שיתוף מקודם מאסטרית בהורות אני כאן איתך! כל מה שרצית לשאול ולא היה לך את מי

אשכול פעיל - מכיל תוכן שיווקי
  • הוסף לסימניות
  • #1
שמי יוכבד פריינד, אמא ל9 ילדים בע"ה
מנחת הורים ומלווה אמהות בדרך להנאה אמיתית מהאימהות.


חשוב לי לומר כבר מההתחלה:
אין לי “שיטה”
יש לי גישה – לעזור לכל אמא למצוא את הדרך והשיטה שלה, להתחבר לאינטואיציה הטבעית שלה, ולהגיע לסמכות שנכונה לה.

אם את מרגישה חלשה מול הילדים,
מתמודדת יום־יום עם מריבות, עייפות, אי־הקשבה והשכבות מתישות,
אם לפעמים יש בך תחושה של חוסר ביטחון וחשש: אולי אני לא עושה את זה נכון?


דעי שאת לא לבד!

גם אני הייתי שם.
אמא מתמודדת, חסרת ביטחון, עייפה מהמאבקים.
לא למדתי כדי ללמד – עשיתי עבודה עמוקה עם עצמי, בבית שלי, מול הילדים שלי.
ומתוך השינוי האישי הזה, בסייעתא דשמיא, נולדה השליחות שלי:
לעזור לעוד אמהות להתחזק, להירגע, ולגלות שהאימהות יכולה להיות אחרת.

כאן בפורום אני מזמינה אותך לשאול, להתייעץ, לדייק,
ולקבל הכוונה שתעזור לך להיות אמא בטוחה יותר, רגועה יותר – ולהתחיל ליהנות מהתפקיד שלך ביום־יום.


בשמחה ובסייעתא דשמיא,
יוכבד

image (9).png
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #3
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #4
תודה רבה.
אז זו השאלה שלי...
הבת שלי בת שנה ושמונה
אפשר לספור על כף יד את הפעמים שהיא ישנה לילה רצוף
אבל לאחרונה המצב החמיר ממש
היא מתעוררת כמה פעמים, וכל פעם לוקח לה המון זמן להרגע ולהרדם.
קשה לה להרדם לבד, רק על הידיים (או עם הנקה שהפסקתי עכשיו)
היא מקבלת בקבוק מטרנה מדולל (על מים אין מה לדבר)
ואני ממש אובדת עצות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
איזו אופציה יפה ונדיבה:)
אפשר לשאול אותך גם באופן אישי במייל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
איזו אופציה יפה ונדיבה:)
אפשר לשאול אותך גם באופן אישי במייל?
בשמחה רבה!
בכיף תשאלי במייל האישי
אני אעלה אח"כ אנונימית את השאלה והתשובה ככה כולם יהנו על הדרך
ואת תשארי חסויה במקסימום בעז"ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בעז"ה עד הערב אענה כאן על כל השאלות ששאלתן
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
היי,
ראשית תודה,
הגעת בול בזמן!
אני אמא לילדים קטנים ולאחרונה (בפרט בחורף) לא מצליחה להעסיק אותם.
אני נמצאת איתם בבית מהשעה 14:00
ומאוד חשוב לי שהם לא ישנו בצהריים (כי אחר כך הם ערים עד השעות הקטנות של הלילה...)
ואני פשוט לא מצליחה להעסיק אותם כל כך הרבה זמן,
אני ב"ה מאוד מחוברת לילדים שלי, רוצה לתת להם זמן איכות בעז"ה,
משחקת איתם, מקשיבה, מספרת להם סיפורים
שעה-שעתיים-שלוש,
אבל איך ניתן להיות עם ילדים 6 שעות רצופות? מדובר בילדים שלצערי לא מסוגלים לשחק לבד...
אני כל הזמן צריכה להיות איתם, ולצערי אני מוצאת את עצמי לא פעם ולא פעמיים,
מחכה שכבר יגיע הזמן שאוכל להשכיב אותם...
אשמח אם תוכלי לכוון אותי, ואני מאמינה שבטח יש פה עוד אמהות שהיו רוצות לשמוע
כיצד להעסיק את הילדים מתוך שמחה וחיבור, בהרגשה טובה וכיפית,
אבל בצורה שמאפשרת להעסיק אותם 6 שעות כל יום ולהשאיר את האמא עם קצת כוח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
וואו תודה על היוזמה היפה!!

לשאלה -
הבת שלי בת 7 ילדה חכמה במיוחד ועוצמתית, שלא גומרת לאתגר אותנו בכל התחומים.
קשה לה מאד לקבל מרות, אם אומרים לה לא על משהו היא יכולה לטרוק דלתות, לדבר בצורה חצופה מאד להורים (לדוגמא את לא תחליטי עלי וכו')
השאלה היא מה הדרך הנכונה להגיב ולהתנהל בסיטואציות כאלה,
האם נכון להתעלם מהחוצפה או להעניש כל פעם שמדברת בצורה לא יפה?
אשמח ממש לשמוע כי אנחנו ממש עובדי עצות.

תודה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נושא ההשכבה באמת מאתגר.
אני משתדלת להשכיב אותם בצורה נעימה, רגועה והדרגתית.

הבעיה היא שגם אחרי שהם כבר שוכבים כמעט תמיד מגיעות הקימות:
אמא, אני רק רוצה לשתות
רק רציתי להגיד לך ש…
ועוד מגוון תירוצים....

שמתי לב לצערי שרק כשאני נוקטת בגישה תקיפה יותר או מעלה את הקול - זה עובד, ואז סוף-סוף יש שקט ונגמרים החגיגות.
אבל אז מגיע הייסורי מצפון הרי כל התהליך עד עכשיו היה כל כך נעים ורגוע, אז למה להגיע לנזיפות והרמת קול?
מצד שני, רק ככה באמת לצערי מגיע השקט...
איך אפשר לשמור על אווירה נעימה?

תודה מראש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אוהה! איזו נדיבות!!
שד' ישלם שכרך!

אשמח לשאול ואודה מאד על תשובה:
ילדה בת 4, בוגרת וממושמעת ב"ה.

א. גמילה ממוצץ בלילה (נדיר מאד ביום- בעת קושי רגשי משמעותי).
(וכנ"ל בקבוק בבוקר)
מרגישה כאילו זה סוג של קפה בשבילה- מקור ולהרעה וויסות רגשי עצמי.
מאחר והגבולות ברורים- בקבוק בבוקר, מוצץ רק במיטה
תוהה מתי השלב לגמול.

ב. גמילה מטיטול בלילה-
נגמלה מטיטול ממש מושלם, תוך יום בגיל 2.5 (מיוזמתה).
זרקנו את הטיטולים הנותרים.
אחרי כחודש וחצי בהם קמה יבשה גם בבוקר
התחילו הרטבות לילה (אולי בסמוך להתחלת שנה בגן)
ומאז ממש מתקשה לקום יבשה. עברנו לשימוש בתחתול.

לפני כחצי שנה, עשינו מבצע עם אופניים חדשות שחיכו לה והוכיחה את עצמה יפה מאד. שבוע וחצי קמה יבשה..
קיבלה את האופניים וחזרה להיות רטובה.
לא נשארה ברירה וחזרנו לתחתול.
אבל לפחות הבנו שלא מדובר בקושי ביולוגי אלא סוג של פינוק/ או שזה דרש ממנה הרבה מאד מאמץ- שבעבור אופניים ישנה דרוכה מאד..
לתת את הזמן? מבצע נוסף?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
שאלה נוספת:
האמת שכבר התייאשתי, אבל אולי ממך תבוא הישועה...
איך ניתן לגמול ילדה מבקבוק? (לא של דייסה, אלא של פטל...)
מדובר בילדה בת שנתיים וחצי, שלא מסוגלת לישון בלי בקבוק (לפחות אם זה היה מים, אבל היא מתעקשת על פטל)
קמה בלילה לפחות 2-3 פעמים לעוד בקבוק של פטל...(היא לא אוהבת חלב/שוקו/קפה...)
מדובר בילדה שמכיוון שאין ולא היה לה מוצץ, היא מאוד מחוברת לבקבוק
והבקבוק הולך איתה לכל מקום (כמו מוצץ)
ולכן היא גם שותה כמויות מוגזמות של שתיה ממותקת,
כי זה אצלה סוג של מוצץ. אבל היא לא אוהבת סתם למצוץ, היא רוצה שיהיה בזה משקה ממותק...
הלוואי שיהיה לך רעיון איך לסיים עם זה אחת ולתמיד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
שמי יוכבד פריינד, אמא ל9 ילדים בע"ה
מנחת הורים ומלווה אמהות בדרך להנאה אמיתית מהאימהות.


חשוב לי לומר כבר מההתחלה:
אין לי “שיטה”
יש לי גישה – לעזור לכל אמא למצוא את הדרך והשיטה שלה, להתחבר לאינטואיציה הטבעית שלה, ולהגיע לסמכות שנכונה לה.

אם את מרגישה חלשה מול הילדים,
מתמודדת יום־יום עם מריבות, עייפות, אי־הקשבה והשכבות מתישות,
אם לפעמים יש בך תחושה של חוסר ביטחון וחשש: אולי אני לא עושה את זה נכון?


דעי שאת לא לבד!

גם אני הייתי שם.
אמא מתמודדת, חסרת ביטחון, עייפה מהמאבקים.
לא למדתי כדי ללמד – עשיתי עבודה עמוקה עם עצמי, בבית שלי, מול הילדים שלי.
ומתוך השינוי האישי הזה, בסייעתא דשמיא, נולדה השליחות שלי:
לעזור לעוד אמהות להתחזק, להירגע, ולגלות שהאימהות יכולה להיות אחרת.

כאן בפורום אני מזמינה אותך לשאול, להתייעץ, לדייק,
ולקבל הכוונה שתעזור לך להיות אמא בטוחה יותר, רגועה יותר – ולהתחיל ליהנות מהתפקיד שלך ביום־יום.


בשמחה ובסייעתא דשמיא,
יוכבד

צפה בקובץ המצורף 2171197
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
יוכבד,

איזה יופי לפגוש אותך כאן עם כל הידע והמיקצועיות שלך.



יש לי שאלה-

בת הארבע שלי, מתעוררת כמעט על לילה ובאה לישון איתי או עם אבא, מה עושים? איך מגרים את התופעה? זה כבר הופך למטרד
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
תודה רבה.
אז זו השאלה שלי...
הבת שלי בת שנה ושמונה
אפשר לספור על כף יד את הפעמים שהיא ישנה לילה רצוף
אבל לאחרונה המצב החמיר ממש
היא מתעוררת כמה פעמים, וכל פעם לוקח לה המון זמן להרגע ולהרדם.
קשה לה להרדם לבד, רק על הידיים (או עם הנקה שהפסקתי עכשיו)
היא מקבלת בקבוק מטרנה מדולל (על מים אין מה לדבר)
ואני ממש אובדת עצות.
יעל יקרה!

השאלה שלך מאוד מוכרת… הרבה אימהות מתמודדות עם הסיטואציה הזאת ובעיקר בתקופת הפסקת הנקה או מעבר מחדר הורים לחדר ילדים...

תדעי שזה נורמלי ביותר ובעז"ה עובר!

כמה נקודות חשובות שיעזרו לך ולתינוקת שלך:

1. ברור לי!
לפני ההשכבה תשאלי את עצמך בכנות:
האם היא שבעה? האם היא עייפה מספיק?
אם יש ספק – תדאגי לזה מראש
כשזה ברור ובטוח אצלך, זה נהיה ברור גם לה בעז"ה

2. מה השדר הפנימי שלך?
ילדים מרגישים אותנו מאוד חזק, גם בלי מילים. כשאמא לחוצה או מתלבטת – זה מזין את חוסר השקט שלה.
ברגע שאת יודעת שכרגע לא חסר לה כלום, קחי נשימה, תהיי רגועה, אפשר אפילו להגיד בשקט:
“עכשיו זמן לישון”, לתת את הבקבוק, ולצאת מהחדר מתוך אמון שלילדה לא חסר כלום והיא מסוגלת לישון עכשיו רגוע עד הבוקר בעז"ה, כמובן מתוך רוגע ולא מתוך מאבק.

3. עקביות – לאט ובטוח

לאט-לאט היא לומדת שהלילה הוא לא זמן למשחקים או למשא ומתן, אלא לזמן שינה.

אם את מרגישה שהיא כבר “נתקעה בלופ” שקשה לה לצאת ממנו לבד, זה המקום שמצריך עבודה יותר עמוקה
ואת כאמא, האדם הכי קרוב לילדה, יכולה לעזור לה לצאת מזה
ואת זה אני עושה עם אימהות בשיחת ייעוץ חד פעמית דרך תרגיל של הגישטלט מאוד חזק בעז"ה

בהצלחה יעל!
מחכה לשיתוף שלך שהילדה ישנה רגוע כל הלילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
היי,
ראשית תודה,
הגעת בול בזמן!
אני אמא לילדים קטנים ולאחרונה (בפרט בחורף) לא מצליחה להעסיק אותם.
אני נמצאת איתם בבית מהשעה 14:00
ומאוד חשוב לי שהם לא ישנו בצהריים (כי אחר כך הם ערים עד השעות הקטנות של הלילה...)
ואני פשוט לא מצליחה להעסיק אותם כל כך הרבה זמן,
אני ב"ה מאוד מחוברת לילדים שלי, רוצה לתת להם זמן איכות בעז"ה,
משחקת איתם, מקשיבה, מספרת להם סיפורים
שעה-שעתיים-שלוש,
אבל איך ניתן להיות עם ילדים 6 שעות רצופות? מדובר בילדים שלצערי לא מסוגלים לשחק לבד...
אני כל הזמן צריכה להיות איתם, ולצערי אני מוצאת את עצמי לא פעם ולא פעמיים,
מחכה שכבר יגיע הזמן שאוכל להשכיב אותם...
אשמח אם תוכלי לכוון אותי, ואני מאמינה שבטח יש פה עוד אמהות שהיו רוצות לשמוע
כיצד להעסיק את הילדים מתוך שמחה וחיבור, בהרגשה טובה וכיפית,
אבל בצורה שמאפשרת להעסיק אותם 6 שעות כל יום ולהשאיר את האמא עם קצת כוח...


איזו אמא מסורה את !
אבל ברשותך… אני רוצה לפטר אותך מתפקיד מנכ״לית לשכת התעסוקה של הבית...
זה תפקיד שוחק, מתיש, ובאמת שאף אמא לא אמורה להחזיק בו 6 שעות ביום.

שאלה קטנה:
את מכירה ילדים בגיל שלהם שכן מצליחים לשחק לבד? כנראה שכן
אז גם הילדים שלך מסוגלים – הם פשוט עוד לא רגילים לזה.

מה יקרה אם תנסי יום אחד לשחרר?
לתת להם לבחור במה לשחק, איך לשחק, ולתת לאחריות לעבור אליהם
כשאת בסביבה, משגיחה, אבל לא מנהלת את המשחק.
בהחלט יכול להיות שיהיה יותר בלגן.
יכול להיות שיהיו גם משחקים “שובבים"
אבל את תוכלי לשבת ליד, אפילו לנוח קצת על הספה – ולהישאר עם כוחות לערב בעז"ה

נקודה נוספת וחשובה לא פחות:
זה בסדר גמור שאת מחכה לזמן ההשכבה. את בן אדם. מותר להתעייף. זה לא מוריד מילימטר מהערך שלך כאמא!

טיפ מעשי: דאגי שהמשחקים יהיו נגישים – ותשחררי!
קחי בחשבון שבהתחלה הם יבדקו אותך וירצו אותך במשחק (זה טבעי לגמרי).
כאן העבודה שלך היא להישאר רגועה ולשדר:
“אני כאן, אבל אתם מסוגלים לשחק לבד"

ותזכירי לעצמך:
את לא “מוותרת” להם – את נותנת להם מתנה: ללמוד להתמודד לבד, לפתח עצמאות.
היום זה משחק. מחר – אלה יהיו אתגרים הרבה יותר גדולים.


ובעזרת ה’ – את עוד תופתעי כמה הם מסוגלים.

בהצלחה רבה!

מחכה לשמוע ממך איך הילדים משחקים יפה לבד ...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני רוצה לענות כאן על שאלה שקיבלתי באישי ובטוח יהיה לתועלת לעוד הרבה אימהות כאן

להלן השאלה של האמא:


הבן שלי ב ן6, מתוק וחכם.

ילד טוב באמת, רוצה לעשות טוב,

אבל מה לעשות שהוא סובל מבעיות קשב וריכוז,

והגם שאני יודעת שזה לא אשמתו-

נשפך לו, מתבלגן לו, נאבד לו

ואני אובדת עצות, ולפעמים מתוך תסכול כועסת עליו.

יותר מזה קשה לי שאני קוראת לו שוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב

והוא לא עונה לי

עד שאני מרימה את קולי בצעקה חסרת אונים,

שמציפה בי ובו דמעות:(

אודה מאד לתשובתך!

תודה רבה


אמא יקרה!

ראשית חיבוק ענק!

באמת מאתגר כ"כ, התמודדות לא פשוטה שאת מרגישה שאין לך שליטה עליה

מצריך המון כוחות גם נפשית וגם פיזית, אשרייך!!!

אם הבנתי אותך נכון, השאלה שלך מתחלקת לשתיים

  • זה שהוא גורם לבלגן גדול גורם לך לכעוס
  • את קוראת לו שוב ושוב ואין מענה וכואב לך שזה בסוף נגמר בצעקה שמגיעה לדמעות ממש

אז נתחיל בזה שאת בנאדם ונורמלי שמצבים מסויימים יביאו אותך לכעס, את לא כועסת על הילד את כועסת על המצב וזה בסדר!

ברגע שתכילי את הרגשות שלך תראי איך שזה נרגע הרבה יותר מהר בעז"ה

קחי נשימה עמוקה... תני מקום לכעס ואז את השולטת עליו!


אני יכולה לתת לך טיפ שעוזר להרבה אימהות להתמודד עם הרבה יותר סבלנות בסיטואציות דומות לשלך

תנסי לבחור ילד אחר בבית שהוא אף פעם לא שופך או מאבד וכד' מה היית מגיבה לו בסיטואציה כזאת?
וכשהבן המתוק הזה שופך משהו תעצרי שניה ותדמייני שזה הילד טוב ירושלים השני, איך היית מגיבה לו?

בדיוק מה שהיית מגיבה לילד הרגיל באותו טון תגיבי לילד עם הקשב...

וכן יכול לעזור "אפקט החד פעמי" כל פעם שקורא תקלה לדמיין שזה חד פעמי,
בדר"כ למשהו שהוא לו מידי חוזר על עצמו יש לנו יותר כח סבל.

לגבי הנקודה השניה: את ניסית במקום לקרוא לילד מרחוק, פשוט לגשת אליו לתת לו יד ולהוביל אותו למקום שאת רוצה שיגיע?

פחות לדבר יותר להפעיל אותו פיזית, טכנית מתוך רוגע וענייניות.

אם עדיין יש לך שאלה אני כאן בשבילך בשמחה!

הרבה נחת ממנו ומכל המשפחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
וואו תודה על היוזמה היפה!!

לשאלה -
הבת שלי בת 7 ילדה חכמה במיוחד ועוצמתית, שלא גומרת לאתגר אותנו בכל התחומים.
קשה לה מאד לקבל מרות, אם אומרים לה לא על משהו היא יכולה לטרוק דלתות, לדבר בצורה חצופה מאד להורים (לדוגמא את לא תחליטי עלי וכו')
השאלה היא מה הדרך הנכונה להגיב ולהתנהל בסיטואציות כאלה,
האם נכון להתעלם מהחוצפה או להעניש כל פעם שמדברת בצורה לא יפה?
אשמח ממש לשמוע כי אנחנו ממש עובדי עצות.

תודה רבה!

אמא יקרה!
כשאת מוצאת את עצמך ככה מול ילדה קטנה בת 7 סה"כ וככה מתייחסת לאמא שלה, איך את מרגישה? איזו מן אמא את מרגישה שם?

כשאנחנו נתקלים בחוסר סמכות אז הצעד הראשון הוא לחזק ולהבין מה המקום האמיתי שלי כאמא
ברגע הזה שהקב"ה הפקיד בידייך את הילד הראשון שלך הוא בחר בך להיות זאת שהכי מתאימה לתפקיד המיוחד הזה של להיות אמא ולא סתם אמא רק אמא לילדים האלה שלך דווקא
כן גם לילד המאתגר או המיוחד הקב"ה מאמין בך שאת היחידה שמתאימה לגדל ולחנך את הילד הזה
ברגע שתפנימי ותזכרי את הנתון הזה, כל הסמכות שלך תהיה כבר אחרת לגמרי

ממליצה לך לשנן לעצמך לפחות 3 פעמים ביום את המשפט הבא
"אמא את שווה בכל מצב וללא תנאי, ה בחר בך! האמיני במי שמאמין בך כל רגע מחדש"
זכרי שהילדים הם לא התעודת זהות שלך וזה שילד לפעמים לא מתנהג בדיוק כמו שרצית לא מוריד מהערך שלך כאמא כלום!

עוד נקודה חשובה מאוד, איך את מתייחסת לעצמך כאמא? ברגע שאת תכבדי את המעמד שלך את תכירי בתפקיד המיוחד שלך ותהיי שלימה איתו באופן אוטומטי הוא ישודר לסובבים אותך.
ברגע שהסמכות שלך תהיה יציבה ובטוחה תראי איך הסביבה מתחילה לכבד את המקום שלך כאמא ומשם בעז"ה תתחברי ותרגישי בעצמך מתי נכון לך להתעלם ומתי נכון לך להגיב
את תפעלי ממקום נקי לטובת הילדה באמת ולא ממקום שנפגע אישית


וכאן התשובה בעצם לשאלה האם להעניש על החוצפה או להתעלם, תחשבי עם עצמך אם החוצפה הזאת לא פוגעת עכשיו בכבוד שלך האם דחוף לך להגיב או שעדיף לך להתעלם ובכלל לא לתת לזה מקום, שלרוב זה באמת עדיף, וכך עם הזמן ימאס לילדה להשתמש בקלף הזה שנקרא "חוצפה" בעז"ה

בהצלחה רבה!
המון נחת!

צירפתי לך קובץ עם המשפט שיחזק לך את הבטחון כאמא
ממליצה לכל אמא להדפיס ולתלות במקום בולט
WhatsApp Image 2026-02-02 at 15.23.31.jpeg
 

קבצים מצורפים

  • מגנט עם טלפון (1).pdf
    5.6 MB · צפיות: 12
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #19
נושא ההשכבה באמת מאתגר.
אני משתדלת להשכיב אותם בצורה נעימה, רגועה והדרגתית.

הבעיה היא שגם אחרי שהם כבר שוכבים כמעט תמיד מגיעות הקימות:
אמא, אני רק רוצה לשתות
רק רציתי להגיד לך ש…
ועוד מגוון תירוצים....

שמתי לב לצערי שרק כשאני נוקטת בגישה תקיפה יותר או מעלה את הקול - זה עובד, ואז סוף-סוף יש שקט ונגמרים החגיגות.
אבל אז מגיע הייסורי מצפון הרי כל התהליך עד עכשיו היה כל כך נעים ורגוע, אז למה להגיע לנזיפות והרמת קול?
מצד שני, רק ככה באמת לצערי מגיע השקט...
איך אפשר לשמור על אווירה נעימה?

תודה מראש!
אשמח אם יתאפשר לך לענות על השאלה
תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נושא ההשכבה באמת מאתגר.
אני משתדלת להשכיב אותם בצורה נעימה, רגועה והדרגתית.

הבעיה היא שגם אחרי שהם כבר שוכבים כמעט תמיד מגיעות הקימות:
אמא, אני רק רוצה לשתות
רק רציתי להגיד לך ש…
ועוד מגוון תירוצים....

שמתי לב לצערי שרק כשאני נוקטת בגישה תקיפה יותר או מעלה את הקול - זה עובד, ואז סוף-סוף יש שקט ונגמרים החגיגות.
אבל אז מגיע הייסורי מצפון הרי כל התהליך עד עכשיו היה כל כך נעים ורגוע, אז למה להגיע לנזיפות והרמת קול?
מצד שני, רק ככה באמת לצערי מגיע השקט...
איך אפשר לשמור על אווירה נעימה?

תודה מראש!
אמא יקרה!

השאלה שלך כ"כ מוכרת ובטוחה שיש פה המון אימהות שמזדהות עם השאלה שלך...


המפתח להשכבה רגועה בלי לצעוק הוא לא הקול שלך – אלא הבהירות והביטחון שלך!

כשאמא לא לגמרי שלמה בפנים עם ההשכבה (“אולי הוא באמת רעב… אולי כן צריך עוד קצת מים…”)
הילדים מרגישים את זה מיד, וזה פותח פתח ל:
“רק לשתות”, “רק להגיד משהו”, “עוד רגע ..."

לעומת זאת, כשאת ברורה עם עצמך:
הם אכלו, שתו, התארגנו – ועכשיו זמן שינה נקודה!
ואת גם שלמה עם זה בפנים – את משדרת שקט וביטחון, וזה מה שעוזר לילדים להירגע ולשתף פעולה בעז"ה

מה תעשי בפועל?

✔️ תדאגי מראש: אוכל, שתייה, שירותים, חיבוק ונשיקה, תעדכני אותם מראש שעכשיו הזמן לאכול לשתות מה שצריך אחרי זה במיטה אין כלום

✔️ תודיעי: “עכשיו הולכים לישון" ממליצה להודיע כ10 דק' לפני שבעוד... נכנסים למיטה לישון, אפשר גם להראות על השעון כשהמחוג יהיה על ה '3' אתה נכנס למיטה, זה מכין את התת מודע למה שהולך להיות ועוזר לילד לשתף פעולה בעז"ה

✔️ אם ילד קם מהמיטה: את מצביעה עם האצבע לעבר החדר שלו (עדיף כמה שפחות מילים) או להגיד בענייניות וברוגע, עכשיו המקום שלך במיטה.
או אם מבקש משהו מהמיטה, את עונה ברוגע אבל בנחישות נגמר הזמן לזה עכשיו רק ישנים, לילה טוב!

כשאת תהיי בטוחה ושלמה במה שאת דורשת
הביטחון שלך יעשה את העבודה – לא העוצמה של הקול

בהצלחה רבה!

מחכה לשיתוף שלך איך היתה ההשכבה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה