תח"צ אלימות מצד נהג אוטובוס - כיצד לנהוג?

  • הוסף לסימניות
  • #1
להלן טיוטא של מה שקרה, שחשבתי לשלוח כתלונה, אשמח להערות / תיקוני ניסוח וכתובות שאפשר להתלונן חוץ ממשרד התחבורה והחברה:


בתאריך --------- עליתי לקו --- מ-------- לכיוון ---------- שיצא בשעה --:--.

עליתי בתחנה -----.

במהלך הנסיעה הייתי עד, לצערי, להתנהגות לא הולמת ואפילו פושעת של הנהג כלפי הנוסעים, עד כדי סיכון חיים ממשי בכוונה תחילה.

ראיתי שהנהג עצבני כבר כשעליתי, כאשר שמעתי חילופי דברים בינו לבין אחת הנוסעות. הנהג הטיח בה דברים בצורה לא מכבדת בכלל.

כאשר הגענו למחלף חמד, הערתי בצורה מכובדת את תשומת לב הנהג לאדם מבוגר שעמד בתחנה, רחוק מספר מטרים מן האוטובוס, שבבירור רצה לעלות, מכיוון שחששתי שהנהג עומד להמשיך בנסיעה. הנהג הגיב שוב בעצבנות, בצורה ממש לא מכבדת.

כאשר הגענו לתחנה ---------- הנהג לא נתן לנוסע שירד להוציא את המטען שלו מתא המטען, למרות שנוסעים באוטובוס בבירור אמרו לו. בעל המטען דפק על דלת הנהג בעוד האוטובוס בתחנה, בעצירה מוחלטת, כדי שיפתח לו את תא המטען, אך הנהג החל בנסיעה והמשיך במסלולו בהתעלמות מוחלטת.

המקרה קומם אותי מאוד. עומד לו נוסע בתחנה ללא הכבודה שלו, מכיוון שהנהג לקח אותה אתו!

ניגשתי לנהג ושאלתי אותו בצורה יפה, האם אותו נוסע לא היה צריך את תא המטען, כדי להבין את גרסתו לאירוע. כצפוי, הנהג ענה לי בצורה לא יפה, וטען שתא המטען היה פתוח. יידעתי אותו שבכוונתי להגיש תלונה, וזכיתי לעוד פנינים זועמים מפיו. כאשר הנהג, לדעתי, חרג לגמרי מגבולות הראוי והסביר, הוצאתי את הטלפון, וביקשתי ממנו לחזור שוב על הדברים.

וכאן אני מגיע לאירוע החמור ביותר: הנהג התרגז מאוד, הלם בזכוכית המפרידה בינו לבין הנוסעים, ובלם את האוטובוס באמצע הנסיעה, כך שעפתי קדימה ונפלתי על המעקה בקדמת האוטובוס, דבר שהיה עלול להסתיים בפציעה חמורה.

אני רואה באירוע שימוש באלימות מכוונת, מסכנת חיים, מצד נותן שירות כלפי ציבור מקבלי השירות. התנהגות זו פלילית לחלוטין. כל חטאי הינו שביקשתי לשמוע האם יש לנהג הסבר מניח את הדעת, לפני שאגיש תלונה.

יש לי פרטיהם של עדים שהיו איתי באוטובוס, ואשר מוכנים לגבות את דברי ולהוסיף עליהם, אם יהיה צורך. עדים אלו יוכלו גם להעיד כי אני דיברתי בצורה רגועה ומכבדת אל הנהג.

אני רואה בחברת '---------', המעסיקה של הנהג, את האחראית הישירה להתנהגותו. בהמשך העסקתו החברה מסכנת את נוסעיה, שלא לדבר על אי מילוי חובתה למתן שירות הולם לציבור הנוסעים.

אני מתכוון להגיש תלונה גם למשרד התחבורה וגם לחברה, בתקווה שהדבר יטופל בחומרה. מכיוון שמדובר בשלום הציבור, אני דורש לדעת שהאירוע טופל ושנהג זה לא יסכן או יזיק לנוסעים אחרים. אני שומר לעצמי את הזכות לנקוט בצעדים חוקיים נוספים.



על החתום:
---------------------
מ.ז. --------------
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
להלן טיוטא של מה שקרה, שחשבתי לשלוח כתלונה, אשמח להערות / תיקוני ניסוח וכתובות שאפשר להתלונן חוץ ממשרד התחבורה והחברה:


בתאריך --------- עליתי לקו --- מ-------- לכיוון ---------- שיצא בשעה --:--.

עליתי בתחנה -----.

במהלך הנסיעה הייתי עד, לצערי, להתנהגות לא הולמת ואפילו פושעת של הנהג כלפי הנוסעים, עד כדי סיכון חיים ממשי בכוונה תחילה.

ראיתי שהנהג עצבני כבר כשעליתי, כאשר שמעתי חילופי דברים בינו לבין אחת הנוסעות. הנהג הטיח בה דברים בצורה לא מכבדת בכלל.

כאשר הגענו למחלף חמד, הערתי בצורה מכובדת את תשומת לב הנהג לאדם מבוגר שעמד בתחנה, רחוק מספר מטרים מן האוטובוס, שבבירור רצה לעלות, מכיוון שחששתי שהנהג עומד להמשיך בנסיעה. הנהג הגיב שוב בעצבנות, בצורה ממש לא מכבדת.

כאשר הגענו לתחנה ---------- הנהג לא נתן לנוסע שירד להוציא את המטען שלו מתא המטען, למרות שנוסעים באוטובוס בבירור אמרו לו. בעל המטען דפק על דלת הנהג בעוד האוטובוס בתחנה, בעצירה מוחלטת, כדי שיפתח לו את תא המטען, אך הנהג החל בנסיעה והמשיך במסלולו בהתעלמות מוחלטת.

המקרה קומם אותי מאוד. עומד לו נוסע בתחנה ללא הכבודה שלו, מכיוון שהנהג לקח אותה אתו!

ניגשתי לנהג ושאלתי אותו בצורה יפה, האם אותו נוסע לא היה צריך את תא המטען, כדי להבין את גרסתו לאירוע. כצפוי, הנהג ענה לי בצורה לא יפה, וטען שתא המטען היה פתוח. יידעתי אותו שבכוונתי להגיש תלונה, וזכיתי לעוד פנינים זועמים מפיו. כאשר הנהג, לדעתי, חרג לגמרי מגבולות הראוי והסביר, הוצאתי את הטלפון, וביקשתי ממנו לחזור שוב על הדברים.

וכאן אני מגיע לאירוע החמור ביותר: הנהג התרגז מאוד, הלם בזכוכית המפרידה בינו לבין הנוסעים, ובלם את האוטובוס באמצע הנסיעה, כך שעפתי קדימה ונפלתי על המעקה בקדמת האוטובוס, דבר שהיה עלול להסתיים בפציעה חמורה.

אני רואה באירוע שימוש באלימות מכוונת, מסכנת חיים, מצד נותן שירות כלפי ציבור מקבלי השירות. התנהגות זו פלילית לחלוטין. כל חטאי הינו שביקשתי לשמוע האם יש לנהג הסבר מניח את הדעת, לפני שאגיש תלונה.

יש לי פרטיהם של עדים שהיו איתי באוטובוס, ואשר מוכנים לגבות את דברי ולהוסיף עליהם, אם יהיה צורך. עדים אלו יוכלו גם להעיד כי אני דיברתי בצורה רגועה ומכבדת אל הנהג.

אני רואה בחברת '---------', המעסיקה של הנהג, את האחראית הישירה להתנהגותו. בהמשך העסקתו החברה מסכנת את נוסעיה, שלא לדבר על אי מילוי חובתה למתן שירות הולם לציבור הנוסעים.

אני מתכוון להגיש תלונה גם למשרד התחבורה וגם לחברה, בתקווה שהדבר יטופל בחומרה. מכיוון שמדובר בשלום הציבור, אני דורש לדעת שהאירוע טופל ושנהג זה לא יסכן או יזיק לנוסעים אחרים. אני שומר לעצמי את הזכות לנקוט בצעדים חוקיים נוספים.



על החתום:
---------------------
מ.ז. --------------
מעולה ממש
אבל אל תתלה הרבה תקוות ואל תפתח ציפיות גדולות מידי
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תביעה בבימ"ש לתביעות קטנות (אחרי קבלת היתר מרב).

בהצלחה.

(יש אשכול שלם, הגשת התלונה קלה ממש, בדר"כ החברה מנסה להגיע להבנות עם הנוסע)
איך בדיוק? מוציאים על זה כסף? מסובך?
לי היה מקרה נוראי מנהג אוטובוס שהתנהג אלי בחוצפה ובהפליה שלחתי תלונה למשרד התחבורה הם כתבו שהתלונה התקבלה ומאז שום מענה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מעולה ממש
אבל אל תתלה הרבה תקוות ואל תפתח ציפיות גדולות מידי

תביעה בבימ"ש לתביעות קטנות (אחרי קבלת היתר מרב).

בהצלחה.

(יש אשכול שלם, הגשת התלונה קלה ממש, בדר"כ החברה מנסה להגיע להבנות עם הנוסע)
אין לי עניין אישי להעניש אותו או להרוויח מהסיפור.
כן יש לי עניין שציבור הנהגים יידע שהעולם אינו הפקר.

לגבי תביעה בבימ"ש, אני גם לא יודע איך זה הלכתית, גם לא יודע אם אפשר לעשות משהו אם לא קרה משהו רציני. מה אני יכול לתבוע? כסף, או עונש?
אם משהו יודע מי האדם שהמטען היה שייך לו, אשמח אם ייצור איתי קשר. לו וודאי יש עילה לתביעה, ולי יש מספרי עדים שיכולים לעזור לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
להלן טיוטא של מה שקרה, שחשבתי לשלוח כתלונה, אשמח להערות / תיקוני ניסוח וכתובות שאפשר להתלונן חוץ ממשרד התחבורה והחברה:


בתאריך --------- עליתי לקו --- מ-------- לכיוון ---------- שיצא בשעה --:--.

עליתי בתחנה -----.

במהלך הנסיעה הייתי עד, לצערי, להתנהגות לא הולמת ואפילו פושעת של הנהג כלפי הנוסעים, עד כדי סיכון חיים ממשי בכוונה תחילה.

ראיתי שהנהג עצבני כבר כשעליתי, כאשר שמעתי חילופי דברים בינו לבין אחת הנוסעות. הנהג הטיח בה דברים בצורה לא מכבדת בכלל.

כאשר הגענו למחלף חמד, הערתי בצורה מכובדת את תשומת לב הנהג לאדם מבוגר שעמד בתחנה, רחוק מספר מטרים מן האוטובוס, שבבירור רצה לעלות, מכיוון שחששתי שהנהג עומד להמשיך בנסיעה. הנהג הגיב שוב בעצבנות, בצורה ממש לא מכבדת.

כאשר הגענו לתחנה ---------- הנהג לא נתן לנוסע שירד להוציא את המטען שלו מתא המטען, למרות שנוסעים באוטובוס בבירור אמרו לו. בעל המטען דפק על דלת הנהג בעוד האוטובוס בתחנה, בעצירה מוחלטת, כדי שיפתח לו את תא המטען, אך הנהג החל בנסיעה והמשיך במסלולו בהתעלמות מוחלטת.

המקרה קומם אותי מאוד. עומד לו נוסע בתחנה ללא הכבודה שלו, מכיוון שהנהג לקח אותה אתו!

ניגשתי לנהג ושאלתי אותו בצורה יפה, האם אותו נוסע לא היה צריך את תא המטען, כדי להבין את גרסתו לאירוע. כצפוי, הנהג ענה לי בצורה לא יפה, וטען שתא המטען היה פתוח. יידעתי אותו שבכוונתי להגיש תלונה, וזכיתי לעוד פנינים זועמים מפיו. כאשר הנהג, לדעתי, חרג לגמרי מגבולות הראוי והסביר, הוצאתי את הטלפון, וביקשתי ממנו לחזור שוב על הדברים.

וכאן אני מגיע לאירוע החמור ביותר: הנהג התרגז מאוד, הלם בזכוכית המפרידה בינו לבין הנוסעים, ובלם את האוטובוס באמצע הנסיעה, כך שעפתי קדימה ונפלתי על המעקה בקדמת האוטובוס, דבר שהיה עלול להסתיים בפציעה חמורה.

אני רואה באירוע שימוש באלימות מכוונת, מסכנת חיים, מצד נותן שירות כלפי ציבור מקבלי השירות. התנהגות זו פלילית לחלוטין. כל חטאי הינו שביקשתי לשמוע האם יש לנהג הסבר מניח את הדעת, לפני שאגיש תלונה.

יש לי פרטיהם של עדים שהיו איתי באוטובוס, ואשר מוכנים לגבות את דברי ולהוסיף עליהם, אם יהיה צורך. עדים אלו יוכלו גם להעיד כי אני דיברתי בצורה רגועה ומכבדת אל הנהג.

אני רואה בחברת '---------', המעסיקה של הנהג, את האחראית הישירה להתנהגותו. בהמשך העסקתו החברה מסכנת את נוסעיה, שלא לדבר על אי מילוי חובתה למתן שירות הולם לציבור הנוסעים.

אני מתכוון להגיש תלונה גם למשרד התחבורה וגם לחברה, בתקווה שהדבר יטופל בחומרה. מכיוון שמדובר בשלום הציבור, אני דורש לדעת שהאירוע טופל ושנהג זה לא יסכן או יזיק לנוסעים אחרים. אני שומר לעצמי את הזכות לנקוט בצעדים חוקיים נוספים.



על החתום:
---------------------
מ.ז. --------------
ניסוח נחמד אבל כמו שכבר כתבו אל תצפה ליותר מדי
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לדעתי אם הוא ביודעין עצר כדי שתפלו
לגשת לתחנת המשטרה הקרובה ולהגיש תלונה
זה יחייב את החברה לטפל בזה ברצינות
הבעיה שא"א להוכיח שזה היה בכוונה.
הנהג יטען בשימוע שהוא נבהל מהצעקות של הנוסע והיה חייב לבלום וכו'..
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
  • הוסף לסימניות
  • #13
תמיד כדאי לצרף לפרטי המקרה את המספר הסידורי של האוטובוס (רשום בדר"כ מעל הדלתות וגם בחוץ) כך הם מזהים את הנהג מיד
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
להלן התשובה בערך שתתקבל ממשרד התחבורה: (מנסיון אישי)

לאור האמור, ועל מנת שניתן יהיה לחקור את פנייתך בהתאם להוראות הדין ולהביא לבירור משפטי מלא
שלה, עליך להגיע למסור עדות פרונטלית במשרדנו בפני חוקר מוסמך תוך 30 יום מקבלת מכתבנו זה.
מדובר בתנאי הכרחי ונדרש על פי הדין.
כמו כן, ככל ובעקבות עדותך במשרדנו יוגש כתב אישום על ידי יחידת התביעות הארצית במשרדנו, ייתכן
ותידרש להגיע לעדות בפני בית המשפט הדן בהליך הפלילי.
יודגש, כי במידה ולא תופיע למסור עדות פרונטלית במשרדנו תוך 30 יום ממועד קבלת מכתבנו, פנייתך
תיסגר.

לידיעתך, במידה והיו עדים למקרה, עליך להגיע לחוקר יחד עם העדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
חמור מאוד!!!!!!!!!!!
אבל במכתב תלונה הנוסח צריך להיות עניני, בלי רגשות ופרשנויות- רק ציון עובדות- הנהג העלה טונים. השיב במילים בוטות. התעלם מבקשות. לא פתח תא מעטן למרות בקשות, עצר בפאומיות. רק עובדות בלי פרשנויות ורגשות
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
יש כאן
הבעיה שא"א להוכיח שזה היה בכוונה.
הנהג יטען בשימוע שהוא נבהל מהצעקות של הנוסע והיה חייב לבלום וכו'..
אתה צודק במידה ומדובר במקרה מעידה חד פעמי של הנהג. בדרך כלל במקרים כאלו מדובר במקרים חוזרים שעל חלקם בוודאי התלוננו נוסעים קודמים ומתועדים בתיקו האישי. כמו כן, יש כאן מכלול של עובדות והתרשמות של עדים שלא ניתן בקלות לפרש לקולא את ההתנהגות שלו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?
אחד מימי חמישי החמים מאד בירושלים, תשפ"ה. השמש אינה מקפחת חלילה אף עובר אורח, ומעניקה מקרניה חום אינסופי. מי שיעז ללכת יחף על הארץ, כנראה שיצטער על כך מאד בניתור מיידי.

שירה, בחודש מתקדם, ממתינה עם בעלה חיים בתחנה מרכזית לקו 75 להר נוף. ידיו של חיים עמוסות שקיות, אך אינו מאפשר לשירה לעזור לו במשא. בעל לתפארת.
חמש דקות מצטרפות לעשר והנה סוף-כל-סוף הגיח הקו המיוחל מהפינה השמאלית שבקצה העליה. כל באי התחנה, בדגש על 'כל', התקדמו אל עבר הנקודה המדומיינת בה 'בטוח' יעצור האוטובוס. שירה וחיים הגדילו צעדים אף הם, משוועים למזגן האוטובוסי. אולי אפילו מושבים לפליטה יחכו מיותמים לכבודם. אם לא לשניהם - לפחות עבורה.

הנהג, ערבי מסתבר, קם על רגל שמאל או שנהנה מרדיפת ההמון או שניהם, עצר במרחק ניכר מהתחנה. כולם אצו רצו אל עבר דלתות האוטובוס הפעורות, מסתערים אל תוכו. שירה במצבה, התקשתה לרוץ אך הגבירה מהירות, כמוה חיים. המשקל שאחז בידיו מנע ממנו לרוץ ולתפוס מקום עבורם כפי שוודאי היה נוהג בסיטואציה אחרת.

שירה הצליחה לעקוף את חיים ונכנסה במהירות בין הדלתות. מאחוריה, בעלה חיים ועוד מספר אנשים שלא הספיקו להיכנס עדיין. הנהג הנמהר החליט שמספיק להיום, ולחץ על סגירת הדלתות. ברגע האחרון הצליח חיים להכניס יד עמוסה לעייפה אל תוך האוטובוס, אך שאר גופו נותר בחוץ. ידו השנייה מלאה אף היא, כך שאין ביכולתה לבוא לו לעזר.

"נהג!!!" שירה הזדעקה. "סגרת לו על היד! תפתח את הדלת!"

הנהג לא נראה נרגש מהמחזה. הוא ענה לה בזלזול, מבטא ערבי כבד מלווה כל מילה שלו. "אם אני אפתח את הדלת יכנסו כולם. אין מקום!"

ה'אין מקום' התגלה כמסדרון אוטובוס דליל. בחלק האחורי יותר של האוטובוס הצטבר מעגל גדול יותר של אנשים. לעמוד וודאי שהיה מקום, ואף נותרו מקומות ישיבה בודדים שלא אויישו.

"היד שלו, זה בעלי!" היא התחלחלה עמוקות. סביבה אנשים בהו במחזה ושתקו. מה קורה כאן? למה הם שותקים? שיצעקו על הנהג האכזר הזה!
הנהג הבין כנראה שלא מומלץ להתניע עם רבע בנאדם תלוי בין הדלתות ונאות לפתוח אותן.

בו ברגע קפץ חיים אל תוך האוטובוס, כשהוא כעוס ופגוע עד עמקי נשמתו. "אתה נורמלי? מי סוגר דלת שאנשים באמצע לעלות? זו סכנת נפשות! אתה מטורף!"

הנהג הערבי, למרבה האבסורד, כנראה ציפה ל'תודה רבה, לא היית חייב לפתוח. הייתי מסתדר באוויר'. הוא האדים מכעס, זועם על היהודי החוצפן שהעז לפנות אליו במילות גנאי שכאלה. סך הכל סגר עליו את הדלת. מה קרה...

"תרד מהאוטובוס!" הוא הורה, טון דיבורו צעקני. "אני לא נוסע כל עוד האיש הזה כאן". הוא הגביה קולו לדציבל הגבוה בסולם הקולות, כך שכל השוהים באוטובוס שמעו את הצהרתו.

חיים שלף את הטלפון והחל לצלם את הנעשה. הנהג קילל וגידף ללא הפסקה, ובין קללה לגידוף הזכיר לחיים שעליו לפנות את האוטובוס. שירה מצידה קפצה אגרופים במתח בלום. למה כולם לא מוחים בעד בעלה? זה לא יאומן.

הפלא ופלא. ההוא ממהר לעבודה, ההוא חייב להגיע לבית שלו, ולכל שאר ה'הואים' לא היה עצבים וכח להתעסק בזוטות שכאלה. אז מה הייתה תגובתם? הכי 'צפויה' שיש.

"אדוני, בבקשה. אתה מעכב אוטובוס שלם".
"היי גבר, אין צורך לעשות את מה שאתה עושה. שחרר אותנו ב'קשה. אני ממהר ורוצה שהוא פשוט יתחיל לסוע".
"אחי, מה אתה נכנס לזה? לא קרה כלום. בא שב כאן במקום שלי, אני אקום בשבילך והנהג ימשיך בנסיעה".

חיים שציפה לתגובות תומכות כפי שבהחלט היה אמור לקבל, נפגע מהנוסעים עוד יותר מהמעשה השפל של הנהג הערבי וסינן לאחד מהם בשקט. קולו אצור. "אני מאחל לך, שבמַקום שתצטרך עזרה של אח שלך - הוא יפנה לך גב גם כן".

הנוסע ניסה להצטדק בתירוץ שהזמן שלו קצוב אך מהר מאד השתתק, מבין מעט את חומרת הדבר. כמוהו החבר'ה במעגל הקטן סביבם ששמעו את המשפט, מפנימים את הדברים.

ואני עדה למתרחש. כותבת כדי שיתפרסם המסר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה