אבד לי סכום כסף

[מקצה הארץ-:)]

מה עושים?
חוץ מלחפש איפה שלא יכול להיות..

מכירים איזו סגולה למציאת האבידה?

 

[יש כזה שם???]

יש סגולה לומר "אמר רבי בנימין הכל בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר את עיניהם של ישראל שנאמר ויפקח אלוקים את עיניה ותרא באר מים".

והרעיון הוא להאמין בהקב"ה שהוא רואה אותנו, ורואה את האבידה, ורק צריך לחבר בינינו. ובעז"ה כשמאמינים בזה - מוצאים את האבידה תמיד. מנסיון!

 

[אלף אורות]

תבטיח פרוטה לעילוי נשמתו של רבי עקיבא מאמסטרדם (וגם תתן אותה אחר כך) ותתחיל לחפש... אצלי זה תמיד עובד ב"ה.

 

[בשלן]

קופת העיר
תבטיח סכום שתתרום אם תמצא
בדוק ומנוסה

 

[מקצה הארץ-:)]

תבטיח פרוטה לעילוי נשמתו של רבי עקיבא מאמסטרדם (וגם תתן אותה אחר כך) ותתחיל לחפש... אצלי זה תמיד עובד ב"ה.

תודה!
מי זה? ומה הענין שם?

 

[מקצה הארץ-:)]

ביני וביני מצאתי את זה

ספוילר: ר' עקיבא מאמסטרדם

בס''ד

שלום לכם,
מי שמעוניין בסגולה למציאת דברים שנשכחו ונאבדו וששכח דבריו סגולה זאת גם לזיכרון של דברים שנשכחו - מניסיון.
חלק קוראים לו רבי עקיבא בער מאמסטרדם\פרנקפורט, שניהם עוזרים בכל מצב.

יום ההילולא שלו יומא דהילולא י"ד אייר – פסח שני.


*ישנה סגולה [מפי ר' דוד לייב שוורץ זצ"ל מב"ב] לתת צדקה לצדקת ר' מאיר בעל הנס ולעילוי נשמת ר' עקיבא בער מאמסטרדם.
*מכתביו של רבי שלמה שטנצל זצ"ל:
"סגולה בדוקה למציאת אבידה לתרום צדקה לע"נ רבי עקיבא בער מאמסטרדם ולפרט הבקשה"
*החתם הסופר זצ''ל היה משתמש בסגולה בדוקה זו !

הנה פירוט על חייו ממה שמצאתי באינטרנט להנצחתו ולעילוי נשמתו:
הגה"ק רבי עקיבא מפראנקפורט זי"ע
יומא דהילולא י"ד אייר – פסח שני (שנ"ז)
מנהג מופלא וענין נשגב נהג הגה"ק בעל ה'חתם סופר' זיייע בעת שהיה צריך לדבר ישועה, קטון כגדול, והוא לנדב צדקה
לעילוי נשמתו הטהורה של "החסיד הג''מ עקיבא פראנקפורט ז"ל, אשר ממנו התחילו הקופות, אשר ציוה להתנדב לנשמתו בכל
עת צער וצרה רח''ל ויוושעו על ידי זה", כפי שכותב נכדו הג''ר שלמה סופר זצ"ל בספר 'חוט המשולש', ומעיד: "כאשר עודנה
מתנדבים גם בני משפחתינו הי''ו על פי שניהג זקיני בעל חתם סופר זצ"ל" (שם, מהדו"ח תש"ס עמ' קצז).
דומה לכך מובא גם ברשימות הג"ר יצחק ווייס מווערבוי זצ"ל בזה"ל: "תלמיד מובהק אחד מתלמידי החת"ס ז"ל אמר בשם
החת"ס זללה"ה, שהיה רגיל לומר שטוב לנדור למצוא אבדה ולהצלחה לעילוי נשמתו של הגאון הקדוש רבי עקיבא
מפראנקפורט זללה"ה" ('אלף כתב' ח''ב אות תתמ)*.
סגולה בדוקה זו, להצלחה ולמציאת אבידה, נתפשטה במשך הדורות בתפוצות ישראל, ורבים ראו בה גדולות ונפלאות לאחר
התנדבס מעות לצדקה לטובת נשמתו של האי גאון וקדוש רבי עקיבא גינצבורג זי''ע, שנודע גם בכינויו 'רבי עקיבא
פראנקפורטער" על שם עיר מגוריו, בה התנוסס שמו לתפארה, בהיותו משמש כאחד מנושאי דברה ודרשניה, החל משנת ש''ח עד
ליום פקודתו בשנת שנ''ז לפ''ק.
אולם, עם כל זה, ולמרות שבדורו הועד עליו 'בפי כל, שהיה גדול הדור ועניו וחסיד דרשן הגדול מים עד ים... והיה אחד
מהגדולים שעליהם עומד העולם" - ככתוב בפתח הקונטרס 'זכר צדיק' (דרשת הספד אשר נשא עליו גאון ישראל וקדושו המהר"ל מפראג זייע.
ראה להלן), וכן מתואר על שער ספרו 'תחינות בכל יום' (באזל שנ''ט) ''אב בחכמה, וגדול מכל בני דורו הוא'' - הרי מעטות הידיעות
אודותיו ואודות משפחתו לבית אבותיו, וגם זה המעט שנמצא לוטה בערפל, ורובן נשכחו או נעלמו במרוצת הדורות.
על כן ייזכר לטוב הרה"ג רבי יו''ט ליפמאן ראקאוו שליט"א רב ביהמ''ד "היכל התורה" בלונדון יע"א, שליקט נפזרים, פרטי
תולדותיו, ואספם אל מקום אחד, והו"ל בספר הנקוב בשם 'למטה משה' - בו נקבצו ובאו פרטים למשפחת בית אבותיו ורבותיו
של מרן החת"ס זי"ע בעיר מולדתו פפד"מ (נדפס בסו"ס "עטרה למשה", לונדון תשס"ב), והוא היה לנו לעינים.





תולדותיו ובית אבותיו:
רבינו עקיבא נולד בסביבות שנת ה'ר"פ בעיר ניישא (נויס)
בארץ אשכנז, לאביו הרבני המופלג רבי יעקב בן בנו של הפייטן
רבי עקיבא ב"ר אלעזר, חוטר מגזע "ראש לכל הגולה" רבי
עקיבא כהן ונשיא מאובן ישן, שהיה מיחוסי כהונה דור אחר
דור עד אהרן הכהן ('מגילת יוחסין' משפחת מהר"ל מפראג לרי"מ פערלס,
ולשונו שם: "כך שמעתי מאנשי אמונה מבני משפחתינו").
בהגיעו לפרק הכונס, לקחו הגביר המפורסם רבי שמעון
גינצבורג מק"ק פראנקפורט-דמיין לחתן לבתו הבכירה הרבנית עלה ע"ה.
לאחר מותה, בשנת שנ"ד לפ"ק, נשא בזיוו"ש את
אחותה הרבנית ורומעט (=פרומט) ע"ה - שנפטרה בשנת שע"ט
לפייק. על תולדותיו אחריו - ידוע לנו מבן ובת, הלא המה :
"הדיין המובהק... החסיד ועניו הרב ר' יהודה (ליב] זלה"ה",
ואשת הג"ר יהודה וידל קרא זצ"ל אב"ד גלוגא רבתי.
חותנו, רבי שמעון, יצא שמו לתהלה בתורה וגדולה
שהתאחדו על שלחנו, בהיותו "חכם חרשים ונבון דעת, למדן,
נדיב ועניו מאוד", ובאמצעות המסחר שניהל מחוץ למדינתו
עלה למעלה ראש "והתעשר בכמה פעמים מאה אלפים זהובים" - אשר לפי עדות בן דורו הג"ר דוד גאנז זצ"ל מפראג
בספרו 'צמח דוד' (אות שמו): "לא היה עושר גדול ורב כמוהו בדורותינו, באחד מבני עמנו באשכנז"
עוד מסופר בשבחו, שעל אף עושרו המופלגת והמהלכים בין
שרי המלוכה, לא גבה לבו "ולא פנה אף פעם לעזרת ערכאות של נכרים" גם בשעה שאיזה יחידים רצו לחמוס את הונו,
סירב בהחלט לפנות אל עזרת השלטונות, שהיו מעניקים לו
סעד והיו עושים כרצונו בכל אשר היה דורש מהם (ראה שו"ת
הרמ"א סי' צא, על ד"ת בין רבי שמעון לעושקיו ואנשי ריבו).
אהבה בלי מצרים רחש רבינו עקיבא כלפי חותנו הנגיד. כל
ימיו אשר חי התפאר בו וצירף את שמו לחתימתו, וכשנפטר
נשא עליו נהי וקינה המתחלת: "ציון הלא תשאלי" ומלאה
רגשי אהבה וגעגועים אליו, וכולה שיר כבוד ויקר לזכרו
(נתפרסם לראשונה בקובץ 'מן הגנזים' ירושלים תשכ"ז, עמ' 77 - 69 ).

"דרש רבי עקיבא"
עוד בימי נעוריו העתיק רבינו אהל אפדנו אל תוככי העיר הגדולה לאלקים פראנקפורט שבמדינת אשכנז, בה היתה קהילה נכבדה ועתיקת יומין.
שם החל את לפעול ולהפעיל לטובת הציבור, תחילה בתור שו"ב, מלאכת קודש אשר קיבל על עצמו
ברוב טובו, לאחר שרצה לעזור לאלמנת דודו, שהיה שו"ב בעיר זו ונפטר בדמי ימיו ועזב אחריו לאנחות אלמנה גלמודה וארבעה יתומים, או אז לקח עליו משרת דודו והכניס את היתומים לביתו, דאג להם לכל צרכם והספיקם ממלאכת שו"ב".
בשנת שכ"ד לערך, בהיותו כבן מ"ד שנים, נצטרף אל "בני הישיבה" - המתיבתא בה למדו גאונים מפורסמים יושבי על מדין, מהם יצאה דבר ה' זו הלכה אל כלל ישראל - ואז התחיל אורו לזרוח.
ראשי הקהלה ראו בו איש מורם מעם, אשר ברב חילו מסוגל לעורר לב העם לעבודת ה' ולדקדוק במצות, להלהיב הנפש ליראת ה' ולהשקיט היצר האורב לאיש ואיש, ומינוהו עליהם לדרוש ברבים מצוף אמריו.
בספרי דברי הימים מתואר איך שנתן ה' את חיינו בעיני כל שומעיו, ויעש מטעמים לאוזן שומעת תוכחות חיים, ותוכם רצוף אהבה לנותן חן ושפה לנאמנים, עד כי בשנת שלייד נמנו
וגמרו כל אנשי הקהלה בצירוף האלופים לתת לו לצמיתות את הבית "צו דער העפען" ועם החצר והגן שעל ידו, והמועצה נתנה גם היא רשיונה להחלטת העדה ובשכר זה התחייב רבינו לדרוש ברבים מידי שבת בשבתו, ביומי דפגרא, בימי שמחה ובימי עצב.
ואמנם רבינו לא איכזב את ראשי הקהלה ואת ההמונים, ובכל ימי השבת בנשאו מדברותיו היה בית המדרש מלא אנשים שבאו לשמוע דברי חכמתו" ('רבני פרנקפורט' מהרב
מרדכי הלוי הורוויץ ז"ל, עמ' 25, ומשם התיאורים הבאים).


אם באותם ימים, שמקצוע הדרשנות היה רם ונישא, ובכל
ערי המדינות היה נפוץ מספר גדול של בעלי דרשנים מובהקים,
עד שכמעט כל עיר ראתה חובה לעצמה להחזיק ב"דרשן
דמתא" ו"מגיד מישרים", אשר דבריהם סוללים מסילות בלב המוני ישראל, בלטה במיוחד העיר פראנקפורט המהוללה,
שזכתה ברבינו עקיבא - שדרשותיו הנאדרות ומשליו הקולעים,
הקנו לו שם בתור "הדרשן הגדול'', וכפי שמתארו תלמידו הגאון הגדול רבי יוסף יוזפא האן נוירלינגען זצ"ל מפפד"מ
בספרו 'יוסף אומץ' (סי' תתעה): "וכמדומני שגאון עירנו מ"ר
מהור"ר עקיבא ז"ל, הדרשן הגדול שדרש בכל שבתות השנה
- מנה שנות החורבן בכל דרשותיו שבשבת חזון".
בד בבד עם "גודל כשרונו לנאום נאום, כן גדלה גם חסידותו ותמימותו אשר עוד הוסיפו אומץ וגבורה לדבריו החוצבים
להבות אש להלהיב את הלבבות ואשר על כן היה אהוב ורצוי לכל בני הקהלה... והיה בטבעו איש טוב לב, כי מצב העניים
ואביונים נגע עד לבבו, וישתדל תמיד לעורר בדרשותיו את אוזן שומעיו לצדקה וחסד, ועל פי הצעותיו נוסדו באמת כמה בתי צדקה בפפד"מ...".
ואמנם הוא הגבר הקים עול וחולל הרעיון לעשות קופות לצדקה, בה יתנדבו מעות בכל עת צרה וצוקה, וכפי שנזכר בקצרה בספר בן דורו 'צמח דוד' הנ"ל: "ר' עקיבא
מפראנקפורט דורש טוב לעמו בק"ק הנ"ל והיה חתן הקצין שמעון גינצבורג... וממנו התחילו הקופות"
ביום י"ד אייר" שנת "שם טוב" (-שנ"ז) לפ"ק השיב את נשמתו הטהורה אל מקור מחצבתה, והוא כבן שבעים ושבע שנים, וכבוד גדול עשו לו במותו.
פטירתו השבתה אבל כבד בקהלות ישראל, ובמקומות שונים נישאו עליו הספדים, ואף נדפס קונטרס מיוחד ובו דברי הספד יאשר דרש הגאון נ"י מופת דורינו... מהר"ר ליווא
(-המהר"ל) פה ק"ק פראג'י (נדפס
בפראג שנים, ובפפד"מ תע"ט בצירוף פסק על עגונה מהגאון רבי יעקב פולק
זצ"ל, ומעוטרת עם הסכמות הגאונים דק"ק פפד"מ רבי שמואל שאטין כ"ץ
זצ"ל - ה'מהרשש"ך', ורבי יעקב כ"ץ פופרש זצ"ל - ה'שב יעקב').


"תלמידי רבי עקיבא"
עם גדולי תלמידיו נמנים - מלבד תלמידו החביב בעל יוסף אומץ' הנ''ל - הגאון האלוקי ''עיר וקדיש מן שמיא נחית" רבי אליהו לואנץ זי''ע, ראב"ד פולדא, מיץ, פריעדבורג ווירמייזא,
ונודע למשגב בשם: "רבי אליהו בעל שם מוורמייזא''.
שרבינו עמד על כשרונותיו המופלאים ואמצו כבנו יחידו, הדריכו בנתיבי התלמוד ומפרשיו, וסלל בפניו את הדרך להסמיכו בכתר הרבנות.
בספר 'מכלול יופי' שחיבר רבי אליהו בעל-שם (על קהלת יב, ז)
מובא חידוש משמו, וז"ל: "מורי ורבי הגאון החסיד מוהר"ר עקיבא זלה"ה מק"ק פראנקפורט דרש פעם אחת בדרוש, ונתן טעם וסבה למה שתקנו חז"ל 'משיב הרוח ומוריד הגשם'
בברכת 'אתה גבור' בענין תחית המתים. לפי שגם הוא הוראה על ענין המיתה, 'משיב הרוח' - והרוח תשוב אל האלקים' וגוי
(קהלת יב, ז), 'ומוריד הגשם' - הגשמיית שהוא העפר מוריד למטה, כדכתיב (שם) 'וישוב העפר על הארץ''', עכל''ק.
- עוד נמנה עם בחירי תלמידיו, הגאון הגדול רבי יעקב זצ"ל
אב"יד צויזמיר, שמזכיר את רבו לשבח בהקדמה לספריו פירוש המסורה' ו'טעמי המסורה' (נדפסו בשנת שלו''ם) בנוגע לימוד חכמת המסורה שנתרשל מאוד בזמנו: "ומעטים הם אשר לבם אל חכמת המסורה נוטה, אף כי היא חכמה מפוארה, אם מצד העצלות או מצד שאינו בנמצא פירוש מספיק בזה, על כן רבים לא יחכמו...
אך לא אכחיד אמרי קודש מבוצינא קדישא מורי
ורבי מו''ה עקיבא מפראנקפורט זצ''ל מלא גדישא, אשר בצלו
חמדתי וחכמת המסורה גם כן ממנו למדתי, וגם כמה כוונות, על מסורות גדולות וקטנות".
מכתביו וחיבוריו נשארו פיוטים וקינות על מר מצבו של כלל ישראל, בנוסף לשני חיבורים שנדפסו, הלא המה, האחד:
'תחינות בכל יום, לאל נורא ואיום' - הכולל שירים ופיוטים לכל יום, והשני: 'זמירות ותשבחות לשומרינו' - ליום השבת,שנדפס בעיר באזל על ידי תלמידו הבעל-שם מווירמייזא, בשנת שנ''ט, כשנתיים לאחר הסתלקות רבו הגדול.
בשער החיבור מתאר תלמידו המו"ל את חשיבתו ורב תוכנו של הספר: "בהיות כי למראה עיני שפטתי כי אילו התחינות אלמלא יסדם אחד מההמוני, היה מן הראוי להביאם אל
הדפוס, כאשר בתחילה ידבר אל העצם מעצמי ואל האבנים אבן נגף... והם מיוסדים על אדני פז. על אחת כמה וכמה שהיה מחברם יושב בשבת תחכמוני אב בחכמה... אשר עשה
דבר שלא קדמו אחר...".
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן


"עשר תעשר" = "מזלך"
עשר תעשר את כל תבואת זרעך וגו' (דברים יד, כב). ''שמעתי
בילדותי בשם הגאון מו' עקיבא ר"י ואב''ד דק''ק
פראנקפורט, שרצ''ל 'עשר תעשר', היינו המעשר מתיבת
תעש''ר, שהוא מזל''ך, והיינו שהמזל מהקב''ה גמל ברחמיו
ובחסדיו אשר נתן לך את כל תבואת זרעך היוצא שנה שנה תעשר.
שו"ת איתן האזרחי להג"ר אברהם הכהן
רפאפורט זצ"ל מלבוב (קונ''א עמ' נח)


1. לא בכדי זכה להיקרא בתואר הנשגב "רבי עקיבא בעל הנס", כפי שמצאנו במקורות אחדים. ראה 'כלילת יופי' להגרח"נ דעמביצער זצ"ל (ח"א, עח

: "ולאלה אנשי מופת אשר קמו
בתוך בני ישראל מן השרידים אשר רוח ד' נוססה בם לפעול ישועות בקרב הארץ על ידי תפלתם או ע"פ קבלה מעשיות, היו רגילים לתת להם הכינו בעל נס' או 'בעל שם', כמו רבי
מאיר בעל נס הידוע, ורבי עקיבא בעל נס מפראנקפורט..."
אמנם לא מצאנו בפרטות אם על שם איזה סיפור או מקרה זכה לתואר מופלא זה. מה גם שברוב ספרי קורות הדורות אינו נזכר בשם זה, וצ"ב.


2. כנראה מחתימותיו "רבי עקיבא נושא במוה"ר יעקב". או היתה
זאת מקום מולדת אבותיו.


3. ככתוב על מצבת חתנו רבי שבתי זצ"ל בעיר פראג ("גל-עד סי' עז).


4. על מצבתה נחרת ע"י בעלה: "... על אלה אבכה ואײלילה, אשתי המהוללה בחמה משולה, הרבנית מרת עלה בת ר' שמעון ז"ל, נפלה ממני יום ב' ו' אלול שנ"ד ל'" ('אבני זכרון) רשימות מצבות ק"ק פפד"מ, מהרב מרדכי הלוי הורוויץ ז"ל, מספר 336).


5. וכך נחקק על גבי אבן מצבתה (שם, מספר 480): "הרבנית ורומט גינצבורג, קברת ציון מצבת האשה החשובה הניצבת תבנית היכל מחוטבת לאלקי' ואדם נאהבת, החסידי הרבנית
מרת ורומט בת הקצין ר' שמעון ז"ל אולמא, נפטרת יו' ג' י"א ניסן שע"ט תנצב"ה בג"ע א"ס".


6. מפנקס רשימות הספר יזכור ['מעמארבוך'] דק"ק פפד"מ. וכך כתוב על לוח אבן מצבתו: "כמר מ' הרב יהודה בן מהר"ר עקיבא זצ"ל. איכה יכה לבי כי כהורד יפיפי בתם תם חסד גבר בר אמים מים לתלמידיי גבר בר שר שר בגן עדני, אי חסיד ואין עניו ולו שב... הרי נפטר במ"ש ונקבר יום א' ר"ח אלול שפ"ג".

7. רבי שמעון זה, הוא ראש שושלת בית אבות משפחת גינצבורג רבת הענפים. הוא היה מחותנו של רבינו הרמ"א זי"ע (בנו רבי אליעזר היה חתן הרמ"א). מבני בניו ידוע לנו על הגאון רבי יעקב גינצבורג זצ"ל מפריעדבורג - רבו של בעל התוס' יו"ט זי"ע (וע"ע ב'אוצר הגדולים' בערכו, ח"ט אות תרסד).


8. מתוך כתב על משרת שו"ב שכתב בעצמו בפנקס הקהל דפפד"מ (דף כז ע"ב, עליו חתם בשם: "עקיבא בן החבר ר' יעקב שלייט ניישא") עולה שמהכנסות דמי השחיטה ניתן לו רק מחציתה, אבל "שכר על הקבלות", דהיינו השכר שקיבל בעד תעודות השו"ב אשר העניק, היה כולו שלו.


9. כדאי' במכילתא פ' יתרו (בפסוק בחודש השלישי): "כשאתםזוכים אתם מונים לבנינו, וכשאי אתם זוכים אתם מונים לחרבנו".
ואמנם כך היתה גם דרכו בקודש של החת"ס זי"ע, למנות לחורבנה בכל דרשותיו שבימי בין המצרים (ראה 'תורת משה' פרי דברים, וכן דרשות חת"ס', ושם ב'שער יוסף' לז' אב).


10.ברוב הספרים לא צויין יום פטירתו, ויש שכותבים בי"ד מרחשון.
אנו תמכנו יתד עפ"י ספר ידעת קדושים' לרייט אייזנשטאט
(פטרבורג תרנ"ז, עמ' 199), וכ"ה ב'אוצר הגדולים' (ח"ט עמ' לב)
שכתבו י''ד אייר, ואמנם כן מסתבר אולי מדרשת ההספד של המהר"ל מפראג זי"ע אותה נשא ביום ב' י''ז אייר שנ"ז, ככתוב
על שער הקונ' הנ"ל, שהיה בעצם ימי השבעה לפטירתו.


11.אודותיו ראה מ"ש במדורנו גל' שכז ובהרחבה בקונטרס 'שנות
אליהו' שבסו"ס 'רנת דודים' שצויין שם].
תיתי ליה משמיא להאי צורבא ברוך הכשרון ה''ה בעריש ווייס ני"ו
מברוקלין נ.י. שבעט סופר מהיר ערך רובו ככולו של מאמרנו
הנוכחי בטוב טעם ודעת.

כה לחי!

זכותו תגן על כל עם ישראל !





סגולה בדוקה מניסיון שעוזרת במציאת פריטים שנאבדו ולזיכרון דברים שנשכחו!

יישר כח!

 

[אלף אורות]

תודה!
מי זה? ומה הענין שם?

לא יודעת בדיוק. אבל כן הבנתי שהוא עצמו אמר שאם יש משהו שנאבד, שיתנו פרוטה לעילוי נשמתו. הוא כנראה הבין שפרוטה לצדקה שווה הרבה בעולם העליון והיה מוכן בשביל זה לעזור במציאת אבידה.

סגולה למציאת אבידה: "בתוך דקה מוצאים את האבידה"

סגולה למציאת אבידה מפי הרב אדיר עמרוצי המשדר בכל יום שלישי בשעה 12:00 בתוכניתו השבועית 'אדיר במרום' בערוץ 2000. מחפשים סגולה למציאת אבידה? צפו בסרטון שמבטיח למצוא בתוך דקה את האבידה.

www.tv2000.co.il

 

[מקצה הארץ-:)]

לא יודעת בדיוק.

ביני וביני מצאתי את זה

ספוילר: ר' עקיבא מאמסטרדם

בס''ד

שלום לכם,
מי שמעוניין בסגולה למציאת דברים שנשכחו ונאבדו וששכח דבריו סגולה זאת גם לזיכרון של דברים שנשכחו - מניסיון.
חלק קוראים לו רבי עקיבא בער מאמסטרדם\פרנקפורט, שניהם עוזרים בכל מצב.

יום ההילולא שלו יומא דהילולא י"ד אייר – פסח שני.


*ישנה סגולה [מפי ר' דוד לייב שוורץ זצ"ל מב"ב] לתת צדקה לצדקת ר' מאיר בעל הנס ולעילוי נשמת ר' עקיבא בער מאמסטרדם.
*מכתביו של רבי שלמה שטנצל זצ"ל:
"סגולה בדוקה למציאת אבידה לתרום צדקה לע"נ רבי עקיבא בער מאמסטרדם ולפרט הבקשה"
*החתם הסופר זצ''ל היה משתמש בסגולה בדוקה זו !

הנה פירוט על חייו ממה שמצאתי באינטרנט להנצחתו ולעילוי נשמתו:
הגה"ק רבי עקיבא מפראנקפורט זי"ע
יומא דהילולא י"ד אייר – פסח שני (שנ"ז)
מנהג מופלא וענין נשגב נהג הגה"ק בעל ה'חתם סופר' זיייע בעת שהיה צריך לדבר ישועה, קטון כגדול, והוא לנדב צדקה
לעילוי נשמתו הטהורה של "החסיד הג''מ עקיבא פראנקפורט ז"ל, אשר ממנו התחילו הקופות, אשר ציוה להתנדב לנשמתו בכל
עת צער וצרה רח''ל ויוושעו על ידי זה", כפי שכותב נכדו הג''ר שלמה סופר זצ"ל בספר 'חוט המשולש', ומעיד: "כאשר עודנה
מתנדבים גם בני משפחתינו הי''ו על פי שניהג זקיני בעל חתם סופר זצ"ל" (שם, מהדו"ח תש"ס עמ' קצז).
דומה לכך מובא גם ברשימות הג"ר יצחק ווייס מווערבוי זצ"ל בזה"ל: "תלמיד מובהק אחד מתלמידי החת"ס ז"ל אמר בשם
החת"ס זללה"ה, שהיה רגיל לומר שטוב לנדור למצוא אבדה ולהצלחה לעילוי נשמתו של הגאון הקדוש רבי עקיבא
מפראנקפורט זללה"ה" ('אלף כתב' ח''ב אות תתמ)*.
סגולה בדוקה זו, להצלחה ולמציאת אבידה, נתפשטה במשך הדורות בתפוצות ישראל, ורבים ראו בה גדולות ונפלאות לאחר
התנדבס מעות לצדקה לטובת נשמתו של האי גאון וקדוש רבי עקיבא גינצבורג זי''ע, שנודע גם בכינויו 'רבי עקיבא
פראנקפורטער" על שם עיר מגוריו, בה התנוסס שמו לתפארה, בהיותו משמש כאחד מנושאי דברה ודרשניה, החל משנת ש''ח עד
ליום פקודתו בשנת שנ''ז לפ''ק.
אולם, עם כל זה, ולמרות שבדורו הועד עליו 'בפי כל, שהיה גדול הדור ועניו וחסיד דרשן הגדול מים עד ים... והיה אחד
מהגדולים שעליהם עומד העולם" - ככתוב בפתח הקונטרס 'זכר צדיק' (דרשת הספד אשר נשא עליו גאון ישראל וקדושו המהר"ל מפראג זייע.
ראה להלן), וכן מתואר על שער ספרו 'תחינות בכל יום' (באזל שנ''ט) ''אב בחכמה, וגדול מכל בני דורו הוא'' - הרי מעטות הידיעות
אודותיו ואודות משפחתו לבית אבותיו, וגם זה המעט שנמצא לוטה בערפל, ורובן נשכחו או נעלמו במרוצת הדורות.
על כן ייזכר לטוב הרה"ג רבי יו''ט ליפמאן ראקאוו שליט"א רב ביהמ''ד "היכל התורה" בלונדון יע"א, שליקט נפזרים, פרטי
תולדותיו, ואספם אל מקום אחד, והו"ל בספר הנקוב בשם 'למטה משה' - בו נקבצו ובאו פרטים למשפחת בית אבותיו ורבותיו
של מרן החת"ס זי"ע בעיר מולדתו פפד"מ (נדפס בסו"ס "עטרה למשה", לונדון תשס"ב), והוא היה לנו לעינים.





תולדותיו ובית אבותיו:
רבינו עקיבא נולד בסביבות שנת ה'ר"פ בעיר ניישא (נויס)
בארץ אשכנז, לאביו הרבני המופלג רבי יעקב בן בנו של הפייטן
רבי עקיבא ב"ר אלעזר, חוטר מגזע "ראש לכל הגולה" רבי
עקיבא כהן ונשיא מאובן ישן, שהיה מיחוסי כהונה דור אחר
דור עד אהרן הכהן ('מגילת יוחסין' משפחת מהר"ל מפראג לרי"מ פערלס,
ולשונו שם: "כך שמעתי מאנשי אמונה מבני משפחתינו").
בהגיעו לפרק הכונס, לקחו הגביר המפורסם רבי שמעון
גינצבורג מק"ק פראנקפורט-דמיין לחתן לבתו הבכירה הרבנית עלה ע"ה.
לאחר מותה, בשנת שנ"ד לפ"ק, נשא בזיוו"ש את
אחותה הרבנית ורומעט (=פרומט) ע"ה - שנפטרה בשנת שע"ט
לפייק. על תולדותיו אחריו - ידוע לנו מבן ובת, הלא המה :
"הדיין המובהק... החסיד ועניו הרב ר' יהודה (ליב] זלה"ה",
ואשת הג"ר יהודה וידל קרא זצ"ל אב"ד גלוגא רבתי.
חותנו, רבי שמעון, יצא שמו לתהלה בתורה וגדולה
שהתאחדו על שלחנו, בהיותו "חכם חרשים ונבון דעת, למדן,
נדיב ועניו מאוד", ובאמצעות המסחר שניהל מחוץ למדינתו
עלה למעלה ראש "והתעשר בכמה פעמים מאה אלפים זהובים" - אשר לפי עדות בן דורו הג"ר דוד גאנז זצ"ל מפראג
בספרו 'צמח דוד' (אות שמו): "לא היה עושר גדול ורב כמוהו בדורותינו, באחד מבני עמנו באשכנז"
עוד מסופר בשבחו, שעל אף עושרו המופלגת והמהלכים בין
שרי המלוכה, לא גבה לבו "ולא פנה אף פעם לעזרת ערכאות של נכרים" גם בשעה שאיזה יחידים רצו לחמוס את הונו,
סירב בהחלט לפנות אל עזרת השלטונות, שהיו מעניקים לו
סעד והיו עושים כרצונו בכל אשר היה דורש מהם (ראה שו"ת
הרמ"א סי' צא, על ד"ת בין רבי שמעון לעושקיו ואנשי ריבו).
אהבה בלי מצרים רחש רבינו עקיבא כלפי חותנו הנגיד. כל
ימיו אשר חי התפאר בו וצירף את שמו לחתימתו, וכשנפטר
נשא עליו נהי וקינה המתחלת: "ציון הלא תשאלי" ומלאה
רגשי אהבה וגעגועים אליו, וכולה שיר כבוד ויקר לזכרו
(נתפרסם לראשונה בקובץ 'מן הגנזים' ירושלים תשכ"ז, עמ' 77 - 69 ).

"דרש רבי עקיבא"
עוד בימי נעוריו העתיק רבינו אהל אפדנו אל תוככי העיר הגדולה לאלקים פראנקפורט שבמדינת אשכנז, בה היתה קהילה נכבדה ועתיקת יומין.
שם החל את לפעול ולהפעיל לטובת הציבור, תחילה בתור שו"ב, מלאכת קודש אשר קיבל על עצמו
ברוב טובו, לאחר שרצה לעזור לאלמנת דודו, שהיה שו"ב בעיר זו ונפטר בדמי ימיו ועזב אחריו לאנחות אלמנה גלמודה וארבעה יתומים, או אז לקח עליו משרת דודו והכניס את היתומים לביתו, דאג להם לכל צרכם והספיקם ממלאכת שו"ב".
בשנת שכ"ד לערך, בהיותו כבן מ"ד שנים, נצטרף אל "בני הישיבה" - המתיבתא בה למדו גאונים מפורסמים יושבי על מדין, מהם יצאה דבר ה' זו הלכה אל כלל ישראל - ואז התחיל אורו לזרוח.
ראשי הקהלה ראו בו איש מורם מעם, אשר ברב חילו מסוגל לעורר לב העם לעבודת ה' ולדקדוק במצות, להלהיב הנפש ליראת ה' ולהשקיט היצר האורב לאיש ואיש, ומינוהו עליהם לדרוש ברבים מצוף אמריו.
בספרי דברי הימים מתואר איך שנתן ה' את חיינו בעיני כל שומעיו, ויעש מטעמים לאוזן שומעת תוכחות חיים, ותוכם רצוף אהבה לנותן חן ושפה לנאמנים, עד כי בשנת שלייד נמנו
וגמרו כל אנשי הקהלה בצירוף האלופים לתת לו לצמיתות את הבית "צו דער העפען" ועם החצר והגן שעל ידו, והמועצה נתנה גם היא רשיונה להחלטת העדה ובשכר זה התחייב רבינו לדרוש ברבים מידי שבת בשבתו, ביומי דפגרא, בימי שמחה ובימי עצב.
ואמנם רבינו לא איכזב את ראשי הקהלה ואת ההמונים, ובכל ימי השבת בנשאו מדברותיו היה בית המדרש מלא אנשים שבאו לשמוע דברי חכמתו" ('רבני פרנקפורט' מהרב
מרדכי הלוי הורוויץ ז"ל, עמ' 25, ומשם התיאורים הבאים).


אם באותם ימים, שמקצוע הדרשנות היה רם ונישא, ובכל
ערי המדינות היה נפוץ מספר גדול של בעלי דרשנים מובהקים,
עד שכמעט כל עיר ראתה חובה לעצמה להחזיק ב"דרשן
דמתא" ו"מגיד מישרים", אשר דבריהם סוללים מסילות בלב המוני ישראל, בלטה במיוחד העיר פראנקפורט המהוללה,
שזכתה ברבינו עקיבא - שדרשותיו הנאדרות ומשליו הקולעים,
הקנו לו שם בתור "הדרשן הגדול'', וכפי שמתארו תלמידו הגאון הגדול רבי יוסף יוזפא האן נוירלינגען זצ"ל מפפד"מ
בספרו 'יוסף אומץ' (סי' תתעה): "וכמדומני שגאון עירנו מ"ר
מהור"ר עקיבא ז"ל, הדרשן הגדול שדרש בכל שבתות השנה
- מנה שנות החורבן בכל דרשותיו שבשבת חזון".
בד בבד עם "גודל כשרונו לנאום נאום, כן גדלה גם חסידותו ותמימותו אשר עוד הוסיפו אומץ וגבורה לדבריו החוצבים
להבות אש להלהיב את הלבבות ואשר על כן היה אהוב ורצוי לכל בני הקהלה... והיה בטבעו איש טוב לב, כי מצב העניים
ואביונים נגע עד לבבו, וישתדל תמיד לעורר בדרשותיו את אוזן שומעיו לצדקה וחסד, ועל פי הצעותיו נוסדו באמת כמה בתי צדקה בפפד"מ...".
ואמנם הוא הגבר הקים עול וחולל הרעיון לעשות קופות לצדקה, בה יתנדבו מעות בכל עת צרה וצוקה, וכפי שנזכר בקצרה בספר בן דורו 'צמח דוד' הנ"ל: "ר' עקיבא
מפראנקפורט דורש טוב לעמו בק"ק הנ"ל והיה חתן הקצין שמעון גינצבורג... וממנו התחילו הקופות"
ביום י"ד אייר" שנת "שם טוב" (-שנ"ז) לפ"ק השיב את נשמתו הטהורה אל מקור מחצבתה, והוא כבן שבעים ושבע שנים, וכבוד גדול עשו לו במותו.
פטירתו השבתה אבל כבד בקהלות ישראל, ובמקומות שונים נישאו עליו הספדים, ואף נדפס קונטרס מיוחד ובו דברי הספד יאשר דרש הגאון נ"י מופת דורינו... מהר"ר ליווא
(-המהר"ל) פה ק"ק פראג'י (נדפס
בפראג שנים, ובפפד"מ תע"ט בצירוף פסק על עגונה מהגאון רבי יעקב פולק
זצ"ל, ומעוטרת עם הסכמות הגאונים דק"ק פפד"מ רבי שמואל שאטין כ"ץ
זצ"ל - ה'מהרשש"ך', ורבי יעקב כ"ץ פופרש זצ"ל - ה'שב יעקב').


"תלמידי רבי עקיבא"
עם גדולי תלמידיו נמנים - מלבד תלמידו החביב בעל יוסף אומץ' הנ''ל - הגאון האלוקי ''עיר וקדיש מן שמיא נחית" רבי אליהו לואנץ זי''ע, ראב"ד פולדא, מיץ, פריעדבורג ווירמייזא,
ונודע למשגב בשם: "רבי אליהו בעל שם מוורמייזא''.
שרבינו עמד על כשרונותיו המופלאים ואמצו כבנו יחידו, הדריכו בנתיבי התלמוד ומפרשיו, וסלל בפניו את הדרך להסמיכו בכתר הרבנות.
בספר 'מכלול יופי' שחיבר רבי אליהו בעל-שם (על קהלת יב, ז)
מובא חידוש משמו, וז"ל: "מורי ורבי הגאון החסיד מוהר"ר עקיבא זלה"ה מק"ק פראנקפורט דרש פעם אחת בדרוש, ונתן טעם וסבה למה שתקנו חז"ל 'משיב הרוח ומוריד הגשם'
בברכת 'אתה גבור' בענין תחית המתים. לפי שגם הוא הוראה על ענין המיתה, 'משיב הרוח' - והרוח תשוב אל האלקים' וגוי
(קהלת יב, ז), 'ומוריד הגשם' - הגשמיית שהוא העפר מוריד למטה, כדכתיב (שם) 'וישוב העפר על הארץ''', עכל''ק.
- עוד נמנה עם בחירי תלמידיו, הגאון הגדול רבי יעקב זצ"ל
אב"יד צויזמיר, שמזכיר את רבו לשבח בהקדמה לספריו פירוש המסורה' ו'טעמי המסורה' (נדפסו בשנת שלו''ם) בנוגע לימוד חכמת המסורה שנתרשל מאוד בזמנו: "ומעטים הם אשר לבם אל חכמת המסורה נוטה, אף כי היא חכמה מפוארה, אם מצד העצלות או מצד שאינו בנמצא פירוש מספיק בזה, על כן רבים לא יחכמו...
אך לא אכחיד אמרי קודש מבוצינא קדישא מורי
ורבי מו''ה עקיבא מפראנקפורט זצ''ל מלא גדישא, אשר בצלו
חמדתי וחכמת המסורה גם כן ממנו למדתי, וגם כמה כוונות, על מסורות גדולות וקטנות".
מכתביו וחיבוריו נשארו פיוטים וקינות על מר מצבו של כלל ישראל, בנוסף לשני חיבורים שנדפסו, הלא המה, האחד:
'תחינות בכל יום, לאל נורא ואיום' - הכולל שירים ופיוטים לכל יום, והשני: 'זמירות ותשבחות לשומרינו' - ליום השבת,שנדפס בעיר באזל על ידי תלמידו הבעל-שם מווירמייזא, בשנת שנ''ט, כשנתיים לאחר הסתלקות רבו הגדול.
בשער החיבור מתאר תלמידו המו"ל את חשיבתו ורב תוכנו של הספר: "בהיות כי למראה עיני שפטתי כי אילו התחינות אלמלא יסדם אחד מההמוני, היה מן הראוי להביאם אל
הדפוס, כאשר בתחילה ידבר אל העצם מעצמי ואל האבנים אבן נגף... והם מיוסדים על אדני פז. על אחת כמה וכמה שהיה מחברם יושב בשבת תחכמוני אב בחכמה... אשר עשה
דבר שלא קדמו אחר...".
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן


"עשר תעשר" = "מזלך"
עשר תעשר את כל תבואת זרעך וגו' (דברים יד, כב). ''שמעתי
בילדותי בשם הגאון מו' עקיבא ר"י ואב''ד דק''ק
פראנקפורט, שרצ''ל 'עשר תעשר', היינו המעשר מתיבת
תעש''ר, שהוא מזל''ך, והיינו שהמזל מהקב''ה גמל ברחמיו
ובחסדיו אשר נתן לך את כל תבואת זרעך היוצא שנה שנה תעשר.
שו"ת איתן האזרחי להג"ר אברהם הכהן
רפאפורט זצ"ל מלבוב (קונ''א עמ' נח)


1. לא בכדי זכה להיקרא בתואר הנשגב "רבי עקיבא בעל הנס", כפי שמצאנו במקורות אחדים. ראה 'כלילת יופי' להגרח"נ דעמביצער זצ"ל (ח"א, עח

: "ולאלה אנשי מופת אשר קמו
בתוך בני ישראל מן השרידים אשר רוח ד' נוססה בם לפעול ישועות בקרב הארץ על ידי תפלתם או ע"פ קבלה מעשיות, היו רגילים לתת להם הכינו בעל נס' או 'בעל שם', כמו רבי
מאיר בעל נס הידוע, ורבי עקיבא בעל נס מפראנקפורט..."
אמנם לא מצאנו בפרטות אם על שם איזה סיפור או מקרה זכה לתואר מופלא זה. מה גם שברוב ספרי קורות הדורות אינו נזכר בשם זה, וצ"ב.


2. כנראה מחתימותיו "רבי עקיבא נושא במוה"ר יעקב". או היתה
זאת מקום מולדת אבותיו.


3. ככתוב על מצבת חתנו רבי שבתי זצ"ל בעיר פראג ("גל-עד סי' עז).


4. על מצבתה נחרת ע"י בעלה: "... על אלה אבכה ואײלילה, אשתי המהוללה בחמה משולה, הרבנית מרת עלה בת ר' שמעון ז"ל, נפלה ממני יום ב' ו' אלול שנ"ד ל'" ('אבני זכרון) רשימות מצבות ק"ק פפד"מ, מהרב מרדכי הלוי הורוויץ ז"ל, מספר 336).


5. וכך נחקק על גבי אבן מצבתה (שם, מספר 480): "הרבנית ורומט גינצבורג, קברת ציון מצבת האשה החשובה הניצבת תבנית היכל מחוטבת לאלקי' ואדם נאהבת, החסידי הרבנית
מרת ורומט בת הקצין ר' שמעון ז"ל אולמא, נפטרת יו' ג' י"א ניסן שע"ט תנצב"ה בג"ע א"ס".


6. מפנקס רשימות הספר יזכור ['מעמארבוך'] דק"ק פפד"מ. וכך כתוב על לוח אבן מצבתו: "כמר מ' הרב יהודה בן מהר"ר עקיבא זצ"ל. איכה יכה לבי כי כהורד יפיפי בתם תם חסד גבר בר אמים מים לתלמידיי גבר בר שר שר בגן עדני, אי חסיד ואין עניו ולו שב... הרי נפטר במ"ש ונקבר יום א' ר"ח אלול שפ"ג".

7. רבי שמעון זה, הוא ראש שושלת בית אבות משפחת גינצבורג רבת הענפים. הוא היה מחותנו של רבינו הרמ"א זי"ע (בנו רבי אליעזר היה חתן הרמ"א). מבני בניו ידוע לנו על הגאון רבי יעקב גינצבורג זצ"ל מפריעדבורג - רבו של בעל התוס' יו"ט זי"ע (וע"ע ב'אוצר הגדולים' בערכו, ח"ט אות תרסד).


8. מתוך כתב על משרת שו"ב שכתב בעצמו בפנקס הקהל דפפד"מ (דף כז ע"ב, עליו חתם בשם: "עקיבא בן החבר ר' יעקב שלייט ניישא") עולה שמהכנסות דמי השחיטה ניתן לו רק מחציתה, אבל "שכר על הקבלות", דהיינו השכר שקיבל בעד תעודות השו"ב אשר העניק, היה כולו שלו.


9. כדאי' במכילתא פ' יתרו (בפסוק בחודש השלישי): "כשאתםזוכים אתם מונים לבנינו, וכשאי אתם זוכים אתם מונים לחרבנו".
ואמנם כך היתה גם דרכו בקודש של החת"ס זי"ע, למנות לחורבנה בכל דרשותיו שבימי בין המצרים (ראה 'תורת משה' פרי דברים, וכן דרשות חת"ס', ושם ב'שער יוסף' לז' אב).


10.ברוב הספרים לא צויין יום פטירתו, ויש שכותבים בי"ד מרחשון.
אנו תמכנו יתד עפ"י ספר ידעת קדושים' לרייט אייזנשטאט
(פטרבורג תרנ"ז, עמ' 199), וכ"ה ב'אוצר הגדולים' (ח"ט עמ' לב)
שכתבו י''ד אייר, ואמנם כן מסתבר אולי מדרשת ההספד של המהר"ל מפראג זי"ע אותה נשא ביום ב' י''ז אייר שנ"ז, ככתוב
על שער הקונ' הנ"ל, שהיה בעצם ימי השבעה לפטירתו.


11.אודותיו ראה מ"ש במדורנו גל' שכז ובהרחבה בקונטרס 'שנות
אליהו' שבסו"ס 'רנת דודים' שצויין שם].
תיתי ליה משמיא להאי צורבא ברוך הכשרון ה''ה בעריש ווייס ני"ו
מברוקלין נ.י. שבעט סופר מהיר ערך רובו ככולו של מאמרנו
הנוכחי בטוב טעם ודעת.

כה לחי!

זכותו תגן על כל עם ישראל !





סגולה בדוקה מניסיון שעוזרת במציאת פריטים שנאבדו ולזיכרון דברים שנשכחו!

יישר כח!

תודה רבה!
ואני מקווה מאוד שלא נמצא בידי בני עוולה כדי שיהיה עדיין בגדר אבידה ואזכה למצוא אותה..
סכום לא מבוטל!!

 

[אלף אורות]

תעדכן!!

 

[אלף אורות]

@מקצה הארץ-:) מצאת?

 

[מקצה הארץ-:)]

@מקצה הארץ-:) מצאת?

עדיין לא!
אני מאמין שזה נפל לי היכן שהוא..
גם בזה עובדת הסגולה?? נתתי את הצדקה בכ"א..

אה, ותודה על הדאגה!

 

[אלף אורות]

עדיין לא!
אני מאמין שזה נפל לי היכן שהוא..
גם בזה עובדת הסגולה?? נתתי את הצדקה בכ"א..

אה, ותודה על הדאגה!

כן, אמורה לעבוד, אא"כ נגנב

 

[מקצה הארץ-:)]

כן, אמורה לעבוד, אא"כ נגנב

נראה מה אומר שם הרב אדיר עמרוצי וה' הטוב יעשה כרצונו..

 

[Goldidea]

עזרה - הרב שר מנתניה

ניסיתי לערוך חיפוש בפורום ולא עלתה בידי אודה למי שיעלה את מספרו של הרב שר מנתניה, שיש לו סגולה להשבת אבדה. תודה גדולה למסייעים.

www.prog.co.il

לא יודעת אם זה קשור אבל יום אחד שמעתי מרב בהרצאה שמותר להשתמש בשדים למציאת אבידה ויש בדורנו אנשים
שעושים זאת.

 

[תמרה א]

תפילה פשוטה להקב"ה מעומק הלב.

 

[מקצה הארץ-:)]

עזרה - הרב שר מנתניה

ניסיתי לערוך חיפוש בפורום ולא עלתה בידי אודה למי שיעלה את מספרו של הרב שר מנתניה, שיש לו סגולה להשבת אבדה. תודה גדולה למסייעים.

www.prog.co.il

לא יודעת אם זה קשור אבל יום אחד שמעתי מרב בהרצאה שמותר להשתמש בשדים למציאת אבידה ויש בדורנו אנשים
שעושים זאת.

מענין, ננסה את זה..

 

[הודיה יצחק]

לשים צדקה לכבוד ולעילוי נשמת של ר' עקיבא מפרנקפורט
ויועיל גם לצרה..(מתוך הספר אביעה סגולות של הר' עמרוצי)

 

[מקצה הארץ-:)]

לשים צדקה לכבוד ולעילוי נשמת של ר' עקיבא מפרנקפורט
ויועיל גם לצרה..(מתוך הספר אביעה סגולות של הר' עמרוצי)

תודה, נכתב לעיל (ר' עקיבא מאמסטרדם).
או שזה משהו אחר?

 

[הודיה יצחק]

תודה, נכתב לעיל (ר' עקיבא מאמסטרדם).
או שזה משהו אחר?

זה משהו אחר
גם על הסגולה של הרבי מאמסטרדם גם כתוב לפני זה

 

[מקצה הארץ-:)]

@מקצה הארץ-:) מצאת?

עדיין לא נמצא
דברתי עם הרב שר מנתניה (מהאשכול הנ"ל) אמר לי לחפש שוב חפשתי מעט אך לא מצאתי כי לא ידעתי גם היכן לחפש..
לדעתי זה נפל או משו כזה...