דיון אוצר הקצרצר או שמא נקצר הנוצר?

  • הוסף לסימניות
  • #1
כתיבה בקצרה:
עם התקדמות העולם לדיגיטל הז'אנר הזה נכנס יותר ויותר, וככל שאני עוקבת אחריו אני יוצאת מבולבלת לגמרי לגבי המעלות והחסרונות שלו.
פעם, כדי לכתוב יצירה ספרותית היית צריך לכסות את עלות הדיו והדף וליצור חיבור של כמה מאות מילים (לפחות!) מלוטשות ושוות פרסום.
היום המטבע עובר למחשב וכל קטע רשאי להיות כתוב, וברגע שהוא כתוב הוא גם מפורסם. כי למה לא. וזה יפה.
טוב או רע?

וכאן אני באה לשאול:
היכן השלב שבו הקטע הופך להיות קטע ספרותי?
מה הופך כמה עשרות / מאות מילים מחוברות לקטע ספרותי שראוי להתפרסם,
ואם נהיה ספציפים (שלא לומר ברוטליים) - שראוי להתפרסם בפורום סופרים כפרוג?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מה הופך כמה עשרות / מאות מילים מחוברות לקטע ספרותי שראוי להתפרסם,
ואם נהיה ספציפים (שלא לומר ברוטליים) - שראוי להתפרסם בפורום סופרים כפרוג?
ביקושים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כתיבה בקצרה:
עם התקדמות העולם לדיגיטל הז'אנר הזה נכנס יותר ויותר
זה בהחלט עניין שיש בו מעלות וחסרונות, ושקשה לחלק מהאנשים לראות אותו.
לדעתי זה פשוט - קטע ספרותי כשמו כן הוא - נכתב על ידי סופר.
מהו סופר? אומן.
הקטע יכול להיות מדהים, מרגש, מעורר השראה.
השאלה היא האם זה נגרם מהתוכן או מצורת ההגשה.

אם (גם) צורת ההגשה היא זו שהפעימה - מדובר בקטע ספרותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כתיבה בקצרה:
מה זה קצר? שורה? חמש שורות? קטע של מאתיים מילה ולא של אלף?

היכן השלב שבו הקטע הופך להיות קטע ספרותי?
כשהוא כתוב טוב, כשהוא אומר משהו, כשהוא נוגע עמוק. (מפעים, משמח, מעציב, מרגש)
יש משהו מאד עוצמתי בכתיבה קצרה, מזוקקת.

למשל זה - קטע שפורסם ביום שישי שלאחר אסון מירון:

---------------------------------------------------
מי אשם/ליאור אנגלמן

מִי אָשֵׁם?
כְּשֶׁהָהָר בְּאֵבְלוֹ עוֹדֶנּוּ עָשֵּׁן
וְנַעַר רַמוּס בְּקֹשִׁי נוֹשֵׁם
וְיֶלֶד דּוֹמֵם בְּלִי זֵהוֹת וּבְלִי שֵׁם.
אֶל תִּשְׁאֲלוּ:
מִי אָשֵׁם? מִי אָשֵׁם?
עַכְשָׁו זְמַן שְׁתִיקָה,
לַמַּעַן הַשֵּׁם.
--------------------------------------------------
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני לא חושבת שהכוונה הייתה לדיון ברשאיותו של הקטע להיחשב כספרותי - על פי אורכו
אם נלך על פי הכותרות:
כתיבה בקצרה:
1625786127168.png


אפשר לומר שבשאלות מסתמן כיוון שונה
היכן השלב שבו הקטע הופך להיות קטע ספרותי?
מה הופך כמה עשרות / מאות מילים מחוברות לקטע ספרותי שראוי להתפרסם,
ואם נהיה ספציפים (שלא לומר ברוטליים) - שראוי להתפרסם בפורום סופרים כפרוג?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
---------------------------------------------------
מי אשם/ליאור אנגלמן

מִי אָשֵׁם?
כְּשֶׁהָהָר בְּאֵבְלוֹ עוֹדֶנּוּ עָשֵּׁן
וְנַעַר רַמוּס בְּקֹשִׁי נוֹשֵׁם
וְיֶלֶד דּוֹמֵם בְּלִי זֵהוֹת וּבְלִי שֵׁם.
אֶל תִּשְׁאֲלוּ:
מִי אָשֵׁם? מִי אָשֵׁם?
עַכְשָׁו זְמַן שְׁתִיקָה,
לַמַּעַן הַשֵּׁם.
בשיר הזה אין שום שאלה, הוא מורכב מאינספור אלמנטים אמנותיים שהופכים אותו לקטע אמנות.
בקטעי כתיבה ארוכים לרוב גם אין שאלה, אחרי כמה מאות מילה בדרך כלל אפשר להבחין ברמה הספרותית של הקטע ולדעת היכן למקם אותו בסקאלת האמנות.
האזור האפור נראה בעיניי בעיקר בקטעים הקצרים, של מאה-מאתיים ואפילו שלוש מאות מילה. בן-אדם קם בבוקר, רואה שמיים צהובים / שכן על אופנוע / איש אחד מעצבן נורא, בהפסקה בין הסדרים הוא כותב כמה מילים וכמה סימני קריאה, נכנס לפרוג ולוחץ אנטר. הופה, ארבעים, חמישים, שישים לייקים!
ולא, אל תגידו לי שברור מאליו שזה לא קטע ספרותי, כי יש כאן כמה כאלו עוצרי נשימה.
אני שואלת: היכן מרכיב הקיצור הוא מעלה, והיכן הוא דוגמת הזילות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זה מזכיר לי שאלה אחרת- קטע אומנותי הוא דווקא קטע שמתפרסם או גם כזה שנמצא במגירה ואף אחד לא נחשף אליו חוץ מהכותב עצמו? (אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע האם הוא משמיע קול )
מה ההגדרה של קטע אומנותי? אולי היכולת להעביר רגש מסוים בקורא כל עוד הוא לא כתוב בשגיאות כתיב או נכתב בשפה עילגת והאורך לא בהכרח קובע?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
גם אם מעולם לא חווית את הסיטואציה אתה מצליח מרגיש אותה.
זהו מבחינתי.
קטע קצר בדרך כלל לא נוגע באדם שקורא אותו. יש לזה הרבה סיבות, וכולן נכונות וטובות.
בפשטות, קטע שהסופר מצליח לגעת בך, לעורר משהו, לשנות, זה קטע טוב.
אפשר לכתוב מפוצץ ובכל אלמנטי הכתיבה היפים באורך ארוךךך וזה לא יגע בקורא...
מילת המפתח: תלוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא, אל תגידו לי שברור מאליו שזה לא קטע ספרותי, כי יש כאן כמה כאלו עוצרי נשימה.
אני שואלת: היכן מרכיב הקיצור הוא מעלה, והיכן הוא דוגמת הזילות?
מה ההגדרה של קטע אומנותי?
גם אם מעולם לא חווית את הסיטואציה אתה מצליח מרגיש אותה.
זהו מבחינתי.
קטע קצר בדרך כלל לא נוגע באדם שקורא אותו. יש לזה הרבה סיבות, וכולן נכונות וטובות.
בפשטות, קטע שהסופר מצליח לגעת בך, לעורר משהו, לשנות, זה קטע טוב.
אפשר לכתוב מפוצץ ובכל אלמנטי הכתיבה היפים באורך ארוךךך וזה לא יגע בקורא...
מילת המפתח: תלוי.
חלוקה על כולכם
אומנות מטבעה היא מחוץ לגבולות ההגדרה, על כן נקרא שמה - אומנות.
ייתכן שאין שום אפשרות או סיכוי להגדיר אותה נכון, על כל צורותיה השונות.

המילוג נותן את ההגדרה שאני הייתי קרובה אליה (שהיא לא בדיוק הגדרת האומנות כי אם שיוכה לאומן)
" אומנות היא מלאכה הנעשית על ידי בעל מקצוע שהגיע לדרגת מומחיות בתחומו "
לדעתי זה פשוט - קטע ספרותי כשמו כן הוא - נכתב על ידי סופר.
מהו סופר? אומן.
הקטע יכול להיות מדהים, מרגש, מעורר השראה.
השאלה היא האם זה נגרם מהתוכן או מצורת ההגשה.

אם (גם) צורת ההגשה היא זו שהפעימה - מדובר בקטע ספרותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
" אומנות היא מלאכה הנעשית על ידי בעל מקצוע שהגיע לדרגת מומחיות בתחומו "
זו ההגדרה של אומן? או של אמן?

בנוגע לעניין עצמו- אולי נבדיל בין קטע קצר באורכו לבין קטע שההשקעה בו הייתה קצרה מאד... הדוגמא שלך, @מ. י. פרצמן , של הכותב ששפך קטע וקיבל כמה עשרות לייקים בעצם מדברת לא על האורך שלו אלא על רמת ההשקעה שלו. האם קטע כזה שנכתב בהנף יד יכול להיקרא ספרותי? האם שרבוט חסר מחשבה ייחשב כאומנות אמיתית?
ההבדל בין ציור מופשט של ילדון לבין ציור מופשט של אמן הוא שבציור האמן הושקעה מחשבה, הושקע רגש, הושקע חלק מהאמן בעצמו. זו גם הסיבה שתמונה של הנוף שצייר פיקאסו שווה עשרים דולר, והציור עצמו מאות אלפי דולרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
האם קטע כזה שנכתב בהנף יד יכול להיקרא ספרותי?
לגמרי כן. לפעמים הקטעים הכי טובים נוצרים בריפרוף קליל על המקלדת ואחרים שמקיזים עליהם שעות ואנרגיה יוצאים ממש לא משהו
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מכיוון שבפורום סופרים אנו ורגילים (נגיד) לקבל ביקורת, אני אהיה ישירה:
היו כאן בעבר כמה אשכולות שגרמו לי לחשוב על הנושא, אבל האשכול הזה גרם לי לפתוח את הדיון.
יש לי ביקורת עליו. מדובר בסופר - מוכשר - שכולנו מכירים ביכולתו הספרותית,
ובכל זאת, עד כמה שחיפשתי, לא הצלחתי למצוא בשום פינה בשיתוף ההוא את הזיקה הספרותית לכתוב.
כל מה שאני רואה הוא תכתובת חברית שלא השתמשה ביכולות ספרותיות אלא בחוש הומור, והגישה את חוש ההומור - כחוש בלבד. ללא שום זיקה ספרותית.
יש מתנגדים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
חלוקה על כולכם
אומנות מטבעה היא מחוץ לגבולות ההגדרה, על כן נקרא שמה - אומנות.
ייתכן שאין שום אפשרות או סיכוי להגדיר אותה נכון, על כל צורותיה השונות.

המילוג נותן את ההגדרה שאני הייתי קרובה אליה (שהיא לא בדיוק הגדרת האומנות כי אם שיוכה לאומן)
" אומנות היא מלאכה הנעשית על ידי בעל מקצוע שהגיע לדרגת מומחיות בתחומו "
אני לא נוהגת לבטא עמדות, אלא אם ראיתי במקור מוסמך שכן הוא הדבר. כיוון שחבל לכתוב, ואז לגלות שטעיתי. וכולנו יודעים כמה קל לטעות...
אז על פי מה שראיתי בתורת חסידות חב"ד (טוב, לא בטוח שהבנתי נכון וכו'. כן? אם מישהו לוקח את זה, שיקח בערבון מאוד מוגבל), אומנות פירושה היכולת לבטא את הנפש באופן מסוים.
למשל, אם אני אצור צלחת, לא יהיה בזה אומנות.
אבל אם ישב קדר אומן, שמסוגל לבטא בצורת הצלחת את מהלכי נפשו - זו תהא אומנות, גם אם אף אחד מלבדו לא יבין מה הקשר.
כנ"ל, אם אני אכתוב רשימת קניות סתמית, לא יהיה בזה אומנות, וממילא זה לא יהיה קטע ספרותי.
אבל אם אצליח לבטא בעזרת מילוי חללים לבנים בסימונים שחורים (הקרויים אותיות), את הנפש (שאותה עצמה, אכן לא ניתן להגדיר, אבל ניתן לפגוש אותה דרך מחשבות ורגשות) - הרי זה קטע אומנותי.

אז זו דעתי בעניין.
קטע ספרותי הוא קטע שיש בו ביטוי לנפשו של הכותב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
פרטי, נמקי והסבירי.
לא הצלחתי ללמוד - גם לא מהאשכול הזה - מהם הקריטריונים להגדרת קטע ספרותי אמנותי, או איזה קטע לא נחשב ככזה. לכן לא אוכל להסביר לפי קריטריונים שנעלמים מעיני.
לפי עניות דעתי בלי הסברים הקטע ההוא ספרותי בהחלט גם אם הוא קצר. (לפחות כמו הסיפור בן ששת המילים של המינגווי).

את כתבת:
כל מה שאני רואה הוא תכתובת חברית שלא השתמשה ביכולות ספרותיות אלא בחוש הומור, והגישה את חוש ההומור - כחוש בלבד. ללא שום זיקה ספרותית.
ומה שאני רואה זה סיפור קצר עם אמירה שמוגש לקורא בצורה יפה מאד, עם הומור, במסגרת מעניינת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מכיוון שבפורום סופרים אנו ורגילים (נגיד) לקבל ביקורת, אני אהיה ישירה:
היו כאן בעבר כמה אשכולות שגרמו לי לחשוב על הנושא, אבל האשכול הזה גרם לי לפתוח את הדיון.
יש לי ביקורת עליו. מדובר בסופר - מוכשר - שכולנו מכירים ביכולתו הספרותית,
ובכל זאת, עד כמה שחיפשתי, לא הצלחתי למצוא בשום פינה בשיתוף ההוא את הזיקה הספרותית לכתוב.
כל מה שאני רואה הוא תכתובת חברית שלא השתמשה ביכולות ספרותיות אלא בחוש הומור, והגישה את חוש ההומור - כחוש בלבד. ללא שום זיקה ספרותית.
יש מתנגדים?

קטעי הרץ ברשת...
אכן רובם לא אומנותיים במיוחד בלשון המעטה, בדרך כלל סוחטי דמעות צחוק או לייקים.
לא הייתי מגדירה אותם כקטעים אומנותיים.
(חלק מהם בדיחות ממש טובות, לא אכחיש, אבל זו אומנות מסוג שונה.)

פה ושם, מעט מעט יש קטעים יפים, עמוקים ונוגעים שאפשר לקחת לדרך. ולרוב - עומדים מאחוריהם כותבים מוכשרים ואמנים באמת.



וחוץ מכל זה יש תת סוגה כזאת

של שורות קצרות ורווחים גדולים

ברשימות תפוצה, בפוסטים, בבלוגים

בעיקר כאלו שיווקיים שמוכרים קורסים

או מוצר חדשני שמעולם לא שמעתם עליו

יש אפילו כותבי תוכן יעודיים

שממש מומחים לכתוב ככה

כמה מילים בכל שורה שלפעמים

נקטעת באמצע כי נגמר המקום
.
אולי זה גם סוג של אומנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
רואה רק עכשיו, ותודה ל -
תכל'ס, בכנות, תהיתי אם הקטע ההוא ראוי לשיתוף בפורום כתיבה. אכן, באותם לבטים בדיוק שהועלו פה!
חשבתי שכן יכול להיות יפה להגיש קטע קצרצר בצורה שונה מהרגיל פה, באופן של צילומי מסך, שיבהירו שמדובר בתכתובת. בגלל שהתקשיתי בעריכה גם נוצר פערים בזמנים והשורות הראשונות קיבלו חותמת זמן מאוחרת יותר.

בסופו של דבר, מדובר בקטע שנכתב לחבר, עבר עריכה והתאמה לפורום, והועלה פה. האם הוא אכן עומד בקנה אחד עם ההגדרה של 'יצירה ספרותית'? אמממ... לא יודע.

הייתי שמח לראות עוד שיתופים של צילומי-מסך כאלו, באופן אישי, כל זמן שהם יהיו ברמה גבוהה ולא זולה.

הדיון פה מאוד מעניין.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה