אני יכולה להעלות קובץ וורד עם סיפור ארוך?

  • פותח הנושא Rivk
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
יש לי ידידה שכותבת סיפורים קצרים אבל הם ארוכים. מדהימים פשוט. ברוב הסיפורים שלה הגרעין הוא אמיתי ועליו היא בנתה סיפור והוסיפה פרטים משלה.
בעז"ה היא עומדת להוציא ספר לאור בקרוב עם שמונה סיפורים שלה ויש סיפור אחד שהיא לא קבלה עליו מספיק תגובות ורצתה שאשלח אותו לכמה חברות באימייל. פתאום ראיתי את הפורום הזה. יש מצב? יש לכם זמן לקרוא? כי זה לא סיפור שאפשר לעבור עליו ברפרוף. והיא רוצה לשמוע תגובות.
תודה רבה מראש! rivk מפורום גרפיקאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
טוב, אני מעלה אותו עכשיו כי אח"כ לא יתאפשר לי. אז ככה: רוב הסיפורים שלה מאד עכשוויים, אבל זהו סיפור עכשווי משולב בסיפור שואה.
אני יודעת שיש כאלה שמתנגדים בכלל לכתיבת סיפורי שואה שלא היו, אבל היא ערכה מחקר מקיף ועיגנה במציאות את כל הפרטים שבסיפור זה.
אני עצמי חושבת שהוא מעולה.
אשמח אם מי שיקרא את הסיפור כולו יגיד את דעתו על הסיפור, האם אהבתם ואם יש לכם הערות חשובות, כי בקרוב הספר עומד לצאת וזו ההזדמנות להשפיע.
תודה רבה!
 

קבצים מצורפים

  • שואה מתוקן.doc
    KB 166.5 · צפיות: 127
  • הוסף לסימניות
  • #4
קראתי בנשימה עצורה את כל החלק הקשור לשואה.
מדהים.
אמיתי לגמרי?

ההתחלה קצת חלשה מדי ביחס להמשך העוצמתי וחבל.
הפתיח יבש מדי: הוא בא, ונכנס, והלך, ואמר, וכו'. חפשי דרך מעניינת יותר להעביר את הדברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אמנם אין לי התמצאות בכתיבה, אבל בקריאת ספורים אני חובבת ספורים מושבעת, ויחד עם זאת מבקרת לא קטנה.
כאן אני יכולה לומר שהספור כבש את ליבי, פשוט מדהים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
(אני אמא של "אושר", אני בת לאם "בוגרת אושוויץ" ויש לי כמה הערות, אם תרשו לי)
קראתי בעיון את הסיפור, ובהשוואה לסיפורי אמי יש לי כמה תמיהות (ציטוטים מהסיפור הסגרתי בסולמיות)
#אחרי מילוי הטפסים, נשלחנו אל צריפי המגורים.#
אמי הגיעה לאושוויץ בתש"ד (1944) ולא היו שום טפסים - היתה רק סלקציה על ידי מנגלה.

#המיטות היו איומות,#
לא היו מיטות, היו דרגשים צרים, ובבלוק אחד ענק גם זה לא, ואלף נשים שכבו על הארץ - שם היתה אמי ושמעתי זאת מפיה. גם אם את אומרת "איומות" - המלה "מיטות" מציירת משהו לא נכון.

#הגיע יהודי מבלוק 8 לתקן את החשמל באולם הכינוסים.#
אולם כינוסים? היה דבר כזה?

#בבוקר שלמחרת הוטלתי אני לצריף החולים, לראות את עוצמת השקר שבמאמרי.
שבועיים אחר כך כששבתי לעבוד,#
ככל הידוע לי, לצריף החולים הגיעו רק במצב אנוש, ונס ממש נדרש כדי לשוב משם לבלוקים. הדרך הרגילה היתה לקרמטוריום.

#. ועלה על דעתי, שאולי בכל זאת. שאחרי כל כך הרבה שנים, כשהסיוטים כבר חלפו מזמן, אני ישנה טוב בלילות, רגועה יותר...#
ככל הידוע לי, כשניצולי השואה הגיעו לזקנה הם לא ישנו יותר רגועים אלא להיפך. אבל אולי היו יוצאים מהכלל.

אלה היו הערות לגבי נושא השואה, ולהלן הערות בעניין עריכה ולשון.

#הוא לא נראה כה מרווח עכשיו: מכונת הכתיבה עמדה באמצע השולחן, דף מכוסה מלים בתוכה וערימת דפים לצידה; מחברות ודפדפות היו בכל מקום, על השולחן והכסאות והמיטות; ודפים, דפים נקיים ודפים כתובים ומלאי קוים ותיקונים, וסל הניירות היה מלא.#
מתוך קריאת הסיפור (פעם אחת) התרשמתי כי יונתן הגיע לסבתו כיומיים לאחר שסיימה לכתוב את סיפורה, וזה מוזר איך הספיקה למלא כל כך הרבה ניירות בזמן קצר כל כך... צריך להוסיף איזה מימד של זמן שיבהיר זאת.

#כל איברינו היו תפוסים מן העמידה#
המילה "תפוסים" אינה מתאימה מבחינת המשלב הלשוני. מוטב לכתוב "נוקשים" או "מאובנים".

#הוא הכה באלתו בגב ראשה#
"בגב ראשה" זה עב"מ. עורפה או קדקדה, ואם לא זה ולא זה (??) כתבי "בצידו האחורי של ראשה".

#קטן פי עשר# - פי עשרה, כמובן.

#בתחילה: בוודאי שהיא כתבה את הסיפור. ואחר כך: היא - כתבה - את - הסיפור!
התחושה שהוא טיפש גמור, ואחר כך שמחה, שמחה שלא ידע שהיא קיימת בכלל בעולם, שמחה שהעתיקה את נשימתו והותירה אותו חלש בעוצמתה.#
זה נראה כאילו נשמט משפט או כמה מילים בפתיח של פסקה זו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הדו שיח קצת חדגוני, היות והוא מרבה בשימוש במילה 'אמר'. יש הרבה מילים תחליפיות. הוא גם מאד סימטרי ומתכונתי: איקס אומר, ואי מגיב, איקס אומר, ואי מגיב. צריך לגוון אותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה רבה לכל המגיבים!! אבדוק מה התכוונתם לגבי החדגוניות, לא זוכרת שזה הפריע לי.
תודה מיוחדת לאמא של אושר - הכותבת עבדה מאד קשה בשביל לדייק בדברים האלה, אבל כנראה שפספסה כמה דברים. אני קוראת אובססיבית של ספרי שואה (בעלי מביא כל חודש עוד שני ספרים מהספריה וקוראים אותם, בעלי ואני. רק ספרי שואה הוא מביא), קראתי המון סיפורים על אושוויץ שהיו מאד דומים לסיפור זה מהמון בחינות והדבר היחיד שהפריע לי היה "מילוי הטפסים". ידעתי רק ששאלו כל אחת אם יש לה מקצוע. אם אינני טועה דברנו על זה והתברר שכן היה כזה דבר.
בשמנו המלצתי לה שתספר שה היה במחנה אחר, פחות מוכר. אבל דוקא היא העדיפה לכתוב על אושוויץ כי בתוך אושוויץ היו כ"כ הרבה חלקים או תתי מחנות (לא יודעת איך לקרוא לזה) שגם אם הפרטים לא מדוייקים לגמרי, אי אפשר להפריך אותם.
לגבי הדרגשים את לגמרי צודקת. לא שמתי לב. אולם כינוסים - צריך לבדוק.
בכל מקרה - אשלח לה כל מה שכתבת. אני בטוחה שהיא תודה לך מאד.

אני מדגישה שוב (בתשובה ל"מי"): הסיפור המסויים הזה לא קרה במציאות או שמא קרה ולא סופר. את הסיפור הזה היא "המציאה", על בסיס סיפורי שואה שונים שהיא קראה ושמעה. אבל חשוב לה שהוא יישמע אותנטי כדי שהקורא יתחבר אליו ולא שיבוא בן של ניצול שואה ויגחך שזה לא ייתכן.
בעבר קראתי סיפורים הזויים על ילד שזרק רימונים על חיילים גרמנים בגיטו, על אדם שהתחזה לגרמני והצליח להרוג גרמנים ולהציל יהודים ולחמוק מתפיסה... זה מפריע לי.

שוב תודה. אשמח לשמוע עוד תגובות אם יש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תראי, אני דור שלישי לשואה, ועד כמה שאני מכירה זה נשמע לי די אותנטי, אבל לא מאה אחוז. ההערות של אמא של אושר מאד במקום. ברוך השם שאני לא מדי מכירה...
לגבי השיקום של אחרי השואה - היא נשמעת מדי חלקה ובריאה בנפשה ביחס לניצולת אושוויץ. חשוב להדגיש: אני חלילה לא כותבת מתוך זלזול, אלא דווקא מתוך כאב. רוב הניצולים לא הצליחו להשתקם עד כדי כך ברמה הרגשית. אם אינני טועה ויקטור פרנקל עצמו, פסיכולוג ניצול אושוויץ, טבע את האמרה שמי שעבר את זה ונשאר נורמלי מבחינה נפשית - הוא עצמו אינו נורמלי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
"אולם כינוסים" - לא מופרך שהיה, לפחות לא משהו שנקרא בשם הזה.
(כמו שהיו "מקלחות")
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני מעריכה מאד את המאמץ להיצמד לאותנטיות של התקופה. זה קריטי ביחס למסר לדור העתיד.
שאף אחד לא יחשוב שכל שוטר מג"ב באמת מתנהג כמו נאצי...
גם לי מאד מאד צורם סגנון הסיפורים שמציג כאילו כל אחד קצת "פלפל" היה מצליח להינצל מהשמדה, ועל הדרך לשלוח כמה גרמנים למקומם הראוי להם בשמים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לאמא של אושר - בעלי אומר שאחרי המיון של מנגלה היו מקלחות, חיטוי, החתמת המספר וכו' - לפני השיבוץ לעבודה היה רישום. כל אחד נשאל לגבי גילו, שמו שם הוריו ומקצועו, והגרמנים (המסודרים והמאורגנים) רשמו את הכל בטופס.
את צודקת שהביטוי "מילוי טפסים" לא מתאים כאן כי זה נשמע כאילו ניתנו לאסירים טפסים והם מילאו אותם. אולי היא תכתוב "לאחר הרישום".
חשוב לי לשמוע מה חשבת על הסיפור באופן כללי. האם התחברת אליו? האם הזדהית עם הדמויות בסיפור? האם הדמויות נשמעו לך אמינות? תודה שוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני מכירה סופרת ועיתונאית חרדית "בוגרת אושוויץ" בעצמה (היא היתה שם בהיותה בת 16) המתגוררת כרגע בירושלים. העברית שלה בסיסית, ואם חברתך תרצה לשמוע את חוות דעתה (היא ידידותית להפליא ואין לי ספק שתשמח לעזור לה) יידרש לה זמן לשבת אתה על זה, כי לא נראה לי שהיא תוכל לקרוא בעצמה את החומר. אם חברתך מעונינת - פני אלי באישי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
היה הבדל ב"קבלה" (אם אפשר לקרוא לזה כך) לאושביץ במהלך השנים,
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ככל הידוע לי, כשיהודי פולין הגיעו היה עדיין יותר צורך בעבודה, ולכן הם לקחו באמת בעלי מקצועות לעבודה על פי מקצועם. כשיהודי הונגריה הגיעו, בשנה האחרונה הנאצים היו כבר תחת לחץ של זמן, אם אפשר להתבטא כך, ושלחו את רובם ככולם למשרפות.
כמו כן, יהודי פולין הגיעו אחרי שנתיים-שלוש בגטו, הם כבר היו חסינים יותר מיהודי הונגריה שהגיעו כמעט מיד לאחר הגרוש לגטאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
ימחלו לי כל המגיבים וכן הכותבת. אך דעתי היא נחרצת כי אין אין כל אישור לבנות ספור על סמך חורבן יהדות ארופה.(אצלנו לא משתמשים במונח: שואה המוזכר בפסוק:"אל תירא.. ומשואת רשעים כי תבוא..")
בעידן של הכחשת החורבן הנורא הזה, שהעדים הולכים ומתמעטים, וגם אנו, בני הדור השני, והשלישי, מתבגרים אט אט,ילדינו כבר לא שומעים כמעט עדות מכלי ראשון. זה אסור!
מה גם שבנוסף לסיפורם של כששה מליונים, לא חסר סיפורם הרבים של הניצולים הרבים, וכל מושך עט מוזמן להעלות על דף כל בדל תיעוד מהתקופה הנוראה הזו, וימלא כרכים על כרכים מלאי זוועות מחד ורחמים וניסים גדולים מאידך. למה להמציא? במיוחד שעלולים להיתקל במוקשים מגוכחים. ובכלל מי שלא היה שם, לא יוכל להבין ולהרגיש את מה שהיה שם.
אגב, בכל הרדיוס המשפחתי, והספרותי תיעודי, לא פגשתי אי מי שהתאושש לעת זיקנה מהעבר הנורא הזה.
ושוב, מחילה. אך כולי צמרמורת מהרעיון לכתוב "על סמך", למרות שהכותבת המוכשרת הזו היא לא הראשונה, והלואי שהיה בידי היכולת לעצור את התופעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אל נא תמציאו סיפור שואה

לצערי, לא קראתי את הסיפור המצורף. וזאת משום שאני מתנגדת עקרונית לקרוא סיפורי שואה מומצאים.
לימדתי במשך שנים ספרות שואה, והקפדתי לקחת רק סיפורים אוטנטיים.מי שקורא את ההקדמות לספרים שכתבו ניצולי שואה יכול לראות שוב ושוב שהם כותבים - זר לא יבין זאת. אהיה אולי קצת בוטה - אני קוראת לכל אלה שממציאים סיפורי שואה - מכחישי שואה!!
למה? כי מי שלא היה בגהינום, לא יכול להמציא סיפור שימחיש את הגהינום. את מה שהיה שם במלחמה, לא יוכל להכיל בן תמותה שלא חווה את זה. (אלו שבחרו לשתוק ולא לספר, לא לחינם בחרו בשתיקה הזאת. הם ידעו טוב מאוד שלא יאמינו לכל הזוועות שהם מספרים. או שהזוועות היו כל כך איומות שהם לא מסוגלים לשחזר אותן. בעיצומה של השואה אנשים לא האמינו למה שמספרים פליטים.)והבעיה הגדולה בסיפורים מומצאים היא - שהם משחקים לידי האויבים שלנו. הם יכולים לטעון אח"כ שכמו שהספור הזה מומצא, כך גם סיפורים אחרים הם לא אמינים. למה להמציא, כשיש סיפורים אמיתיים שזועקים זעקה אילמת (-עוד לא נמצא הסופר המדובב שיכתוב אותם עלי ספר-) ??
בקשתי: אנא, אל תמציאו. כל מה שתדמיינו לא יגיע למה שהיה, אפילו אם אתם חובבי ספרי שואה מושבעים. זו היתה 'פלנטה אחרת', ואי אפשר לדמיין על חשבון המציאות שהיתה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נראה לי שיותר נכון יהי-ה להגדיר את זה כך:
מכיון שקימת תופעה נוראית של הכחשת השואה, לא נכון בכלל להמציא סיפורים על רקע השואה, אלא לכתובס סיפורים אמיתים עובדתית ולא רק כאלה שאפשר לומר עליהם שהם ספציפית לא התרחשו עובדתית, אך סביר להניח שהמקרים הנ"ל התרחשו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י תרצה;460339:
בקשתי: אנא, אל תמציאו. כל מה שתדמיינו לא יגיע למה שהיה, אפילו אם אתם חובבי ספרי שואה מושבעים. זו היתה 'פלנטה אחרת', ואי אפשר לדמיין על חשבון המציאות שהיתה.
אני מקווה שהביטוי "חובבי ספרי שואה מושבעים" נכתב בסרקזם..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה