עזרה גמילה מטיטול בהקשר של עצמאות

פנינה לאה · 15/3/26

ילד בן כמעט שלוש, שמאד רוצה להיגמל. מבין מה קורה איתו וכבר היו בעבר הצלחות פה ושם.
שבוע מאז שהורדנו טיטול למשך כל היום (בחופש...) בינתיים יש התקדמות קטנה מאד. ההתלבטות שלי יותר קשורה לזה שהוא מצידו לא הולך לבד. אם אשאל אותו אם הוא צריך הוא יכול לומר שכן, ואז הוא מחכה שאלך איתו, ואעזור לו לעלות על הכסא, ולהוריד לו תחתונים. לסדר בחזרה מכנסיים בוודאי שהוא לא מצליח.
ואם זה פספוס אז אחרי כמה ימים התחיל לבכות כל פעם, לציין שהאוירה מצידי היתה חיובית כל הזמן, הוא התחיל להרגיש שזה כישלון. ואז בכלל הוא נשאר תקוע במקום ולא חושב לרוץ לשירותים ולנסות לעשות משהו.
יש לו סרבול מסוים אבל לדעתי נורמלי לגילו.
הבעיה היא שהוא לא מנסה בכלל בעצמו. רק אחרי שאמרתי לו. והוא באמת מתקשה.

אז השאלה שלי היא אם כדאי להמשיך גמילה גם אם צריך לעזור לו מאד. בגן לא נראה לי שיתמסרו כל כך.
ואיך אפשר לקדם אותו, גם שירצה להיות עצמאי, וגם שישפר את המיומנויות שלו בהקשר הזה.

תות · 15/3/26

גם אני בתהליך גמילה... אז בהצלחה לשתינו.
(אני לא מנוסה אז לא יודעת לענות )

תשובות פשוטות לשאלות · 15/3/26

ילד בן כמעט 3 בהנחה שהוא לא חינוך מיוחד או משהו חריג אחר - בוודאי שלא להפסיק עם התהליך, יתכן שהיה קל יותר אם היית מתחילה שנה קודם, ואם תחכי עוד רוב הסיכויים שיהיה קשה יותר.
(גמלתי כבר כמה וכמה ילדים ב"ה וגם כרגע אני בגמילה של בת השנתיים... עם הראשונים המתנו עד גיל שנתיים וחצי ובילדים הבאים הבנו שזאת היתה טעות, יותר קל בסביבות גיל שנתיים / שנתיים וקצת).

לעשות רצון ה' · 15/3/26

קודם כל בהצלחה רבה רבה!!
דבר שני, אני הייתי אחרי גמילה קשה מאד מאד של ילד שרק מלחשוב על הגמילה של זה שמתחתיו נהיה לי רע, כשדפדפתי פה ראיתי את האשכול הזה וזה עשה לי סדר בראש וגמלתי את את הילד ברוגע ממש (אמנם לא בכזה גיל עיר כמו שכתוב שם)

chaya63 · 15/3/26

לפי הספר חצי שנה זה תקין להזכיר לילד.
בפועל חודש חודשיים ילד צריך תזכורת (יש חריגים שלא, זה הממוצע)
אין לך מה להבהל, לשמור על אוירה נעימה ועניינית כשמפספס, טכנית לנקות ולהחליף, ואורך רוח
מתח ואוירה שלילית יכולים לגרום לרגרסיה ואת מתארת התנהגות תקינה לחלוטין ותואמת גיל ומצב

פנינה לאה · 15/3/26

נכתב ע"י תשובות פשוטות לשאלות:
ילד בן כמעט 3 בהנחה שהוא לא חינוך מיוחד או משהו חריג אחר - בוודאי שלא להפסיק עם התהליך, יתכן שהיה קל יותר אם היית מתחילה שנה קודם, ואם תחכי עוד רוב הסיכויים שיהיה קשה יותר.

ילד קודם התחלנו בגיל צעיר והיה קשה. אולי זה למי שיכולה להכיל פספוסים ולכלוך בלי סוף. לי נשבר אחרי שבועיים, ואז חיכינו עד קרוב לגיל שלוש והלך ביומיים בערך.

עכשיו חיכיתי באמת בגלל שראיתי שהוא לא עצמאי מספיק.
אז אני מבינה שזה תקין, שיכול להיות גמילה כשהילד רק מבקש כשהוא צריך ולוקחים אותו ועושים לו הכל?
אבל מה קורה בגן?

בינתיים הוא עוד לא מבקש בכלל. או הולך אחרי ששואלים אותו, או שהפספוס מקדים.

אגב התעוררתי לשאלה בגלל שהולכים להחזיר את הלימודים. אז רוב שעות הערות שלו הוא יהיה בגן, עם תחתון גמילה סופג. עד כמה אפשר להתקדם ככה או שזה רק ישגע אותנו בערב פסח?

תשובות פשוטות לשאלות · 15/3/26

נכתב ע"י פנינה לאה:
ילד קודם התחלנו בגיל צעיר והיה קשה. אולי זה למי שיכולה להכיל פספוסים ולכלוך בלי סוף. לי נשבר אחרי שבועיים, ואז חיכינו עד קרוב לגיל שלוש והלך ביומיים בערך.

עכשיו חיכיתי באמת בגלל שראיתי שהוא לא עצמאי מספיק.
אז אני מבינה שזה תקין, שיכול להיות גמילה כשהילד רק מבקש כשהוא צריך ולוקחים אותו ועושים לו הכל?
אבל מה קורה בגן?

בינתיים הוא עוד לא מבקש בכלל. או הולך אחרי ששואלים אותו, או שהפספוס מקדים.

אגב התעוררתי לשאלה בגלל שהולכים להחזיר את הלימודים. אז רוב שעות הערות שלו הוא יהיה בגן, עם תחתון גמילה סופג. עד כמה אפשר להתקדם ככה או שזה רק ישגע אותנו בערב פסח?

מנסיון אצלנו הגמילה הכי קשה היתה בגיל הכי מאוחר ולהפך.
הרבה פעמים מתחילים גמילה ואחרי תקופה ממשיכים וזה קל יותר לאו דווקא בגלל שהילד יותר גדול אלא בגלל שלקח לו זמן להפנים את הניסיון הקודם, כלומר בהתחלה הוא עדיין לא היה מודע מתי הוא צריך לעשות ובפעם השניה כבר כן.