התייעצות התמודדות עם חרדות

שתים שלוש ש גר · 11/2/26

נכתב ע"י רק משיח:
למה יש כאלו שמפחדים על עצמם יתר על מידה?

התכוונת למה אנשים עם דימוי עצמי נמוך מה גרם להם?

MELY❤️ · 11/2/26

הוא התכוון נראה לי שגם ככה הם לא אוהבים את עצמם, אז לא נורא שמשהו יקרה,
אז למה הם בכל אופן חרדים שיקרה משהו

MELY❤️ · 11/2/26

יש כדורים טבעיים לטיפול בחרדות?

ש.הופנר · 11/2/26

נכתב ע"י MELY❤️:
יש כדורים טבעיים לטיפול בחרדות?

יש רסקיו רמדי וכל מיני תוספות טבעיות מיועד יותר לחרדות קלות

ש.הופנר · 11/2/26

נכתב ע"י רגעים יפים:
פסיכיאטר פרטי ד"ר אליאור ואש, מקבל בירושלים-02-5701226.
פסיכיאטר פרטי נוסף- פרופ' ישראל שטראוס, הוא מנהל מערך פסיכיאטריה במעייני הישועה, הוא מקבל פרטי בבית שמש,
יכול להיות שגם מקבל בציבורי בבית חולים עצמו. יש לי רק את המספר האישי שלו, ולכן אני לא יכולה לתת, אפשר לנסות לחפש בגוגל.
יש גם פסיכיאטרים מעולים בקופות חולים. מה הקופ"ח שלו?
לגבי השאלה איזה תרופה- לי אין את הסמכות להמליץ על כדור אחר, בינתיים עד שמשיגים פסיכיאטר ממולץ להתייעץ עם הרופא משפחה. קלונקס זה פיתרון לא טוב ליום יום.

תודה כרגע רופא הפנה אותם לבירור נוירולוגי מקיף הבעיה שיש להם תור רק עוד חצי שנה...

הבת של הקב"ה · 11/2/26

נכתב ע"י ש.הופנר:
תודה כרגע רופא הפנה אותם לבירור נוירולוגי מקיף הבעיה שיש להם תור רק עוד חצי שנה...

מענין לדעת, מה זה יכול לעזור?

ש.הופנר · 11/2/26

נכתב ע"י הבת של הקבה:
מענין לדעת, מה זה יכול לעזור?

לא לכל מקרה זה יכול לעזור.... פה ספציפית יש עוד סימנים שמרמזים על בעיה נוירולוגית...
ושוב זה מקרה נדיר לא ממש יכולה לתת כאן פרטים אבל זה לא מקרה קלאסי של חרדה! יש פה שילוב של כמה דברים...

רק משיח · 11/2/26

נכתב ע"י שעפס:
אפשר לבקש שתסביר יותר את השאלה?
מקווה שאנילא חופר...

נכתב ע"י MELY❤️:
הוא התכוון נראה לי שגם ככה הם לא אוהבים את עצמם, אז לא נורא שמשהו יקרה,
אז למה הם בכל אופן חרדים שיקרה משהו

דרור שווץ · 13/2/26

נכתב ע"י רק משיח:
אשמח להתייעץ @דרור שווץ יש לי בן צעיר חכם מאד וחרדתי,
בגיל צעיר מאד הוא גמא ספרים בתחום הנפש.
הוא שאל אותי שאלה שממש סיבכה אותי ולא ידעתי להניח את נפשו.
כאשר מישהו הוא בעל ערך ודימוי עצמי נמוך, הוא לא תמיד אוהב ומחובר לעצמו.
למה יש כאלו שמפחדים על עצמם יתר על מידה?
אשמח לקבל תשובה בהירה כדי שאוכל להושיב את דעתו.
(יש לציין שהוא עובד על עצמו בתחומים הנ"ל)

זו שאלה יפה מאוד, אני מקווה שאוכל לענות עליה באופן שיישב את דעתו.

יש בלב האדם מאבק עדין מאוד בין שני כוחות:

העונג – מצב של "יש"
רצון – חוויה של "חוסר".

כאשר אדם מחובר לערך העצמי הבלתי מותנה שלו הוא חווה עונג,
במצב כזה האדם חווה תחושה פנימית של – "יש לי מקום בעולם", "אני קיים", "אני רצוי", "אני אהוב" וכד'.

לאידך,
כאשר הערך הזה הופך למותנה וכמובן שכשאר הערך העצמי נעלם,
נכנס לפעולה הכוח השני – הרצון.

על פי רוב,
כאשר האדם חווה חוסר ערך עצמי, הרצון הוא רצון לא מאוזן (רצון תוהי).

הרצון הלא מאוזן תמיד נולד מתוך חוסר,
תחושת חוסר שנחווית בתודעה שעל מנת להיות שווה ערך,
להיות קיים, להיות "שווה", על האדם להשלים את החוסר מבחוץ,
ועד שזה לא יקרה, הנפש לא תהיה רגועה.

במצב כזה האדם מחפש להשלים את החוסר באמצעות:

בטחון
שליטה
ודאות
הישגים
אישורים

וכאן מגיע הפרדוקס שהילד שלך הרגיש:
מי שלא מחובר לעצמו, לא בהכרח פחות מפחד על עצמו,
להיפך,
לרוב הוא זה שמפחד הרבה יותר.

הסיבה לכך היא – מתי שהעונג נחלש הרצון עולה – ובאופן יותר פשוט:
ככל שהערך העצמי יורד כך הרצון של האדם הופך להישרדותי יותר.

כאשר האדם מונע מרצון כזה, הוא לא מחפש "חיים" אלא להימנע מאובדן.

ואז צפות אצלו שאלות כמו:

מה עלול לקרות עכשיו?
מה רוצים לקחת ממני?
איך אני עכשיו שומר על הקיום שלי?

בקצרה, מתי שיש עונג פנימי האדם חי ומתי שיש חוסר פנימי האדם שורד.

ולכן אדם עם דימוי עצמי נמוך יכול לפחד מאוד על החיים שלו,
לא מתוך אהבה לעצמו, אלא, מתוך תחושת חוסר תמידית,
שמנסה כל הזמן להתמלא מבחוץ.

ככל שהאדם בונה חיבור לערך עצמי בלתי מותנה, הרצון נרגע והפחדים פוחתים.

בדיוק כמו שאדם עובר ממצב של חיים למצב של הישרדות,
כך ניתן לעבור ממצב של הישרדות למצב של חיים,
כל מה שצריך זה לדעת את הדרך לשם.

יוסף דיאלידן · 13/2/26

דרור שווץ, תודה לך.
האם ובאיזה מקרים טיפול פסיכולוגי מקצועי ותרופות לא יכולים לעזור?

MELY❤️ · 13/2/26

נכתב ע"י דרור שווץ:
זו שאלה יפה מאוד, אני מקווה שאוכל לענות עליה באופן שיישב את דעתו.

יש בלב האדם מאבק עדין מאוד בין שני כוחות:

העונג – מצב של "יש"
רצון – חוויה של "חוסר".

כאשר אדם מחובר לערך העצמי הבלתי מותנה שלו הוא חווה עונג,
במצב כזה האדם חווה תחושה פנימית של – "יש לי מקום בעולם", "אני קיים", "אני רצוי", "אני אהוב" וכד'.

לאידך,
כאשר הערך הזה הופך למותנה וכמובן שכשאר הערך העצמי נעלם,
נכנס לפעולה הכוח השני – הרצון.

על פי רוב,
כאשר האדם חווה חוסר ערך עצמי, הרצון הוא רצון לא מאוזן (רצון תוהי).

הרצון הלא מאוזן תמיד נולד מתוך חוסר,
תחושת חוסר שנחווית בתודעה שעל מנת להיות שווה ערך,
להיות קיים, להיות "שווה", על האדם להשלים את החוסר מבחוץ,
ועד שזה לא יקרה, הנפש לא תהיה רגועה.

במצב כזה האדם מחפש להשלים את החוסר באמצעות:

בטחון

שליטה

ודאות

הישגים

אישורים

וכאן מגיע הפרדוקס שהילד שלך הרגיש:
מי שלא מחובר לעצמו, לא בהכרח פחות מפחד על עצמו,
להיפך,
לרוב הוא זה שמפחד הרבה יותר.

הסיבה לכך היא – מתי שהעונג נחלש הרצון עולה – ובאופן יותר פשוט:
ככל שהערך העצמי יורד כך הרצון של האדם הופך להישרדותי יותר.

כאשר האדם מונע מרצון כזה, הוא לא מחפש "חיים" אלא להימנע מאובדן.

ואז צפות אצלו שאלות כמו:

מה עלול לקרות עכשיו?

מה רוצים לקחת ממני?

איך אני עכשיו שומר על הקיום שלי?

בקצרה, מתי שיש עונג פנימי האדם חי ומתי שיש חוסר פנימי האדם שורד.

ולכן אדם עם דימוי עצמי נמוך יכול לפחד מאוד על החיים שלו,
לא מתוך אהבה לעצמו, אלא, מתוך תחושת חוסר תמידית,
שמנסה כל הזמן להתמלא מבחוץ.

ככל שהאדם בונה חיבור לערך עצמי בלתי מותנה, הרצון נרגע והפחדים פוחתים.

בדיוק כמו שאדם עובר ממצב של חיים למצב של הישרדות,
כך ניתן לעבור ממצב של הישרדות למצב של חיים,
כל מה שצריך זה לדעת את הדרך לשם.

וואו
איזה הסבר בהיר!!

בעזרת הקב"ה · 14/2/26

אשמח אם דרור שוורץ יוכל לענות לי
יש לי חבר שיש לו התניה מסוימת שבליל שבת הוא לא נרדם
וזה קורה לו כל שבת וזה לא נותן לו מנוח ההרגשה הזאת
אשמח אם תוכל להשיב איך מורידים את ההתניה הזאת ויהיה אפשר ללכת לישון בראש שקט
תודה רבה

easy · 14/2/26

שלום, אני אמא לילדים בגילאים שונים. אני תמיד נמצאת בפחדים ממה יכול לקרות להם. כל טלפון מבית הספר, הדמיונות כבר רצים לי בראש. אני תמיד צריכה שהבן שלי יתקשר אלי כשהוא מגיע לישיבה, כי אולי משהו קרה לו בדרך ואני לא ידע מזה. כל פעם שהילדים יוצאים מהבית לחברים/מכולת וכו' אני לא רגועה. אשמח לעזרה.

noa123456 · 14/2/26

נכתב ע"י דרור שווץ:
זו שאלה יפה מאוד, אני מקווה שאוכל לענות עליה באופן שיישב את דעתו.

יש בלב האדם מאבק עדין מאוד בין שני כוחות:

העונג – מצב של "יש"
רצון – חוויה של "חוסר".

כאשר אדם מחובר לערך העצמי הבלתי מותנה שלו הוא חווה עונג,
במצב כזה האדם חווה תחושה פנימית של – "יש לי מקום בעולם", "אני קיים", "אני רצוי", "אני אהוב" וכד'.

לאידך,
כאשר הערך הזה הופך למותנה וכמובן שכשאר הערך העצמי נעלם,
נכנס לפעולה הכוח השני – הרצון.

על פי רוב,
כאשר האדם חווה חוסר ערך עצמי, הרצון הוא רצון לא מאוזן (רצון תוהי).

הרצון הלא מאוזן תמיד נולד מתוך חוסר,
תחושת חוסר שנחווית בתודעה שעל מנת להיות שווה ערך,
להיות קיים, להיות "שווה", על האדם להשלים את החוסר מבחוץ,
ועד שזה לא יקרה, הנפש לא תהיה רגועה.

במצב כזה האדם מחפש להשלים את החוסר באמצעות:

בטחון

שליטה

ודאות

הישגים

אישורים

וכאן מגיע הפרדוקס שהילד שלך הרגיש:
מי שלא מחובר לעצמו, לא בהכרח פחות מפחד על עצמו,
להיפך,
לרוב הוא זה שמפחד הרבה יותר.

הסיבה לכך היא – מתי שהעונג נחלש הרצון עולה – ובאופן יותר פשוט:
ככל שהערך העצמי יורד כך הרצון של האדם הופך להישרדותי יותר.

כאשר האדם מונע מרצון כזה, הוא לא מחפש "חיים" אלא להימנע מאובדן.

ואז צפות אצלו שאלות כמו:

מה עלול לקרות עכשיו?

מה רוצים לקחת ממני?

איך אני עכשיו שומר על הקיום שלי?

בקצרה, מתי שיש עונג פנימי האדם חי ומתי שיש חוסר פנימי האדם שורד.

ולכן אדם עם דימוי עצמי נמוך יכול לפחד מאוד על החיים שלו,
לא מתוך אהבה לעצמו, אלא, מתוך תחושת חוסר תמידית,
שמנסה כל הזמן להתמלא מבחוץ.

ככל שהאדם בונה חיבור לערך עצמי בלתי מותנה, הרצון נרגע והפחדים פוחתים.

בדיוק כמו שאדם עובר ממצב של חיים למצב של הישרדות,
כך ניתן לעבור ממצב של הישרדות למצב של חיים,
כל מה שצריך זה לדעת את הדרך לשם.

הסבר שנותן קצת דעת לגבי ערך עצמי נמוך וההשלכות מכך.
מה לגבי ילדה בת 11.5 עם ערך עצמי נמוך, כל היום היא מתנהגת בצורה רגילה ושמגיע הערב/לילה עולות מחשבות שגורמות לה לפחדים עד כדי בכי היסטרי .
איך אפשר לעזור לה?

רק משיח · 15/2/26

נכתב ע"י דרור שווץ:
זו שאלה יפה מאוד, אני מקווה שאוכל לענות עליה באופן שיישב את דעתו.

יש בלב האדם מאבק עדין מאוד בין שני כוחות:

העונג – מצב של "יש"
רצון – חוויה של "חוסר".

כאשר אדם מחובר לערך העצמי הבלתי מותנה שלו הוא חווה עונג,
במצב כזה האדם חווה תחושה פנימית של – "יש לי מקום בעולם", "אני קיים", "אני רצוי", "אני אהוב" וכד'.

לאידך,
כאשר הערך הזה הופך למותנה וכמובן שכשאר הערך העצמי נעלם,
נכנס לפעולה הכוח השני – הרצון.

על פי רוב,
כאשר האדם חווה חוסר ערך עצמי, הרצון הוא רצון לא מאוזן (רצון תוהי).

הרצון הלא מאוזן תמיד נולד מתוך חוסר,
תחושת חוסר שנחווית בתודעה שעל מנת להיות שווה ערך,
להיות קיים, להיות "שווה", על האדם להשלים את החוסר מבחוץ,
ועד שזה לא יקרה, הנפש לא תהיה רגועה.

במצב כזה האדם מחפש להשלים את החוסר באמצעות:

בטחון

שליטה

ודאות

הישגים

אישורים

וכאן מגיע הפרדוקס שהילד שלך הרגיש:
מי שלא מחובר לעצמו, לא בהכרח פחות מפחד על עצמו,
להיפך,
לרוב הוא זה שמפחד הרבה יותר.

הסיבה לכך היא – מתי שהעונג נחלש הרצון עולה – ובאופן יותר פשוט:
ככל שהערך העצמי יורד כך הרצון של האדם הופך להישרדותי יותר.

כאשר האדם מונע מרצון כזה, הוא לא מחפש "חיים" אלא להימנע מאובדן.

ואז צפות אצלו שאלות כמו:

מה עלול לקרות עכשיו?

מה רוצים לקחת ממני?

איך אני עכשיו שומר על הקיום שלי?

בקצרה, מתי שיש עונג פנימי האדם חי ומתי שיש חוסר פנימי האדם שורד.

ולכן אדם עם דימוי עצמי נמוך יכול לפחד מאוד על החיים שלו,
לא מתוך אהבה לעצמו, אלא, מתוך תחושת חוסר תמידית,
שמנסה כל הזמן להתמלא מבחוץ.

ככל שהאדם בונה חיבור לערך עצמי בלתי מותנה, הרצון נרגע והפחדים פוחתים.

בדיוק כמו שאדם עובר ממצב של חיים למצב של הישרדות,
כך ניתן לעבור ממצב של הישרדות למצב של חיים,
כל מה שצריך זה לדעת את הדרך לשם.

תודה על התשובה המדהימה והבהירה.
הספקתי לקרוא לפני שבת אך לא להגיב : )
והתשובה נתנה מענה מלא(!) לבני.
תודה רבה!

דרור שווץ · 15/2/26

נכתב ע"י noa123456:
הסבר שנותן קצת דעת לגבי ערך עצמי נמוך וההשלכות מכך.
מה לגבי ילדה בת 11.5 עם ערך עצמי נמוך, כל היום היא מתנהגת בצורה רגילה ושמגיע הערב/לילה עולות מחשבות שגורמות לה לפחדים עד כדי בכי היסטרי .
איך אפשר לעזור לה?

זו תופעה מאוד מוכרת אצל ילדים רגישים עם ערך עצמי נמוך.

במהלך יום היא מחזיקה יפה, היינו, מתפקדת, עסוקה, מוקפת אנשים.
בלילה הכול נהיה שקט ואז פתאום היא (הנפש) נשארת לבד עם עצמה.

וכשיש בפנים תחושת חוסר, הלילה מגדיל אותה.

ביום יש מספיק דברים שנותנים תחושת "יש",
בלילה, כשאין הסחות, עולה תחושת ה"חוסר" ואז המחשבות מתחילות לרוץ.

פתאום מגיעים פחדים על החיים, על הגוף, על ההורים, על העתיד.
לא כי קרה משהו, אלא כי המוח נכנס למצב שמירה.

ולכן חשוב להבין שזו לא בעיית שינה,
זו חרדה שמופיעה בזמן שבו אין רעש חיצוני שמרגיע את הנפש.

מה יכול לעזור כאן?

קודם כל להרגיע אותה שזה מוכר ושזה קורה להרבה ילדים.

שנית, לומר לה שהמוח שלה פשוט מנסה לשמור עליה בלילה אבל קצת מגזים.

דבר שלישי, ליצור עוגן קבוע לפני השינה:
כמה דקות של חיבור, שיחה רגועה, חיבוק, תפילה, נשימות.
משהו שחוזר כל ערב ונותן לגוף תחושת ביטחון.

יש משפט של הרבי שאומר: "הסדר חשוב מהלימוד", בעולם הנפש זה נכון אף יותר.

והנקודה הכי חשובה:
העבודה האמיתית היא במהלך היום!

עבודה להרגיש שווה, מסוגלת, מוצלחת, אהובה.
ככל שתחושת ה"יש" גדלה ביום, כך הלילה נהיה שקט יותר.

כאשר יהיה לה עונג פנימי (ערך עצמי בלתי מותנה) הנפש כבר לא תצטרך לשמור כל כך חזק והיא תוכל להירדם מהר ולישון טוב בלילה.

דרור שווץ · 15/2/26

נכתב ע"י easy:
שלום, אני אמא לילדים בגילאים שונים. אני תמיד נמצאת בפחדים ממה יכול לקרות להם. כל טלפון מבית הספר, הדמיונות כבר רצים לי בראש. אני תמיד צריכה שהבן שלי יתקשר אלי כשהוא מגיע לישיבה, כי אולי משהו קרה לו בדרך ואני לא ידע מזה. כל פעם שהילדים יוצאים מהבית לחברים/מכולת וכו' אני לא רגועה. אשמח לעזרה.

זו שאלה שמגיעה אליי מהרבה הורים, במיוחד מאימהות.

הלב של אמא בנוי לדאוג, זו אהבה טבעית ובריאה.

אבל לפעמים הדאגה בשקט הופכת לדריכות יתר.
לאט לאט הנפש מרגישה שהיא חייבת להיות על המשמר כל הזמן.

ואז כל טלפון שמקבלים נהיה סימן לסכנה.
כל יציאה מהבית נהיית סיכון.
והדמיון כבר רץ קדימה למה עלול לקרות.

זה לא בגלל שהילדים בסכנה אמיתית ח"ו,
אלא בגלל שהנפש שלך מרגישה שאם היא תרפה אז מי ישמור עליהם?

ואז נוצר צורך חזק בשליטה:
שיתקשרו כשהגיעו,
שיעדכנו כשהם בדרך,
לדעת כל הזמן שהכול בסדר.

וזה באמת מרגיע… אבל... רק לרגע.
ואחר כך הדאגה חוזרת ולרוב יותר גדולה וחזקה,
מכיוון שהשליטה החיצונית לא באמת נותנת לך שום ביטחון פנימי.

וכאן נמצא שורש העניין:
כאשר תחושת ה"יש" הפנימית נחלשת,
הרצון נכנס למצב הישרדותי ומנסה לייצר ביטחון מבחוץ.

עוד עדכון.
עוד בדיקה.
עוד ודאות.

אבל הלב שלך עדיין לא נרגע.

הבשורה החשובה היא:
אפשר ללמוד להרגיע את המעגל הזה.

לא על ידי להפסיק לדאוג, אלא על ידי בניית ביטחון פנימי שלא תלוי בשליטה.

זו עבודה עדינה, אבל אפשרית.

אם את מרגישה שזה מדבר אלייך,
אפשר לקבוע שיחה דרך הקישור שבחתימה.

דרור שווץ · 15/2/26

נכתב ע"י בעזרת הקבה:
אשמח אם דרור שוורץ יוכל לענות לי
יש לי חבר שיש לו התניה מסוימת שבליל שבת הוא לא נרדם
וזה קורה לו כל שבת וזה לא נותן לו מנוח ההרגשה הזאת
אשמח אם תוכל להשיב איך מורידים את ההתניה הזאת ויהיה אפשר ללכת לישון בראש שקט
תודה רבה

זו תופעה מוכרת מאוד, והרבה אנשים חווים אותה בשלב כזה או אחר.

לפעמים הבעיה כבר לא השינה עצמה אלא ההתניה שנוצרה סביבה.
בשלב מסוים נוצר בנפש חיבור שקט ולא מודע: ליל שבת = לא נרדמים.

ייתכן שבהתחלה הייתה פעם אחת של קושי להירדם, אחר כך עוד פעם,
ולאט לאט הנפש התחילה לצפות לזה עוד לפני שהולכים לישון.

מרגע שנוצרת ציפייה כזו, מתחיל מעגל שמזין את עצמו:
מגיע ליל שבת, עולה המחשבה האם אצליח להירדם,
המחשבה יוצרת דריכות, הדריכות מרחיקה את השינה,
וההתניה מתחזקת משבוע לשבוע.

לכן חשוב להבין שהקושי כבר לא יושב על הגוף אלא על הציפייה,
וכאשר מדובר בציפייה, ניתן ללמד את הנפש חוויה חדשה.

הכיוון הוא לא לנסות להירדם בכוח אלא דווקא להפסיק את המאבק עם השינה.

כאשר אדם שוכב במיטה מתוך תחושה שהוא חייב להירדם, הגוף נכנס למצב דריכות, אך כאשר המטרה משתנה ל"אני פשוט שוכב ונח",
הדריכות מתחילה לרדת והשינה יכולה להגיע מעצמה.

בנוסף, חשוב מאוד ליצור טקס קבוע של כניסה לשינה בליל שבת:
קריאה רגועה בסלון בפינה נוחה, כוס תה, עוגה וכד', קריאת שמע שעל המיטה או כל דבר שחוזר על עצמו בכל שבוע בשביל ללמד את הנפש מחדש שליל שבת הוא זמן מנוחה.

כאשר המאבק נרגע והקשר בין ליל שבת לבין לחץ נחלש,
אזי ההתניה הולכת ומתפרקת, ולאט לאט ניתן לחזור להירדם בראש שקט.

אם הוא מרגיש שהנושא הזה חוזר על עצמו ומכביד לאורך זמן,
לפעמים שיחה ממוקדת יכולה לעשות סדר ולהאיץ את התהליך.

אפשר להיעזר בקישור שבחתימה כדי לתאם זמן שמתאים.

e.m.p · 15/2/26

הרבדרור שוורץ
קראתי את הדברים הנפלאים על יש ואין ,עונג ורצון , הצורך בשליטה מול הביטחון הפנימי שלא צריך זאת
אהיות ואני מכיר את מה שכתבת אך ללא מקור מבטן מי יצאו הפנינים הנפלאים הללו...
אודה לדעת מה המקור לגישה טיפולית זו
בתודה
והערכה מרובה
בנימין

דרור שווץ · 15/2/26

נכתב ע"י e.m.p:
הרבדרור שוורץ
קראתי את הדברים הנפלאים על יש ואין ,עונג ורצון , הצורך בשליטה מול הביטחון הפנימי שלא צריך זאת
אהיות ואני מכיר את מה שכתבת אך ללא מקור מבטן מי יצאו הפנינים הנפלאים הללו...
אודה לדעת מה המקור לגישה טיפולית זו
בתודה
והערכה מרובה
בנימין

בנימין היקר,
תודה רבה על המילים החמות!

המקור לגישה הטיפולית הוא תורת הקבלה ותורת החסידות בכלל ותורת חסידות חב"ד בפרט .

בראש ובראשונה ספר התניא.
בנוסף סדר המאמרים הנקראים המשך תער"ב, מאמרי חסידות שונים של כל הרביים של חב"ד וכו'.

אני נחשפתי לכך בלימודי אצל הרב יצחק ערד, גם הרב גינזבורג מדבר על כך בספריו - ניתן לקרוא באתר גל עיני.

מקווה שתשובתי הקצרה הייתה מועילה, אם ישנן שאלות יותר ספציפיות אשמח להשיב.

פרוגבוט

פרסומת

התייעצות התמודדות עם חרדות

משתמש רשום

משתמש פעיל

משתמש פעיל

משתמש פעיל

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

מומחה לבהירות עסקית

משתמש רשום

משתמש פעיל

משתמש חדש

משתמש צעיר

משתמש צעיר

משתמש מקצוען

מומחה לבהירות עסקית

מומחה לבהירות עסקית

מומחה לבהירות עסקית

e.m.p

מומחה לבהירות עסקית

פרוגבוט

תוכן שיווקי

אשכולות דומים

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!