הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
האם חרם קיים?
קיים בהחלט. פעם והיום.
אני מדברת מהכובע של הילדה ושל המורה.
אני משתפת בסיפור שלי כי יש בו תועלת גדולה.
מלכת הכיתה קינאה שקיבלתי תפקיד ראשי להצגת חנוכה והחרימה אותי. היה לי מעמד חברתי, הייתי חרוצה ואהובת המורות אבל כל זה לא עזר. מחנוכה ועד לטו בשבט סבלתי מאוד. מילדה פורחת הפכתי למסוגרת שפוחדת ממי שמגיעה מאחור, מרעש לידה, שלא נרדמת מפחד מה יביא איתו מחר.בשקט ואחה"צ החברות התנצלו אלפי פעמים על ההתעלמות ממני, שזה כי הן מפחדות מהמלכה שתצרף אותן לחרם.
ביני לאמי היה קשר חזק ופתוח, אבל התבישתי לספר על זה, כאילו שהאשמה תלויה בי...מזל שהיא שמה לב ובררה אתי מה קורה. סיפרתי. והיא, שתמיד דנה לזכות, הבינה את גודל האירוע ופנתה למחנכת הכיתה.
למחרת המחנכת פתחה בסיפור "וידויה של הגברת הבודדה" של הרב יוחנן סלומון מהספר בעין יהודית. ואז בלהט, ברגש היא תארה איזה עוון גדול זה. התיקוף הזה לרגשותי עזר לי כבר מאותו רגע. והיא לא הרפתה עד שהתנצלו בדמעות.
היא הצילה את חיי. ואז גמלה בי החלטה להות מורה כמוה, ערה למצוקות, שלא מפחדת לעמוד לצד הנרדף, גם אם הרודפת היא בת הרב המפורסם....
עד היום יש בי חשש מדחייה חברתית. אני רגישה מאוד להתפתחויות חברתיות שיש בהן צל קלוש של תחילת חרם או דחיה. ראיתי את אפרת ברזל מדברת על זה עם זקנות!! שעדיין, עד היום, נושאות את הפחד מדחיה, שהרבה פעמים גורם להימנעות חברתית וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו.
מורות!
חיים בידכן!
אל תגידו שההתערבות תזיק. תמיד תוכלו להגיד שאמא של אחת המחרימות פנתה אליכן (זה מה שהמורה שלי עשתה).
אל תיכנסו לפלפולים כי רוב המחרימים הם נרקסיסטים ויודעים ליחצן את עצמם. פשוט תודיעו שכל מה שאתן, המורות, תפרשו כבעיה-ייענה בסילוק מיידי מביה"ס.
ובמקביל לעשות חריש עמוק וארוך של יועצת נבונה שתבדוק מה הגורמים, האם המוחרמת עם בעיית תקשורת, מה הדינמיקה בכיתה וכו'.
כיום אני מבינה שבזכות מה שעברתי הצלתי לפחות ילדה אחת ותודה לה' על זה.
קיים בהחלט. פעם והיום.
אני מדברת מהכובע של הילדה ושל המורה.
אני משתפת בסיפור שלי כי יש בו תועלת גדולה.
מלכת הכיתה קינאה שקיבלתי תפקיד ראשי להצגת חנוכה והחרימה אותי. היה לי מעמד חברתי, הייתי חרוצה ואהובת המורות אבל כל זה לא עזר. מחנוכה ועד לטו בשבט סבלתי מאוד. מילדה פורחת הפכתי למסוגרת שפוחדת ממי שמגיעה מאחור, מרעש לידה, שלא נרדמת מפחד מה יביא איתו מחר.בשקט ואחה"צ החברות התנצלו אלפי פעמים על ההתעלמות ממני, שזה כי הן מפחדות מהמלכה שתצרף אותן לחרם.
ביני לאמי היה קשר חזק ופתוח, אבל התבישתי לספר על זה, כאילו שהאשמה תלויה בי...מזל שהיא שמה לב ובררה אתי מה קורה. סיפרתי. והיא, שתמיד דנה לזכות, הבינה את גודל האירוע ופנתה למחנכת הכיתה.
למחרת המחנכת פתחה בסיפור "וידויה של הגברת הבודדה" של הרב יוחנן סלומון מהספר בעין יהודית. ואז בלהט, ברגש היא תארה איזה עוון גדול זה. התיקוף הזה לרגשותי עזר לי כבר מאותו רגע. והיא לא הרפתה עד שהתנצלו בדמעות.
היא הצילה את חיי. ואז גמלה בי החלטה להות מורה כמוה, ערה למצוקות, שלא מפחדת לעמוד לצד הנרדף, גם אם הרודפת היא בת הרב המפורסם....
עד היום יש בי חשש מדחייה חברתית. אני רגישה מאוד להתפתחויות חברתיות שיש בהן צל קלוש של תחילת חרם או דחיה. ראיתי את אפרת ברזל מדברת על זה עם זקנות!! שעדיין, עד היום, נושאות את הפחד מדחיה, שהרבה פעמים גורם להימנעות חברתית וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו.
מורות!
חיים בידכן!
אל תגידו שההתערבות תזיק. תמיד תוכלו להגיד שאמא של אחת המחרימות פנתה אליכן (זה מה שהמורה שלי עשתה).
אל תיכנסו לפלפולים כי רוב המחרימים הם נרקסיסטים ויודעים ליחצן את עצמם. פשוט תודיעו שכל מה שאתן, המורות, תפרשו כבעיה-ייענה בסילוק מיידי מביה"ס.
ובמקביל לעשות חריש עמוק וארוך של יועצת נבונה שתבדוק מה הגורמים, האם המוחרמת עם בעיית תקשורת, מה הדינמיקה בכיתה וכו'.
כיום אני מבינה שבזכות מה שעברתי הצלתי לפחות ילדה אחת ותודה לה' על זה.
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //