• הוסף לסימניות
  • #1
באשכול הזה יהיו כל המאמרים של "אור בהירות הדרך" (7 מאמרים) באשכול אחד בצורה של הודעות (כל נושא) בשביל שיהיה את כל המידע במקום אחד ויוכלו להגיב להוסיף מידע לפרט יותר ועוד.
המאמרים הם בנושא הנסיעה בתח"צ ובכלל במזרח אירופה - בזול ובנח, בעיקר לנוסעים לאומן אבל בהחלט לא רק.
יש גם מידע על מעברי הגבול, מקומות יהודיים, ועוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בתקופה האחרונה, החל מהפלישה הרוסית לאוקראינה לפני למעלה משנה, וביטול הטיסות לאוקראינה, מוצאים עצמם רבים בדרכים ארוכות, כאשר צריך להגיע ממדינות סמוכות, לחצות את הגבול, ולהמשיך בנסיעה ארוכה.

אנשים רבים עשו את זה, בפרט בימי ראש השנה תשפ"ג העעל"ט.
גם במשך השנה אנשים רבים, חסידי ברסלב ולא רק, נוסעים לאוקראינה לקברי צדיקים, ומשתמשים בדרכים הארוכות.

המאמר הבא יכול להעיל לכל מי שרוצה לנסוע לאומן, וגם לכל מי שרוצה לנסוע למזרח אירופה, גם אם היעד שלו זה לא אוקראינה.


יש רבים שנוסעים ברכב, שעות רבות, מנמל התעופה ועד אומן, את המעלות של הרכב לא צריך לכתוב.
רבים אחרים כבר נוסעים כיום עם התחבורה הציבורים המקומית, אוטובוסים רכבות, וכו'.
אבל, רבים שרוצים לעשות את זה מבולבלים ולא יודעים איך, או מפחדים.

במאמרים הבאים בעזה"י נכתוב את כל מה שצריך לדעת בשביל לעשות את זה, ובצורה הטובה.

המעלות בנסיעה ברכבת:
למה זה שווה לנסוע ברכבת?
ברכבת יש מספר מעלות:
קודם כל המחיר.
המחיר לנסיעה ברכב (גם אם נוסעים עם קבוצה גדולה) יותר יקר פי כמה מהנסיעה ברכבת, גם אם תסעו במונית מנמל התעופה ועד הגבול, ומתחנת הרכבת בעיר הסמוכה לאומן עד אומן, עדיין המחיר יהיה בדרך כלל פחות מחצי מנסיעה ברכב.
(בלי נדר במאמרים הבאים נפרט על המחירים)
המעלה השניה זה הנוחות.
הרבה יותר נח לעלות על המונית בשדה, ולהמשיך ברצף עד אומן, אבל בזמן הנסיעה עצמה, ברכבת, יש מרחב, נמצאים סמוך לתיקים, שהרבה פעמים זה יותר נח מישיבה ברכב מעל 10 שעות.
וזה לפני הרכבות הנוחות יותר (לרב לא באוקראינה) עם כסאות נוחים, שולחן, וכו'. או קרונות השינה עם מיטה לישון - בעיקר באוקראינה.
המעלה השלישית זה הזמנים.
מצד אחד ברכבת משועבדים לזמני הרכבת, יש "עוד טיסה להספיק", ופעמים רבות מתעכבים זמן ממושך בגלל שהרכבת מגיע הרבה לפני ההמראה, או יוצאת הרבה אחרי הנחיתה.
מצד שני, ברכבת פחות או יותר יודעים מתי עומדים להגיע (ברב המקרים היא מגיע בדקה המדויקת שהיא אמורה להגיע) ואין עיכובים של העצירות בתחנות דלק, פקקים ועומסי תנועה, (לא צריך לרדת מהרכבת להתרעננות, או בשביל להתפלל למשל, עושים את זה תוך כדי נסיעה.)
נקודה זו היא בעיקר בנסיעה עם קבוצות גדולות, שאז כל עצירה לוקחת יותר זמן, וצריך יותר פעמים לעצור.
חשוב להדגיש: תמיד (גם ברכבת) יכולים להיות הפתעות ועיכובים בלתי צפויים!!!
המעלה הרביעית זה מעברי הגבול:
כאשר עוברים את הגבול ברכבת, מעבר הגבול והחתמת הדרכונים מבוצעים (בחלק מהקווים) על הרכבת, ולפעמים גם תוך כדי נסיעה.
זה יותר נח, ובעיקר הרבה יותר מהר.
ו-יודעים מראש כמה זמן זה יקח (רואים בתוכנית הנסיעה כמה זמן הרכבת עוצרת בגבול).
בפרט, כשיש עומס בגבול (כמו שנה שעברה במוצאי ראש השנה), ברכבת ממשיכים לעבור במהירות.
יש עוד כל מיני מעלות, תשאלו את מי שעשה את זה...

בגלל שלתחנת הרכבת מאומן לא מגיעים רכבות שנוסעות נסיעות ארוכות, ובדרך כלל תחנת המוצא היא לא בשדה התעופה, הדרך מתחלקת ל3 חלקים:
מהשדה תעופה עד הרכבת - בסמוך לגבול.
הרכבת - לפעמים כולל מעבר הגבול, לא תמיד.
מהרכבת לאומן.
יש לציין, שכיום אפשר כמעט מכל מקום להגיע עם הרכבת, רק שיש מקומות שזה יותר נח ויש מקומות שפחות
בחלק הראשון והשלישי נתמקד בעזה"י מאוחר יותר.
בחלק השני נתמקד במאמר הבא, אור בהירות הדרך - 2.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נתחיל עם הרכבות האוקראיניות:
באוקראינה יש כמה סוגים של רכבות, (לא נכנס עכשיו לפרט את כולם, רק בקצרה את הנוגע לעניינינו):
יש רכבות פרבריות, למרחקים קצרים, עם הרבה תחנות, פחות נוחות, ונוסעות באיטיות, יש גם רכבות בסגנון דומה אבל חדישות נוחות ומשוכללות יותר.
אבל לרוב אנחנו ניסע עם הרכבות הבינעירוניות (או בינלאומיות) וזה לא משנה איך האוקראינים קוראים להם, אנחנו נקרא להם ככה.
אולי נכתוב פעם על איך קוראים לכל רכבת.
ברכבות אלה יש מספר מחלקות, יש קרונות ישיבה (מתחלק למחלקה ראשונה עם פחות כסאות, ויותר נוחות, בקרון, ומחלקה שניה צפופה יותר ופחות נוחה).
ויש קרונות שינה.
בקרונות שינה יש:
מחלקה ראשונה עם 2 מיטות בחדר.
מחלקה שניה עם 4 מיטות בחדר (2 מיטות קומותיים).
שתי מחלקות אלו הם עם דלת לכל חדר, כולל אפשרות לנעול אותה מבפנים, מיזוג אויר, מראה, תריס בחלון, שולחן קטן, מצעים, וכו'.
בקרון יש 9 או 10 חדרים, 2 תאי שירותים, חבית מים חמים, וחדר של השומר - שגם יכול למכור שתיה וכדו'.
מחלקה שלישית - לא מומלץ בשום אופן - 6 מיטות בחדר, בלי דלתות. (אין פרוזדור נפרד בין החדרים).

כמו כן בחלק רכבות הקרונות בסוף הרכבת (מחלקה שניה ושלישית) עולים כחצי מחיר מאותו דבר במחלקה הרגילה.
בשעות השינה צריך להזהר לא להעיר, ובאופן כללי לזכור שלא נמצאים במקום פרטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
התחנות:
כמו שכתבנו, אין רכבת מנמל התעופה לאומן, לכן קודם כל צריך לדעת מאיפה לאיפה הרכבת נוסעת.
נתחיל עם פולין, בצד הפולני של הגבול יש תחנה שמשם יוצאים רכבות רבות לאוקראינה, בעיירה פשמישל.
איות העיירה: Przemyśl ובאוקראינית Пшемисль
שם תחנת הרכבת: Przemyśl Główny
בידוק הדרכונים בצד הפולני הוא בתחנה (לפעמים יש תור די ארוך) ובצד האוקראיני הוא על הרכבת.

תחנת פשמישל


תחנת רכבת נוספת בפולין עם רכבות לאוקראינה היא בעיירה חלם.
איות העיירה: Хелм ובאוקראינית Chelm
שם תחנת הרכבת:Khelm misto
שימו לב לשינוי בין שם העיר (עם C לשם התחנה עם K)

תחנת חלם

המעלות בתחנה זו שזה יותר עמוק בתוך פולין, ומשכך גם יותר קרוב לשדה התעופה בורשה ועוד.
בידוק הדרכונים ב2 הצדדים הוא על הרכבת.
ויש גם כרטיסים יותר זולים לשם.
החסרונות בתחנה זו זה המתנה ארוכה בגבול (על הרכבת).
יש פחות רכבות לאוקראינה, וגם פחות קרונות (כרטיסים נגמרים יותר מהר).
וזה רחוק יותר מליז'נסק, ושדות התעופה בריישא וקראקא (ז'אשוב וקראקוב).

מהונגריה וסלובקיה, התחנה העיקרית, הסמוכה לגבול - בתוך אוקראינה, ויש רכבות שמגיעות אליה מהונגריה וסלובקיה - בעיירת הגבול צופ.
איות העיירה: chop ובאוקראינית Чоп

תחנת צופ

מעבר הגבול הוא (ברכבת הקודמת) לפני העליה על הרכבת האוקראינית.
בגלל שהרכבות משם הם לא בינלאומיות, הם יותר זולים מהרכבות מפולין.

אומן:
בגלל שאין רכבות "בינעירוניות" (למעט מחרקוב) שמגיעות לאומן או לכפרים והעיירות מסביב, תחנות הרכבת העיקריות אליהם מגיעים באיזור אומן הם:
ויניצה, (איפה שפעם נחתנו...).
איות: Vinnytsya ובאוקראינית Вінниця

Google Maps

Find local businesses, view maps and get driving directions in Google Maps.
www.google.com
משם לאומן זה כ160 ק"מ וכשעתיים נסיעה, אפשר להאריך את הדרך בכמה ק"מ ולהיכנס לציון של רבי נתן בברסלב (ממש על הדרך).

Vinnytsia to קבר רבי נחמן מברסלב


התחנה השניה שפחות רכבות עוברות בה (זה לא אותם רכבות מויניצה, זה קוים אחרים) היא ב"שדה לבן" - בילו צ'רקווה.
איות: Bila Tserkva ובאוקראינית Біла Церква

תחנת שדה לבן (בילה צ'רקווה)

הדרך משם לאומן זה כ130 ק"מ וכשעה וחצי

Bila Tserkva to קבר רבי נחמן מברסלב


בעניין ההגעה ממולדובה ורומניה ברכבת, זה לא כזה קל ונוח כמו פולין, הונגריה, וסלובקיה, וכתבנו על זה באור בהירות הדרך - 3.

חוץ מהתחנות שכתבנו יש עוד תחנות שיש מהם קווים שיוצאים או מגיעים, ברוב הקווים זה תחנות נוספות לאותם רכבות, אבל יש קווים שעוצרים רק בהם.

אונגוואר (אוז'גרוד, אוזהורוד) בגבול הונגריה סלובקיה סמוך לצופ.
איות העיר: Uzhgorod או Ozhorod, Uzhhorod ובאוקראינית Ужгород

תחנת אונגוואר

Find local businesses, view maps and get driving directions in Google Maps.
www.google.com
סמוך לתחנת הרכבת (כ10 דק' הליכה, או נסיעה קצרה) יש בית חב"ד עם שליח חסידי חם, מקווה ובית כנסת.

הדרך לבית חב"ד

כמו כן בבית הקברות באונגוואר הנמצא במרחק נסיעה קצר קבורים גדולי עולם ביניהם ר' שלמה גאנצפריד זיע"א בעל הקיצור שולחן ערוך.

הדרך לבית החיים

בעיר יש מעבר גבול לסלובקיה.

מונקאטש (מוקאצ'בו), לשם יש גם רכבות ישירות מהונגריה.
איות העיר: Mukachevo ובאוקראינית Мукачево

תחנת מונקאטש


במרחק קצר מהתחנה (וסמוך לתחנה אחרת, לא להתבלבל) נמצא בית הקברות היהודי של מונקאטש עם ציון המנחת אלעזר ממונקאטש זיע"א ועוד

Mukacheve to מונקאטש בית החיים הישן-מלבושjewish cemetery


כמו כן בסמיכות לאומן:
פאסטיב (בדרך כלל הרכבות לבילו צ'רקווה עוצרות גם שם).
יש רכבות שעוצרות רק בפאסטיב.
איות: Fastiv ובאוקראינית Фастів
שם התחנה: Fastiv 1 ובאוקראינית Фастів-1


תחנת פאסטיב

זה קצת יותר רחוק מאומן, אבל שם נמצא ציון ר' אברהם המלאך זיע"א

Fastiv 1 to קבר רבי נחמן מברסלב


ברדיצ'ב, יותר רחוק, יש רכבות שעוצרות רק שם, ויש כאלה שגם שם, למרות המרחק יהיו כאלה שירצו לנצל את הזמן להשתטח על ציונו של ר' לוי יצחק.
איות העיר: Berdychiv ובאוקראינית Бердичів

תחנת ברדיטשוב

Find local businesses, view maps and get driving directions in Google Maps.
www.google.com
וזה המסלול לציון ר' לוי יצחק, ר' ליבר, ואומן (אפשר להאריך את הדרך ולהיכנס גם למז'יבוז', ממז'יבוז' לאומן עוברים דרך ויניצה).

Berdychiv to קבר רבי נחמן מברסלב


חמלינצקי, סמוך למז'יבוז'
איות העיר: Khmelnytskyi ובאוקראינית Хмельницький

תחנת חמלינצקי

משם לקבר הבעל שם טוב במז'יבוז':

Khmelnytskyi to Grave of The Baal Shem Tov HaQadoch



עוד דבר שכדאי לדעת, שהרבה מאד רכבות עוברות בלבוב, לכן זה תחנה טובה להחלפת רכבת. (ולא רק...).
גם שם בדרך כלל העצירה בתחנה היא כחצי שעה ולא דקות ספורות.
איות העיר: lviv ובאוקראינית Львів

תחנת לבוב

אם אין מקום ברכבת ישירה, תמיד אפשר לחפש רכבת ללבוב, ומלבוב, (יש עוד סוגי החלפות, אבל שם יש הכי הרבה).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
ועוד טיפ, לפעמים יופיע שאין מקום ברכבת, אבל אתם עדיין יכולים לקנות אפילו חדרים שלמים...
למה, בגלל שברכבת האוקראינית בוחרים את מקום הישיבה, הרבה פעמים קורה ש(לדוגמא) אנדריי הזמין את מיטות מספר 1-12 לקבוצה מפשמישל עד לבוב, סרגיי הזמין את מיטות מספר 13-20 (במחלקה ראשונה עם 20 מיטות לשם הדוגמא;))מלבוב עד ויניצה, כשאתם תעשו חיפוש מפשמישל לויניצה יופיע שין שום מקום פנוי בקרון, אבל כשתחפשו עד לבוב ומלבוב תגלו שאתם יכולים לנסוע באותה רכבת ואותו קרון...
(אותו דבר יכול להיות בכל עיר אחרת, רק שבלבוב אם באמת המקומות תפוסים, יהיה לכם אפשרות להחליף רכבת, וגם שבתחנה בלבוב יש תחלופה גדולה של אנשים ברכבת)

יש לשים לב שהרבה מאד פעמים יש יותר מתחנת רכבת אחת בעיר.

עקב האריכות ההמשך על הרכבות ממולדובה ורומניה, אוטובוסים, מעברי הגבול, ועוד, יהיה בעז"ה במאמרים הבאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
@ynigun
יש את ואפניארקה שקרוב לויניצה והרכבות לאודסה עוברות שם, ולפעמים מאוד שימושי כמו בדוגמה הזאת

רכבת | מונקאץ'← ואפניארקה (מחוז ויניצה) | 21:39 ← 09:43

עוד חסרון בחלם זה שהרכבות הם לקייב ולא לויניצה או שדה לבן, שזה קצת יותר רחוק.
מחלם יש 3 רכבות (שידוע לי).
  1. 23:40 חלם, 6:07 קובל, 13:07 קייב.
  2. 16:35 חלם, 22:50 קובל, 4:16 ברדיצ'וב, 6:30 קייב.
  3. 16:42 חלם, אותם שעות בקובל, ברדיטשוב וקייב, מסיים בקייב. (יכול להיות שכל יום יש קו אחר משתיהם).
מקובל יש רכבות לויניצה, שדה לבן, ועוד. (חוץ מהמעבר גבול שמרויחים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
רכבות ממולדובה ורומניה.
מרומניה ומולדובה אין כל כך רכבות נוחות כמו מהארצות האחרות, אבל אם רוצים לנסוע ברכבת גם יש אפשרויות.
1. מהעיר סיגעט עוברים את הגבול (אפשר גם רגלי) לעיר האוקראינית סולוטוינו משם יש רכבת פעם ביום לקייב.
הרכבת יוצאת ב4:10 אחה"צ ולאחר קרוב ל18 שעות מגיע לפסטיב (כשעתיים לפני זה לברדיטשוב).
עד לסיגעט יש רכבות ישירות מקלוז' (כ6.5 שעות) ומבוקרשט (כ12 שעות, יש מחלקת שינה)
שם התחנה והאיות האוקראיני: Солотвино-1 האיות: Solotvyna ( Solotvyna 1)
תחנת רכבת בסולוטבינו
מבית החיים בסיגט לתחנה זה כשעה הליכה...
את הגבול אפשר לעבור גם ברגל.

סיגעט בית המדרש והכנסת אורחים to Солотвино-1

(בית הקברות קצת יותר רחוק, זה בית בכנסת, מקווה, הכנסת אורחים)

כמובן שמסלול זה ברכבת מאד מאד ארוך.

2. ממולדובה יש כל יומיים רכבת לקייב.
מקישינב לויניצה זה כ15(!) שעות בגלל סיבובים רבים שהרכבת עושה במולדובה, מהגבול זה 4 שעות בלבד!
מדובר ברכבת שינה אוקראינית.
הרכבת יוצאת בכל יום זוגי לחודש הלועזי (2,4,6,8, וכו') ומגיע לאוקראינה למחרת בבוקר. (מליד הגבול זה לפנות בוקר).
במהלך הסיבובים שלה היא מגיע עד סמוך לגבול הרומני לעיירה בשם Ungheni משם נוסעת עוד 11 שעות.
לשם יש רכבות ישירות מיאס, כשעה וחצי נסיעה עם הגבול.
תחנת רכבת Ungheni
תחנת הרכבת האחרונה במולדובה לפני הגבול עם אוקראינה (משם זה כ4 שעות נסיעה בלבד)

Velchynet · Valcinet, Republik Moldau

זה רכבת של רק פעם ביומיים, ומרומניה זה גם דרך ארוכה.
(מתאים יותר ליאס), יש גם רכבות ישירות מרומניה לקישינב.

3. ראחיב.
מראחיב הסמוכה לגבול רומניה (בין סיגעט לסירט...) יש רכבות לויניצה וואפריאנקה (עיין בתגובות לאור בהירות הדרך 2).
(אאל"ט זו רכבת חדשה שלא היתה שנה שעברה.)
ראחיב לא ממש סמוכה לגבול כמו צופ, וסולוטווינו. אבל משם הנסיעה היא 12-13 שעות (כמו מצופ).
איך מגיעים לראחיב יהיה בעז"ה במאמרים הבאים.
ראחיב: איות העיר: Rakhiv ובאוקראינית Рахів.

Rakhiv · Rachiw, Transkarpatien, Ukraine, 90600

 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נסיעה באוטובוסים
יש חברות אוטובוס רבות, חלקם טובות יותר חלקם פחות, וההפרש במחירים בין החברות הוא גם גדול.
מרב הערים יש אוטובוסים ישירים (לא תמיד מהשדה תעופה) עד לאומן (תחנה מרכזית)
מקישינב (כ35 יורו), בוקרשט, קרקוב, קטוביץ, ורשה, ועוד יש אוטובוסים ישירים.
מיאס יש אוטובוס עם החלפה במולדובה.
ומכל מקום (כנראה) אפשר להגיע עם החלפות, הרבה החלפות הם בלבוב או ויניצה.
הנסיעה באוטובוס מפולין זולה יותר מהרכבת בהרבה (המחיר כ30 יורו, הרכבת רק מפשמישל לויניצה עולה אותו דבר או יותר).
יש גם אוטובוס מויניצה לאומן בפחות מ5 יורו.
כמובן שנסיעה באוטובוס הרבה פחות נוחה מהרכבת (למעט את זה שהרבה פעמים אין החלפות), וגם הפרשי הנוחות בין החברות הם גדולים.
בדרך כלל האוטובוסים של תחבורה ציבורית עוברים את הגבול יותר מהר מאוטובוס רגיל (עדיפות בגבול).
יש חברות שמעבירים את הנוסעים שלהם מאוטובוס לאוטובוס (לפי כמות ההזמנות, אם יש קצת אנשים הם מצרפים באמצע הדרך 2 אוטובוסים וכדו').

אוטובוסים יהודיים:
יש שירות של פאייכלה ואומן אקספרס של נסיעות משדות התעופה בקישינב ויאס ב100$ למקום.
אם אתם נוחתים בטיסה ישירה מישראל אתם יכולים להשתמש בשירות הזה, גם אם תהיו היחידים בהסעה (במקרה כזה תקבלו רכב של 4 מקומות) תשלמו רק 100$, מצד שני אם ההסעה תהיה מלאה גם תשלמו 100$.
רכב 4 מקומות עולה 300$ 7 מקומות 450-500$ בחברות הנ"ל. (עודכנו המחירים)
כל זה נכון לאמצע שנה, בראש השנה המחירים יקרים יותר ("תעריף ראש השנה") אבל יש מעוד הרבה שדות תעופה הסעות כאלה.

ומקווים מאד שהשנה יהיו הסעות מוזלות ומסודרות מתחנות הרכבת אל אומן.

כמו כן יש נסיעה קבועה ב1:30 בלילה (מתאים לטיסות שנוחתים מכמה שעות לפני זה) מחניון שדה התעופה בבודפשט לקרסטיר, חזור ב9 בבוקר מקרסטיר (מתאים לפחות טיסות) 70$ הלוך חזור, 50$ דרך אחת - נסיעה עד קרסטיר (בפרט בלילה שאין רכבת) חוסכת גם סכום יפה.
(זה יוצא יותר זול מלהתחלק 4 אנשים ברכב 4 מקומות, אבל יותר יקר מאם יש קבוצה יותר גדולה, והרבה יותר יקר מהרכבת)
(כמובן בהזמנה מראש)

יכול להיות שיש עוד כל מיני הסעות כאלה בכל מיני מקומות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אזהרה מעניינת כשמחפשים נסיעה:
באירופה, כמו בכל העולם, יש הרבה ערים עם שם זהה!
כמה דוגמאות:
ungheni במולדובה בעיר זו יש תחנת רכבת שכתבנו עליה מקודם.

Ungheni to Nyaradfluß

בלה צ'רקוו (בילה צרקווה) באוקראינה
2 ערים באוקראינה "בילה צרקווה"
קישינב ברומניה (שם דומה).
קישינב קריס ברומניה
ויש עוד הרבה כאלה דוגמאות.
לכן, צריך לבדוק כל פעם (במסלול חדש ולא מוכר) שזה אכן העיר אליה התכוונתם.


בעזה"י במאמרים הבאים נכתוב בעניין מעברי הגבול, והמלצות לנוסעים בתחבורה ציבורית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
@ynigun
עם האוטובוסים המקומיים לפעמים יש בעיות.
מכיר שני אברכים שהזמינו שנה שעברה כרטיסים לאוטובוס מקרקוב לאומן, ואחרי שהאוטובוס הגיע באיחור הנהג לא הסכים להעלות אותם כי הם יהודים ושיעשו לו בעיות בגבול, אחרי שהראו שיש להם כרטיסים והרבה ויכוחים עם מתורגמן מאנגלית לאוקראינית הסכים לקחת אותם עד ללבוב (כנראה שכח שזה אחרי הגבול), אחרי שעברו את הגבול חלק אחד מהם קם ותחיל לצעוק שהם שקרנים ושאין שום בעיות ואז הם ענו לו "שזה לא יפה שהוא צועק" (כאילו לא ניסו להשאיר בן אדם בתחנה עם כרטיס שהוא שילם עליו) אז הוא ענה שבדת שלנו אסור לשקר ואם מישהו משקר יש מצווה לצעוק שהוא שקרן ונסתתמו טענותיהם ונסעו עד אומן............

בנוסף עוד יהודי שאני מכיר נסע מקישינב לאודסה ובגבול הורידו אותו מהאוטובוס ל"תחקור" ורק אחרי שטר יפה הוא "שחורר" (הוא מבין רוסית ומתוך הדברים זה היה נראה שהנהג הדגיש לשוטר בגבול שיש כאן יהודי.....).
באוטובוסים פנימיים באוקראינה הנ"ל נוסע שנים בלי בעיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לפני שנמשיך בדרכי הנסיעה במדינות השכנות (מנמל התעופה ועד לגבול), איך מזמינים כרטיס, ועוד.
נתמקד ב2 דברים, מעברי הגבול, ולמי מתאים הרכבת.
כולנו זוכרים את העומס בגבולות במוצאי ראש השנה הקודם, איך שאנשים חיכו באוטובוס קרוב ליום שלם, עיכובי טיסות הצ'רטר, פספוס טיסות...
איך עוברים את הגבול בלי העומס?
קודם כל, השנה כבראה העומס בחזור (בלי אחריות) יהיה פחות נורא, בגלל שהנסיעות חזור יתמקדו בשני אחה"צ - ליל שישי, במקום רביעי אחה"צ - ליל שישי.
את הגבול אפשר לעבור בכמה דרכים, הדרך המומלצת בשביל להמנע מהעומס זה ברכבת.
או ברכבות שגם חוצות את הגבול (מפולין, או ממונקאץ לסלובקיה או בודפשט, מקישינב, מרומניה כפי הנראה הקו לא פעיל כיום, אולי יחזור לפעול לפני ראש השנה), או ברכבות שמיועדות למעבר הגבול (מצופ לזאהאני בהונגריה או קריסנה / קאשוי בסלובקיה).
כמובן שצריך שיהיה מקום פנוי, ברכבות שרק עוברות את הגבול בצופ מעלים בדר"כ כמה שמצליח להידחף.

ברגל, לא בכל הגבולות יש אפשרות כזו, בהרבה גבולות יש אפשרות לעבור ברגל, בדרך כלל זה לוקח פחות זמן (ולהחליף אוטובוס בגבול גם יוצא בדרך כלל יותר זול).
קורה לפעמים שברגל יש יותר עומס מבתור הרכבים! וגם יותר נח לחכות בישיבה ברכב מאשר בתור רגלי...
בדרך כלל ברגל זה הרבה יותר מהר.

ברכב (רכב פרטי, אוטובוס, תח"צ, הסעות).
בדרך כלל לרכב פרטי התור מתקדם יותר מהר מהאוטובוסים (זה נתיבים נפרדים), מצד שני לאוטובוס יש לפעמים תור יותר קצר (אם רב הממתינים הם עם רכבים פרטיים).


ככל שהציבור יותר יתפזר, יותר אנשים יעברו ברכבת או ברגל, או במעברי גבול שפחות אנשים עוברים בהם, העומס מכל הגבולות יירד.
אם אתם נוסעים עם רכב של פאייכלה הנהג אמור לדעת את כל המידע על הגבול, אבל עדיין כדאי לברר (בפרט אם נוסעים מגבול צדדי) שהגבול פתוח, ושיש בו את סוג המעבר שאתם רוצים.
יש גבולות שסגורים בלילה (חלקם נסגרים ב18:00 בערב).
יש גבולות שאין בהם מעבר רגלי.
יש גבולות (לדוג' בצופ) שיש בהם רק נתיב אחד משותף לרכבים פרטיים ואוטובוסים, מה שמגדיל את העומס בהרבה!!!

ויש הרבה גבולות שהציבור פחות נוסע מהם, לא תמיד זה מומלץ, בדרך כלל הגבולות האלה יותר קטנים (אם בדיוק יווצר עומס), נסגרים מוקדם, או מאריכים את הדרך, לפעמים בגבולות האלה גם השחיתות גואה, אבל כדאי לחשוב על נסיעה מגבול צדדי (עם בירורים לפני!!!), בפרט עם יהיה שוב כזה עומס כמו שנה שעברה.
(יש הרבה מאד גבולות שמאריכים את הדרך בכמה קילומטרים ומגיעים לגבול בלי העומס הגדול, כמובן שצריך לברר שזה לא גבול שתמיד עמוס, או למשאיות משא בלבד...)

גבול סלובקיה (יש באונגוואר, ויש עוד 1) הוא גבול שהציבור כמעט לא נוסע בו בגלל שאין טיסות ישירות מישראל לסלובקיה, משם אפשר לקחת טיסת מעבר, או להמשיך (בלי עוד מעבר גבול) להונגריה (או פולין - אירוך גדול מאד).
שנה שעברה אנשים התלוננו על שחיתות בגבול הזה.
ושוב, לפני נסיעה מגבול לא מוכר צריך לברר האם אפשר לעבור בו בצורה בה אתם רוצים לעבור (ברגל, רכב קטן, רכב גדול), שעות פעילות, ושווה לבדוק גם מה אנשים אחרים אומרים (על אף שכל גבול יכול לעבור רגוע ובכל גבול יכולים להיות סיפורים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
המלצות לנסיעה בתחבורה הציבורית.
קודם כל למי מיועדת הרכבת?
הרכבת לא מיועדת לנסיעה לבד של מי שלא יודע להסתדר (או קבוצה שלמה של אנשים שלא יודעים איך להסתדר), מי שיודע להסתדר, עם קצת הכנה יוכל לנסוע ברכבת.
(מי שנסע פעם עם מישהו אחר יידע יותר טוב איך להתכונן לנסיעה לבד)

בדיוק כמו שבשדה תעופה רב האנשים מסתדרים גם בלי לדעת את שפת המקום, בגלל שהם מכירים את ה"הלוך ילך" בשדה, כך גם ברכבת, אם יודעים מה קורה ולאיפה צריך לגשת, עם קצת חוש של להסתדר, אפשר להסתדר! רק שצריך לדעת לקראת מה הולכים, ולדעת שיכולים להסתדר, ולא חלילה להיתקע...
מומלץ מאד לדעת לפני ההגעה לתחנת הרכבת את הפרטים המדויקים, שעת היציאה (ואם אפשר גם שעת הכניסה לתחנה), היעד שלכם (לאיזה עיר הרכבת מגיע, איפה אתם יורדים ממנה), עיר המוצא של הרכבת ועיר היעד (מאיפה לאיפה הרכבת נוסעת), מספר הקו. כל דבר מזה יעזור לכם.
מה שיותר דברים שתסדרו ותבררו מהבית יוריד לכם לחץ מיותר בדרך.
מספר הרציף לא כתוב על הכרטיס, אפשר לשאול בקאסע, במודיעין, או סתם אנשים, ובהרבה תחנות יש מסכים עם שמות הרכבות והרציפים.
המעבר מרציף לרציף הוא או בגשר או במנהרה, לפעמים זה רחוק מבנין התחנה, יש תחנות (בדרך כלל בגבולות המדינה או תחנות קטנות) שהמעבר בהם מרציף לרציף הוא על פסי הרכבת (יש כעין "מעבר חציה" מקוביות ביטון") יש לשים לב לחצות בזהירות ובבטחה.

מומלץ מאד לנסוע בקבוצות, יש הרבה שנוסעים גם לבד.
מומלץ לנסוע עם לפחות 1 בקבוצה שיודע להסתדר בדרכים (לדוג' יודע אוקראינית, יודע לקרא בשפות שונות, וכדו', והעיקר שבסופו של דבר יודע להסתדר ולמצוא את הדרכים) ויודע להסתדר בשטח.
הפקידים ברכבת בדרך כלל לא מבינים אנגלית, בכל זאת תוכלו להשתמש באנגלית בשביל לשאול אנשים בתחנות וכדו'.
לרכבות באוקראינה ניתן לעלות רק עם כרטיס, בו יש מושב שמור - או בהזמנה מראש באינטרנט או בתחנה על בסיס מקום פנוי בלבד.
מומלץ להגיע לתחנה שעה לפני הנסיעה, ולצאת לרציף 20 דקות לפני הנסיעה.
יש לשים לב שזמן הנסיעה הוא הזמן בו הרכבת עוזבת את הרציף, הרכבת מגיע בין 35 ל3 דק' לפני זה (משנה איפה).
בדרך כלל הרכבת מגיע בזמן, קורה שהיא מאחרת או מקדימה!
אופני רכישת הכרטיסים והביטולים יהיו בעז"ה במאמרים הבאים.
העליה לרכבת היא רק לקרון שלכם! אין אפשרות לעלות לקרון אחר! מספר הקרון ומספר הרכבת מופיעים על דף מודפס בחלון הראשון בקרון.
לפני העליה לרכבת תדרשו למסור את הכרטיסים לידי האחראי בקרון שלכם (אם אתם רוצים להיעזר עם פרטי הכרטיס וכדו' מומלץ להדפיס 2 עותקים).
מומלץ להביא ארוחות (לא לשכוח שזה נסיעות ארוכות) ומים לשתייה, לא תמיד אפשר לקנות ברכבת.
מים חמים יש בכל קרון בתחילת הקרון (מול חדר השומר, חבית), תה וקפה זמינים בתשלום 10 גריבנה.
בכל קרון יש אחראי שבודק את הכרטיסים, שומר על הסדר, וכו' , אפשר לבקש ממנו להעיר אתכם בהתקרבכם לתחנה בה אתם צריכים לרדת, (בדרך כלל הוא מזרז לפני התחנה גם בלי שמבקשים), גם אפשר לקנות אצלו שתיה (לפי זמינות במלאי).
לא תמיד זמין במלאי, גם שכן זה עולה פי כמה מבתחנה או בחנות סמוכה
ברכבות שינה מחלקה שלישית (ללא דלתות) זוהי מחלקה מסוכנת מבחינה גשמית ורוחנית ואסור לקנות שם מיטה
במחלקות שינה עם מיטות בחדרים חובה להזמין את כל המיטות בחדר (2 או 4) משום יחוד (שלא יזמינו גוים מיטות בחדר.)
אם אין חדרים ריקים, נסו לקנות 4 כרטיסים (במחלקה שניה) ולבקש מהגוים להחליף, או שתשהו מחוץ לחדר (בסוף הקרון וכדו'). (להיזהר לא למשוך תשומת לב בכזה מצב).
אם אתם מסתדרים באוקראינית תוכלו במצב כזה לבקש מהשומר בקרון שיגיד לכם מתי מתפנה חדר (להסביר לו על רצון לפרטיות, להיות יחד עם המשפחה, וכדו') הרבה פעמים הוא יעזור בכזה מצב.
לא מומלץ להזמין את החדר בצד ימין ליד השירותים יש שם רעש מהשירותים - בצד שמאל זה פחות נורא
אם רוצים להביא מישהו חמישי בחדר אחד (ילד וכדו') חובה לקנות עבורו כרטיס בודד אפשר גם בחדר אחר (צפוף מאד).
תעריף נוער מוזל הוא רק עד גיל 14!
ברוב קווי הרכבת צריכים להדפיס את הכרטיס האלקטרוני על דף נייר בגודל A4.
לפי החוק האוקראיני נסיעה עם כרטיס עם שם אחר (למעט "שגיאות כתיב סבירות") נחשבת כנסיעה ללא כרטיס נסיעה ואפשר לקבל קנס ובמקרה סירוב לתשלום מורידים מהרכבת - בפועל אין אכיפה על זה בכלל!
לכן, אם זה אפשרי כדאי לדייק בשם שכותבים בכרטיס, אבל אפשר גם לנסוע בכרטיס על שם אחר, במקרה כזה כדאי לדעת את השם הכתוב על הכרטיס.
לא שמענו על מקרים שבדקו שמות (וחסידי ברסלב רבים קונים אחד מהשני כרטיסים או סתם כך לא מדייקים בשמות), גם אם יבדקו את זה פעם (אחד שיחפש לעשות צרות וכדו') במקרה הגרוע מדובר בקנס בסכום עלות הנסיעה. כמובן שאף פעם לא כדאי להסתבך, בפרט שאפשר בדר"כ בקלות לכתוב את השם הנכון)
עליה עם מזוודות - מותר מזוודה אחת ותיקים שקיות וכדו' שנכנסים בקלות לחדר בו נמצאים (בחלוקה בין 4 אנשים) ועובר בקלות וללא בלאגן בפרוזדור הקרון.
לפעמים כשתשמעו מחברים ואחרים על הנסיעה ברכבת, וסגנון מערכת הרכבות, זה יביא אותכם יותר מוכנים לנסיעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
@נחמן העמקן
עוד נקודה חשובה!
יש לשים לב לשעה המקומית (בהונגריה ופולין שעה קודם) והשעת יציאה והגעה בכרטיס היא לפי השעון המקומי
לדוג': אם מופיע בכרטיס מפשמשיל לבילה צ'רקווה שעת יציאה ב16:00 ושעת הגעה ב2:00 הרי ששעת היציאה היא בשעה 17:00 לפי שעון אוקראינה וישראל וזמן הנסיעה בפועל יהיה 9 שעות ולא 10
בחזור זה יותר משמעותי כדי לא לא להפסיד טיסות וכד'
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה