הפעם קצת שונה....
"אמא?"
"כן מותק. מה נשמע? איך בישיבה? איך האוכל?" היא דוחסת שאלות. מורדי מתקשר! מאורע נדיר למדי...
"בסדר". הוא עונה על כל השאלות יחד. "תגידי, יש לנו איזה אירוע השבוע? ברית, חתונה, אירוסין, בר מצווה, לוויה...?"
"השם ישמור, מורדי". היא קוטעת אותו, מניעה בראשה.
"אמן. שומר וישמור. יש?"
"האמת", היא חושבת לרגע, מנמיכה את הלהבה בגז, "אני חושבת שהבת של בת דודה שלי מתחתנת. רוצה להיות הנציג המשפחתי?" נראה לה עדיף יותר מללכת היא עצמה או להוציא את אלי מהישיבה.
"בטח. אני הולך".
טי. טי. טי.
ניתוק.
"מורדי?" אמא שלו מחייגת אליו שוב, כבר ה]סיקה להיאנח מהילד הזה.
"כן אמא? מה עכשיו?" הוא קצר רוח. צריך להודיע למשגיח על היציאה שלו.
"לא אמרתי לך מתי ואיפה". היא מזכירה לו.
"אה, נכון. נו?"
"באלעד. מחר".
טי. טי. טי.
ניתוק.
***
"הרב. יש לנו חתונה מחר. אני חייב לצאת". הוא עומד מול המשגיח שלו, פניו מחוייכות.
"אתה לא יכול". המשגיח פוסק. "שבוע שעבר כל השבוע לא היית בישיבה, מורדי".
"נכון". הוא לא מכחיש. לא היה לו כוח לקום מוקדם לישיבה בתחילת השבוע, וזה נשמך עד תחילת השבוע הבא. "אבל יש לנו חתונה מחר".
"חשובה? משהו קרוב?" המשגיח כולא אנחה. מה הוא עושה עם הבחור הזה?
"מאוד. בת דודה". הוא מנענע בראשו ברצינות. "אני לא יכול להפסיד את זה. סבתא שלי תתעלף שם".
"אני לא יודע". המשגיח מתעלם במכוון מחלקו האחרון של המשפט. "אני אדבר עם הראש ישיבה, נראה מה הוא אומר".
"חבל להטריח אותו על כזה דבר". מרדי מנסה. יודע שנכשל.
"לא, ממש לא. חס וחלילה". חיוך עולה על פניו של המשגיח. "הוא דווקא ישמח לשמוע שאתה פה".
"וירצה להשאיר אותי..." הוא ממלמל. לא בשקט.
"בלי חוצפה, מורדי".
"בלי נדר".
***
"מורדי?"
"כן?" הוא קופץ מהסטנדר לכיוון המשגיח, "מה הראש ישיבה אמר?"
"שעדיף שתישאר. תלמד עוד קצת לשבוע הזה".
עיניו של מורדי נפערו. הם לא הולכים לעשות לו את זה! "לא בא לי. אני הולך. גם בלי רשות".
"אתה לא. ובבקשה, לא להתחיל". אין לו כוח וזמן למשחקים האלה. לעונשים. לבלגן.
"נו, הרב". מורדי מנסה פעם אחרונה בטובות. אחר כך יתחילו הרעות.
"לא".
"אז אני יכול לצאת להסתפר?"
המשגיח מתלבט לרגע. מחליט. "בגלל שהתגברת, כן".
הוא יוצא בלי תודה. משאיר את המשגיח לבהות בגבו עם קצת תהייה. בכל אופן, הבחור לומד כאן כבר כמה חודשים וייצר כמה וכמה מוקדי התחככות עם הצוות.
אחרי חצי שעה מורדי חוזר עם תספורת. מזעזעת. המשגיח רואה אותו לרגע. קורא לו להיכנס אליו לחדר.
"קח את הדברים שלך ותחזור לבית. אתה לא חוזר בלי ההורים". הוא בוהה בתספורת המוזרה. "מובן?"
"יש!!!!!! לזה בדיוק חיכתי. ביי". מורדי מחייך, מנתר החוצה.
"חכה! אתה נשאר פה. לא יוצא לשבת בבית".
"לא, הרב בבקשה". מורדי מתחנן.
"תישאר פה בינתיים. אני צריך להתייעץ". מה. הוא. עושה. עם. הבחור. הזה. ?
rhon.co.il
הנושאים החמים
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //