רק מעניין אותי מה היה עם העל האש..
היה ברור לי אחרי הפרק הקודם שמורדי יגיע וירצה לעשות על האש, ההורים שלו יתעצבנו ופרנציפ הוא לא יספר להם שהוא הבטיח את זה לחבר כדי שהם יאכלו כשר🙊
ואז בסוף אחרי שהם יעיפו אותם הוא יספר כדי לעשות להם מצפונים...
 
רק מעניין אותי מה היה עם העל האש..
היה ברור לי אחרי הפרק הקודם שמורדי יגיע וירצה לעשות על האש, ההורים שלו יתעצבנו ופרנציפ הוא לא יספר להם שהוא הבטיח את זה לחבר כדי שהם יאכלו כשר🙊
ואז בסוף אחרי שהם יעיפו אותם הוא יספר כדי לעשות להם מצפונים...
נראה לי הלחצנו אותה... חחח
סתםםם
 
רק מעניין אותי מה היה עם העל האש..
היה ברור לי אחרי הפרק הקודם שמורדי יגיע וירצה לעשות על האש, ההורים שלו יתעצבנו ופרנציפ הוא לא יספר להם שהוא הבטיח את זה לחבר כדי שהם יאכלו כשר🙊
ואז בסוף אחרי שהם יעיפו אותם הוא יספר כדי לעשות להם מצפונים...

נראה לי הלחצנו אותה... חחח
סתםםם

באמת דילגתי על הסצנה הזו ;)
אולי אני אכתוב איזה פרק-שניים על הסיטואציה הזו ואעלה אותם פה או באשכול חדש, לשם הסדר...
 
נורא מעניין אותי באמת איך הוא סוגר ככה כרטיסים וטיולים? הוא רוכב על האשראי של ההורים שלו? אכ הוא לא צריך לבקש מהם כסף. ובסיטואציה כזאת בדרכ הם באים אליו ושואלים על מה שילמת הפעם 5000 שקל. הוא רוכב על חבר שרוכב על האשראי של ההורים שלו? לא ככ הגיוני עד כה העניין הכספי בסיפור.
 
נורא מעניין אותי באמת איך הוא סוגר ככה כרטיסים וטיולים? הוא רוכב על האשראי של ההורים שלו? אכ הוא לא צריך לבקש מהם כסף. ובסיטואציה כזאת בדרכ הם באים אליו ושואלים על מה שילמת הפעם 5000 שקל. הוא רוכב על חבר שרוכב על האשראי של ההורים שלו? לא ככ הגיוני עד כה העניין הכספי בסיפור.
יש לו את פרטי האשראי שלהם, אבל הוא לא משתמש בלי "רשות".
הוא מודיע מראש, ומשתמש.
 
באמת דילגתי על הסצנה הזו ;)
אולי אני אכתוב איזה פרק-שניים על הסיטואציה הזו ואעלה אותם פה או באשכול חדש, לשם הסדר...
הפרק
 
היא הביטה במורדי היושב על הכורסא, שקוע לחלוטין בנייד שלו, לא שם לב לאחיו הקטנים שעומדים מאחוריו – כאילו בתמימות.

"מורדי?"

"ממ?" מורדי לא הרים את עיניו מהמסך, היא קיוותה שהוא עסוק רק באיזה משחק מרתק.

"תסגור רגע את הטלפון".

"מה? למה?" הוא הרים את עיניו במהירות, מניע אותן לצדדים, מגלה את אחיו הקטנים מציצים לתוך הנייד שלו. "הלו, חבר'ה!" קולו הרעים. "זוזו מכאן בבקשה! אחורה, יופי. להתרחק". הוא היישיר מבט אל אימו. "עכשיו זה בסדר?"

היא נאנחה קלות. זה לא בסדר. "אמרת שבוע שעבר שאתה צריך להרוויח כסף, נכון?!"

"כן". מורדי המהם. משפיל את עיניו חזרה אל המסך. "אבל אין לי כוח לעבוד".

"אין לך ברירה. הכסף לא יצנח עליך משמיים". החזירה אותו למציאות. "אתה רוצה לחלק היום את המגזין של החופש?"

הוא הרים גבה בהתעניינות קלה. "בלילה?"

"אתה יכול לעשות את זה בלילה, כן". היא הנהנה למול ראשו המורכן, מגלה בפניה שיער ארוך. "בכל מקרה אתה ער בשעות האלה". היא ידעה.

הוא חשב על זה לרגע. "עזבי אמא. זה קשה ומסובך מידי".

"טוב. אם אתה לא רוצה אתה בהחלט לא חייב". היא אמרה, על שפתיה חיוך קל. מבט קצר לשעון גרם לה לקחת את הנייד שלה לידיה, לחייג. "אלי?"

"כן אמא. מה שלומך?"

"אני מעולה. ברוך השם. איך אתה, איך בישיבה?"

"גם מעולה. הכל בסדר. איך כולם?"

"מתגעגעים אליך". היא חייכה. "אתה מגיע היום מהישיבה?"

"נראה לי שכן. למה?"

היא היססה לרגע, מתלבטת האם זה יהיה נכון. "רצית לעבוד קצת, בזמן שאתה נמצא בבית".

"כן. בטח". אלי הסכים במהירות עם הדברים. לא שחסר לו משהו, אבל הוא אוהב להרוויח את הכסף שלו לבד. "מצאת לי משהו?"

"משהו חד פעמי. אתה רוצה לחלק מגזינים בתיבות דואר, היום בלילה?"

"בטח. כמה הם משלמים?"

"שש מאות".

"הולך". אלי מרוצה. "מתי צריך להתחיל?"

"אני מאמינה שאתה יכול להתחיל בסביבות שתים עשרה בלילה, אולי אפילו קצת מאוחר יותר".

"אין בעיה. אני אסיים את הישיבה ואבוא לבית".

"מחכים לך".

הם ניתקו את השיחה, היא ספרה בליבה עד חמש, עוד לפני שסיימה, קולו של מורדי נשמע מהכורסא: "אני הולך לחלק את הדברים האלו עם אלי".

אימו פערה את עיניה בהפתעה מדומה. "חשבתי שאמרת שאין לך כוח".

"מצחיק". קולו של מורדי מחוספס. "אני ואלי הולכים היום ביחד".

היא כלאה חיוך מרוצה. "תדבר על זה עם אלי מאוחר יותר".

"הוא יסכים". מורדי בטוח.
אלי לא יגיד לו 'לא'.

***

בשתים עשרה וחצי בלילה אלי ומורדי יצאו מהבית, פוסעים לכיוון המקום בו קבעו כנקודת האיסוף של המגזינים. שתי עגלות גדולות וגדושות המתינו להם במקום, הם נטלו אותן בתודה עולצת, קיבלו הוראות קצרות והתרחקו מהמקום.

"מתפצלים?" מורדי ברר בעליצות מפתיעה, ידו האחת עזבה את העגלה והופנתה אל ראשו. הכיפה, שבתקופה האחרונה נראתה יותר בידו של מורדי מאשר על ראשו, לא נראתה כעת כלל. לעומת זאת, כובע שמש מצא את מקומו על פדחתו של מורדי, גם כעת, מעט לפני אחת בלילה.

"נתפצל". אלי הסכים, בוחן את כובעו החדש של מורדי. "תגיד, מה אתה מחביא שם מתחת לכובע?"

"מה זה משנה?"

"סתם". אלי שלח אל מורדי מבט תמים. "התעניינתי".

מורדי משך בכתפו, מוריד את הכובע לרגע. קוקו מכובד נגלה לעיניו של אלי לרגע קצר, מורדי החזיר את הכובע למקומו. "עוד משהו?"

"מורדי!"

"אל תתרגש, מספיק אבא כעס עליי". מורדי רטן. "יאללה, אני הולך לכל הרחובות הימניים, אתה לשמאליים", שינה נושא. "ניפגש כאן עוד שעתיים?!"

"סיכמנו". אלי הנהן. הוא העיף עוד מבט אחד על אחיו ופנה לעבודתו. מקווה מאוד שמורדי, שבקושי עבד בחייו הקצרים, לא יעורר בלגנים מיותרים.

***

"כבר עברו שעתיים, אה?!" מורדי טפח על שכמו של אלי בעייפות ופיהק בקול. "אני גמור".

"היה לך קשה?"

"לא", מורדי ביטל, "ממש בקטנ-" הוא נעצר, קלט משהו לפתע. "אני חושב שיש לנו בעיה קטנה".

"אם היא קטנה זה בסדר". אלי עפעף בעייפות.

"אז תקבע אתה את הגודל שלה". מורדי צחקק במבוכה קלה. "באיזה רחובות חילקת?"

"כמו שסיכמנו, למה?"

"איזה?"

אלי קימט את מצחו וניסה לשחזר את מסלולו, מצליח, גם בשעה כזו, לענות לבקשתו של מורדי ולומר לו בדיוק באיזה רחובות חילק.

"איזה יופי". מורדי נאנח עמוקות. "אני עשיתי סיבוב, ובמקום להמשיך לעומק הצד הימני, חזרתי אחורה. אני חושב שחילקנו באותם רחובות".

עיניו של אלי נפערו. "שמת את המגזינים באותם רחובות שלי? שמנו להם פעמיים??"

"כנראה".

אלי נענע את ראשו בייאוש.
היה צפוי שאם מורדי יקבל עבודה – הוא לא יצליח לעשות אותה כמו שצריך. "טוב. בוא נחזור לשם, נוציא את המגזינים הכפולים, ותלך לחלק אותם במקומות הנכונים הפעם".

"נראה לך?!" מורדי נהם, לא מתחשב בשעה המאוחרת ובעובדה שהוא נמצא ברחוב. "אין לי כוח. אני מת מעייפות".

"אין לך ברירה, אחי. עבודה זו עבודה". אלי אמר בטון עובדתי, מנסה להכניס למוחו של מורדי טיפת אחריות.

"נו, אז תעשה את זה אתה". מורדי בחן את אלי בדקדקנות, קובע לבסוף. "אתה לא נראה עייף כמוני".

"מה-אתה-אומר!" אלי גיחך. "אתה עשית את הבעיה. אתה צריך לתקן אותה". הוא קבע ומשך בכתפו.
אלי גרר את העגלה הריקה, מתחיל להתקדם לכיוון המקום בו הם צריכים להניח בחזרה את העגלות.

"טוב טוב. בוא לפה". מורדי נלחץ כשראה את רצינותו של אחיו, "נעשה את זה ביחד".

"ביחד". אלי התרה, מכיר את אחיו הנחמד. "אתה לא בורח לי באמצע".

מורדי חשב לרגע. "מבטיח". הוא קרץ, צוחק.

"יאללה. מתחילים מחדש".

מורדי נאנח. "אל תייאש".
 
איזה רעיונות מקוריים יש לסיפור שלך!!
ואיזה כיף לפתוח ולראות את הפרק החדש, תודה!
מורדי משך בכתפו, מוריד את הכובע לרגע. קוקו מכובד נגלה לעיניו של אלי לרגע קצר, מורדי החזיר את הכובע למקומו. "עוד משהו?"
😯
מה עשית לו הפעם??
 
מפתיע שעשית ת זה
לא מפתיע עליו... חח
מורדי מסוגל להכל בכל מכל כל!!!
אוקי, נרגעתי ;)

כי גם לדעתי מורדי עכשיו במסלול יותר מואץ של ירידה... אז זה הגיוני שהוא מותח את הגבולות עוד יותר.
 
ניסיתי ליצור בבינה את אלי ומורדי (יצא ככה ככה, אבל עדיין קצת השראה;)
ובזאת אני קוראת ל @לוטם, נא המשיכי את הסיפור!! אני במתח...
ולכל אלו שחשבו שזה פרק נוסף, סליחה;)

אלי
הורדה (57).jpg
הורדה (58).jpg


מורדי (עוד בימיו בישיבה:rolleyes:)
הורדה.png
 
ניסיתי ליצור בבינה את אלי ומורדי (יצא ככה ככה, אבל עדיין קצת השראה;)
ובזאת אני קוראת ל @לוטם, נא המשיכי את הסיפור!! אני במתח...
ולכל אלו שחשבו שזה פרק נוסף, סליחה;)

אלי
צפה בקובץ המצורף 1736244צפה בקובץ המצורף 1736245

מורדי (עוד בימיו בישיבה:rolleyes:)
צפה בקובץ המצורף 1736249
וואו.
נראה מדהים.
עדיין לא סגורה על עצמי אם ככה דמיינתי אותם ;) אבל איזו עבודה מטורפת. שאפו (:

ולגבי פרק נוסף... מקווה שיהיה אחד בקרוב, (או: שיהיה לי זמן בקרוב)
 
לוטם...
מתגעגעים לאלי ומורדי...
הם עדיין בבין הזמנים?
כן. הם חוזרים לישיבות ביום רביעי... ;)
נעדכן בעז"ה איך היה.
ויש כיוון לפרק-שניים על בין הזמנים. אולי אני אעלה היום.
 
כן. הם חוזרים לישיבות ביום רביעי... ;)
נעדכן בעז"ה איך היה.
ויש כיוון לפרק-שניים על בין הזמנים. אולי אני אעלה היום.
יופי!!
הכי כיף יהיה אם הפרקים יהיו קשורים לתקופה.
זה מכניס לאווירה...
ויאללה, אני מחכה ;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה