התייעצות מענה בנושא יחסי אבות\אמהות ילדים

  • הוסף לסימניות
  • #41
אני גם חושב שלא יעזור לומר רשע מרושע, שהרי האבא שהגיש אותו להיות שליח ציבור בטוח שהוא עושה את הדבר הכי נכון בשביל לטפל בבעיה של הבן שלו. וגם אם אין תוצאות זה לאט לאט.... הרי כתבו כאן שאנשים דואגים לאגו שלהם, הרי הבן הרגיש נורא שהוא נתקע בתפילה, בוודאי גם האבא הרגיש מזה נורא, והוא במחשבה עקומה ויתר על האגו שלו והתבייש, בשביל שחשב שזה יעזור ויפתור את הבעיה, ייתכן גם שפנה לאיזה "מומחה" שנתן לו את העצה הזו, ואם יאמרו לו רשע מרושע או אפילו מי שחושב שהוא רשע לא יוכל לייעץ לו. כי הוא באמת לא רשע אלא צריך הכוונה שבאה ממקום של עזרה ולא שיפוטיות.
אולי המילה רשע מרושע היתה חריפה, אבל בסוף אני לא מדבר אליו ישירות, אלא רוצה לעורר מודעות ושאנשים יבינו שהם צריכים להיזהר במעשיהם מאוד גם אם כוונתם טובה, אתם יודעים אומרים שהדרך לגיהנם רצופה כוונות טובות
הוא לא רשע הוא מטומטם...
לדעתי כל רשע הוא מטומטם, אבל לדעתי הוא שכשהמטומטם פוגע באחרים והורס את חייהם הוא הופך להיות רשע גם
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אתה באמת חושב שהורה שמתנהג כמו ההורים מהסיפורים הנ"ל ייקח את הדברים לתשומת ליבו?
למה? מה הסיבה שהוא יחשוב שהוא באמת רשע מרושע?? בגלל שאותו אדון החליט כך.
לא נראה לי שהוא מתנהג כך מתוך רשעות או מידות רעות אלא מתוך חוסר הבנה וידע איך נכון לנהוג עם הדור של היום
ורק ע"י שאנשי חינוך ורבנים יורו/ידריכו איך נכון לנהוג עם הדור של היום ויפיצו את זה בכל מקום אפשרי כולל ערבי הורים מטעם תלמודי תורה/ישיבות וכו' שיבואו שם אנשי חינוך מוכרים וידועים ויסבירו ברחל בתך הקטנה איך נכון לנהוג היום ואיך אסור לנהוג היום אולי יתהצע שינוי כלשהו
נעזוב שנייה את ההורה מהסיפור השני המטרה שלי היא ללמוד מטעויות של אחרים, ולא להפוך אותם לשעיר לעזאזל. המטרה היא שכל הורה יסתכל על עצמו ויראה וואו אם מישהו אחר הגיע לדבר כזה, אני רוצה גם לא לטעות בטעויות כאלו במיקרו

אבל ראשית כל אני רוצה להקדים הקדמה- בכל נושא בעולם שבאים לדון בו, יש לדון בחשיבות שלו, והנושא שאנחנו דנים בו למעשה המניעים של ההורות של בני האדם, הוא נושא חשוב מעין כמוהו, של דיני נפשות וכו', אבל דווקא בגלל החשיבות שלו, יש פה מלכוד,

מה המלכוד? נושא הביקורת והאשמה, בגלל שזה נושא כל כך קריטי וחשוב, הביקורת העצמית שמתעוררת בו היא ביקורת שגורמת לנו ההורים להרגיש נורא, הרי זה כל כך מהותי, בעצם זה נראה כמו אכזריות, ואני בגלל שאני עם כל הבעיות שלי אני בעצם בלי משים לב פוגע בילד שלי. אני מבין שזה התחושה ויש הורים שיגידו לעצמם שבגלל זה עדיף להם לא להתעסק עם זה ולהחליט פשוט להתמקד ביום יום ולא להכנס לנושא כל כך מהותי שיכול לכאוב כל כך

אבל זה הפוך על הפוך דווקא בגלל שהנושא הזה כל כך חשוב הגישה אליו צריכה להיות נכונה, אם הורה בא להלקות את עצמו ולחשוב שעל ידי שהוא ירד על עצמו הוא ישתפר זה יגרום את ההיפך הגמור, כי ביקורת עצמית שהופכת לאשמה והלקאה עצמית רדיפה עצמית וכו', גורמת לסבל נפשי בל יתואר לנפש ופגיעה לנפש של העוסק בה.

ולכן אדם כשהוא בא לעסוק בנושא כל כך חשוב הוא צריך שיהיה לו את המיינדסט הנכון כלפי הנושא- הנושא חשוב נכון? אז אני צריך לבדוק שיש לי את הכלים הנכונים בשביל לדון בו ולהתעסק בו, כי אם לא? אני לא יצליח ואם אני לא יצליח אז אנחנו יודעים את ההשלכות.
מה המיינדסט הנכון? קודם כל להבין שאסור לי לקחת את כל נושא ההורות באופן אישי, בגלל שהוא כל כך חשוב ודבר כל כך מהותי בהגדרה שלנו כיהודים ובני אדם, דווקא בגלל זה אסור לקחת את כל זה באופן אישי

אם אני יקח את זה באופן אישי, מה שיקרה שפשוט אני לא "ישרוד" את הצורך לבקר את המציאות ואני יבחר באפשרות הכי נוחה כדי לברוח מזה- השקר, להגיד שהכל בסדר והכל טוב, ואני רק יתמקד במה שחיובי וטוב, ואז למעשה יש גם צד אפל שלא מטופל בכלל בתוכי והוא משפיע מאוד על הילדים.

דווקא לראות את הנושא באופן אישי, ולהגיד שאם אני לא אבא מושלם וכדו' אמא מושלמת אז אני אדם לא טוב אני פוגע בילדים שלי זה דבר אסור שהכי הרבה יפגע בילדים שלי, כי זה בדיוק יוצר את האפקט ההפוך- אם אני לוקח אישית את הכשלונות ואני "משליך" את זה על האישיות שלי, כל פגיעה עשיתי בילדים שלי, כל בעיה שיש לילדים ולהבין וואי תראה מה עשית, זה הנזק הכי גדול שאני יכול לעשות לילד, בעצם אני פוגע באבא שלו, ואם אני יפגע באבא או באמא שלו, ככל הנראה יהיה לו אבא ואמא לא מתפקדים.
אז צריך להסתכל על הדברים בפרופורציה- תורה לא ניתנה למלאכי השרת וכן לא הורות, פרקציוניזם הוא הנזק התודעתי הכי גדול שאני יכול לעשות לעשות לילד שלי- מה כן? אין מושלם- יש מגמת השתפרות מתמדת, זאת אומרת שיש ביקורת בונה.

זאת אומרת הורה שיגש לנושא בגישה נכונה, ולא יקח אישית את הטעויות שלו, זה הברכה הכי טובה לילדים שלו, כי אז הוא יכול בעצם לעשות שינוי אמיתי, בקיצור מציאת אשמים זה לא הרעיון, וזה לא בית משפט פה, אלא זה עניין שמטרתו להסביר להורים איך להשתפר הרעיון הוא יצירת תודעת ביקורת עצמית להורה, שהוא ידע לשקף איך הוא מרגיש כלפי הילד שלו.

ככל שנושא יותר חשוב- ככה חשובה הביקורת בו שתעשה באופן הנכון
ותשאלו איך אז אני יסתכל על הטעויות שלי בתור הורה?
זה בדיוק הנקודה, בסוף אדם יש לו 120 שנה לעבוד על עצמו ולתקן מה שהוא יכול, הדורות הקודמים כל אחד עבר מה שעבר ועשה מה שעשה, מה שאני כיום הוא הפרויקט האישי שלי שבא לפיתחי ואני צריך לעשות את המקסימום שהוא יהיה מוצלח, אין כאן אף אחד אשם, אבל כן צריך ללמוד מטעויות ולהשתפר!!

בסוף אנחנו עם שעבר גלות לא פשוטה כל אחד מה שההורים שלו עברו, צריך להבין שהחיים ומה שעם ישראל עבר השפיעו מאוד, ויש המון השפעות חינוכיות מהעניין- לדוגמא אני נכד לניצולים מפולין שברחו לרוסיה לסיביר, סבא אלום קרב שבקושי היה מדבר אתם חושבים שזה לא השפיע על החינוך? בוודאי שכן, האם אני אשם בחסרונות שלי בתור הורה? לא. ואין כאן אשמים, צריך להסתכל על הכל בהסתכלות של אמונה, לא באים לתלות אף אחד על עץ גבוה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
דברים נכונים!!
בתמצות:
יש לחלק את עניין יחסי הורה-ילד ל2 חלקים
1. ההבנה והמודעות של ההורה שהדרך בה הוא נוהג אינה נכונה והוא צריך לבצע שינוי
2. שהשינוי שהוא אמור לבצע זה בעצם טיפול בעצמו ובטראומות העבר ע"מ שהיחס והגישה שלו כלפי ילדיו יהיו טובים ונכונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אעלה כאן שאלה שנשאלתי בטלפון שלכאורה נראית מאוד מצויה

איזה אמא התייעצה איתי בטלפון על נושא חינוך למה הילדה שלה למרות כל העונשים שאני נותנת לה ואפילו שאני לכאורה קשה איתה היא עדיין מתחצפת אלי (ילדה בת 5) אני מנסה לעשות הכל לכאורה לפי הספר והילדה חצופה.

שאלתי אותה מה בדיוק היא עושה כשהיא מתחצפת, היא אמרה לי שהיא אומרת לה שלא מדברים ככה לאמא, וכששאלתי אותה אם היא בסופו של עניין נותנת לה מה שהיא רוצה, היא אמרה לי שכן.

שאלתי אותה למה את נותנת לה מה שהיא רוצה הרי היא התחצפה. מדוע את מספקת לה את המניע לחוצפה? אז היא אמרה לי שהיא מפחדת לפגוע בה היא מפחדת שהיא תבכה וכו', ואין לה כח לזה

זה דוגמא מוחשית לכך שהורה שאין לו עבודה עצמית על הפנימיות שלו אלא הוא רק מנסה לעשות דברים שהוא שמע לא מצליח באמת ליצור דמות חינוכית חזקה בבית (שזה בסוף דבר מבורך, אבל צריך לעשות תהליך עד הסוף)-

אמא שמרגישה כלפי הילדה שלה שהיא מפחדת לפגוע בה היא בעצם עסוקה בריצוי של הילדה שלה והילדה גובה דמי פרוטקשין בתשלום הבקשות שלה- מקור חולשה עצום וקבוע שהילדה מרגישה היטב, בפועל הילדה יודעת שהאמא בעצם מפחדת ממנה היא מפחדת מהצעקות שלה, מהמניפולציות שלה, ובפועל הילדה יודעת שהיא תקבל מה שהיא רוצה אז למה שהיא תפסיק להיות חצופה? הרי יש לה כאן מקור של שפע בלתי נדלה בלי הגבלה ובלי גבול שרק צריך לעשות "הצגה" לקבל מה שרוצים לא שווה?

האם האמא צריכה לצפות מילדה בת 5 שתהיה בעלת עבודת המידות שהיא תגיד לעצמה וואי זה לא יפה לסובב את אמא על האצבע שלי, אולי באמת אני לא יעשה את זה ה' לא מסכים.

ילד בסוף הוא בוחן את האפשרויות שיש לו ומנצל אותם, אם ההורה הופך להיות אופציה אז למה לא?

שאלתי את האמא הזו למה את כל כך מפחדת מהילדה? נגיד והיא תבכה אז מה יקרה? והתשובה היתה שהיא מרגישה עם זה נורא, אבל מה כל כך נורא? התשובה שלה היתה שהיא מרגישה שהיא אמא לא טובה שהיא רעה

שימו לב איך כאשר התכונה הנפשית של ההורה לא בנויה נכון, זה לא משנה כמה הדרכות הוא יעבור בסוף מה שיקבע לו בפועל זה מה שיש לו בנפש, היא מבינה היטב שהיא לא אמורה לרצות את הילדה שלה, אבל עדיין היא מרגישה שהיא חייבת לעשות את זה

מה הפתרון? עלינו להוציא מהראש שהילדים שלנו הם יגדירו אותנו בתור הורים, הילד שלנו גם אם הוא יתן עלינו ביקורת הוא לא יגדיר אותנו בתור בני אדם ולא בתור הורים!! אסור בחיים שהורה יצפה לפידבק חיובי מהילדים שלו או יפחד מהביקורת שלהם, ילד לא יכול לתת ציון להורים שלו!! וגם אם הילד יבכה בכי היסטרי ולכאורה "יצטער מאוד" אסור להורה לקחת את זה אישית ולהגדיר את זה בתור "כשלון שלו" שהוא לא בסדר שזה בעצם סוג של ציפייה סמויה של קבלת פידבק "התנהגותי של הילד" (ויש לזה גם צד גם כשהילד שמח שהרי אם הוא יהיה שמח אז אני אבא טוב\אמא טובה)
המסר הוא כזה- אף פעם לא לתת למצב הרגשי של הילד שלנו לקבוע לנו את הערך שלנו בתור בני אדם.

כששאלתי אותה הם גם היא כשהיא היתה ילדה היא היתה מצליחה "לסחוט את אמא" היא אמרה לי שכן, וזה דבר מאוד מעניין- שימו לב, היא תפסה את אמא שלה בתור משהו סחיט, דהיינו שבעצם הסטאז' האישי שהיא קיבלה בחיים שלה על האמהות (דרך האמא שלה) לימד אותה שאמא צריכה לרצות ילדים, ולכן כשהיא היום אמא... אז היא גם מרגישה צורך לרצות את ילדיה שלה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלום וברכה,

יש רגעים שבהם אתה - בן להורים שהחליטו להפריד דרכם - מרגיש שאתה היחיד בעולם שמבין מה עובר עליך. שהעולם שלך התחלק לשניים, ואתה עומד קרוע באמצע, מנסה לא לאכזב אף אחד, ובעיקר מנסה למצוא את המקום שלך מחדש. אם המילים האלה מוכרות לך, האשכול הזה נכתב בשבילך (האשכול נכתב בלשון זכר אבל מיועד עבור כולם). ויש לי גם
מדריך מיוחד וחינמי שכתבתי במיוחד עבורך

התחושה הזו לובשת פנים רבות. לפעמים היא מרגישה כמו הסיפור של ישי (שם בדוי), הבחור שתמיד מתפקד, ה"אבא קטן" שדואג לכולם ומגשר בין ההורים. כולם מחמיאים לו על הבגרות שלו, אבל עמוק בפנים הוא מרגיש שהילדות שלו נגמרה מוקדם מדי, שהוא נאלץ לדכא את הצרכים הרגשיים שלו כדי לתמוך באחרים.

לפעמים היא מרגישה כמו הסיפור של שלמה, שכבר בונה את ביתו, אבל מוצא את עצמו קופא באמצע ויכוח עם אשתו. פתאום, הוא לא שומע אותה, אלא את הקולות מהבית הישן, את המילים והכעס של הוריו מהדהדים לו בראש. הפחד לחזור על אותן טעויות משתק אותו, והוא תוהה – האם אני נידון לשחזר את העבר?

ואולי היא מרגישה כמו הסיפור של אהרן (שם בדוי), אברך בן 40, שהכל נראה בסדר מבחוץ, אבל הוא סובל מלילות ללא שינה ופחדים שצצים משום מקום. רק אחרי 20 שנה של כאב עמום, כשהוא מגיע לקצה, הוא מגלה שהכל התחיל שם, ביום ההוא שהבית התפרק.

את כל הסיפורים האלה, ועוד רבים, אני מכיר מקרוב. כמי שעבר את המסע הזה בעצמי, אני יודע שלמרבה הצער, אין כמעט כתובת לאותם בנים/ות שמתמודדים בשקט. אבל הדבר החשוב ביותר שלמדתי, והבטחתי לעצמי להעביר הלאה, הוא שהסיפור לא חייב להסתיים בכאב. אפשר להתמודד אחרת, וניתן להפוך את האתגר הזה למנוף של צמיחה והתפתחות.

בדיוק בשביל זה, מתוך תחושת חובה וזכות, נכתב המדריך הייחודי "לנווט בין הגלים" וסדרת המיילים הנלווית. הם מרכזים באופן מסודר את ההבנה באתגרים ומעניקים כלים מעשיים להתמודדות.

image (59).jpg


"לנווט בין הגלים"

במדריך ובסדרת המיילים שתקבלו, ניגע בין היתר בנושאים כמו:
  • התמודדות עם רגשות מורכבים: כלים לזהות ולהתמודד עם כעס, עצב, בלבול, תסכול ופחדים שצפים בעקבות המצב.​
  • שחרור מאשמה ובושה: הבנה עמוקה מדוע הגירושין אינם באשמתכם, וכלים מעשיים להתמודדות עם תחושת הבושה מול הסביבה והחברים.​
  • כיבוד הורים במציאות מורכבת: איך לנווט את מצוות כיבוד הורים כשיש קונפליקט, ואיך להציב גבולות בריאים בלי לפגוע.​
  • "מודל הקברניט": כלי עוצמתי להבנת האופן שבו המוח שלנו מגיב לאירועים, ואיך ניתן לשנות את התגובות האוטומטיות שלנו כדי להגיע לרוגע ושלווה.​
  • בניית ביטחון עצמי וזהות אישית: איך לחזק את תחושת הערך העצמי שלא תלויה בסיפור המשפחתי, וכיצד לגבש זהות אישית יציבה וחזקה.​
  • הפחד מנישואין ושידוכים: התמודדות עם החשש לשחזר את סיפור ההורים, וכלים לבניית האמונה ביכולת שלכם להקים בית יציב ומאושר.​
  • כלים לחיזוק הזוגיות: איך לזהות את "הקלטות הישנות" שמתנגנות בראש בזמן קונפליקט, ואיך לכתוב סיפור זוגי חדש ובריא.​

לקבלת המדריך המלא וסדרת המיילים בדיסקרטיות מוחלטת,

ניתן להירשם בקישור הבא.

אני רוצה את המדריך

המדריך והתכנים הנלווים ישלחו אליך באופן אישי ומכבד, ישירות לתיבת המייל. אף אחד לא צריך לדעת. זהו צעד של צמיחה, שאתה עושה עבור עצמך.

משה דהן - כמי שמכיר את האתגרים של בנים להורים גרושים מקרוב, וכיום מלווה בנים להורים גרושים בקליניקה שלי, אני מנהל קהילה תומכת לבנים ובנות (בנפרד) ודיסקרטית שמהווה בית חם ומקור של ידע וחיזוק. המטרה שלי היא לתת את המענה המקצועי והרגיש, שכל כך חסר בשביל לצמוח חזק מבפנים.

שינה בשבת בצהריים – תענוג? תלוי מי ער בינתיים…


אין כמו שבת. השולחן מסודר, החמין סיים לעבוד קשה, והספה קוראת בשקט:
“בוא… רק עשרים דקות.”
ואז זה קורה. אבא נרדם, אמא “רק עוצמת עיניים”, ובבית שורר שקט מחשיד.
שקט שלפני ה… חברים.


כי בזמן שההורים מטיילים להם בארץ החלומות, הילדים מטיילים – בארץ האפשרויות.


בהתחלה זה תמים:
“יורדים רגע למטה.”
אחר כך: “רק עד הפינה.”
ובהמשך: “לא תאמין עם מי פגשנו.”


וככה, בלי כוונה רעה ובלי דרמה, שבת אחת מנומנמת יכולה להפוך לשער כניסה להרגלים, חברויות והשפעות שלא בדיוק היו עוברים ועדת הורים ערניים.


לא מדובר חלילה על שינה – מנוחה זה דבר קדוש.
הבעיה מתחילה כשאין אף מבוגר על ההגה.
כי ילדים, כידוע, הם כמו מים – אם אין תעלה מסודרת, הם יזרמו לאן שנוח להם.


ראיתי יותר מדי סיפורים שהתחילו במשפט:
“מה כבר יכול לקרות בשעה אחת של שינה?”
והמשיכו בשנים של “איך לא שמנו לב קודם”.


שבת היא זמן של ביחד, של קשר, של נוכחות.
לא חייבים משחק קופסה או שיחה עמוקה – לפעמים עצם זה שמישהו ער, זמין, רואה ושומע, עושה את כל ההבדל.


אז כן, שינה בשבת בצהריים היא תענוג.
אבל ילדים שמרגישים שיש עליהם עין, לב ואחריות –
זה תענוג גדול יותר.


ושבת שלום – ערה ומבורכת 🙂
---------
אודה את המאמר כתב לי הבינה.
אבל קחו את הרעיון.
אני כותב מניסיון ומדם.
על הורים שאת כל החינוך של הילדים שלהם איבדו בשבת בצהריים כי רצו קצת שקט ולישון.
אין מה לעשות צריך קצת לעבוד ולקום ולשמור.
עדיף להורים בגיל צעיר לשמור על הילדים ולא בהמשך לבכות ולהתעסק בכל החורבנות שוקרים בזמנים האלה.
שימו לב על כל חברות התהילים שכנים וכו'.
ויש גם דברים שבצניעות בעניין הזה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה