איך אומרים | מראות אסורות/אסורים

[~נעמי~]

סליחה על הבורות
ושלא ניכשל לעולם ועד

 

[געוואלדיג]

מראה הוא זכר, כי תחת האל"ף יש סגו"ל.

 

[מאן דאמר]

אז למה אומרים מאכלות אסורות?

 

[אברימי]

אז למה אומרים מאכלות אסורות?

מאותה סיבה שאומרים מאהתאיים (מאתיים), צ'וקולד, סענדעביצ'ים ועוד.
לסיבה הזו קוראים בורות.

 

[אליהו פריד]

ומי אמר שאומרים מאכלות אסורות, ושמא אומרים מאכלות אסורים???

 

[chayasl]

מראות אסורים - מראה נחמד, טוב,

מאכלות אסורים - מאכל טעים, מתוק,

 

[אברהם]

לפי כללי הדיקדוק יש לומר מראות אסורים ומאכלות אסורים, אבל בלשון רבותינו ז"ל מצינו פעמים רבות שאין הקפדה בין זכר לנקבה, ולכן ברמב"ם מופיע הלכות "מאכלות אסורות" ולא אסורים, וכן מופיע בפוסקי זמננו "מראות אסורות".
זה לא מדוקדק ולא נכון ע"פ העברית אבל הביטויים קיימים

 

[אליהו פריד]

אברהם, חבל שלא כתבת את ההודעה הזו פעמיים, כך יכולתי להעניק לך תודה כפולה

 

[אברהם]

האמת שבטעות היא נלחצה פעמיים, אבל מיזגתי אותה...

 

[אברהם]

האמת שבטעות היא נלחצה פעמיים, אבל מיזגתי אותה...

 

[אליהו פריד]

אז הנה קיבלת עוד 2 תודות

 

[חיטובים]

לפי כללי הדיקדוק יש לומר מראות אסורים ומאכלות אסורים, אבל בלשון רבותינו ז"ל מצינו פעמים רבות שאין הקפדה בין זכר לנקבה, ולכן ברמב"ם מופיע הלכות "מאכלות אסורות" ולא אסורים, וכן מופיע בפוסקי זמננו "מראות אסורות".
זה לא מדוקדק ולא נכון ע"פ העברית אבל הביטויים קיימים

לשון משנה שונה במבנה ובדקדוק מלשון המקרא, ולא נכון לומר שזה לא נכון. ועי' הקדמת 'לוח ארש' להיעב"ץ.

 

[אברהם]

לשון משנה שונה במבנה ובדקדוק מלשון המקרא, ולא נכון לומר שזה לא נכון. ועי' הקדמת 'לוח ארש' להיעב"ץ.

נכון מאד, אבל אני מדבר על דברים שלא כתובים במשנה ובתלמוד אלא במקורות הרבה יותר מאוחרים

 

[מאיר14]

הרבה מחברים היו מקצרים בכת"י כך - מראות אסו', מאכלות אסו', היו אומ', וכן הלאה.
אם בגלל כחס על הנייר, או מחמת הרגל כתיבתם בקיצור. וכל הכת"י הישנים מלאים מזה. שלא נדבר על בעל המנחת חינוך, שכל ספרו כמעט נכתב בר"ת.
כך, שלכאורה אין כ"כ ראיה מהם.
חוץ מזה, שמצינו אפי' בתורה הרבה מילים שנכתבו פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה.
.

 

[אברימי]

חוץ מזה, שמצינו אפי' בתורה הרבה מילים שנכתבו פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה.
.

אילו מילים?
בתורה הק' אי' הל' המדוקדק ביותר, ואלו המילים שיכולות להשתמע לשני פנים היינו זכר ונקבה מועטות ביותר, כגון "דרך" "שמש" וכו'.

 

[מאיר14]

לשון 'הרבה', משתמע אפילו גם על ג' דברים.
מה שמצינו בבירור כמה מילים, זה עדיין אינו אומר שאין עוד כמה כאלו. וא"כ, אולי גם לשון 'מראה', משתמע לשני פנים. אף שבתורה לכאורה הוא נראה בלשון זכר.

 

[מאיר14]

אך לא לזה בעיקר התייחסתי, אלא בכללות למה שמביאים ראיה מן המחברים הקדמונים.

 

[אברהם]

המילה "מחנה" בפסוק "אם תחנה עלי מחנה", מקבילה במשקלה למילה מראה.

(ועוד מקרה נוסף של זכר ונקבה שמתחלפים - "כאיל תערוג על אפיקי מים" - איל - לשון זכר, תערוג - לשון נקבה)

 

[געוואלדיג]

בפסוק אחד: וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים (מלכים-א יט, יא)
ועיין רש"י בראשית לב, ט.
ועיין רש"י וראב"ע על פסוק כאיל תערג (תהלים מב, ב).
​

 

[מאיר14]

ובהקשר למה שכתבתי - שאין להביא ראיה מן המחברים,
קחו דוגמא:
'פעם' - לשון נקבה, בכל התורה. וזה פשוט.
והנה ברמב"ם, לפעמים כתוב בלשון נקבה כגון 'שבע פעמים', ופעמים לשון זכר 'שלשה פעמים'.
היתכן שהרמב"ם שלשונו לשון זהב יטעה בזה?
אלא שבכת"י היה כתוב - ג' פעמים או ג"פ, והמדפיסים (ולפעמים גם המעתיקים) שהיו מהם ע"ה פתרו הר"ת - שלשה פעמים. וכהנה רבות..
.