השקעות הקהילה שיצאה ביוזמה מקורית - חיסכון בלידה שיכסה את הוצאות החתונה

  • הוסף לסימניות
  • #1

היוזמה המהפכנית של קהילת הגר"ש: השקעה במקום הלוואה • צפו

מנהל האתר

22.08.24 / 17:16

תגים: הלוואות , השקעה , פני מנחם , מדד , עזר נישואין , הגרמ"מ שפרן

מהפך: בקהילת הגר"ש אלתר מקודמת בימים אלו יוזמה מהפכנית שצפויה להשליך על הציבור החרדי כולו. העומדים מאחוריה מצהירים כי הם עומדים לחולל שינוי בכל החברה החרדית: "נפרדים מתרבות ההלוואות שריסקה את המגזר" * חשיפה ראשונית


כנס השקת היוזמה בבני ברק. תשואות


כנס השקת היוזמה בבני ברק. תשואות

פתרון מחוץ לקופסא: ארבע שנים לאחר שהוקמה, נראה שבקהילת הגר"ש אלתר שליט"א הגיעו אל המנוחה והנחלה. עובדה: אנשיה עסוקים היום בקידום והנעת יוזמות מהפכניות בקהילה, אם כי אלו צפויות להשליך על המגזר כולו.
בשבוע האחרון, התקיימו בקהילה שני כנסים שהצליחו לעורר עניין רב. בכנסים, שהתקיימו בירושלים ובבני ברק, נכחו הגר"י סילמן שליט"א – חבר בית הדין של הגר"נ קרליץ זי"ע, והגאון רבי יוסף יוזפא רוזנברג שליט"א מדייני הקהילה, ובהם הוכרז על הנעתו של מיזם 'תשואות', שזכה לברכתו ולעידודו של הדיין הנודע הגאון רבי מנחם מנדל הכהן שפרן שליט"א.

עם זאת, פרויקט הדגל שזכה לשם "תשואות", אינו מעסיק רק את בני הקהילה. הוא מרתק אליו רבים מהציבור החרדי, שנחשף לראשונה לפתרון אמיתי למצוקה המצויה בליבת העיסוק הפנים חרדי: נישואי הילדים. מתברר, כי דווקא בקהילה הצעירה הצליחו לפצח את הנוסחה, ושם מבקשים להביא פתרון מסוג אחר למצוקת ההורים המשיאים את ילדיהם, והדילמה בה מצוי כל זוג המעוניין לרכוש לעצמו קורת גג בסיסית כשמחירי הדירות מאמירים ורכישת דירה הופכת להיות חלום בלתי מושג.

הגרי סילמן בהשקת מיזם 'תשואות'. יחצ תשואות


הגר"י סילמן בהשקת מיזם 'תשואות'. יח"צ תשואות

נפרדים מהגלגולים
סוגיית נישואי הילדים, כידוע, טורדת את מוחו של כל אברך שזה עתה נישא. גם מי שאך אתמול עמד תחת החופה, מוטרד מהשאלה כיצד יוכל לחתן את ילדיו ולהמשיך לשרוד כלכלית. לשם כך נוצרו בציבור החרדי שורה של מיזמים, החל מקהילות רבות שהוקמו בהם גמ"חים 'עזר נישואין' קהילתיים, הנותנים הלוואות למחותנים עד שנה ממועד החתונה בסכומים של 70,000 ₪ בפריסה מיטבית של כאלף ₪ בחודש ללא ריבית, וכלה ביוזמות טריות יחסית של גמ"חים כלליים (כמו הגמ"ח המרכזי ועוד) המאפשרים הצטרפות לתוכנית הלוואות ללא ריבית, הכוללת מתן תרומה בהתאם למסלול נבחר לאורך שנות הילדות, וזכות לקבלת הלוואה ללא ריבית בסכומים של 150,000 ₪ ויותר.
המיזמים הללו שמוכרים בציבור החרדי כולו לגווניו ולעדותיו, קיימים בשלל שמות וצורות, אם כי המכנה המשותף שלהם אחיד למדי: מדובר בהלוואות שניתנות בפריסה יחסית נוחה ככל האפשר וללא ריבית, אך אחרי הכל מדובר בהלוואה שיש לפרוע אותה, כך שכל זוג נדרש לעמוד בהחזרי הלוואות בסכומי ענק. התופעה מתעצמת במיוחד לאחר השאת מספר ילדים, אז מגיע גובה ההחזר למעין משכנתא של ממש, וזאת תוך כדי שהתקציב הזורם של הבית ממשיך לדרוש את שלו – חינוך, מזון, כלכלה ועוד.
כך נוצר מצב שבו החל מגיל 40, גיל נישואי הילדים, מתמודד האברך הממוצע עם עומס החזרי הלוואות הגדול מיכולת ההחזר האמיתית שלו, אותן הוא צובר בכל אחד מנישואי ילדיו. לפי מחקר פנימי שנעשה בקהילה, בגיל 60 נושא עמו חרדי ממוצע הלוואות המשתרגות על צווארו בהיקף החזרים שנע באזור ה15,000 ₪ ויותר, מלבד ההוצאות השוטפות.
אז איך מתמודדים עם ההחזרים הגבוהים? במגזר החרדי מוכרת תעשיית 'הגלגולים'. לווים מזה בכדי להחזיר לזה, וכך 'מגלגלים' את החוב עד שיבה. לשם כך קיימת תעשיית הגמ"חים, שאינה מספקת פתרון מלא אלא עראי: לווים מהגמ"ח הזה ומחזירים לזה. כך, עד שמגיעה הקריסה, רח"ל.

'עזר נישואין' בלידה
אך בקהילת הגר"ש החליטו לשים לכך סוף. בקהילה קמו שני אברכים נמרצים ומוכשרים, בעלי מוחות אנליטיים יוצאי דופן, שלאחר ניתוח יסודי שערכו ובחשיבה מקורית מחוץ לקופסה, העזו להציע מתווה מהפכני ושונה לחלוטין. השניים, שגילם לא עובר את ה25, הציגו לראשי הקהילה פתרון מהפכני, אשר עיקרו הוא: סיוע וליווי להשקעה פסיבית מושכלת בשוק ההון לטווחים ארוכים שמצמצמת את הסיכונים, ויכולה לאפשר להורה להגיע למועד נישואי ילדיו כשבידו סכום כסף נכבד שיספיק לכדי הוצאות החתונה ואפילו לחלק מההון העצמי הנדרש לדירה.
"התוכנית שהצענו", הם אומרים, "מקבילה בעצם לתוכנית 'חיסכון לכל ילד' המופרשת ע"י המדינה לטובת הילד לעת נישואיו. אך בשונה מתוכנית חיסכון לכל ילד שבה מופרש מידי חודש סכום קטן, בתוכנית תיעשה הפקדה גדולה מוקדמת לפוליסת השקעה כשהתינוק אך נולד, כשהסכום יושקע במסלול ארוך טווח בקרנות מחקות מדד".
בכדי לאפשר גם לצעיר שזה עתה נישא וחובק ילד ראשון להשקיע את הסכום הראשוני הגדול הנדרש להשקעה, הגו במסגרת המיזם את הפתרון הבא: לנייד את מועד קבלת ההלוואה ממועד הנישואים של הילד, 20 שנה אחורנית אל מועד הולדתו, עם החזר חודשי נמוך מאד. בנוסף, ההלוואה איננה ניתנת ישירות לחשבון ההורים אלא מופקדת עבורם על ידי המיזם בפוליסה הרשומה על שמם, שאינה ניתנת למשיכה לפני מועד נישואי הילד.
כך, בצורה זו, מתאפשר להקטין את סך ההלוואה ביותר מכ-60%, אך למרות זאת נשאר בממוצע בידי ההורה הון עצמי נקי של פי 2.5 בערך מסכום ההלוואה שיקבל כיום במועד נישואי הילד.


ולמספרים עצמם: הסכום המושקע עומד על 30,000 ₪ שמועברים ע"י הקהילה להורה בעת לידת הילד, כך שבהגיעו לגיל 20, תהיה באמתחתו תשואה ממוצעת של כ150,000 עד 200,000 ₪ לאחר ניכוי מס ואינפלציה, ושתושג כתוצאה מהפקדה והשקעה נכונה במדדים שתשואתם הממוצעת עומדת על כ10.5%, כדוגמת מדד S&P 500. כמובן שככל שסכום ההפקדה עולה, כך עולה במקביל סכום הצבירה. בתוספת הסכום הנצבר בתוכנית חסכון לכל ילד והכפלת סכום ההפקדה החודשי, יהיה בידם בעת נישואי הילד סכום משמעותי.
בחודשים האחרונים ניהלו יזמי הארגון מו"מ אינטנסיבי מול חברות הביטוח והשקעות, בכדי למצות את רווחיות ההשקעה ולהגיע להסדרים של תנאים מיטביים לחיסכון, בנוסף לדמי ניהול נמוכים ועוד. ואגב, המעורבות של היזמים מסתיימת ברגע שהכסף מושקע: "אנחנו בסך הכל דואגים לבניית הפוליסה. לאחר מכן הכסף מושקע בחברה, כשאנו איננו קשורים לכך".
מנהלי המיזם חושפים בפנינו הישג חשוב ומשמעותי, והוא מציאת פתרון לחשש ממשיכה מוקדמת של הכספים על ידי ההורה. בכדי שהשקעה תוכיח את עצמה, נדרשת משמעת עצמית חזקה ומחייבת המשך השקעה גם בזמני משבר ותנודתיות. בכדי למנוע מצב של משיכה יוצרה לראשונה, לאחר התייעצויות עם משפטנים, פוליסת השקעה אשר מגבילה את יכולת המשיכה עד לזמן הקבוע מראש בעת הפקדת הכסף. כך, במסגרת המיזם לא תתאפשר משיכת הכספים ע"י מוטב הפוליסה לפני הגיע הילד לגיל 20.

הגאון רבי יוסף יוזפא רוזנברג נושא דברים בכנס ההשקה. תשואות


הגאון רבי יוסף יוזפא רוזנברג נושא דברים בכנס ההשקה. תשואות

'הכשר' מהגרמ"מ שפרן
הפיקוח על המיזם נעשה על ידי דמות תורנית מפורסמת מרבני הקהילה שסמכה את ידיה על המיזם. מדובר בדיין הגאון רבי מנחם מנדל הכהן שפרן שליט"א, מי שידוע במלחמתו העיקשת בחברות השקעה קיקיוניות המפילות בכל שנה עשרות מיליונים מכספי המשקיעים החרדים. הגרמ"מ אף הסמיך לכך את בנו הרה"ג רבי משה שפרן שליט"א מחיפה ואת הגאון רבי יוסף יוזפא רוזנברג, אף הוא מדייני הקהילה ומבעלי רשת חנויות ספרי 'אור החיים', המכירים היטב את תחומי ההשקעות כשהם אלו שמבקרים ומפקחים על פעולותיו של המיזם.
לאחר שבחן את המיזם לעומק ("והוא לא עשה לנו הנחות", מספרים היוזמים שמגלים כי "הגרמ"מ השקיע בנושא זמן רב, כשהוא מעלה עשרות שאלות ואינו מרפה") הוציא הגרמ"מ שפרן מכתב שעליו חתם גם רב הקהילה, הגאון רבי בצלאל וקסלשטיין שליט"א, שבו הם קוראים לציבור להצטרף למיזם ואף מעודדים את האברכים לנתב אליו את דמי המעשרות. במכתב מפרט הגרמ"מ את ייחודיות המיזם, בגינן זכה המיזם להסכמתו הנלהבת:
  1. "החסכונות מושקעים ע"י החוסך בעצמו באופן שנקבע מראש [ולאפוקי נתינת יפויי כח לאחרים ה'מבינים'].
  2. החסכונות מושקעים בדוקא בתכנית המקובלת בעולם ההשקעות כמניבת רווחים לפי הכלכלה העולמית, [לא בהשקעות דמיוניות].
  3. כל החסכון במאת האחוזים הולך להשקעה, ואין רווחים להעסקנים החשובים שיחי'.
  4. החוסך מקבל מראש הלוואת חסד כפשוטו [בלא רבית והיתרי עסקא למיניהם ובלי אחוזים מהרווח וכדומה], והוא פורע את ההלוואה ע"י החסכון החודשי. סכום ההלוואה מושקע במלואו מיידית בעת מתן ההלוואה בתכנית ע"ש החוסך.
  5. החוסך מתחייב לחסוך מידי חודש כמה מאות שקלים ע"י הפקדתו לחשבון שבזה משלם את ההלוואה שקיבל כנ"ל. [אחרי תשלום ההלוואה מומלץ להמשיך לחסוך ומצטרף להשקעה].
  6. אין אפשרות לחוסך למכור את הקרן ולהוציא את כספו או לשעבדו בלא חתימת המלווה [מטרת צירוף חתימתו הוא שהחוסך לא יוכל להתפתות להוציא את החסכונות באמצע התקופה לצרכים אחרים] ומאידך למלוה אין אפשרות למשוך את ההשקעה ח"ו, וכן, אין באפשרותו לשנות את התנאים בלא הסכמת החוסך [גם אחרי שההלוואה משולמת עד עת הנשואין אי"ה]".
לאור העקרונות הללו, מסיים הגרמ"מ שפרן ועמו הגר"ב וקסלשטיין שליט"א, "אנו ממליצים להשתתף בחסכון והשקעה זו, שהיא פתח של תקווה ואור לכל משפחה אחראית החפצה לחסוך סכום הגון ולהשאר לעמוד על הרגליים גם בתקופת נישואי הילדים על אף המורכבות הכלכלית".

הכשר מהגרממ שפרן. מכתבם של הגרממ שפרן והגרב וקסלשטיין. יחצ תשואות


הכשר מהגרמ"מ שפרן. מכתבם של הגרמ"מ שפרן והגרב וקסלשטיין. יח"צ תשואות


שינוי תודעתי
"הייחודיות של הקהילה", מסביר גורם בקהילה "היא בזכות מאפייניה הייחודיים: בראשה עומדים אנשים שמחד הם גאונים, עם הבנה עמוקה בהוויות העולם, אך הם גם לא יירתעו ממהלכים לא שבלוניים ושוברי שיגרה. המיזם הזה הוא רק דוגמא להלך הרוח ואת המקוריות שמשקפים את אנשי הקהילה".
במקביל להקמת והשקת המיזם יצאו ראשיו לגיוס כספים והפקדות משמעותיות לצורך הקמתו. מקימי המיזם טוענים כי "פיתחנו מודל כלכלי ייחודי המאפשר לגמ"ח לעמוד על רגליו שנים רבות ללא צורך בהחזקה תמידית של תרומות גדולות ופיקדונות, כשהגיוס החיצוני המאסיבי נעשה בעשור הראשון של הגמ"ח בלבד". מדובר בסכום של מיליונים, זאת נוכח העובדה שכבר היום צפויה הקהילה לספק בכל שנה כ-200 הלוואות.
עם זאת, נראה שדווקא הגיוס לא מהווה בעיה עבור הקהילה הצעירה שהתברכה במספר לא מבוטל של אילי הון המשתייכים לקהילה או נמנים על אוהדיו של ראש הישיבה. הקהילה, כזכור, כבר שברה שיאים כאשר גייסה בגיוס המונים בתוך יומיים סכום דמיוני של למעלה מחמישים ושלש מיליון ₪, במה שנחשב לסכום הגבוה ביותר שהושג אי פעם בעידן ה'מייצ'ינג'. גיוס של כמה מיליוני שקלים עבור המיזם לא נתפס מבחינתם למשימה מורכבת.
מה שכן נתפס כבעיה, הוא השינוי התודעתי. השניים מסבירים כי "עד כה פתרון ההלוואות נתפס כפתרון האולטימטיבי. בין הקהילות קיימת תחרות מי יעניק הלוואה מוגדלת יותר, בפריסה נרחבת יותר, כשהפתרונות מתחרים ביניהם בצורה אך לא במהות: ישנם שגובים דמי חבר תמורת הגדלת ההלוואה. ישנם שפורסים את ההלוואה ולא מאפשרים החזרה של יותר משתי הלוואות בו זמנית. אנו בעצם מנסים לשנות את התודעה ולהסביר שהלוואה היא היא הבעיה. לא הפתרון".
"אנחנו בעצם הופכים את היוצרות", מסבירים השניים. "בניגוד למצב הנוכחי שבו כאשר הילד נישא מתחיל ההורה להיכנס למסלול של הלוואות והחזרים, כשכך הוא מקריב את כל שנותיו הבאות ובריאותו בכדי לחתן את ילדיו, אנו פועלים בדיוק הפוך: מעודדים את הצעירים לחסוך כבר כאשר הילד נולד, מה שמעביר את משקל הכובד התזרימי לשנות גידול הילדים ולא לשנות נישואי הילדים וגיל המעבר, וזאת כאשר בני הזוג הצעירים מנתבים סכום חודשי מהתקציב כבר עם הולדת הילד לצורך נישואיו. בתחילת החיים ההוצאות המשפחתיות נמוכות יותר ובני הזוג פנויים יותר לפיתוח אפיקי הכנסה אישיים להגדלת תקציב ההכנסות החודשי, באופן שיאפשר להם לעמוד בהחזרי ההלוואה ובהגדלת סכום ההפקדה".
"זהו שינוי תודעתי", הם קובעים. "במקום ללוות, אנו מעודדים את הציבור לחסוך ולהפקיד. אין לנו ספק שכשאנשים יפנימו את הבשורה, הם ימצאו לפתע סכומים נוספים שיוכלו להפקיד לשם הגדלת הפקדון והתשואה".

אהרן זלץ מחב Aהון נושא דברים בארוע. תשואות


אהרן זלץ מחברת Rהון נושא דברים בארוע. תשואות

ריווח עקיף, נוסף, הוא מניעת הפסדים. "פרט לכך, על ידי עידוד השקעה בשוק ההון ודירבון לחיסכון מפוקח, נשים סוף למצב הנפוץ במגזר החרדי בעיקר, שבו אברכים תמימים מחוסר ידע מתפתים להשקיע ב'השקעות' שאינן אלא עוקצים. אלו שמאחוריהם עומדים כאלו שמבטיחים 'להשיא את הילדים בכבוד' בעוד שהכסף רק יורד לטמיון".
השניים מספרים על התעניינות שהם זוכים לה מצד קהילות נוספות, חלקן וותיקות וגדולות, כמו גם מצד פילנתרופים ידועים המביעים התלהבות מהמיזם החדש. ואכן, כבר בכנסים שנערכו בירושלים ובבני ברק, נכחו נציגים של מספר קהילות חסידיות, שעומדות אף הן להצטרף למיזם.
מי שנשא אף הוא דברים בארוע, ר' אהרן זלץ מחב' Rהון, שם את האצבע על הנקודה: "הרבה דיברו על כך, אך רק בקהילת הגר"ש הצליחו גם לבצע ולהוציא את היוזמה הזו לפועל".
"במובן מסויים, אנו פורצי דרך", אומרים היזמים שכבר בימים אלו השיקו את הפוליסות החדשות שכבר הועברו להוריהם של התינוקות שנולדו בשבוע האחרון בקהילה. "הקהילה נחשבת לנחשונית בכך שהיא העזה לפעול בניגוד למוסכמות, כשאנשיה פרצו את החומות ויצאו מתוך החסידות שנחשבת למבוססת ביותר בציבור החרדי, והם הלכו לדרך חדשה. כעת, היא מסמנת כיוון גם בתחום הזה של נישואי הילדים. אנו בטוחים שבעקבותינו ילכו גם היתר, וכך נשים סוף לתרבות ההלוואות שנחשבת ללא ספק לרעה החולה של הציבור החרדי".
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הסטרט-אפ שלהם בעצם הוא זה שהם נותנים הלוואה של 30K על כל ילד שנולד...?
כל השאר לא חידוש. שוק ההון נכנס למודעות של כולנו זה כמה שנים. וכולנו אצים רצים להשקיע בו ע"מ שיהא זה לנו לעזר וסיוע בנישואי ילדינו. לא כן?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כשיש את החותמת הקהילתית ומישהו מנהל עבורך את ההפקדה בפועל יש הרבה יותר סיכוי שדברים יעברו מתאוריה למציאות.

מה מבחינת דמי ניהול?
נוסיף לזה שהכסף לא נזיל עד שהילד מגיע לגיל 20
מה שמקטין את הסיכון למשיכה בהפסד
מעלה גדולה להמון העם שאינם מבינים מספיק בהשקעות בשוק ההון
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
זה לא סוד שאחת החסידויות הגדולות עמלה על תכנית דומה מזה למעלה משנה.
הם נמנעים מלצאת לתכנית בפועל, בגלל חששות מסוימים, להם הם מחפשים פתרונות קלים ויעילים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הסטרט-אפ שלהם בעצם הוא זה שהם נותנים הלוואה של 30K על כל ילד שנולד...?
כל השאר לא חידוש. שוק ההון נכנס למודעות של כולנו זה כמה שנים. וכולנו אצים רצים להשקיע בו ע"מ שיהא זה לנו לעזר וסיוע בנישואי ילדינו. לא כן?!
בעיני מדובר ביוזמה מהפכנית
בגלל 2 מעלות מרכזיות:
  1. הקדמת הלוואת הנישואין ללידת הילד.
  2. השקת פוליסה שמעניקה לעמית זכויות מלאות מחד
    ומאידך שליטה על הנזילות הכספים ב25 שנה הראשונות למנהלי הפרויקט.
יש עוד מעלות כמו:
  • ההלוואה ניתנת רק לצורך השקעה.
  • הפניית תשומת הלב לנישואי הילדים כבר כאשר הם נולדים.
  • חינוך קהילתי פיננסי והבנת ריבית דריבית.
  • עידוד להכפלת הסכומים.
  • אפשרות לקבלת הלוואות נוספות בריבית נוחה.
  • דמי ניהול נוחים.
  • מעטפת תמיכה קהילתית.
  • תמיכה פיננסית בנושאים נוספים.
בנוסף הפרויקט הושק באופן נכון בלי לחסוך בכסף ובעיקר מאמצים:

  1. בחזית הפרויקט נצבים רבנים בעלי שם. (המוכרים גם כמביני השקעות)
  2. פרסום מושקע.
  3. חוברת עם ידע פיננסי נחוץ נוסף חולקה באירוע.
  4. כנס העצמת ידע פיננסי כללי.
  5. בניית פוליסה ייחודית.
בע"ה זה יחזק את האיתנות הפיננסית של הקהילה
לטעמי קהילות שיעתיקו את הרעיון
יוכלו במקביל לצמצם את פעילות קופת הצדקה.

מצגת המיזם
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הסטרט-אפ שלהם בעצם הוא זה שהם נותנים הלוואה של 30K על כל ילד שנולד...?
כל השאר לא חידוש. שוק ההון נכנס למודעות של כולנו זה כמה שנים. וכולנו אצים רצים להשקיע בו ע"מ שיהא זה לנו לעזר וסיוע בנישואי ילדינו. לא כן?!
יש כאן שני חידושים בדבר אחד,
1. עצם ההלוואה כשהילד נולד,
2. נקודה נוספת, בשונה מרוב האנשים שחוסכים כל חודש ומפקידים לשוק ההון,
כאן כל הכסף נכנס מראש, ומכפיל את התשואות
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
כל אחד משקיע לבד או שיש גוף שמנהל את זה?
מה קורה אם מישהו השקיע והפסיד את כל כספי ההלוואה שקיבל מהם?
מישהו יכול בבקשה לפרט על הסיכונים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
היה פה כתבה לא מזמן ששוק ההון זה לא הגמ"ח המרכזי, והביאו דוגמה ממיזם והרויחנו ששמה מציעים אותו דבר בדיוק! כמו פה, רק ששמה כל אחד צריך להשקיע כמה שהוא יכול ולא נותנים הלואות אז בחישוב פיננסי קל אדם יכול לעשות אותו דבר ולקחת הלוואה כעת ולשים את זה בקרנות המחקות מדד, ונכון שפה יש מעטפת קהילתית,
אני העלתי את המאמר האמור.
אני רוצה להבין מה הטענה שלך.
אבל להגיד שהגמ"ח המרכזי זה לא שוק ההון ולשים את זה בכותרת כאילו זה שקר גמור ואי אפשר לחתן את הילדים דרך שוק ההון, זה עורבא פרח!
מי אמר?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
  • עידוד להכפלת הסכומים.
לפי מה שקראתי בכתבה, חובה על האברך להפריש כמה מאות שקלים גם.
ואז מה הוא יעשה כשהילד יגדל?

אבל בעיקרו ןמכיון שלפעמים הפחד מהשקעות מניע את האנשים, ופה הקהילה דוחפת את האדם להשקיע. זה מבורך.
בליווי. ובעידוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני העלתי את המאמר האמור.
אני רוצה להבין מה הטענה שלך.
הוא מחזק את דבריך!
ואומר שלאחרונה הביאו כבר את הקונספט הזה. רק לא דרך קהילה.
והוא פונה לאלו שחושבים שחובה ללכת דרך הגמחים. שזה לא נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אכן יוזמה מהפכנית.
רק השאלה, מהיכן הכסף להלוות לכל אדם מהקהילה בזמן הולדת הילד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אכן יוזמה מהפכנית.
רק השאלה, מהיכן הכסף להלוות לכל אדם מהקהילה בזמן הולדת הילד?
והתשובה היא.
עם זאת, נראה שדווקא הגיוס לא מהווה בעיה עבור הקהילה הצעירה שהתברכה במספר לא מבוטל של אילי הון המשתייכים לקהילה או נמנים על אוהדיו של ראש הישיבה. הקהילה, כזכור, כבר שברה שיאים כאשר גייסה בגיוס המונים בתוך יומיים סכום דמיוני של למעלה מחמישים ושלש מיליון ₪, במה שנחשב לסכום הגבוה ביותר שהושג אי פעם בעידן ה'מייצ'ינג'. גיוס של כמה מיליוני שקלים עבור המיזם לא נתפס מבחינתם למשימה מורכבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אכן יוזמה מהפכנית.
רק השאלה, מהיכן הכסף להלוות לכל אדם מהקהילה בזמן הולדת הילד?
גבירים אוהבים לתת לסוג מיזמים כאלו שעתידים לחסוך להם הרבה מאד כסף בעתיד...
בבחינת "אל תתן לעני דג, אלא תן לו חכה"...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
ככל שחולף הזמן, הולכת ומתרחבת שכבת הציבור ה“חכם” — זה שמבין את משמעותו של מה שמכונה בפי רבים

"הפלא השמיני בתבל".

במקביל, ובאופן כמעט בלתי מורגש, הציבור שמנגד מתחיל לשלם את המחיר.

מדוע זה קורה?

התשובה פשוטה, אך לא נוחה.

לצורך הדיון אניח לרגע בצד את הגופים הגדולים והמוסדיים, ואתמקד דווקא בגופים הקהילתיים — אלו שפועלים על בסיס אמון, ערבות הדדית וחסד.

לאחרונה פניתי לגמ"ח בקהילה שלי בבקשה להפקיד סכום כסף. הגבאי קיבל אותי בשמחה, אך משהו בהתנהלותו היה שונה מהרגיל. לאחר שיחה קצרה, הוא שיתף בכנות:

“עד לפני תקופה ההפקדות מחברי הקהילה היו יציבות וקבועות.
מאז שאתה ועוד כמה התחלתם לדבר על ‘הפלא השמיני’ ועל ההשפעות שלו — החלה תנועה הפוכה.
אברכים ששנים מפקידים כספים בגמ"ח חוזרים ומבקשים למשוך את כל הפיקדונות.
אני כבר יודע למה.
וכשאני רואה בפינת הקפה עוד אברכים משוחחים בהתלהבות על ה’סנופי’ שלכם — אני כבר מדמיין את המבקש הבא
שמגיע למשוך את הכול לטובת ‘מטרת העל’.
היום, הסכומים שאני מאשר למבקשים נמוכים משמעותית מבעבר.”

הדברים הללו לא נתנו לי מנוח.


נדמה שהגיע הזמן להציף את המורכבות, ולא להסתפק בסיסמאות.
אפשר להשקיע — ואף ראוי להשקיע בצורה נבונה, אחראית וארוכת טווח.
אך אפשר, ובוודאי שצריך, גם להרוויח מצוות.


לא כל שקל חייב להיות מנותב ל“סנופי”.
חלק מההון יכול — ואולי צריך — להישאר במקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי, קהילתי וחסד עצום.
יש כספים שעושים מצוות, מחזיקים משפחות, ומניעים חסד — לפעמים לא פחות, ואולי אף יותר, מכל פלא פיננסי כזה או אחר.


האתגר האמיתי איננו לבחור בין השקעה לבין מצווה,
לא מספיק לאזן את תיק השקעות
אלא לדעת לאזן ביניהן.

בעודי מלטש את המילים
קופץ לי התראה חדשה
שמראה לי משמים עד כמה צריך להציף את הנושא
מה ששמתי לב שאם בעבר יכולנו לקחת הלוואות ממשפחה היום כולם אומרים אין לנו, הכסף מושקע.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה