שיתוף - לביקורת אבל באמת הוא מלאך

  • הוסף לסימניות
  • #1
"גווווווווווט שאבעס"
שלוימה נכנס הביתה מעדנות, ידיו שלובות בנונשלנטיות שבתית מאחורי גבו.
"שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון..." פצח בשירה.

שני המלאכים מיהרו לחמוק פנימה לפני שהדלת נטרקה.
הם סקרו במהירות את הבית, מיומנים במלאכותם.

"צוק צוק", צקצק שרפיאל בלשונו. "מה זה השולחן ככה? איפה מפה לבנה איפה? איפה סטים פורצלן וסכו"ם מוזהב איפה? איפה סלטים בכלי הגשה אובליים איפה?"
הוא שלף את הקלסר והתחיל לרשום במרץ. "מה אתה מסתכל עלי ככה? אני מלאך. מותר לי לכתוב בשבת.
אה, למה אני לא רושם בטאבלט אתה שואל. ביטלו לנו בשמיים את האישור לטאבלטים. הייתה איזו בעיה עם הענן.
אבל למה השולחן ככה? אפשר לדעת??"

"אל תהיה קשוח איתו" אמר כרוביאל. "נרות הדליקו? הדליקו. שעון שבת עשו? עשו".
"פחחח, שעון שבת. גם כן. כיוונו כיוונו אבל בסוף שכחו להעביר אותו למצב שעון. עוד מעט הם יגלו שהמזגן דולק רצוף כל השבת. חכה חכה איזה בלגן יהיה פה. ואת הבקבוק מיץ ענבים בכלל שכחו לפתוח".
""אוי אוי אוי. הוכטיגרט אמעיישה. אז יעשו חור בפקק ויפתחו את הבקבוק"
"ומה עם המפה?"
"ישימו מפה. אל תדאג. במיוחד עשו לה כביסה לכבוד שבת"
"מה עוזר לי כביסה אם השולחן-שבת נראה עכשיו כמו שולחן יום שלישי. רק חסר את היתד על השולחן. לא יכלו לשים את המפה הלבנה? למה כמה זמן זה לוקח?"
"די, אל תהיה כזה מלאך רע. תראה, הסלטים מוכנים במקרר, הדג על הפלטה. עוד מעט ברוריה תתעורר ותארגן שולחן צ'יק צ'אק".
"לא כזה צי'ק צ'אק. החלות עדיין במקפיא". הוסיף שרפיאל לרשום בקלסר בפנים חמורות. "והרצפה בסלון ממש לא נראית כאילו שטפו אותה לפני שעתיים"
"למה ככה? תזיז את כל הקליקס והמגנטים, ותראה שהיא די נקייה"
"לא מוצא חן בעיניי. כשאני מגיע לפה אני רוצה לראות הכול ספץ".

"סתכל לי בעיניים, שרפיאל. אתה הכנת פעם שבת עם חמישה קטנטנים? עבדת פעם ביום חמישי עד ארבע וביום שישי עד שתים עשרה? אתה יודע בכלל מה זה ליפול מהרגליים אחרי הדלקת נרות? עם כל הכבוד, הם בני אדם. לא מלאכים. אז במקום לחפש מה לא טוב, בוא תסתכל על מה שהם כן עשו, ואתה יודע מה? הלוואי אינשאללה כל שבוע הם יצליחו להכניס שבת ככה בזמן".
המלאך הרע חרק שיניים, וסינן שלא ברצונו מילה אחת: "אמן".

רגע לפני שהם התעופפו לדרכם, תפס כרוביאל את שלוימה בצד. "בעל הבית. אפשר שנייה דיבור קטן?
בינינו, אתה יודע שאני והשני משתפים פעולה מאחורי הקלעים. המלאך הטוב והמלאך הרע. בטח שמעת על התרגילים האלה. אז הפעם אני יצאתי הטוב, אבל דחילקום. תראה את הגיברת עבדה על כל הבית, ואיך עכשיו נראה? תעשה טובה תן פה איזה פיניש. אה?" סיים תוך מירפוק כנף אופייני.

אחרי עשרים דקות קמה ברוריה. "אה חזרת? גוטשאבס. הילדים הוציאו משחקים לסלון ופשוט נפלתי מרוב עייפות עד ש-- היי!" אורו לפתע פניה. "מי סידר הכול, ועוד פרס מפה וערך את כל השולחן?
תגיד ת'אמת. היו פה מלאכים?" - - -
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
חזק ביותר. נהניתי מאוד:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לדעתי צריך שאלת רב, אם מותר, או "ראוי".
שלום כבוד הרב
- כן, תיכנס שב.

רציתי לשאול שאלה הלכתית.
- בבקשה

הרב מכיר את פרוג?
- פה מהשכונה?

לא. אתר פרוג. אתר כזה של פורומים.
- באינטרנט?

כן.
- לא. לא מכיר.

אז זה מין אתר כזה שאפשר לכתוב שם כל מיני דברים. כמו... נגיד כמו רשות הרבים של יתד של יום שלישי. משהו כזה. כל מי שרוצה יכול לכתוב שם.
- אוקי...

עכשיו ככה. כתבתי שם איזה פוסט ש...
- טוסט?!

פוסט. כאילו, הודעה. וכתבתי שם איזה קטע כזה חצי סאטירי וחצי עם מסר. הבעיה היא שיש שם שמות של מלאכים, ומישהו שקצת מבין בזה אמר לי שזה שמות של מלאכים אמיתיים. השאלה היא אם זה מותר או "ראוי".
*הרב מגרד בזקנו*
- איזה שמות של מלאכים?

זה היה אם אני זוכר נכון שרפיאל וכרוביאל
*הרב מוריד את המשקפיים, מנקה אותם קמעא ומרכיב שוב*
- כמדומה שיש תשובה של ר' משה שעוסקת במשהו דומה. שמה הוא דן על צייר שפרסם בתערוכות ורצה לצייר מלאכים.

אבל פה זה לא ציור. זה כתיבה. וזה גם לא באמת הכוונה למלאכים עצמם. זה סתם... כזה. משהו בשביל לצחוק ולקבל קצת לייקים
- לייסטים?!

לייקים. זה סימונים שאנשים מסמנים אם הם נהנו מהקטע. לא משנה. מה שחשוב לי לדעת זה אם זה מותר או "ראוי".
- שאלה קשה. צריך לבדוק בפוסקים מי דיבר על שאלה כזאת. למעשה אפשר עדיין למחוק את זה?

אה... בעיקרון אחרי כמה שעות כבר אין אפשרות עריכה.
- אז מה השאלה עכשיו?

אם זה בסדר מה שעשיתי.
- עשית את זה מתוך כוונה רעה?

ברור שלא.
- בסיידר, נו. קורה שעושים טעויות. אחרי הכול, אנחנו בני אדם. לא מלאכים. אה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #7
לדעתי צריך שאלת רב, אם מותר, או "ראוי".
תירשם לפורום "לתורה" יש של ת"ח, ותשאל
האם מותר לכתוב שמות של מלאכים בסיפורת או סאטירה.
לתקן תמיד אפשר, (אני שאלתי על להעלות תמונה של ירח מלא,
וקיבלתי תשובה לא. והמנהלת מחקה את האשכול).
(ממה שחיפשתי בגוגל בהחלט יש שאלה על הזכרת וכתיבת שמות מלאכים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מוצלח ביותר!
הרבה זמן לא נהניתי כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
קטע מושלם.
השימוש בשמות מלאכים* - צורם.
לדעתי זה דווקא תורם
קוראים לזה:
אַנְתְּרוֹפּוֹמוֹרְפִיזְם
אם יש להם כנפיים, וזה משום מה לא צורם, אז גם אמור להיות להם שמות.


חוץ מזה מדובר ב'פיצוץ גלקטי' כלשונו של כרוביאל...

אהה ועוד הערה
ה'שארפר' בעיניי זה דווקא כרוביאל
לא מגיע ל'קוּטֶר' הזה פרגון
למה הוא פרגן על משהו?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #11
מתלבטת איזה קטע מהשניים גדול יותר.
היה שווה ת'הערה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

מתלבט כמה להשקיע על אתרוג?
הנה השאלון שיעשה לך סדר:


איפה רואים אותך בשחרית ביום חול?
1. מניין קבוע, לפני שבע בבוקר, בלי דילוגים
2. זורם לשטיבלך באזור שמונה-תשע, כשגומר לשלוח את הילדים ולקרוא את העיתון, מריץ את הקטעים החשובים ובורח החוצה
3. אם אני מתפלל במניין זה באזור עשר. בעשר ועשרה הסיפור מאחוריי.

שחרית בשבת?
1. טלית על הראש כל התפילה, מתקן את הבעל קורא לפחות פעמיים בעלייה.
2. מגיע לפני שוכן עד, קורא עלונים בקריאת התורה
3. מגיע לקראת סוף קריה"ת, בעיקר אם יש קידוש

עירוב?
1. לא מטלטל
2. סומך רק אם יש פיקוח של רב השכונה
3. לא בדקתי אף פעם. מסתמא זה בסדר

לשון הרע?
1. לא מדבר אלי
2. רק אם זה ממש עסיסי
3. מחובבי הז'אנר

כשרויות?
1. רק העיידה ולנדא
2. כל מה שכתוב עליו מהדרין
3. קונה הכול

נופש?
1. מחליף דירה עם מישהו מקרית ספר
2. יוצאים לצימר בצפון
3. יאכטה בכרתים

ברכת המזון?
1. מילה במילה מתוך הכתב
2. אומר בעל פה ומשתתף תוך כדי בשיחה שסביבי בשפת הסימנים
3. תפילת הדרך

שבת אחרי הסעודה?
1. הולך ללמוד בבית כנסת עוד לפני שהמזגנים נדלקים
2. מנסה לקרוא מוסף שבת קודש
3. נרדם על הספה עם הטור של ריבלין וגרעיני אבטיח


סכם את הנקודות
8-12 =
אתה צריך לקנות אתרוג ב-400 ש"ח עוד לפני ראש השנה, כולל כיווצי מצח קפדניים על כל ספק נקודה שחורה.

13-18 =
אתה צריך לקנות אתרוג סגור מקופסה במאה ש"ח בין יום כיפור לסוכות, עם לפחות שני א', אבל לא ללכת אחר כך למו"ץ להתלונן.

19-22 =
קח סט כשר בדרך החוצה מיש חסד, בקניה של ערב יום טוב.

23-24 =
אחי, הפוזה הזאת לא בשבילך. תזמין משהו מאלי אקספרס, או תקנה לימון ברמי לוי.
חוף הכנרת.

חום אימים. 46 מעלות בצל! מה בצל? העגבניות, החומוס, הכל היה 46 מעלות! גועל נפש.

"עזוב את זה, תביא כבר את הפחמים החדשים! את האלו הדפוקים שלך אתה יכול לזרוק לפח!" נפתח הוויכוח הקבוע.

"הופה, המייבין הגדול בפחמים... אתה בטח זוכר איך נחנקת פעם קודמת כשהיית בטוח שאוכלים גם אותם..."

"מצחיק מאוד! להזכיר לך שזה רק בגלל שכל הנקניקיות שהכנת על המנגל טעמו ונראו בדיוק כמו הפחמים?"

"אתה לא מבין באוכל, ככה זה אמור לטעום!"

"בשביל מה שאתה מכין על המנגל לא צריך להיות מבין באוכל, צריך פשוט להבין בפחמים... חחח, נו, שים את הפחמים האלו הם יעשו יופי עבודה!"

"נו נו... איפה המצית? שים את החזות והנקניקיות פה על השולחן, ותביא לי להדליק!"

"מה זה תביא לי? מי החליט שאתה המדליק? אני מניח אותם בינתיים על הרשת כאן בצד, ואני מדליק!"

"אתה תדליק? בינתיים הדבר היחיד שהצלחת להדליק זה את הנהג התימני באוטובוס כששאלת אותו מאיזה כפר הוא..."

"אמרתי לך פעם שאתה יכול להיות בדרן? תסתכל, אפילו השיער שלי מתבדר..."

"אם אני בדרן, אז אתה מתחרה לא רע... גרוע! בסדר, נדליק ביחד".

"מה ביחד? אתה תוציא אותי בהדלקה... או שנמחץ אחד לשני את האגודל על הכפתור של המצית?"

"יודע מה? תסדר אתה את המדליקים, אני אדליק עם המצית...."

"איזה מדליקים? אני מדליק תמיד עם תבניות ביצים ריקות טבולות בשמ..."

"אני לא מבין, לא הבאתם מדליקים?! אוי נו גאונים, תתקשר אליי כשתצליח להדליק, יש מצב שנברך אחד את השני בגמר חתימה טובה, בואכה חגים וזמנים לששון..."

"אואה, המופע שלך יהיה להיט היסטרי... אתה מוותר על ההדלקה בעצם?"

"לא מוותר, הולך להביא מדליקים מאנשים עם איי קיו שחוצה את קו השתי ספרות..."

כעבור שעה:

"מדהים! עכשיו אפשר לעבור לשיטה אחרת?"

"מספר 31 שאתה נותן, אני רק מזכיר... ממליץ לך להוציא ספר 'כל השיטות הגרועות להכנת המנגל' אם יהיו קונים רק כמספר שיטות הפח שלך, אתה מליונר!"

"הנה תסתכל, תביא את המנגל, תהפוך את הפחמים, שים את הניירות, הזרדים, הכובע שמש שחרכנו בטעות, והופה, אאה, בום! נדלק!"

"בוא נראה כמה זמן ישרוד, הרי היו כבר 3 נסיונות שצלחו לדקה ורבע..."

"תצחק תצחק, זה בוער יופי! אל תשכח שגם אתה הברקת בכמה נסיונות שצלחו כמו הנסיון שלך לצלוח את הכנרת בשחייה שנגמר אחרי חמישים מטר בסיוע סירות הצלה..."

כעבור רבע שעה נוספת:

"יש! השיטה שלי עבדה, אמרתי לך!"

"אפילו המנגל התייאש ממך ונדלק... בזבוז של ממש, בכמות האנרגיה שהשקענו בלהכין את המנגל אפשר היה לספק חשמל לכל המזגנים של המדינה בשעה הרותחת הזו, והזיעה שלי יכולה למלאות את החוסרים בכנרת. מה זה, איפה החזות והנקניקיות? אהההה אני לא מאמין!"

מסתבר שבעוד שאנחנו התווכחנו את עצמנו לדעת על אופני ההדלקה, השמש מעלינו צחקה מלוא קרניה בזלזול. החזות והנקניקיות ישבו שם על הרשת שעל השולחן, צלויות עד חרוכות מההיא שקפחה עליהן ללא רחם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה