תח"צ אין מה להתלונן כי אין אוזן קשבת, ולאף אחד לא אכפת,

  • הוסף לסימניות
  • #1
שנים אומרים לנו שמנסים לשפר את מצב התחבורה.
שנים שמנסים לשפר את התחבורה הציבורים בהוספת נת"צ וכו' אבל זה לא הולך כמה שמשקיעים זה לא מתקדם.
והסיבה האמתית והמרה היא כי לאף אחד לא אכפת ממכם
ונתחיל
דבר ראשון
קשה לנו קשה לכם!!!!! יש מישהו שמבין אתכם?????

הרי מי שהיה לו תמיד רכב לא יוכל לעולם להבין את צורך הנוסע בתחבורה ציבורית ועל זה יעיד כל מי שמשתמש.
והרי האנשים שיושבים במשרדים סביר להניח שהם לא נוסעים כמונו באוטובוסים.
יש לנו צרכים עם מי מדברים????
מצחיק לראות כל פעם את ידיעוני השבוע או את רשות הרבים מופצצים בתלונות ובקשות למי שיוכל לעזור, אבל אין למי לפנות, למה לא משתמשים בעצה הפשוטה שיהיה נציג בכל שכונה שידאג לצרכים שלה? נכון להיום על כל תלונה אין למי לפנות... וגם אם יש למי (??) אתם חושבים שמישהו יכול להבין את הצרכים של כל שכונה בנפרד???. ובמיוחד בירושלים הענקית???.
קשה לכולנו!!!!!!!
רוב הנוסעים קשה להם בעיקר עם הסיבובים, בכל שכונה ושכונה, וזה הפתרון של הרכבת הקלה שהיא רק על הנתיבים הראשיים, וכל מי שרוצה להגיע מהשכונות פשוט צריך רק לצאת לרחוב הראשי, (חוץ מאזור שועפט ובית חנינא שבגלליהם האריכו את המסלול והרסו את הרעיון של רכבת הקלה ולכן היא לא שימושית לנווה יעקב ופסגת זאב)
אבל למה צריך רכבת הקלה? למה היום שאין רכבת הקלה בכל שכונה, הם לא יכולים לעשות את זה ע"י אוטובוסים או מטרונית? (עיין ערך חיפה)
אוטובוסים לא אז מה כן???
למה הם מגבילים את הרכבים השיתופיים רק לחברות ההשכרה? שהם גופים גדולים, והם נורא יקרים, (נכון להיום סיטי קאר התייקר ב40 אחוזים) אם הם רוצים להפחית את כמות הרכבים בכביש.. הם יכולים לאפשר לכל איש מישראל להחזיק עם חבריו רכב שיתופי, למה הם מגבילים ביטוח רק על רכב השכרה, הם יכולים לאפשר לכל אדם להחזיק ברכב שיתופי מעצמו, ובטוחני שהרבה ירצו לקנות ולהשכיר, וככה גם המחירים ירדו,
מה ניתן לעשות?.
כל עיר יש את הכבישים הראשיים ואם רק יתגברו את הנסיעות הראשיות שם הכל יראה אחרת, מכירים את זה שאתם רוצים לעלות על קו בין עירוני כמה תחנות רק בגלל שהוא ישיר? (על האוטובוסים של גבעת זאב לכל מי שהוא ירושלמי) (או על כל האוטובוסים ברחוב השומר לבני ברקים)..
התשובה היחידה לכל זה שלאף אחד לא אכפת
בשביל להבין מה הבעיה עם התחבורה הציבורית בישראל, כמו בכל דבר, אנחנו צריכים להבין מי מרוויח ומי מפסיד מתחבורה ציבורית לא יעילה. כלומר, למי יש אינטרס לשפר אותה ומי סובל מזה שהיא לא כזו.
ברובד הפשוט ביותר ובטווח הקצר,
המדינה היא המרוויחה - יותר אנשים שמחזיקים מכוניות, שמשלמים עליהן מיסי קניה, חלפים, דלק, קונים להן צמיגים, אגרות רישוי, ביטוח, דוחות תנועה וחניה - בואו, 40 מיליארד שקלים מכניסות המכוניות הפרטיות לקופת המדינה מדי שנה. כי גם המכונית המצ'וקמקת ביותר היא קטר כלכלי לא קטן.
מי סובל מהתחבורה הציבורית הגרועה?
במציאות הישראלית המעוותת, למעט קבוצת אידיאולוגים נחושה, מי שנוסעים בתחבורה הציבורית (רכבת בצד) הם אלו שאין להם הרבה חלופות אחרות - כלומר צעירים בלי רישיון, חיילים, אזרחים מבוגרים מדי או כאלו שאינם נוהגים, שכבות האוכלוסייה החלשות בחמישון התחתון - במילים אחרות, אלו שאף אחד לא סופר, שלא מעלים סטטוסים עם התיוגים הנכונים, שלא עושים סרטוני טיק טוק וויראליים, פוסטים תקיפים בטוויטר, יודעים מה זה או יש להם זמן לשטויות האלו כאשר הם צריכים להספיק לצאת מהעבודה ולהגיע למשרה השנייה או לבית שבו מחכים הילדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אין ספק שאם מסקנותיך מסכימים פה רבות.
אפשר גם להבין שאם פקידי המשרד אינם דרים בתוך משרדיהם אין הם יודעים את המרחש בכבישים שבין בית משפחתם לבין משרדם.

מכיוון שניכר שאתה כותב את הדברים לאחר שבחנת כל אחד מעובדי המשרד מכף רגל ועד קודקוד, ומצאת את כולם ככלי מלא בושה וכלימה, הרי שלא אנסה לחלוק על נקודה זו, למרות שלפלא בעיני האם לא מצאת צדיק אחד במשרד?
או שמא הרכב הינו כלי כה משחית את המידות, עד שכל הנוסע בו מתמלא באנוכיות נוראה עד שאינו רואה מטר ממשרדו?

אם כי למרות פקפוקך הרב, מבין כי אתה כנוסע בתחבורה הציבורית ניתנה בך בינה יתרה, ואילו אך ורק היית אתה יושב בראש המשרד הרי שכל הבעיות היו נפתרות עוד לפני שצצו.

ולכן, אציע לך הצעה ידידות, מוזמן אתה להציע פתרונות (ישימים כמובן) לכלל הבעיות בעוד עומד על רגל אחת. רק זכור במידה ולא תצליח, לא רק שלא תקבל רכב, אלא יכו אותך באמת הבניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אין ספק שאם מסקנותיך מסכימים פה רבות.
אפשר גם להבין שאם פקידי המשרד אינם דרים בתוך משרדיהם אין הם יודעים את המרחש בכבישים שבין בית משפחתם לבין משרדם.

מכיוון שניכר שאתה כותב את הדברים לאחר שבחנת כל אחד מעובדי המשרד מכף רגל ועד קודקוד, ומצאת את כולם ככלי מלא בושה וכלימה, הרי שלא אנסה לחלוק על נקודה זו, למרות שלפלא בעיני האם לא מצאת צדיק אחד במשרד?
או שמא הרכב הינו כלי כה משחית את המידות, עד שכל הנוסע בו מתמלא באנוכיות נוראה עד שאינו רואה מטר ממשרדו?

אם כי למרות פקפוקך הרב, מבין כי אתה כנוסע בתחבורה הציבורית ניתנה בך בינה יתרה, ואילו אך ורק היית אתה יושב בראש המשרד הרי שכל הבעיות היו נפתרות עוד לפני שצצו.

ולכן, אציע לך הצעה ידידות, מוזמן אתה להציע פתרונות (ישימים כמובן) לכלל הבעיות בעוד עומד על רגל אחת. רק זכור במידה ולא תצליח, לא רק שלא תקבל רכב, אלא יכו אותך באמת הבניין.
חחח
תאמין לי שיש לי המון המון ניסיון ברצון לשנות, ובעיקר שם אצל החלונות הגבוהים.
הדברים ברורים לכל מי שנוסע בתחבורה הציבורית במיוחד בערים הגדולות (לא נעים לומר שגם במיוחד בערים החרדיות).
אכן אתה באופקים ושם הכל מסתדר תוך שנייה כי זה פריפריה והכל קטן, ואם משהו משתבש או שלא הגיע אוטובוס מיד מתקשרים לאדון פינדר והוא כבר מסדר הכל.
אבל תדע לך שלא כל מקום זה אופקים, וזאת בדיוק התלונה שלנו איך אדם אחד שיושב במשרדו יכול להצליח על כל ירושלים או גוש דן, למה שלא יחלקו את כל ירושלים לשכונות ובכל שכונה ישימו נציג שמבין ונוסע גם בתחבורה הציבורית. (כמו הרב פינדר).
לפי תגובתך אני מבין שאינך מכיר את המצב בארץ, אבל אדרבה צא ולמד, ואז תסנגר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
חחח
תאמין לי שיש לי המון המון ניסיון ברצון לשנות, ובעיקר שם אצל החלונות הגבוהים.
הדברים ברורים לכל מי שנוסע בתחבורה הציבורית במיוחד בערים הגדולות (לא נעים לומר שגם במיוחד בערים החרדיות).
אכן אתה באופקים ושם הכל מסתדר תוך שנייה כי זה פריפריה והכל קטן, ואם משהו משתבש או שלא הגיע אוטובוס מיד מתקשרים לאדון פינדר והוא כבר מסדר הכל.
אבל תדע לך שלא כל מקום זה אופקים, וזאת בדיוק התלונה שלנו איך אדם אחד שיושב במשרדו יכול להצליח על כל ירושלים או גוש דן, למה שלא יחלקו את כל ירושלים לשכונות ובכל שכונה ישימו נציג שמבין ונוסע גם בתחבורה הציבורית. (כמו הרב פינדר).
לפי תגובתך אני מבין שאינך מכיר את המצב בארץ, אבל אדרבה צא ולמד, ואז תסנגר.
גם באופקים אין כזאת אפשרות להזמין אוטובוס מהרגע להרגע. וכי באופקים אין תקלות והכן זורם למישרין?

הטענות שלי הייתה בכלל אחרות, על סמך מה אתה דן אנשים שלא שהגעת למקומם? האם אתה בטוח שאתה יודע עם מה הם מתמודדים?

ואיך זה קשור לכך שאתה נוסע בתח"צ? האם כל אדם שיש לו מצוקה כלשהי שהוא אתה אחראי עליו הוא מצליח לפתור רק מתוך הבנת המצוקה? נעלמו האביונים מן הארץ? או שמא הם שמחים באביונותם?

ואולי בכלל הם כן נוסעים בתח"צ? מניין אתה יודע את הרגלי הנסיעה שלהם? אני מכיר 3 מהבכירים שנוסעים קבוע בתח"צ.

ונניח שהם נוסעים במכונית, את פקקי התנועה והחניה של מכוניות הם כן הצליחו לפתור? הרי אם האחרים יסעו בתח"צ אז להם יהיה פחות פקוק ברכב, אז אולי זה כן נוגע להם מהצד הזה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?
(כמעט) שבת שלום לכולם!


נעים מאוד — שמי נעם, ואני אחד המתנדבים
במיזם "דאטאבוס" וב־סדנה לידע ציבורי.
אולי חלקכם מכירים אותי מהרצאות שהעברתי (לפני 6-7 שנים) במסלולי בניית האתרים במכללת פרוג, או מפוסט קודם שהעלתי בפורום :)

“אור השמש הוא הטוב שבחומרי החיטוי” — לואי ברנדייס,
היהודי הראשון שכיהן כשופט עליון בארצות הברית.

למי שלא מכיר — "דאטאבוס" הוא מיזם קוד פתוח לאיסוף וניתוח נתונים על תחבורה ציבורית, במטרה למדוד, להבין ולשפר את המערכת.


אנחנו נפגשים בכל יום שני בערב לשעתיים של סיעור מוחות ופיתוח, וכך הפרויקט מתקדם לאיטו —
מתכנתים, אנשי תחבורה ציבורית וגיקים חביבים — כולם עובדים יחד כדי לחשוף תובנות ולעזור לשפר את התחבורה הציבורית בישראל.

אם אתם רוצים לפגוש עוד אנשים טובים, שמנסים לשנות לטובה את המציאות — אשמח להזמין אתכם להצטרף 🙌


ההשתתפות פתוחה לאנשים בעלי רקע בתכנות או בתחבורה ציבורית (מתנצל מראש שלא לכולם זה יתאים).
המפגשים מתקיימים בבית העמותות בתל אביב, בסמוך לתחנת קרליבך של הרכבת הקלה.
אני ועוד מתכנת מגיעים מגבול ר"ג \ בני ברק, כך שמי שמעוניין יכול להצטרף אלינו בדרך חזרה.


למען הסר ספק — המרחב בסדנה אינו מופרד, ויש גם מתנדבות ונשים בצוות (כולל מנכ"לית העמותה).
מי שהנושא משמעותי עבורו מוזמן בהחלט להצטרף דרך זום ולהיות חלק מהעשייה מבלי לפגוע באורח החיים.


ניתן גם להתנדב מרחוק בלבדאנחנו מנהלים את המשימות באתר GitHub (בצורה פתוחה ושקופה לגמרי),
ומתקשרים ב־Slack (דומה לוואטסאפ, אבל לעבודה מקצועית). כך ניתן להשתלב בפרויקט בזמן שנוח לכם — לצד הלימודים או העבודה.


אם זה נשמע לכם מעניין —
אשמח לשמוע מכם ב־דוא"ל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
או בוואטטסאפ 053-6218158

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה