שיתוף - לביקורת אליאור הדר

  • הוסף לסימניות
  • #1
בעקרון יש לי בעיה, לפעמים אני מתחברת בספר לדמות המשנית יותר מהדמות הראשית
ולמרבה הפלא (או שלא) כך קרה לי גם בסדרת "מרגל להשכרה"
וכנראה שבגלל זה קצת התעצבנתי על יונה ספיר שבסוף הסדרה הוציאה את אלי... איך אומרים? קצת פיסטוק.
הרי כביכול הוא הסוכן מוסד 'הכל יכול כל יודע' ופתאום מגיע יובל משומקום ונמצא מעל אלי.
לכן שיכתבתי קצת הענין, התעלמתי ממגן אנושי, וסתם כתבתי קטע שפיצה את העצבים שלי :p
בהנאה!
וכמובן- ביקורת!
(הקטע לא כ"כ מעובד, קצת בוסרי...קחו בחשבון)


"היי אחשלי" טפיחה חזקה נוחתת על גבו של אלי " לא רואים אותך, מטייל בעולם ושוכח את האחים הזקנים שלך"
יובל מתיישב בחבטה על הספה ליד אלי, מסתכל עליו ושואל "נו, מה מספר? משהו חדש?"
אלי משך בכתפו "שום דבר חדש"
הדלת נפתחת וצעקת התלהבות נשמעה "דוד אלייייי" ואלי מוצא את עצמו מעיף את דודי לתקרה, מוריד אותו בדיוק בזמן, שניה לפני שרננה נכנסת מתנשפת "הוא רץ כל הדרך, לא הסכים ללכת נורמלי, שמע שאתה כאן" מוסיפה לעבר אלי שכרגע עסוק בלשמוע לפטפוטיו הלא פוסקים של אחיינו בן ה-5.
יובל מסתכל על הסיטואציה ואומר בטון חצי נעלב חצי משועשע "תראו מה זה, אני נמצא אצלם כמעט כל יום ואין יחס"

"אז מה קורה אלי? אתה נראה גמור מעייפות"
לאות אישור פיעור רחב קורע את פרצופו של אלי "אני מת מעייפות, לא ישנתי נורמלי כבר שבוע"
"למה?" רננה סקרנית
"עבודה" אלי מסביר קצרות
רננה נוזפת "אתה והעבודה שלך! מתי תלמד שעבודה זה לא כל החיים?"
"לשם שינוי אני נאלץ להסכים עם רננה" יובל מצטרף להתקפה "קח חופש שבועיים, נראה לי שבוס שלך יחזיק מעמד וימצא מתווכים אחרים שיראו כל מיני וילות למיליארדרים הזויים באירופה"
"אתה יודע בכלל מה קורה בעולם?" סונטת בו רננה ודוחפת את העיתון מול האף של אלי.
כותרת אדומה זועקת מהעמוד הראשי ותופסת את עיניו:
"חיסול דרמטי באיראן, והפעם של מדען גרעין בשם אחמד אבו חמזה, ראש הכור באיספהאן, גם דרך החיסול היתה דרמטית, לפי הדיווחים 2 אופנוענים רעולי פנים ירו במדען באמצע הרחוב בזמן שנכנס למכוניתו, 2 כדורים מדוייקים לחזה, ו2 לראש, הם נעלמו משם מבלי שיספיקו לעצור אותם, דיווחים זרים אומרים שישראל עומדת מאחורי החיסול אך ישראל כרגיל, לא מכחישה ולא מאשרת..."
"רואה? דברים קורים בעולם!"
"המוסד האלה... חתיכת אומץ יש להם" יובל מפטיר
אלי פולט בטון רדום "מה קשור המוסד?"
יובל פונה אליו בתמיהה "לא קראת? חיסול בלב איספהאן, זה חייב להיות המוסד"
"לא מחייב" רננה מתנגדת "זה יכול להיות גם ארה"ב"
"נו באמת, מתי פעם אחרונה שארה"ב חיסלה משהו ?ועוד חיסול ממוקד בלי לפגוע באזרחים?"
רננה מנידה את ראשה "צודק" וכשהיא רואה את אלי כבר בשלבי שינה מתקדמים היא מנסה לעורר אותו "נכון אלי?"
אלי רק פולט המהום לא ברור וחושב לעצמו מה אחיו היו חושבים אם היו יודעים שמי שאחראי על החיסול שוכב כרגע לידם, מת לישון 3 שעות רצוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
איך אלי הספיק לחזור לארץ עוד לפני שהחיסול התפרסם?


מעניין אותי אם יובל באמת לא יודע שאלי סוכן מוסד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
וואווו! התגעגעתי אל אלי!... זאת הייתה הדמות שהכי אהבתי במרגל להשכרה. דווקא בא לי טוב הקטע עם האח הגדול שהיה שם כל הזמן, צופה מהצד.
תני לנו עוד קצת ממנו
אלא אם כן את רוצה שנתחנן
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
איך אלי הספיק לחזור לארץ עוד לפני שהחיסול התפרסם?
שאלה טובה, אז קודם כל באמת הזהרתי מראש שזה קטע לא מעובד
אבל יש לי על זה תירוץ
פשוט העיתון היה של השבוע הקודם ;) ורננה רצתה לרדת על אלי שהוא לא מעודכן בכלום מרוב הניתוק שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מעניין!!
תמיד אהבתי שם את אלי (במיוחד עם אייל;))

ביקורת:
משהו קצת פעוט... אבל- איך יכול להיות שדקה לפני זה הוא מקפיץ את אחינו האהוב ואח"כ כבר חצי רדום?
רצית ביקורת, קיבלת!

רננה מנידה את ראשה "צודק" וכשהיא רואה את אלי כבר בשלבי שינה מתקדמים היא מנסה לעורר אותו "נכון אלי?"
יש משהו במשפט הזה שהוא לא תחבירי...
"כשהיא רואה את אלי כבר בשלבי..." - לא נראה לי תקין, פחות מסתדר לי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

"תגיד! מה אתה חושב שאתה עושה?!"
החבטה מאחורי ראשי גרמה לי לקפוץ תוך כדי חצי סיבוב לאחור, רק כדי לראות את פניו של אלי מחייכות ונוזפות באותה נשימה.
"באנה הבהלת אותי אחי!", אני פולט תוך כדי נשיפת הקלה חובט בכתפו ומסתובב חזרה.
"מה אתה עושה ציפור לילה?, אמא שלך לא לימדה אותך שלישון מאוחר ו—לאכול חטיפים זה לא בריא??"
הוא מרים את אחת העטיפות המקומטות מהשולחן לידי בהדגשה ומקרב אותה עד קרוב לפניי רק בשביל לראות אותי מתרגז, הוא כל כך בלתי אפשרי לפעמים שזה מוציא אותי מהכלים.
"לא יעבוד לך הפעם אלי אני במבצע חשאי חשוב", אני עונה מחזיר את פניי למסך הלפטופ שלי, בין כל ניירות החטיפים המחוסלים קבוצות דפים, עטים ושיירי מסטיקים לעוסים.
אלי לידי מעווה את פניו בגועל כשידו נדבקת לאחד מהמסטיקים הלעוסים, "ברצינות אחי??"
אני מהמהם משהו לא ברור ידיי כאילו מרחפות מעל המקלדת במהירות, מתקתקות ברעש בלתי פוסק.
"אתה כמו מכונה לא משומנת", אלי פולט מחייך, יושב לידי ומניח זרוע אחת כבדה סביב כתפיי, כל כך מסיח דעת!
"מה הרעש הנוראי הזה?"
אני מגלגל את עיניי ואז לאחר שתיקה קצרה בוחר לענות לו רק כדי לגרום לו להפסיק לדבר ולהפריע לי.
"אני כותב משהו"
"כותב? אתה?!", אלי פורץ בצחוק רועם שמחריש את אוזניי ומסלק ממני את השורה הבאה שרציתי בדיוק לכתוב.
"למי אתה כותב?", אלי נרגע מצחוקו רוכן לכיוון פניי ואז פוזל אל מסך המחשב שלי.
"כותב לקבוצה", אני עונה תוך כדי שאני משלים את השורה שבה הפסקתי, "ששמה הסיפור בידיים שלך", מוסיף.
"יבש שם כמו הנגב אה?", אלי אומר מציץ על התאריך בו נכתבה ההודעה האחרונה בקבוצה.
"יותר כמו מדבר סהרה", אני מתקן אותו, לא מפסיק להקליד.
"תן לי לעזור לך, נראה שאתה מתקשה", אלי מתאפק לא לצחוק, הוא במודע מעצבן אותי!
"יודע מה?!", אני עונה מסובב בתנועה חדה את הלפטופ לכיוונו, "קדימה שייקספיר, כתוב!"
אלי נראה המום לרגע מצביע לכיוון חזהו כשואל 'אני?'
"כן כן אתה חכמולוג", אני עונה מזדקף בכיסא יודע שאיתגרתי אותו רציני הפעם.
אלי חוזר לחיוכו במהירות, "אין בעיה, עוד תגלה שהשייקספיר הזה טוב יותר מהשייקספיר הישן!"
אני פולט חיוך אולי הראשון להערב ומביט בפניו של אלי המתרכז בשורות.
לאחר רגע הוא מסובב את הלפטופ לכיווני מחייך בניצחון, "סיימתי, סופר דגול"
אני מביט על המסך, קורא את השורות האחרונות שאלי כתב, הן בדיוק מסתיימות כאן.
שיתוף - לביקורת מטפטף
צלחות. המון צלחות. אינסוף צלחות.
מי אכל כל כך הרבה?
ומי אמור להדיח את כל אלה?
נו באמת, מי.
נאנחת. קמה אל הכיור, מתחילה לסבן. לאט.
קצף נערם על אצבעותיה, בועות מתפוצצות בשקט, שקופות. מים קרים מידי.
חמש צלחות מאחוריה. ליתר דיוק - מעליה, במייבש הכלים. מערבבות דמעותיהן בדמעותיה.
סוגרת ברז, נאנחת שוב. הוא מתעקש להמשיך לטפטף. עקשן כמו אלי. קר כמוהו.
מפנה לו גב, הולכת לסלון, מתיישבת על ספה, מוחצת ז'קט. אלי זרק אותו כאן כשחזר לפנות בוקר מאנשהו.
כבר לא שואלת מהו אנשהו. היכן הוא אנשהו. יודעת - אלי לא יענה.
רחש הטפטוף מהמטבח נעים לה, במפתיע. מונוטוני, שקט. משתלב עם החוץ המטפטף מבעד לחלון. רקע אידיאלי למחשבות שמתפללות את עצמן בראש שלה. לא מפסיקות לייחל.

פרצוף סתור מציץ מהפרוזדור, מחשבות עוצרות תפילתן. אלי.
"בוקר טוב, מותק. מה נשמע?". פרוטוקול הוא דבר חשוב.
המהום צפוי עונה לה. מוסיף עצמו לפרוטוקול.
"שאני אכין לך משהו לאכול?"
המהום.
"חביתה?"
"כן, תודה".
פרצוף סתור חוזר לחדר, ביצה מרחשת במחבת, מחשבות שבות לתפילתן.
הר צלחות מנופף לה מהכיור, מזכיר את קיומו. ברז עקשן עודו מטפטף. היא מתעלמת משניהם.
מגש מקבל אליו בשתיקה לחמניה טריה, ירקות פרוסים, חביתה, שוקו חם.
פסיעותיה שקטות, נקישותיה אף הן, וכך גם ההמהום שעונה לה מתוך החדר.
"בבקשה, מותק. כדאי שתאכל עכשיו, לפני שהחביתה תתקרר".
היא פונה אל הדלת, לא ממתינה להמהום. הוא אכן בושש. במקומו מגיע: "תודה, אמא. אין עלייך בעולם".
נשימתה יוצאת להפסקה. הצער העביר אותה על דעתה, אין לה שום הסבר אחר לדמיונות שפוקדים אותה.
מסתובבת. פרצוף סתור מבזיק אליה חצי חיוך בפה גדוש חביתה.
כששבה נשימה לסדרה היא רק אומרת: " אני אוהבת אותך, אלי".

צלחות. המון צלחות. אינסוף צלחות. פחות חמש.
ברז עקשן מטפטף דמעות של אושר.
ז'קט זרוק על הספה. חזר לפנות בוקר מאנשהו. למי אכפת.
אני מצטער שאני כותב לך את זה בערב יום הכיפורים, זה לא זמן מתאים למריבות!
אבל אני מרגיש שהגיעו מים עד נפש! ואני כבר לא יכול לחכות עם זה אפילו שניה...



אוף!
תעזוב אותי כבר!
מה אני קשור אליך?
אתה נדבק אלי כאילו נולדתי איתך ביחד, כאילו שאני חלק ממך, ואני לא!
אני לא סובל אותך, ולדעתי אתה גם לא סובל אותי...
אתה סתם מתוסבך ולא מוצא את דרך לרדת מהעץ ולהגיד לי שאתה שונא אותי ושנמאס לך ממני

הנה אני אומר לך את זה בצורה הכי מפורשת -
אני רוצה לנתק איתך כל קשר, לא רוצה יותר להכיר אותך!
וזה לא רק בשבילי, זה גם בשבילך, אתה תרגיש הרבה יותר טוב כשתהיה לבד
אתה תחיה חיים הרבה יותר טובים כשתהיה בלעדי.

המצב כרגע הוא בלתי אפשרי!

אני לא מבין איך הפכת אותי לחלק בלתי נפרד מהחיים שלך
מבחינתי תחשוב עלי שאני סתם אבק, אל תתייחס אלי, אל תסתכל לכיווני, אל תפנה אלי, ואל תדבר עלי!

נמאס לי מזה שאתה סוחב אותי אתך לכל מקום.
תשחרר אותי!
תשתחרר ממני כבר!
זה כבר מזמן הגעיל אותי! אבל זה הגיע למצב בלתי נסבל, אז אנא ממך תעזוב אותי!

תעזוב אותי!
בבקשה!


על החתום -
החטא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה