שיתוף - לביקורת איך אומרים? מי שמדבר...

[שועל ספרות.]

התיישבתי.

הוא סידר את משקפיו בארשת חשיבות.

"שלום" הוא פתח בקול סמכותי "אני מרדכי אבל אתה יכול לקרוא לי מוטי, איך קוראים לך?"

"שלום מוטי, אני משה" עניתי נבוך.

"משה? שם יפה. כן, על מה באת להתייעץ?"

"אז כך אני בן אדם שנעלב מהר ואז מתפרצים לי כעס..."

"אוקיי. זה פשוט. הכלל הראשון..."

"שנייה, אני רק אסיים..."

"הכל טוב. כלל ראשון, הקשבה! אתה חייב ללמוד להקשיב לשני עד הסוף!"

"אני מקשיב לשני, אבל תבין לפעמים אני לא מצליח להקשיב..."

"אין כזה דבר לא מצליח, מה זה לא מצליח? לא מבין את זה! הכלל השני, הבנה! לנסות להבין את השני!"

"השאלה היא מה השני אמר. כשהוא אומר דבר נגדי..."

"זה לא משנה! מבחינתך, הצד השני אמור להיות תמיד צודק!"

"לדעתי..."

"אין לדעתי! זהו שבשביל זה אני פסיכולוג ואתה לא... בקיצור הכלל הבא הוא 'בחיים אל תקטין את הפרטנר שלך!'"

"אני מכבד, אבל מה עם לכבד אותי?"

"כלל בסיס, אתה בחיים לא אמור לבקש כבוד!"

"סליחה?"

"אם תוכל לשתוק כשאני מדבר, אני הפסיכולוג שלך, קצת כבוד!!"

"בקיצור? אתה רוצה להקשיב לי שנייה?"

"חצוף! לא מאמין! אתה מבין? זו הבעיה שלך! אם היית מיישם את הכללים שלי מזמן היו מפסיקים לך ההיעלבויות ובעקבותיהם התפרצויות הכעסים! אני סיימתי כאן!"

 

[סבתא חביבה]

לאן לשלוח חשבונית?

 

[הספרן]

השם מוטי פחות מתכתב עם 'פסיכולוג' שהחלטת שאתה, לתשומת לבך.

"זה לא משנה! מבחינתך, הצד השני אמור להיות תמיד צודק!"

אבל זו דעתי.

"אין לדעתי! בשביל זה אני פסיכולוג ואתה לא... בקיצור הכלל הבא הוא 'בחיים אל תקטין את שם הפרטנר שלך!'"

שתהיה בריא. אבל קאוצ'ר זה לא באמת פסיכולוג.

כלל בסיס, בחיים אתה לא מטיח את האמת בפנים של השני.

אתה טועה במאה אחוז.

"חצוף! לא מאמין! אתה מבין? זו הבעיה שלך! אם היית מיישם את הכללים שלי מזמן השם מוטי היה מסתדר לך עם פסיכולוג כמוני! אני סיימתי כאן!"

 

[שועל ספרות.]

לאן לשלוח חשבונית?

כל כך נכון שהייתי אמור להוסיף את זה.
זה היה עושה טוב ממש לטור!
אבל האמת שמרדכי הזה עובד בשחור, יען אין לו תעודה.
(וזה גם יסביר לספרן מאיפה מגיע פסיכולוג בשם מרדכי...)

 

[הלוחשת לתווים]

אהבתי