מידע שימושי איך מחליטים על שם 'מבצע צבאי' \ 'הוריקן'?

[שיקול דעת]

מסקרן לדעת, מי מחליט, וע"פ מה מחליטים את שמות של המבצעים (חגורה שחורה, עמוד ענן, עופרת יצוקה), או שמות של הוריקן בארה"ב, שברגע שנוצר איזה הוריקן אי שם בלב ים, יש לו כבר 'שם'?

 

[efrat1]

שמות של הוריקן נקבעים לפי סדר הABC פעם שם אישה ופעם שם של גבר.


ויקיפדיה: מאז שנת 1953 ניתנים לסופות הטרופיות (מטעמי נוחות) שמות פרטיים, בסדר עולה של האלפבית הלטיני (ABC), כשכל שם מתחיל באות הבאה בתור. הרשימה מורכבת מראש על ידי הארגון העולמי למטאורולוגיה. עד 1979 ניתנו רק שמות של נשים ואז הוכנסה לשימוש רשימה שש-שנתית שבה ניתנים לסירוגין שמות של גברים ושמות של נשים. במקרים שסופה גרמה נזק כבד מאוד – שמה מוצא מן הרשימה כדי שלא ייעשה בו שימוש שוב במחזור נתינת השמות הבא. ברשימה לכל שנה 21 שמות, וביחד 126 שמות למחזור בן שש שנים, כשלכל אזור סופה, מוגדרת רשימת שמות שש-שנתית שונה. אם בעונה אחת מתרחשות יותר מ-21 סופות טרופיות, הבאות תקראנה בשמות אותיות האלפבית היווני (אלפא, בטא, גמא וכו').

 

[ש. צ. וינמן]

וע"פ מה מחליטים את שמות של המבצעים

כתבה שפורסמה בתקופת מבצע "צוק איתן":

איך בוחרים שם למבצע צבאי?

July 23, 2014
written by
GBtotal Strategy - Rotem Alter
אחד הנושאים החמים ביותר בזירה היותר אסקפיסטית של מציאות המלחמה שלנו הוא שמות מבצעי צה״ל. ׳עמוד ענן׳, ׳עופרת יצוקה׳, ׳צוק איתן׳ – פרי מחשבת קדקודי צה״ל, או שמא יש אמת במיתוס על המחשב המייצר שמות רנדומליים? כמו תמיד, התשובה נמצאת בין שתי האופציות. השמות נבחרים בקפידה מתוך רשימה ארוכה המוצפנת אי-שם בהארד-דרייב המטכ״לי.

בכל זאת, לא כל שם מתאים למבצע צבאי, או למלחמה, ממש כמו שלא כל שם מתאים למוצר או לחברה. בסופו של יום, שמות המבצעים הם עניין מיתוגי לכל דבר. שם מותג מנסה לאגם בתוכו את מהות המותג, מנסה לכוון את דעת הקהל ולהשפיע על רגשותיו כלפי המוצר או השירות. השם צריך להיות קליט, שייחרט היטב בתודעת הלקוח. מבצעים צבאיים לא חורגים מכך.

חלק משמות המבצעים נועדו להסית את תשומת לב הקהל מתוכנם. כך למשל ״אביב נעורים״ (1973), ״נוף פראי״ (1997), ״קשת בענן״ (2004) או ״גשם ראשון״ (2005). השמות כה מנותקים מהעולם המלחמתי, עד כדי כך שהם יוצרים תחושת קלילות מעושה בקרב האוכלוסייה. זהו מיתוג המודע לבעייתיות המוצר העומד מאחוריו, ומנסה לעדן את דעת הציבור.

מבצעים אחרים נוקטים דוקא בגישה ההפוכה של קריאה לפעולה, ומתהדרים בשמות כוחניים: ״זעם האל״ (1972-1979), ״דין וחשבון״ (1993), ״ענבי זעם״ (1996), ״דרך נחושה״ (2001) ומבצע ״מכת ברק״ (2006), שמות אלו נועדו לשלהב את הלוחמים ואת העורף.

חלק ממבצעי צה״ל שואבים את שמותיהם מהתקופה בה הם מתרחשים. ״מבצע חמץ״ (פסח 1948), ״ימי תשובה״ (2004), ״הבאת ביכורים״ (סוכות 2006), וכמובן ״עופרת יצוקה״(חנוכה 2008-9). הם משלבים בתוכם אלמנטים של תקופת השנה עם מסרים תת-הכרתיים: ״ימי תשובה״ מעלה אסוציאציות של ענישה, ״הבאת ביכורים״ של קבלת המגיע, ו״עופרת יצוקה״ של נקמה.

מבצע ״צוק איתן״ הנוכחי מציג מגמה חדשה במתן שמות למבצעי צה״ל ומיתוגם. לראשונה נקרא העורף לפעולה, לעמוד איתן מאחורי הצבא הלוחם. על דבר אחד אין עוררין – השם אפקטיבי, קליט ומשרה תחושת כוח אקטיבי.

 

[שיקול דעת]

מעניין.

 

[שיקול דעת]

אבל עדיין מעניין, מהו אותו 'תוכנת מחשב' שמייצר שמות. איך? וע"פ מה?

 

[ש. צ. וינמן]

אבל עדיין מעניין, מהו אותו 'תוכנת מחשב' שמייצר שמות. איך? וע"פ מה?

שום תוכנה.
לשם דוגמא, יש לי ידידה שבעלה עובד בצבא קבע וביקשו ממנו ומעוד עובדים במחלקה מסויימת לשלוף שמות עבור "XXXX" אותה ידידה פנתה אלינו חברותיה לשלוף רעיונות. שאחד מהם אכן התקבל בסוף. כאשר דרך אגב הם קיבלו עוד כעשרים שמות שכנראה נכנסו למאגר ל"XXX" אחר.

כך יוצרים מאגר שמות עבור מצבעים או תוכניות. ומתוך המאגר שולפים את המתאים ביותר לנקודת הזמן המסויימת.

 

[שיקול דעת]

יש איזה הגיון, מדוע מבצע הנוכחי נקרא 'חגורה שחורה' יותר מ'חגורה אדומה'?

 

[ש. צ. וינמן]

יש איזה הגיון, מדוע מבצע הנוכחי נקרא 'חגורה שחורה' יותר מ'חגורה אדומה'?

יתכן וזה נלקח מקראטה.
חגורה שחורה מסמלת מעבר לדרגה מבצעית בכל אירגוני הקראטה. לאדומה משמעויות אחרות ופחות מוחלטות.
סתם השערה שלי.

 

[מוגז כדין]

ע"פ ויקיפדיה ' חגורה שחורה ' זוהי הדרגה הגבוהה ביותר אליה הניתן להגיע בד"כ באומניות לחימה.

עוד נקודה שקשורה אולי לשֵם, בקראטה ישנה פילוסופיה שאומרת- בהתקפה מונעת תבזבז חצי מאנרגיית ההתגוננות.
ולענינינו, כאן בשונה מהמצעים האחרונים בהם נגררה ישראל למבצע בעל כורחה וכהתגוננות, כאן הקדימה היא להתקיף, והצליחה ב"ה.

שימו לב שהשם ניתן רק לאחר תום המבצע, או לאחר נאומו של ביבי 'הגענו תוצאה הטובה ביותר שציפינו'.