בהצהרה שפרסם מביתו, על מצב חרום. מילותיו היו מיותרות, כולם יכלו לראות זאת מחלון ביתם. כלומר, מי שיכל. הגשם שלא הפסיק לרדת הפך מהר מאוד לקרח.
בתים החלו מכוסים בשכבות קרח אין סופי. האוקיינוס נעטף בשכבת קרח עבה, הדגים לכודים מתחתיו, ומעליו שכבת קרח קשיחה רק הולכת ונערמת.
בבניינים רבי קומות, המים פרצו את דלתות החרום והציפו את הקומות התחתונות. דיירים רבים עלו לקומות הגבוהות, שם הם יכלו להביט באין מפריע בעולם החדש. עולם שקט וקפוא.

כשירד השלג האחרון שוחחתי עם חבר על השלג בשנת תשע"ד (מי שזוכר), ואז התגלגלה שיחה קצרה על מצב שבו העולם קופא לחלוטין, מה שהוביל לכתיבה זו.

תנו לי ביקורת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מקורי ומפתיע. הסיום קצת יבש, מרגישים שזה רק חלק ראשון...
אם חשבו האנשים ביקום, שרק בסרטים ושרק סופרי הבדיון הראו לעולם פחות או יותר , כיצד יראה לו העולם אחרי שיקפא לחלוטין, וכל האנושות תכוסה בבלוק קרח לבן וענק, הרי שהם טעו טעות מרה. סופרי הבדיון כך הוכיחו גם הפעם כי הם צדקו.
שבירת קיר רביעי מעולה. מצד אחד מאפשרת לקורא להתנתק מהעולם ולא למדוד את הקטע לפי משקפי ה"היגיון", ומצד שני - מותירה אותו בתוך העניין לגמרי.
הרשויות נקטו באמצעים מיוחדים על מנת להזהיר את הציבור מלעשות שטויות
יש פה מעבר חד בין המשלבים. מצד אחד נקטו, ומצד שני - לעשות שטויות.
העולם הופתע ובגדול לאחר שנראו תמונות נדירות של שלג בעובי חצי מטר (!) נערם על דיונות המדבר הגדול בעולם – מדבר סהרה!
סתם הערה:
גם כיום, בעולם ה"שפוי", יורד לעיתים שלג במדבר סהרה, ואף נערם שם.
הדבר נובע מכך שבמדבר אין צמחיה שתשמר את החום ותאזן אותו, ולכן בלילה הטמפרטורות צונחות. באם ישנם מעט משקעים - הם הופכים לשלג.
אם כי שלג בגובה של חצי מטר נשמע בהחלט נדיר.
גם בארץ ישראל המצב לא פסח.
גם על א"י...
מתחת לחמישים מינוס מעלות.
משהו בניסוח פה נשמע לי כפול, או לא תקני... לא מומחית לעניין.

ומעט תהיות היגיון:
ארבע שעות לאחר מכן והשלג נמדד בנקודה הנמוכה בעולם, בים המלח, בגובה שישה מטרים.
ככל שהמקום נמוך יותר, החום מצטבר שם יותר. אמור להיות שדווקא שם יחלוף הזמן הארוך ביותר עד שהשלג יצטבר, לא?
הגשם שלא הפסיק לרדת הפך מהר מאוד לקרח.
בתחילה ירד שלג, וכעת יורד גשם?!

עשרים וארבע שעות לאחר מכן, הודיע ראש ארגון ה-WMO בהצהרה שפרסם מביתו, על מצב חרום.
כל כך אמיתי... ארגונים שנזכרים להודיע על מצב חרום רק אחרי שכל העולם כבר נאבד.

באופן כללי, קטע נהדר, בעל אוירה מעניינת ויוצאת דופן.
קצת היה חסר לי תיאור הטרגדיות, הרי שלג בגובה כזה לבטח שבר עצים, הרס קווי חשמל, לכד אנשים חסרי אונים ומסתמא גם גרם ללא מעט מקרי מוות.
חלק א' מתוך 2 פרקים. להעלות את ההמשך?
אני בעד, אשמח מאוד!

עריכה:
כעת רואה שהגבתי ממש ארוך. מקווה שזה בסדר ולא ביקורתי מדי. קטע נהדר, הוא פשוט מעורר הרבה מחשבה ולכן גם הרבה תהיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
@נ. גל תודה על הביקורת.
ככל שהמקום נמוך יותר, החום מצטבר שם יותר. אמור להיות שדווקא שם יחלוף הזמן הארוך ביותר עד שהשלג יצטבר, לא?
התכוונתי שאפילו במקום כזה, השלג נערם לממדים רציניים.
בתחילה ירד שלג, וכעת יורד גשם?!
צודקת, יש למישהו רעיון איך זה מסתדר?
כל כך אמיתי... ארגונים שנזכרים להודיע על מצב חרום רק אחרי שכל העולם כבר נאבד.
יתוקן..
באופן כללי, קטע נהדר, בעל אוירה מעניינת ויוצאת דופן.
קצת היה חסר לי תיאור הטרגדיות, הרי שלג בגובה כזה לבטח שבר עצים, הרס קווי חשמל, לכד אנשים חסרי אונים ומסתמא גם גרם ללא מעט מקרי מוות.
אני מתכנן להרחיב את זה יותר בהמשך.. תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
עד כמה שידוע לי אין היתכנות למצב שבו יורד גשם בכל העולם בבת אחת, ק"ו שלא שלג. כדאי לערוך מחקר מטאורולוגי לפני ההמשך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכון, אבל לא הכול אמור להיות הגיוני.
אני מביא תרחיש שחלקו לא הגיוני, ומה שכן, לא חייב להיות בפעם אחת - אבל התוצאה זהה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #6
ומה שכן, לא חייב להיות בפעם אחת - אבל התוצאה זהה.
אני מניח שפרק הזמן שאמור לגשם לכסות את כל הכדור אינו קצר. בנוסף, חום וקור קיימים למיטב ידיעתי תמיד בכדור ומה שמשתנה הוא המיקום שלהם. התקררות גלובלית יכולה להיגרם מהתרחקות של הכדור מהשמש, נניח עקב רעידת אדמה ברמה חריגה (דרוש מחקר).
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הגשם שלא הפסיק לרדת

בתחילה ירד שלג, וכעת יורד גשם?!
בנוסף לזה, הגשם ישטוף את כל השלג, אז זה לא בדיוק מסתדר...
אולי כך?
השלג שלא הפסיק לרדת הפך מהר את כל העולם לגוש לובן מבהיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הסיפור הסופי (בינתיים) :



אם חשבו האנשים ביקום, שרק בסרטים ושרק סופרי הבדיון הראו לעולם פחות או יותר , כיצד יראה לו העולם אחרי שיקפא לחלוטין, וכל האנושות תכוסה בבלוק קרח לבן וענק, הרי שהם טעו טעות מרה. סופרי הבדיון כך הוכיחו גם הפעם כי הם צדקו.



היה זה יום בהיר ושמשי. יום שגרתי למדי. אנשים הלכו ברחובות, חופי הים היו מלאים, והתחזית שיקפה מראה אופטימי למדי. לפתע, מבלי הודעה מוקדמת, וללא חיזוי כיסו עננים אפורים את השמים. השמש נעלמה מבין העננים. לו רק ידעה האנושות כי זו הפעם האחרונה שבו היא תביט בשמש, היא הייתה מנצלת את הדקות הקודמות יותר בדקדקנות.

גשם חלש שמהר מאוד התגבר והתגבר החל לשטוף את הרחובות. אך עדיין לא כולם קלטו את האסון הקרב ובא. רוב האנשים היו סבורים שתוך מספר דקות תצוץ השמש השורפת והעולם ישוב למסלולו הרגיל.

אך לא! זה לא קרה.

במקום זאת הטמפרטורה החלה מתקדמת לכיוון האפס.

בשלב הזה רוב האנשים התנערו מרבצם. חופי הים התרוקנו, לאחר שהים החל לגעוש. תלמידים שבו מבתי הספר מוקדם, עסקים נסגרו. רוב הסופרמרקטים היו עמוסים באנשים שהחלו לרוקן מדפים לתוך עגלותיהם, פשוטו כמשמעו. היה ברור שמשהו לא רגיל קורה כאן.

השאלה, מהו?

רוב ערוצי המדיה והחדשות ראיינו אנשים בולטים בתחום חיזוי מזג האוויר, לרוב אנשי המקצוע האלו לא היה הסבר. המדענים הסבירו כי תמיד הייתה אפשרות של 'ההתקררות הגלובלית' – מה שנבע מ'ההתחממות הגלובלית' ונתנו הסבר מדעי ארוך ומשעמם לדבריהם, מה שדרבן צופים רבים להעביר ערוצים לערוץ אחר שילחיץ אותם כהוגן.

הסופרמרקטים נסגרו. שלג קל החל לרדת ברחובות. הרשויות פרסמו הודעות על מנת להזהיר את הציבור מ'לעשות שטויות', כמו כן הם גם סיפקו ציוד בסיסי לאלו שאין להם. חסרי בית (הומלסים) נאספו למקומות מרכזיים לחסרי בית, עד יעבור זעם.

השלג ברחובות החל להיערם די מהר לגובה די מרשים של מטר וחצי. במקומות שונים ברחבי העולם אף יותר.

מה שהכי סיקרן את כולם, ואת אנשי המדע בפרט – איך ההשפעה היא גלובלית, ולא מקומית. העולם הופתע ובגדול לאחר שנראו תמונות נדירות של שלג בעובי חצי מטר (!) נערם על דיונות המדבר הגדול בעולם – מדבר סהרה!

אנשי המדע מסרו לעיתונות כל מיני הבהרות על הירח שמתקרב לכדור הארץ ועוד כמה דברים בלתי מובנים.

הרשויות פרסמו המלצות לא לשחק בשלג, והמליצו להישאר בבתים ולהישמע לכוחות הביטחון. אולם רבים לא נשמעו להוראות ויצאו לבלות ברחובות המושלגים.



ארבע שעות לאחר מכן והשלג נמדד בנקודה הנמוכה בעולם, בים המלח, בגובה שישה מטרים. מפלסות השלגים עוד ניסו לפלס את הכבישים לצוותי החירום, אך מהר מאוד התייאשו והחלו נסוגים, מחפשים קורת גג חמה.

הטמפרטורה בחוץ ירדה אל מתחת לחמישים מעלות מתחת לאפס.

באנטרקטיקה ורוסיה ושאר המקומות הקרים, עוד היו רגילים, זה לא היה חדש עבורם שכל כך קר בחוץ. ממשלות שונות היו עסוקים עם ממשלותיהם של אלו כדי לקבל טיפים ועצות בנושא גל הקור ומזג האוויר הקפוא.

ענקיות הסרטים הודיעו על מבצעים מיוחדים לרגל הסופה, והנחות מטורפות. רבים אכן התפתו לפרסומים והעדיפו לבלות את זמנם בראיית סרטים, מאשר להביט בעולמם המושלג הנשקף ממצלמת הרחפן של סוכנויות החדשות.

גם על ארץ ישראל המצב לא פסח. מנהלי 'אוצר החכמה' הודיעו כי לקראת הסופה ניתן יהיה ללמוד בתוכנה בחינם. מתנדבים שונים של עמותות צדקה דאגו להסתובב ולעזור לנזקקים ואנשים מבוגרים, אך עם כל זאת, המצב לא נראה מעודד..

"אי אפשר להילחם בטבע", הודה בתבוסתנות ראש הארגון המטאורולוגי העולמי (באנגלית: World Meteorological Organization) (ראשי תיבות: WMO), "צוותי החירום שלנו בודקים את העניין לאשורו, הודעה רשמית תתפרסם בעשרים וארבע שעות הקרובות. נאלץ להתפלל לאלוקים שהטבע יירגע מזעמו", סיכם.

ה- GAW("הפיקוח האטמוספירי העולמי" -Global Atmospher Watch ), עקב בדאגה אחר המתרחש. מנהל אתר ה-GAW לא האמין בחלומותיו הגרועים שכל כך הרבה אנשים יכנסו לאתרו, ומחד הוא כל כך הצטער שאלו הם הנסיבות שגרמו לכך.

מילות ההרגעה אליהם שיוועו האזרחים לא הגיעו, כנראה שהם קפאו בדרך. רוב אזרחי העולם היו צמודים למסכי הטלוויזיה שלהם, מנסים להיאחז בתקווה שאולי משהו ישתנה לטובה, שאולי יבשרו להם שהכול יגמר.. אבל מראה ההרס ברחבי העולם המשודר ל 331.4 מיליון תושבים רק באמריקה לבדה, לא עורר תקווה.

"הנה אנחנו נמצאים ליד שורת בתים, וכפי שאתם יכולים לראות צופים יקרים, כאן בלייב, שדרת העצים כאן מימין, פשוט קרסה על הבתים, יש לנו תיעוד של זה? כן? בואו נראה", כך נשמע הכתב גיא עמנואל מ"חדשות מ"ם סופית" בשידור חי, "במוקד ארגון 'כבאות והצלה' הלאומי התקבלו יותר תשע מאות עשרים ושלוש פניות מאנשים שנתקעו בביתם. מהארגון נמסר לנו כי 'הארגון עובד מעל ומעבר ומנסה לטפל בכמה שיותר פניות. אנחנו גייסנו את כל כוחותינו ונמשיך להיאבק ולחלץ כל עוד שנוכל. אנו ממליצים להישמע לכוחות הביטחון, לעלות למבנים קודמים, ולהצטייד בציוד לשעת חרום'. כן, זו ההודעה שפורסמה, מחזיר את השידור אליך, מנשה, לאולפן".

רשת ה CNN פרסמה תצלומים ותיעודים של אנשים אומללים שאיבדו את רכושם, על אחרים שמחפשים את יקיריהם בלבן האינסופי. גני החיות סגרו את שעריהם, החיות עצמם נכנסו לכלובים, כחשו בסכנה הבלתי נמנעת הקריבה.



עשרים וארבע שעות לאחר מכן, הודיע ראש ארגון ה-WMO בהצהרה שפרסם מביתו, על מצב חרום. מילותיו היו מיותרות, כולם יכלו לראות זאת מחלון ביתם. כלומר, מי שיכל. השלג שלא הפסיק לרדת הפך מהר את כל העולם לגוש לובן מבהיק.

בשל הקור העז ששרר בחוץ, החל השלג לשנות את מרקמו ואט אט לקפוא. בתים החלו מכוסים בשכבות קרח אין סופי. האוקיינוס נעטף בשכבת קרח עבה, הדגים לכודים מתחתיו, ומעליו שכבת קרח קשיחה רק הולכת ונערמת. והשלג שלא קפא, לא תרם למצב הרוח.

בבניינים רבי קומות, המים פרצו את דלתות החרום והציפו את הקומות התחתונות. דיירים רבים עלו לקומות הגבוהות, שם הם יכלו להביט באין מפריע בעולם החדש. עולם שקט וקפוא.

בשלב הזה ידעו כולם שיש גם אנשים שאינם עוד בחיים (ל"ע), אולם לא הייתה דרך כלשהי לדעת את מספרם. קווי התקשורת והחשמל קרסו, בעקבות עצים שקרסו על כבלי חשמל ומזג האוויר הסוער. אנשי 'יום הדין', שכל חייהם חיו בפרנויה שהעולם עומד להיחרב, פרסמו ברשתות החברתיות מילה אחת 'צדקנו'! אמנם מטאורים לא פוצצו את היקום, חייזרים עדיין לא חטפו אותנו, והקרחונים הנמסים עוד לא הציפו את העולם במים – "אבל זהו סוף העולם", אמר אחד מראשי המאמינים. רובם הספיקו להימלט לבונקרים התת-קרקעיים שלהם, אותם בנו לצורך ימים קשים.

"אתם תרגישו טוב, אם כל האנשים ימותו, ורק אז אתם תמותו האחרונים?", תקף משתמש פייסבוק את גרי סמית' – חסיד 'יום הדין' נלהב שפרסם פוסט ארוך על מוחו הגאוני שידע מראש על כל הכאוס שיקרה, ועל כך שיש לו בונקר מלא בציוד שיספיק לו לשנתיים שלמות, במרחק יריקה.
על השאלה הזו, לא ידעו חסידי 'יום הדין' לענות..


ארבעה ימים לאחר מכן, וכדור הארץ השתנה לבלי הכר. הבית הלבן, נבלע בשלג לבן. העולם נהיה יותר שקט. לא היו יותר רעשי עיר סואנת, או מכונית שצופרת. אפילו ציוצי ציפורים לא נשמעו, העולם דמם. המראה היה מרהיב ומפחיד כאחד, אם כי לא היה מי שייהנה מהמחזה.
אנשים קפאו, תרתי משמע. החשמל קרס. אמצעי חימום לא היה.
אפילו אנשי 'יום הדין', שישבו להם בין קירות הבונקרים לא זכו לראות את השמש זורחת. פתח היציאה היחידי שלהם נחסם בכמות גדולה של קרח, ועליו מצע שלג צח.
ואת הסיפור הטראגי הזה אנחנו יכולים לדעת רק משלושת האסטרונאוטים היחידים שצפו בחוסר אונים על המתרחש, ממקום שבתם, בתחנת החלל הבינלאומית.
שם הם יישארו להביט בכדור הארץ בפעם האחרונה.
לתמיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ואוו, העריכה כל כך טובה!
אולי כדאי היה להעלות את זה קודם...
באנטרקטיקה ורוסיה ושאר המקומות הקרים, עוד היו רגילים, זה לא היה חדש עבורם שכל כך קר בחוץ. ממשלות שונות היו עסוקים עם ממשלותיהם של אלו כדי לקבל טיפים ועצות בנושא גל הקור ומזג האוויר הקפוא.
בים המלח היה שלג, אבל ברוסיה נשאר גובה הטמפרטורות כרגיל? חששתי שהם עם מינוס מאה...
קווי התקשורת והחשמל קרסו,
פרסמו ברשתות החברתיות
אין תקשורת = אין קליטה = אין פייסבוק. משוואה קשה, אני מודה. מזל שאין בגרויות עקב השלג.
ארבעה ימים לאחר מכן, וכדור הארץ השתנה לבלי הכר.
כל הקטע נשמע כל כך אמיתי! האמנתי לך מההתחלה ועד הסוף. מדהים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אם חשבו האנשים ביקום, שרק בסרטים ושרק סופרי הבדיון הראו לעולם פחות או יותר , כיצד יראה לו העולם אחרי שיקפא לחלוטין, וכל האנושות תכוסה בבלוק קרח לבן וענק, הרי שהם טעו טעות מרה. סופרי הבדיון כך הוכיחו גם הפעם כי הם צדקו.
מי צריך בכלל דמיון
או תרחיש בלהות
יש ב'ה אמיקרון
ועטלפים תלויים בהפוך
בשווקים ברואן
ומיליארדי צ'יינים
שמתלוננים שזה לא הם
עלילה
וקוביד 19 היו הי-ה
ווריאנט שלישי רביעי חמישי
וחידוש מרענן
דלתאמיקרו משולב
להנאתכם
והמיליארדרים פייזר
ודומיו
בשמים נרשם להם שבתשפ'ב
ייעשרו
כמה נחמד
והמדענים אמרו
אחרי שחקרו וחפרו
שזהו זה וצריך להתרגל
לחיות או למות עם זה

רק דבר קטן השתנה
אין צורך יותר בסופרי
מדע בדיוני
הכותבים את ה story
ה- הסטורי בדיוני
רב המכר הסופר עולמי
הם
all the world
ומי כעמך ישראל .
מוכשרים
סבלנים
חיים כולכם היום
בתוך הstory הגדול
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

קול שרשראות המתכת המקרקשות הדהד בחלל המסדרון הארוך. מנורות פלורסנט ישנות האירו חלקים ממנו, והבלטות הישנות האפרוריות ניסו לשקוע עוד כמה סנטימטרים אל תוך הקרקע. החשוד הובל במהירות, שני שוטרים אחזו בו משני צדיו. ידיו היו אזוקות אל מאחורי גבו, ומדי הכלא גירדו לו בגב.

הוא הוכנס אל תא החקירות, השוטר הימני הפעיל עליו לחץ באזור הצוואר והוא מיהר להתיישב, מחניק נאקה חרישית. השוטר השמאלי מיהר לשחרר את ידיו ולאזוק אותן מחדש אל הבליטה המתכתית שבמרכז השולחן הכבד. כעת הוא היה מאובטח. שני השוטרים טפחו על כפות ידיהם, משל הוא היה עשוי אבק כך שנגיעה בו מצריכה ניקיון יסודי. הוא בן אדם בדיוק כמוהם. אז מה אם יש לו דרכים שונות לשלוף כסף מהבנק? למה הכל חייב להיות דרך הכספומט? למה הוא צריך לשנן סיסמאות מסובכות אם ניתן לשבת לשיחה ידידותית עם פקידת בנק מבוהלת וצייתנית ולצאת עם תיק גב שחור עמוס בשטרות?!

השוטרים גם שאלו למה המפגשים התכופים שלהם, איתו, חייבים תמיד להתבצע במסגרת המשטרתית? הוא באמת נהנה לדבר איתם על פוליטיקה במהלך נסיעה סתמית לתחנת המשטרה הקרובה?

אולי הפעם הם יזכו לשמוע את התשובות האמיתיות. המפקד הורה להם לצאת עם תשובות מהחדר החשוך.

"אז מה, ירון?", פתח השמאלי.
"י-רון", הוא מיהר לתקן, "במלרע לא במלעיל".
"י-רון, בסדר", השוטר גלגל עיניים, "מה הפעם?".
"שום דבר, תגידו לי אתם".
"הנה, אבי, הוא מתחיל עם הקונצים שלו...", אמר השוטר עם הקנקן הצרפתי החום. על דש בגדו הופיע שמו בתוך תג ממותג – בן ציון ביטון.

"תשמע, חבוב", אבי התיישב על השולחן והביט במבט מתנשא על העצור, "יש שתי דרכים לעשות את זה...".
"אני מכיר אתכם ואת השיטות שלכם, נראה לכם שדדתי אתמול?".
השוטרים הביטו זה על זה במבטים לא מובנים, "הממ... כן, אתה שדדת את אתמול, זה כתוב בדו"ח".
"לא חכמולוגים", הוא צעק עליהם, "זה רק ביטוי!". הם עדיין עמדו מופתעים. "הנה. דוגמא. נראה לכם שאני כל כך פתי לחשוב שהמראה על הקיר מראה רגילה? אני יודע שהיא שקופה ושאתם מצלמים אותי מאחוריה...".

הם הביטו על המראה, הביטו עליו, הביטו שוב על המראה ושוב עליו. "אבי, לך תוריד את המראה". אבי הוריד את המראה וחשף מאחוריה קיר לבן שראה ימים טובים יותר. "למה אתה חושב שנצלם אותך מאחורי מראה?", בן ציון שאל בנינוחות, "יש מעליך מצלמת אבטחה...". י-רון הביט מעליו וראה שהצדק עם השוטרים.
"אוף", רטן לעצמו במחשבתו, "הם כבר התחילו עם הטריקים שלהם".

"תראה י-רון", בן ציון התיישב על אחד משני הכיסאות שמולו, "אני אהיה, מה שנקרא, השוטר הטוב, המתחשב, הנחמד, ה...", הוא חיפש דימויים נוספים, "אני אהיה השוטר הטוב".
קול סטירת לחי מצלצלת ואחריה צפצוף באוזנו של ירון נשמע, ככל נראה, בצידו השמאלי, ולאחריו צעקה, "ואני אהיה השוטר הרע".
"אגב, אתה יכול לקרוא לי בנצי".

"אני שומר על זכות השתיקה", ירון החליט לדבוק בקו ההגנה שהציב לו עורך דינו, "אני דורש שיחה לעורך דין שלי".
"עורך דין? שלך?", אבי התקצף, "מה אתה ראש הממשלה? אולי גם נפנק אותך במסאז' ודגים ברגליים... כאן אנחנו שואלים את השאלות ואתה עונה את התשובות, אחרת – אין על מה לדבר!".

"אבי, אבי", בנצי היסה אותו, "תירגע. ראה ירון, אני בעדך". ירון הביט בו במבט חלול. "אנחנו רק צריכים ממך כמה הוד-".
דלת החדר נפתחה ולתוכה נכנס צעיר, כובע משטרתי לראשו, אך בגדיו רחוקים מלהיות מזוהים עם המשטרה. הוא אחז בסיגריה מעשנת ובידו השנייה בכוס קפה.
"יאללה חבר'ה, תורי. צאו להפסקת סיגריה".
"לא תודה, אני לא מעשן", בנצי התנצל, ואבי שאל קצרות, "מי אתה?".

"אני אורי. אני עכשיו לוקח את העניינים לידיים, אני מודה לכם על הזמן שהקדשתם".
"אבל מ-מה?".
"בהצלחה, יש בחוץ בורקסים, תזדרזו שלא יגמרו לכם", אמר אורי והחל לדחוף אותם בעדינות אל מחוץ לחדר, כשסיים נעל את הדלת והתנשף. "איזה נודניקים, נכון?".
ירון הביט עליו במבט חשדן.

אורי ניגש אל ירון והושיט לו סיגריה חדשה, "קח, אתה מעשן?". ירון בתגובה נטל את הסיגריה בין אצבעותיו, ואורי הדליק אותם. לאחר כמה שאיפות, אורי הניח את רגליו על השולחן, לגן לגימה מהקפה המתקרר ואמר: "נעים להכיר, אורי".
"אני י-רון".
"איזה י-רון? אתה קשור לעזרא? החמולה של שמעונוב?", אורי מיד נדלק.
"לא, איזה, אני עובד לבד...".
"וואלה, אתה נראה כמו אחד שמנהל עסק...". הוא המתין לתגובתו של ירון. "מה יש? בלעת את הלשון?".
"אתם המנאייכ, אתה חושב עשו אותי מסוכר? מה, אני לא מכיר את הטריקים שאתה עושה לי? לך, לך תקרא לחברים שלך, חבל על המאמץ שלך".

"אוי, אוי, אוי ירון", הוא נאנח וגיחך בחיוך, "למה להתחיל ככה?". הוא שאף שאיפה נוספת מהסיגריה ואז שלף את הסמרטפון שלו והפעיל סרטון. מוזיקה דרמטית-תאגידית נשמעה, וקול של קריין מקצועי החל לספר על השינויים החדשים במשטרה. אורי דילג כמה שניות ולבסוף סיכם, "בקיצור, נעים להכיר, אני השוטר הסבבה".
"מה זה השוטר הסבבה?", ירון תמה. "אח, עוד פעם עושים ממני צחוק".
"אה", עיניו של אורי ברקו, "טוב ששאלת. החלטנו, כאן במשטרה, ליצור את השוטר החדש – 'השוטר הסבבה'. שוטר שמבין אותך, שוטר שבעדך, שלא בעדך – מה שרק תבחר. אני כאן כמו חבר שלך".
"חבר שלי לא היה מדבר איתי כשאני אזוק".
"צודק", אמר אורי ושלף מפתח קטן מכיס מכנסיו, באמצעותו התיר את האזיקים. ירון שפשף את כפות ידיו הכואבות והביט במבט מבולבל על אורי.
"ראית את המשחק האחרון?".
"כן".
"גועל נפש, למה משלמים לכם, הייתם יכולים לעשות את המהפך של העונה...".

*

וכך נרקמה חברות מעניינת בין השניים. אורי שיתף ירון בחדשות מעולם הפשע, הפלילים, הברונזה, האופנה, הגבייה, החירטוטים, הפוליטיקה והמשטרה, וירון התרברב במעשים שונים שעשה. הם עישנו ביחד, צחקו, ושמרו על קשר קרוב.
אט אט י-רון נפתח יותר ויותר, הוא התרצה והודה בעבירות המיוחסות לו ואף התנהג בנימוס בבית המשפט.

אורי היה בא לבקר את ירון בכלא, מביא לו עוגיות וסיגריות, ויחד הם היו מתעדכנים במה חדש בעולם הפשע.
עד שיום אחד, ירון שאל אותו, "תגיד אורי, אתה שונה מכל המנאייכ כאן, איך זה? מה, אתה לא שוטר אמיתי?".
אורי חייך, לגם מהקפה, ואמר:
"אני עובד על זה. הגשתי קורות חיים. בינתיים אני פשוט בא עם כובע ונכנס לחדרי חקירות. איכשהו זה תמיד עובד".
לפני שתתחילו לקרוא-
הסיפור הזה קצת מוזר. ניסיתי לעשות לעצמי אתגר כתיבה , בינתיים לא כל כך הצלחתי.
קצת רקע: גוגל קנתה את כל המדינות בעולם ואיחדה אותם. אלגוריתמים ובוטים החליפו את כל הפוליטיקאים בעולם. והכי נורא זה שמה שחיפשת בגיל 9 קובע את הפרופיל האידיאלי שלך.
זהו, בקצרה. אשמח לרעיונות איך להמשיך.


"בעידן שבו כולם זוכרים רק את מה שמניע את האלגוריתמים, קל לשכוח איך זה היה לפני שכל דבר היה נתון לשליטה. איך זה היה לבחור בעצמך, להרגיש את הלב מחליט. אבל אז, בחורף של השנה 2038, קם אדם צעיר, ומלא מרץ. שהיה מוכן לעשות מהפיכה נגד גוגלנדיה".
אלרון זיידמן, הספר: "המהפכה שלא עבדה".
נאנחתי. אין שום דרך לצאת מהקיבוץ הנטוש הזה. כמה שאני אנסה, אני לא אצליח. בקושי יש פה ספרים אמיתיים מלפניי שנות האלפיים חמישים.
באסה.
קמתי, ניערתי את המכנסיים ולקחתי את הספר. מי יודע, אולי נמצא רעיון מהספר הבלתי שימושי הזה.

"היי, פניקס!" ג'מיני בא מולי, מנופף בידו בהתלהבות. "הרבה זמן לא נפגשנו".
"מסתבר". עניתי ביובש. "גם מסתבר שהמדריך שדיבר איתנו על המסע לגוגלנדיה, לא היה רציני". המשכתי בקול קודר.
"מלכתחילה הבנתי שזה לא באמת ייקרה", הוא אמר בקול פילוסופי. "לא מאמין עליך שבאמת הקשבת לו. מי המיושן שמשתמש בפגישות פרונטליות?"
"להזכירך", אמרתי בקול עצבני, "אנחנו חיים בקיבוץ אופליין. אתה היחיד שחולם על ליצור אלגוריתם, או בוט או כל דבר אחר".
"טוב. אבל יש לי רעיון. רוצה לשמוע?", התגרה בי בחוצפה.
"כן". נשפתי.
"קודם כל, אתה תצטרך לשמוע על ההיסטוריה הגוגלית. נתחיל בלפני בערך עשרים שנה.
גוגל קנתה את כל המדינות בעולם ואיחדה אותן לרפובליקה אחת – "גוגלנדיה". במקום ממשלות, שולטות ועדות אלגוריתמים. כל החלטה – אם להינשא, ללמוד, או אפילו מה לחלום בלילה – מתקבלת על פי דירוג התאמות שלך ל"פרופיל אידיאלי" שנקבע לפי מה שחיפשת בגיל 9. אבל.. אויה ומה קרה?" נהנה ג'מיני מלהרתיח אותי, "אכן! נשאר לו קיבוץ קטן, שלא רשום על המפה. לקיבוץ קראו אופליין. האנשים היו מנותקים מהעולים, פיזית ואינטרנטית.
עד שבא נער נחמד, שמו ג'מיני, שהחליט להפוך את העולם. נשמע לך מוכר?"
"בכלל לא. תמשיך" הבטתי בו בעיניים גדולות פעורות בסקרנות מדומה.
"הוא, בעקבות אלרון זיידמן, החל לחפש את הדרך החוצה. אבל בדרך הזאת עומד עכשיו עוד נער, מחוצ'קן ומעופף, שמפריע. אתה מסוגל לעזור קצת?"
הנהנתי. "והנה העזרה הראשונה שלי. יש לי מחשב".
"וואלה?" התלהב ג'מיני, "חייב לשאול את ביני מה היא אומרת על הרעיון".
התשובה הייתה, לקונית וקצרה. בדיוק כמו שציפיתי. לא רציתי לנפץ לו את החלום, אבל אין מה לעשות.

YOU SAID:
היי ביני. איך אפשר לצאת מקיבוץ נטוש ובלי חיבור לעולם?
איך אפשר להפוך את גוגל?
GPT SAID:
אני מתנצלת, אך איני יכולה לענות על שאלות המנוגדות למוסריות, ולגוגל. נא חשוב על דרך מוסרית וחשובה לעולם.
שיתוף - לביקורת צ'יפס
כשהשמש זרחה באותו בוקר על הישוב הוותיק, לא ידע מר צ'יפס מה יהיו קורותיו ביום שיחלוף, תמהים אתם על השם צ'יפס שוודאי אינו הוא השם שהעניקו לו הוריו זכרונם לברכה, ששימק'ה שמו על שם זקנו עליו השלום רבי שמעון שנפלאותיו ידועים בכל מדינות הבלקן וגלילותיהם, כמו המעשה הידוע על אותה נערה שנכנס בה דיבוק ל"ע ובא רבי שמעון והוציאו באותות ונפלאות, אך אנו נסיח ליבנו ממעשי הצדיק ונפלאותיו ונעסוק בנכדו מיודעינו שימק'ה המכונה מר צ'יפס,
חובה לנו לספר למה נקרא שמו מר צ'יפס, שהרי כבר עבר הוא את גיל 50 ובריאותו אינה מאפשרת חיי אכילת צ'יפס, אלא ברור כי מקור השם תלוי במעשה שהיה, שבתקופת המלחמה כשאש וגפרית הומטרו על יישובי הדרום, נשלחה פצצה רבת עוצמה ששגרו המרצחים יימח שמם אל היישוב השקט בו גר מר צ'יפס, והביא בורא עולם רוח צפונית שדחקה את הפצצה מבתי התושבים אל שדה תפוחי האדמה שבבעלותו של מר צ'יפס, החום הרב והעצמתי שנגרם מהפיצוץ הפך בן רגע את כל תפוחי האדמה שבשדה לצ'יפס פריך, ותיקון גדול נעשה באותה העת, שלא היו פועלי חוץ שילקטו את תנובת שדהו, ובעקבות הפיצוץ נהרו רבים לרכוש את תפוחי האדמה המקרוספים והפריכים עד שהרוויח מר צ'יפס שבעתיים משנה רגילה, אין אנו צריכים להוסיף שבשנת השמיטה השבית מר צ'יפס את שדהו למרות ההפסד הרב. כך שלא היה הפלא גדול בעיני יראי ה' כשניצלה תבואתו.
נחזור לתחילת דברינו, באותו בוקר כשפתח מר צ'יפס את דלת ביתו רחב הידיים אל השמש הקופחת הופתע לגלות ארגז עץ בגודל בינוני חוסם את הפתח, בסקרנות רבה וברתיעת מה הוא החל לפתוח את הארגז ומרגע לרגע תדהמתו גברה, שאם היה רגיל לראות בארגזי עץ כגון זה מפרי העץ והאדמה, כאן נראה לעיניו מראה שונה בתכלית, בתוך הארגז היו סדורות שורות שורות של אבנים בלתי מהוקצעות מה שגם גרם לארגז להיות בלתי סחיב לחלוטין והרי עדיין הוא חוסם את דלת ביתו ומונע ממנו ללכת אל התפילה והשיעור הקבוע שאחריה ותורה מה תהא עליה?, אלא בוודאי נוכרח לומר שהיתה יציאה נוספת מביתו של מר צ'יפס, ארגז האבנים נותר בחזית ביתו מה שגרם לו להרהר בדברים בטלים כגון שמא אותם אבנים הם כמכשירי הקשר שנתפוצצו בהר הלבנון או אולי כאבנים ועפר שנהפכו לחרבות ולחיצים שזרק אברהם אבינו עליו השלום על המלכים ועוד כגון דא, על כן רבה תדהמתו כשחזר מבית הכנסת וארגז האבנים נעלם כלא היה, תמיהה גדולה אחזה בו, קל וחומר את אשתו שנתוודעה לסיפורם של דברים, באמת לא נעלמו האבנים כלל, אלא פשוט מר צ'יפס נכנס שלא כדרכו מהכניסה האחורית שממנה יצא והארגז עמד בכניסה הקדמית כפי שאמרנו קודם.
כשירד הערב ישב מר צ'יפס לארוחת הערב שהתקינה לו נו"ב שתחיה, השולחן היה ערוך בקפידה בלביבות בשר ותבשיל כרישה ועוד מיני אוכלין המשיבים את הנפש כשלפתע רשרוש קל מן החצר עלה באזניו, הוא זנח את השולחן ויצא החוצה כששבריר שניה לאחר שיצא הונחתה עליו מכת מחץ מאלת עץ מרשימה שגרמה לו להתמוטט על הארץ, דקה לאחר מכן כשנפתחו עיניו הוא ראה במעומעם קבוצת בדואים מעמיסים בקושי את ארגז העץ המוכר לנו מהבוקר על רכב טרנזיט גדל ממדים ובטרטור מנוע נעלמים מהאופק, וכאן נדגיש כי ארגז האבנים המסתורי לא היה הארגז היחיד בנכסיו של מר צ'יפס, אלא ארגז נוסף היה לו בחצרו ובו מכשירי חקלאות יקרים ביותר שהוזמנו ממדינת הים ועליו תצפתו הגנבים הארורים במשך מספר ימים עד שבאו,
עדיין אנו תמהים על בואו של ארגז האבנים שנלקח על ידי הגנבים במקום ארגז הכלים היקר, על כל פנים נתלה את מחשבתנו בפסוק "והבוטח בה' חסד יסובבנו".
זה התחיל, כמו כל רעידת אדמה עולמית, ברגע אחד קטן.
ידיעה שולית במדור הרפואה שבעיתון המקומי, הכריזה בתמימות:
"חוקרים גילו - השמנת יתר אינה מזיקה לבריאות".

מתחת הכותרת, נחשפה תגלית רפואית פורצת דרך, שתביא אל קיצו עוול בן דורות.
פרופסור שמעון בורגר מאוניברסיטת בר מינן, גילה כי ההשמנה היא תופעה מבורכת ובריאה, בעוד שהירידה במשקל מסוכנת והרסנית.
לפצצה שהנחית הפרופסור, הובאו הוכחות מדעיות, והוצגו הגורמים שהובילו את האנושות אט אט להכחדה אנורקטית אכזרית.

מערכת העיתון התקשתה להכיל את מבול התגובות הנסערות.
בכל שבוע, נחשפו פרטים נוספים על השערורייה העולמית. הציבור גילה עניין רב, והפרסום התפשט במהירות.
האצבע המאשימה הופנתה אל המנהיגים שהעדיפו לדאוג לאינטרסים שלהם, על חשבון האזרח הקטן והשדוף.
זה היה בלתי נתפס.
קשה לעכל שהעולם סובל מאנורקסיה כפויה, רק בגלל כמה צרי עין וגוף שמצאו פתרון קל ואכזרי למניעת צפיפות אוכלוסין.

הם פעלו בסדיסטיות מתחסדת. כך הפחיתו משמעותית את כמויות המזון שצרכו האזרחים. ייצרו בגדים במידות קטנות וחסכו בטקסטיל. ייצרו כלי רכב קטנים יותר, וחסכו בדלק ובנפט. הבטיחו לספקים קנייה מהירה של פירות וירקות, שחיי המדף שלהם קצרים.

המשמעות הייתה נוראה: דילול אוכלוסין, פשוטו כמשמעו.

התושבים התמימים בכדור הארץ, שלא היו מודעים להנדוס התודעה המתוחכם שבצעו בהם כוחות אופל עלומים, שיתפו פעולה בשמחה וברזון. בשם הטרנד הבריאותי, הם לעסו בחיוך חסה, נבטים ושלל עשבים מרים המיועדים למאכל בהמות, וחשו פושעים כשהעזו להתפנק על שווארמה עסיסית.

אף אחד לא העלה על דעתו שהמחלות שמייסרות רבים ואף גורמות למותם, נובעות מתת תזונה כרוני. זו הייתה דרך קלה להיפטר באלגנטיות מנתח גדול מהאוכלוסייה, לפרנס דיאטנים חסרי לב, ולהעניק לרופאים תשובה ניצחת לכל מחלה שלא ידעו לאבחן: השמנת יתר.
האמת שגילה החוקר האמיץ, הייתה שונה בתכלית: ההשמנה היא חיצונית ואין לה כל קשר למחלות פנימיות. להיפך: השומן מייצר שכבת הגנה שמבודדת את האיברים הפנימיים הרגישים ושומרת עליהם מנזקים.

כדי לגבור על אינסטינקט האכילה האנושי, נעשה שימוש בכלים פסיכולוגיים מתוחכמים. המילה "רזית!" נעשתה לפסגת חלומותיה של כל אישה, והצליחה לגרום לה להביט בתיעוב על עוגת קצפת, ולכרסם פריכיות קלקר בשכנוע עצמי שאין מאכל טעים מהן.

מכחישי השומן ניסו לטשטש את ההיסטוריה. להשכיח שבימים כתיקונם, שילמו חתנים את משקל כלותיהם בזהב.
הם לא ציפו שפרופסור שמעון בורגר יחשוף את התרמית.
"אכלו משמנים ושתו ממתקים!" זעקו הכותרות הראשיות.
"סולת ודבש ושמן אכלת - ותיפי במאוד מאוד!" הבריק קופירייטר בעיתון המתחרה.

גם מאמרים פסיכולוגיים נכתבו בנושא. הוכח כי השעבוד התזונתי מביא את הקרבן לתהליך הצטמקות נפשית, והובהר כי על מנת לרכוש ביטחון עצמי, צריך קודם כל ליצור "עצמי" רחב.
"תשמינו, וכל הבעיות יהיו קטנות עליכם!" הובטח.

אבל פרופסור בורגר ידע שההתנגדות תבוא. אינטרסנטים אינם מוותרים בקלות על טרפם.
"וישמן ישורון - ויבעט!" ניסו מתנגדיו להשיב מלחמה שערה בכותרת משלהם.
הפרופסור לא התרשם. "שמנה לחמו - והוא ייתן מעדני מלך". ציטט למחרת בנונשלנטיות בעיתון המקומי שזכה לרייטינג מטורף.

כוחות האופל לא נכנעו בקלות. הם שמו את כל כובד משקלם למען המטרה. חזרו בהיסטריה על המנטרות הישנות, התריעו על הנזק העצום שעלול להיגרם מהקונספירציה המסוכנת, וגייסו לטובתם את כל עולם המדע. אבל בורגר כבר הפך לכוכב ציבורי, והמשקל שנתנו לדבריו היה רב.

כשניסו הפושעים בצווארון הלבן להוכיח כי פרופסור בורגר הוא אינטרסנט מושחת בעצמו - נכשלו.
לפרופסור לא היה קשר ליצרני המזון המתועש, לא מניות באף חברת ממתקים, ולא יריבות עם חברות טבע. גם הפרופיל הפסיכולוגי שבנו, לא התאים למשועמם שמטריל אנשים להנאתו. הוא היה רצני ושקול, וקיים בעצמו את המסרים שהפיץ. משקלו הרב היווה דוגמה אישית למעריציו שהלכו וגדלו בכל המובנים. הוא גם לא נחשב אדם שמזלזל בבריאות, בכל חודש היה עורך בקפדנות בדיקות מקיפות בקופת החולים.

הציבור, בעיקר הרחב, קרא את המידע המהפכני בצמא ובלע אותו ברעבתנות.
כנראה נמאס לאנשים להשפיל את כבודם המרוסק על משקל רעוע, מול דיאטן חמור סבר שמביט בזעזוע בספרות המטפסות, כאילו היו עדות לפשע פלילי שביצעו.
המוצרים שעד לאחרונה נשאו אות קלון: "מכיל שומן רווי בכמות גבוהה" - החלו לחוש גאווה על נקודת החן האדומה והחיננית שקישטה אותם. האזרחים שקלו את המידע והחליטו להפסיק להיכנע לטרור הפסיכולוגי ולאבד את משקלם ואת שמחת חייהם. המונים הסתערו על חנויות המזון המהיר, ירקות התעפשו לאיטם בירקנים, חדרי כושר ננעלו, ודיאטנים מובטלים התהלכו חפויי ראש.

תוך חודשים בודדים, השתנה העולם לבלי הכר.
המציאות קיבלה נפח אחר. בעלי הבשר צעדו בגאווה ברחובות, והרזים פסעו מהוססים ומכווצים וחישבו להיעלם.
אינספור בדיחות שחוקות עברו עדכון גרסה.
"רזה עלה על משקל, וראה שכתוב בצג: נא להעלות את כל האיברים, ולא אחד אחד", סיפרו השמנים בעיניים בורקות ופרצו בצחוק בריא.

בבדיקות התקופתיות הבאות שערך פרופסור בורגר, הוא הביט בסיפוק בספרות שבצג המשקל, ואז הציץ מעבר לכתפה של האחות שהזינה במחשב את ערכי ה-BMI שלו.
הוא לא ירד אפילו גרם אחד מהשקילה הקודמת, אבל ערכי ה-BMI היו מצוינים. הוא חייך בסיפוק והחל לכרסם שוקולד משובח ששלף מכיסו.
זו הדיאטה הראשונה שהצליחה לו. כמה אפשר להיאבק במשקל?! הרבה יותר קל להזיז את העקומה לטובתך ולהשמין את כל האנושות.

אחלה דיאטה שבעולם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה