תקשורת איך יודעים אם ילד משקר או דובר אמת?

  • הוסף לסימניות
  • #41
אני לא מסכימה עם המשפט הזה. למרות שכתבתי שאני חושבת עם עצמי מה גרם לילד לשקר.
הרבה פעמים ראיתי שנוח לילד לשקר. זה לא אומר שמלחיץ אותו כ"כ אלא לא בא לו עכשיו להענש בעונש קטן והגיוני.
אני אתן דוג'-
לפני כחודש הבן שלי יצא לשחק בחוץ. סיכמנו שהוא חוזר ב 6 והוא חזר הביתה ב 6:30 וסיפר שהלך למתמידים (שמסתיימים ב 6:20- ככה שהאיחור הגיוני)
תוך כדי דברים אני נזכרת שבאותו יום אין בכלל מתמידים והתברר שהוא שיחק עוד 20 דק'- אם היה מתקשר לבקש היה מקבל אישור להישאר במגרש דבר שקורה לא פעם.
ה'עונש' אצלינו על איחור כזה שמחר הוא חוזר רבע שעה קודם (כדי שגם אם הוא יתעכב עוד הוא יחזור בשעה הקבועה. אגב, אם קרה והוא התעכב אני מעלימה) בד"כ זה עובד.
לא חושבת שיש ילד שכזה עונש מלחיץ אותו.
בן כמה הילד?
אם הוא היה צריך לשקר אז כנראה שהעונש כן מלחיץ אותו, או שלהתקשר להגיד שהוא מאחר לא היה מספיק נגיש לו.
ומראש לא הייתי יוצרת סיטואציה שבה יהיה "נוח" לשקר. אני אישית חושבת שבמקרה שהילד משקר להורים כדי להימנע מעונש זו נורת אזהרה שמשהו לא נכון בדינמיקה. בדוגמא שהבאת- יצרת סיטואציה שבה יש סיבה "לגיטימית" לאחר שעליה לא מקבלים עונש וסיבה "לא לגיטימית" שעליה מקבלים עונש. אני לא הייתי עושה כזאת הפרדה- אם הכלל הוא שלא חוזרים מאוחר אז זה בכלל לא משנה הסיבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
מעניין וחשוב!
מעלה נקודה קרובה שהתעוררתי אליה לאחרונה
לפעמים אנחנו המבוגרים מתבדחים ואומרים דברים בצחוק או בלשון סגי נהור
ובעקבות זאת הילד לומד לומר דברים הפוכים ומצטדק אחר כך שזו הייתה בדיחה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
בדרך אגב נזכרתי בסיפור ששמעתי כמדומני על הרב יהודה עדס שה' ישלח לו רפו"ש,
שביום כיפור אחד, אחד מהילדים הקטנים בבית אכל ארוחת בוקר שכוללת נטילת ידיים,
ולאחר מכן אביו שאל אותו אם הוא כבר בירך ברכת המזון.
הילד השיב מיד שכן, וכשאביו שאל אותו איך בירכת? הוא מיד הצביע על הסידור שעמד לידו ואמר שממנו בירך,
ר' יהודה שאל אותו שוב: "מהסידור הזה בירכת??" והילד השיב כן בנחרצות.
ואז אחד מהילדים הגדולים שנכח שם העיר שהסידור הזה הוא בכלל מחזור של יום כיפור ואין בו ברהמ"ז.
ור' יהודה לא התייחס ואמר "אם --- אמר שהוא בירך, אז הוא בירך!!" ובזה תם הסיפור.
הסיפור דוגמא לחשיבות שתמיד יהיה לילד תחושה של אמון מההורים!
ובמיוחד במקרים כאלו של ילד שמשקר שצריך הרבה תשומת לב שאף פעם לא להגיע למצב שהילד מרגיש שאיבד אמון מההורים, גם אם זה על חשבון כל מיני דברים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
בן כמה הילד?
אם הוא היה צריך לשקר אז כנראה שהעונש כן מלחיץ אותו, או שלהתקשר להגיד שהוא מאחר לא היה מספיק נגיש לו.
ומראש לא הייתי יוצרת סיטואציה שבה יהיה "נוח" לשקר. אני אישית חושבת שבמקרה שהילד משקר להורים כדי להימנע מעונש זו נורת אזהרה שמשהו לא נכון בדינמיקה. בדוגמא שהבאת- יצרת סיטואציה שבה יש סיבה "לגיטימית" לאחר שעליה לא מקבלים עונש וסיבה "לא לגיטימית" שעליה מקבלים עונש. אני לא הייתי עושה כזאת הפרדה- אם הכלל הוא שלא חוזרים מאוחר אז זה בכלל לא משנה הסיבה.
הילד בן כמעט 9.
ההפרדה בין סיבה לגיטית ללא לגיטימית במקרה הזה שהמתמידים כאן הם לא כל יום. קורה שהוא יוצא ואח"כ נזכר שיש מתמידים.
אם כשהוא יצא היינו זוכרים שיש מתמידים מראש היינו מסכמים על שעה מאוחרת
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
הילד בן כמעט 9.
ההפרדה בין סיבה לגיטית ללא לגיטימית במקרה הזה שהמתמידים כאן הם לא כל יום. קורה שהוא יוצא ואח"כ נזכר שיש מתמידים.
אם כשהוא יצא היינו זוכרים שיש מתמידים מראש היינו מסכמים על שעה מאוחרת
אוקי הילד ממש צעיר. אני באופן אישי חושבת שחשוב בגיל הזה גבולות ממש ברורים. שעה שקובעים זה שעה ואם יש נוהל להתקשר אז זה הנוהל.
את בעצם אומרת לו שלשחק עד מאוחר זה לא בסדר- אבל בשביל מתמידים הוא כן יכול לאחר למרות שקבעתם שעה ברורה מראש.
את בעצמך אומרת שאם הוא היה מתקשר היית נותנת לו לשחק בכיף, מצד שני אם הוא באמת
היה הולך למתמידים- לא היה אכפת לך שהוא מאחר.
אז הילד למד את השיטה- הוא ימשיך לשחק עוד חצי שעה ויגיד שהוא הלך למתמידים.
לפעמים הבאות, איך את יכולה לדעת שהוא באמת הולך למתמידים ולא תמיד משחק?
סליחה שאני נופלת עלייך אני פשוט נתקלת בעבודה שלי בתיכון כל הזמן עם נערות שמקשרות להורים ואני חושבת שבדיוק ככה זה מתחיל.
כדי שילד או מבוגר לא ישקרו הם צריכים להיות במערכות יחסים הוגנות שיש מקום לטעות ויכולת לבוא ולהגיד- עשיתי כך וכך כי התחשק לי, או כי היה בא לי, בלי שיהיו לזה השלכות חמורות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
מה אפשר לעשות עם ילד מעל גיל שבע שלוקח מידי פעם בלי רשות(גונב?) כסף מההורים
ומשקר שמצא ברחוב.
בד"כ זה כסף קטן אני מתעלמת, לאחרונה קרה על 50 שח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אוקי הילד ממש צעיר. אני באופן אישי חושבת שחשוב בגיל הזה גבולות ממש ברורים. שעה שקובעים זה שעה ואם יש נוהל להתקשר אז זה הנוהל.
את בעצם אומרת לו שלשחק עד מאוחר זה לא בסדר- אבל בשביל מתמידים הוא כן יכול לאחר למרות שקבעתם שעה ברורה מראש.
את בעצמך אומרת שאם הוא היה מתקשר היית נותנת לו לשחק בכיף, מצד שני אם הוא באמת
היה הולך למתמידים- לא היה אכפת לך שהוא מאחר.
אז הילד למד את השיטה- הוא ימשיך לשחק עוד חצי שעה ויגיד שהוא הלך למתמידים.
לפעמים הבאות, איך את יכולה לדעת שהוא באמת הולך למתמידים ולא תמיד משחק?
סליחה שאני נופלת עלייך אני פשוט נתקלת בעבודה שלי בתיכון כל הזמן עם נערות שמקשרות להורים ואני חושבת שבדיוק ככה זה מתחיל.
כדי שילד או מבוגר לא ישקרו הם צריכים להיות במערכות יחסים הוגנות שיש מקום לטעות ויכולת לבוא ולהגיד- עשיתי כך וכך כי התחשק לי, או כי היה בא לי, בלי שיהיו לזה השלכות חמורות.
הגבול הוא מאד ברור.
המוטו זה ש'אמא צריכה לדעת איפה אתה נמצא'.
אני יודעת שעד 6 הוא במגרש. הלאה- ביום שיש מתמידים הוא במתמידים עד 6 וחצי.
אם הוא אחר להגיע ולא התקשר להודיע - אני לא ידעתי איפה הוא.
והוא לא יכול לעשות את זה באופן קבוע כי אחים שלו גם מגיעים למתמידים הרבה פעמים...
(הסיפור ההוא בהתחלה היה ביום שאח שלו היה בטיול עד מאוחר.)
אני לא מנסה לחפש אותו ולא חוקרת איפה היית. אלא 'מה סיכמנו? מתי היית אמור לחזור?' ולפי אופי התשובה אני יכולה להבין איפה הוא היה ולעמוד על הכללים.

לחזור למחרת רבע שעה קודם זו לא השלכה חמורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
לא קראתי
רק מעדיפה להתמקד ולהאמין בטוב של הילדים שלי. בתמימות אמיתית שהם טובים מעצם היותם
מאשר להתמקצע בלגלות שקרים…
(ואם כן מבינה שהיה כאן שקר להסתכל על זה כנפילה חד פעמית ולהיות קשובה לקושי שיש מתחת לפני ה״שקר״)

זו דעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
הגבול הוא מאד ברור.
המוטו זה ש'אמא צריכה לדעת איפה אתה נמצא'.
אני יודעת שעד 6 הוא במגרש. הלאה- ביום שיש מתמידים הוא במתמידים עד 6 וחצי.
אם הוא אחר להגיע ולא התקשר להודיע - אני לא ידעתי איפה הוא.
והוא לא יכול לעשות את זה באופן קבוע כי אחים שלו גם מגיעים למתמידים הרבה פעמים...
(הסיפור ההוא בהתחלה היה ביום שאח שלו היה בטיול עד מאוחר.)
אני לא מנסה לחפש אותו ולא חוקרת איפה היית. אלא 'מה סיכמנו? מתי היית אמור לחזור?' ולפי אופי התשובה אני יכולה להבין איפה הוא היה ולעמוד על הכללים.

לחזור למחרת רבע שעה קודם זו לא השלכה חמורה.
לפעמים שקובעים שעה זה גורם לילד לפחד וזה לא טוב, הוא צריך לשמוח לחזור הבייתה
פעם ילד אחד ביקש ממני טלפון, ומאוד מיהרתי
הוא התחנן אלי וצעק "6 ודקה, ואני צריך להיות בבית ב6" באמת שריחמתי עליו גם איך שהוא אח"כ התחנן לאמא שלו שתתן לו עד 6 ורבע..... (בסוף פספסתי את האוטובוס שלי ואיחרתי נורא....)
אבל עד היום אני מרחמת על הילד הזה, חבל שכ"כ נוקשים איתו בסה"כ היה שעון קיץ והוא היה עם עוד חברים [ילד מתוק ממש]
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
לפעמים שקובעים שעה זה גורם לילד לפחד וזה לא טוב, הוא צריך לשמוח לחזור הבייתה
פעם ילד אחד ביקש ממני טלפון, ומאוד מיהרתי
הוא התחנן אלי וצעק "6 ודקה, ואני צריך להיות בבית ב6" באמת שריחמתי עליו גם איך שהוא אח"כ התחנן לאמא שלו שתתן לו עד 6 ורבע..... (בסוף פספסתי את האוטובוס שלי ואיחרתי נורא....)
אבל עד היום אני מרחמת על הילד הזה, חבל שכ"כ נוקשים איתו בסה"כ היה שעון קיץ והוא היה עם עוד חברים [ילד מתוק ממש]
יש לך לב רחמן וטוב ואפילו איחרת בשביל הילד, ואני באמת מעריכה את הדאגה שלך!!

אבל את לא יכולה לדעת למה היה חייב לחזור הביתה ולא הרשו לו להישאר יותר!
לא אומר שלא טוב לו בבית ולא שמח לחזור הביתה! ולא אומר ש"כ נוקשים איתו!
אולי האמא היתה צריכה לצאת ורצתה להשכיב מוקדם? ואולי צריך לעשות משהו מסוים בשעה זו או ללכת לאנשהו?!
לא חסרות סיבות!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
לפעמים שקובעים שעה זה גורם לילד לפחד וזה לא טוב, הוא צריך לשמוח לחזור הבייתה
פעם ילד אחד ביקש ממני טלפון, ומאוד מיהרתי
הוא התחנן אלי וצעק "6 ודקה, ואני צריך להיות בבית ב6" באמת שריחמתי עליו גם איך שהוא אח"כ התחנן לאמא שלו שתתן לו עד 6 ורבע..... (בסוף פספסתי את האוטובוס שלי ואיחרתי נורא....)
אבל עד היום אני מרחמת על הילד הזה, חבל שכ"כ נוקשים איתו בסה"כ היה שעון קיץ והוא היה עם עוד חברים [ילד מתוק ממש]
אם לא אקבע שעה הוא יחזור ב 8... במקרה הטוב...
שעה שמאוחרת לכל הדעות לגיל שלו להתחיל א. ערב והתארגנות.
הוא מסיים חיידר ב 4 וישר טס לבחוץ.
אולי אני גם לא יעמוד על זה שלפני היציאה עם החברים הוא יחזור הביתה? למה שלא ימשיך עם חברים אחרי החיידר מיד.
מסכן. זה יכול להלחיץ אותו...
שעתיים עם אופניים, חברים ומגרש זה יופי של זמן.
אגב, כשאני אומרת לחזור ב 6 אני אומרת לו לצאת מהמגרש ב 6 ואני לוקחת בחשבון 3 דק' הליכה+ 2-3 דק' התעכבות הגיונית..
וזה מצחיק אותי כל העניין הזה כי בסביבה שלי אני ידועה כאמא מאד לא מלחיצה
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
יש לך לב רחמן וטוב ואפילו איחרת בשביל הילד, ואני באמת מעריכה את הדאגה שלך!!

אבל את לא יכולה לדעת למה היה חייב לחזור הביתה ולא הרשו לו להישאר יותר!
לא אומר שלא טוב לו בבית ולא שמח לחזור הביתה! ולא אומר ש"כ נוקשים איתו!
אולי האמא היתה צריכה לצאת ורצתה להשכיב מוקדם? ואולי צריך לעשות משהו מסוים בשעה זו או ללכת לאנשהו?!
לא חסרות סיבות!!
אם לא אקבע שעה הוא יחזור ב 8... במקרה הטוב...
שעה שמאוחרת לכל הדעות לגיל שלו להתחיל א. ערב והתארגנות.
הוא מסיים חיידר ב 4 וישר טס לבחוץ.
אולי אני גם לא יעמוד על זה שלפני היציאה עם החברים הוא יחזור הביתה? למה שלא ימשיך עם חברים אחרי החיידר מיד.
מסכן. זה יכול להלחיץ אותו...
שעתיים עם אופניים, חברים ומגרש זה יופי של זמן.
אגב, כשאני אומרת לחזור ב 6 אני אומרת לו לצאת מהמגרש ב 6 ואני לוקחת בחשבון 3 דק' הליכה+ 2-3 דק' התעכבות הגיונית..
וזה מצחיק אותי כל העניין הזה כי בסביבה שלי אני ידועה כאמא מאד לא מלחיצה
למה ב-6 ועוד דקה הוא היה כ"כ לחוץ? [צריך להיות בבית ב-6)
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אם כבר מדברים כאן על כך שביקשתן מהילד שיתקשר אם הוא מתעקב
תגידו בבקשה לילדים איך לבקש
אין ספור פעמים ילדים ביקשו ממני באמצע שהלכתי / רצתי ברחוב - אז מה, שאני יעצור ויחכה שיסימו לדבר?
אני תמיד עונה - תבקש ממישהו בתחנת אוטובוס, או על ספסל בגינה, שם יתנו לך בכיף וזה לא יעקב אותם

בקשר לנושא - חוץ מילדים שמשקרים מתוך לחץ, אני מאמינה שיש ילדים שפשוט קשה להם להודות בטעות, @אופססס ;) - נשמע שזה הילד שלך
מה עושים זה דיון אחר, אולי כדבר ראשון הייתי מתחילה לספר לו "בדרך אגב" על טעויות שלי, ומלמדת אותו שזה אנושי לטעות לפעמים, ואולי - לשיקולך - להקל על העונש אם הוא הודה באמת והתנצל כראוי
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
רק לא להפוך ילד לשקרן!!!
בתור ילדה הייתי בטוחה שאני שקרנית איומה
לא הייתי ילדה תמימה בכלל אבל הרבה פעמים התגובה שקיבלתי נתנה כזאת הרגשה...
בחיים לא להגיד לילד אתה משקר אלא כמו שכתבו כבר- לעשות לו חיוך שמראה שהבנת והוא יבין מעצמו...
הרבה פעמים לא חייבים תגובה ישירה בשביל שהילד יתאפס על עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
רק לא להפוך ילד לשקרן!!!
בתור ילדה הייתי בטוחה שאני שקרנית איומה
לא הייתי ילדה תמימה בכלל אבל הרבה פעמים התגובה שקיבלתי נתנה כזאת הרגשה...
בחיים לא להגיד לילד אתה משקר אלא כמו שכתבו כבר- לעשות לו חיוך שמראה שהבנת והוא יבין מעצמו...
הרבה פעמים לא חייבים תגובה ישירה בשביל שהילד יתאפס על עצמו.
כל מילה! לזה כיוונתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
מה אפשר לעשות עם ילד מעל גיל שבע שלוקח מידי פעם בלי רשות(גונב?) כסף מההורים
ומשקר שמצא ברחוב.
בד"כ זה כסף קטן אני מתעלמת, לאחרונה קרה
להרחיק הכסף מהישיג ידם של הילדים
להתייעץ עם מחנך לגבי הילד הזה ספציפי לבחון אם יש לו נטיה לגניבה ואם כן איך להתנהג איתו
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אם כבר מדברים כאן על כך שביקשתן מהילד שיתקשר אם הוא מתעקב
תגידו בבקשה לילדים איך לבקש
אין ספור פעמים ילדים ביקשו ממני באמצע שהלכתי / רצתי ברחוב - אז מה, שאני יעצור ויחכה שיסימו לדבר?
אני תמיד עונה - תבקש ממישהו בתחנת אוטובוס, או על ספסל בגינה, שם יתנו לך בכיף וזה לא יעקב אותם
בהחלט שווה ציטוט... למה הורים לא מסבירים לילדים את זה שצריך מינימום של טקט ממי לבקש
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
רק לא להפוך ילד לשקרן!!!
בתור ילדה הייתי בטוחה שאני שקרנית איומה
לא הייתי ילדה תמימה בכלל אבל הרבה פעמים התגובה שקיבלתי נתנה כזאת הרגשה...
בחיים לא להגיד לילד אתה משקר אלא כמו שכתבו כבר- לעשות לו חיוך שמראה שהבנת והוא יבין מעצמו...
הרבה פעמים לא חייבים תגובה ישירה בשביל שהילד יתאפס על עצמו.
ממש נכון אבל רוצה להוסיף גם המוני תפילות שיצא מזה כשיגדל כי יש שלבים שזה כבר בלי שליטה על הילד/נער.
לגדל-מוצלח ביותר ומומלץ
ונשמח שתתנו גם מידע איך להתמודד עם מצבים שכאלו-מלבד להתעלם(ושקרים ברמה גבוה יותר לא על כמה דקות)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שלום לכולם,
לאחרונה יוצא לי לשמוע המון על המושג "תודעת שפע".
זה נשמע מושג מאוד מבטיח, אבל ככל שאני מנסה להבין אותו לעומק עולות לי שאלות שמעסיקות אותי מאוד, ואשמח לשמוע את דעתכם ומניסיונכם.

אני מנסה להבין את הקשר בין זה לבין האמונה והחינוך שקיבלנו.
רובנו גדלנו על מסרים של "השלמה עם המציאות" – הגישה שאומרת שמה שמגיע לנו - נקבל, ואם לא קיבלנו , כנראה שזה לא הזמן או שזה לא בשבילנו.
למרות שיש בזה המון אמת ואמונה, אני תוהה האם לפעמים המסרים הללו הופכים אצלנו ל"אמונות מגבילות"?
הרי אם אני אומרת לעצמי "זה מה שיש ועם זה נסתדר", האם אני לא חוסמת בטעות את היכולת שלי לבקש ולצפות ליותר מהקב"ה?
אם הכל ממנו והוא כל יכול, למה כל כך קשה לנו לשחרר את התפיסה המצמצמת הזו ולפתוח את הלב לשפע גדול יותר?
האם ההשלמה שלנו היא באמת אמונה וענווה, או שהוא סוג של חוסר אמונה ביכולת האינסופית של ה'?

וכמובן, השאלה המתבקשת-- אם זו אכן דרך התורה, מדוע רובינו חונכנו אחרת?? חוסר מודעות? איך יתכן?

אני מאוד רוצה לעשות שינוי בתחום הזה, אבל אני מתלבטת:
האם מספיק לקרוא ספרים ולשמוע הרצאות כדי שהתפיסה הזו תשתנה, או שזה מחייב תהליך אישי צמוד?

כאן אני צריכה את עזרתכם:
מי שכבר נמצא בדרך הזו או עבר שינוי בתודעה –
* האם זה באמת עובד?
* מה באמת עזר לכם ליישם את הגישה הזו בחיי היומיום?
* איך הופכים את הידע היבש על "שפע" להרגשה פנימית חיה?
* אם זה לא רק קריאה, מה היו הכלים המעשיים שעזרו לכם לשנות את המחשבה ביום-יום?

*** אשמח מאוד להמלצות על ספרים (בפרט ברוח יהודית), / שיתוף קבצים מעניינים שאפשר ללמוד מהם,
או כל פיסת מידע שתוכל לעזור לי להבין איך מתקדמים.

תודה רבה לכל המשיבים!
יש לנו ילד מיוחד כחלק משלל בעיותיו אין הבנה תקשורת דיבור והליכה ועוד דברים...
כואב לי מאד לכתוב את זה אבל קשה מאד לצאת איתו מהבית כי המבטים לא יורדים ממנו העצות לא מפסיקות הוא לומד במסגרת מותאמת כמובן ומקבל את כל הטיפולים הנצרכים להתקדמות שלו אז איך אפשר לסבול את האמירות של נשים בגינה מה הוא עדיין לא הולך? למה הוא לא מדבר? את מטפלת בכל הבעיות שלו אולי תלכי איתו לפזיותרפיה (תאמינו לי שפזיותרפיה אנחנו רצים איתו פעמיים בשבוע לפרטי ומקבל עוד פעמיים בשבוע בגן) אולי לאוסטופת אולי ואולי ואולי ונגמר לי החשק לצאת אתו אפילו רק בשביל לזרוק פח או רק לרופא (כי כל שני וחמישי הוא חולה( וכמובן למה הוא בוכה(כן הוא יכול לבכות ימים שלמים ולא אין צורך לנסות לעזור )
חברות/שכנות/סקרניות וכו' יקרות:
*אל תשפטו
*אל תעצרו אותי ברחוב ותגידו לי איזה מתוק איזה חמוד ויפה אם לא הייתם עוצרים אמא לילד רגיל
*ראיתם אמא לילד מיוחד? מגיע לה כתר היא מגדלת נשמה גבוהה ואם יש לה ילד כזה היא נבחרה לא כי היא בעייתית כי היא מובחרת
*אל תתערבו
*אל תצקצקו(אני לא חרשת ב"ה)
*אל תפזלו
כואב לי מאד להעלות את הנושא אבל באו מים עד נפש אני כמה שבועות לא מצליחה לצאת מהבית אחרי הצהריים אתו וזה לא מגיע לו הוא כ"כ אוהב טיולים בחוץ ומאד נרגע מהם
אנא קצת מחשבה לפני הרצון "לעזור" לנו
אמא לילד מיוחד
שלום,
הגדול שלי בן 4 ילד חכם מעל הממוצע ,
ילד עדין וכובש , חברותי ושמח. מביע רגשות ותקשורתי.
בחודשים האחרונים אני שמה לב שהוא משתנה בסגנון השיח,
השיח שלו נהיה אלים..
אני אציין שמדובר בילד מאד מאד מדומיין,
הוא מאד מושפע מסיפורי פרשת השבוע בחיידר,
אני רואה שהוא נוטה יותר לכעוס, יש יותר התפרצויות,
וזה גם לא נעים לאווירה בבית..
בשביל להשיג את מה שרוצה הוא הרבה מאיים על אחותו: "אני יזרוק אותך לבור ואת תהיי עם כל הנחשים" (כמו את יוסף..) ועוד שלל דוגמאות אקטואליות לאותו שבוע... ועכשיו עם עשרת המכות בכלל יש שפע....
או שאם מסרבים לבקשה שלו: אם לא תביאי לי אני ישבור.. אני ייקח לבד.. לא בא לי.. אמא חצופה.. אני לא יזמין אותך לחיידר שלי רק אֶת...😂

כל מה שניסיתי לא עובד!
הגישה שלי היא יותר מאופקת, אני לא מאבדת שליטה.. אני אומרת לאמא אסור להגיד X Y Z... תבקש סליחה מ...
במקרים מוגזמים להיכנס לחדר למחשבה ולהירגע

במקרים מסויימים אני שואלת אותו מה ירגיע אותך אולי חיבוק חזק? הוא אומר כן אבל אני לא הייתי שמח אז לא ביקשתי.. (חמוד..)

אני כבר לא יודעת מה נכון..
יש הרבה התעסקות סביב זה בבית
כך זה אצל כל הבתים בגיל הזה??

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה