אני לא משלם ביטוח לאומי...

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
איך אם את הדבר הכי בסיסי לא נתנו לו, סילוק חובות?
כאחד שחווה את זה ושילם באהבה וסירב לקבל החזר על כך מההורים למרות שהם הציעו, מעולם לא חלף בי ההרהור "למה הם ככה עשו".
ואולי אתחיל להרהר על כל כך הרבה דברים שהם נתנו לי לפנים משורת הדין "למה באמת הם נתנו לי"

אבל כשאתה שואל אני מניח שזה פשוט נדחה ונדחה כמו שאני דוחה ודוחה את תשלומי הדוחות חניה שלי. זה ודאי לא נבע ממקום של להתחמק כדי שאני אשלם אחרי החתונה (וגם אם כן אז בשמחה...)

מה שמעניין שאשתי - המפרנסת העיקרית - לא רק שלא חשבה שזה מוזר אלא המריצה אותי לשלם את זה לבד ותמכה בהחלטה שלי לסרב לקבל החזר על כך.
מהתגובות כאן אני מבין שזכיתי באשה בעלת חסד מופלגת (מה שנכון דרך אגב) וכל אשה שפוייה היתה ממש מתרעמת ומהרהרת על ההונאה והגזילת דעת שנעשתה עליה עד כדי מקח טעות בקידושין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
בד"כ אתה ענייני מה קרה היום?
מה אומר ומה אדבר.
אני באמת לא מבין אותך
האם לא ברור לך שההורים לא מחויבים לשלם את החוב של בט"ל על פי חוק ועל פי הלכה?

אם זה ברור לך,אז הדיון אפילו לא מתחיל
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
האם לא ברור לך שההורים לא מחויבים לשלם את החוב של בט"ל על פי חוק ועל פי הלכה?
ברור לי שלא חייבים שום דבר
איך זה קשור למה שכתבתי?
עכשיו תעבור על ההודעות שכתבתי
שפת חרשים ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מהתגובות כאן אני מבין שזכיתי באשה בעלת חסד מופלגת (מה שנכון דרך אגב) וכל אשה שפוייה היתה ממש מתרעמת ומהרהרת על ההונאה והגזילת דעת שנעשתה עליה עד כדי מקח טעות בקידושין.
לא,אתה זכית באשה נורמלית,וכל אשה עם מוסריות בסיסית הייתה לדעתי נוהגת כך
להתרעם על ההורים שנתנו בלי סוף
הן בתלומי החתונה והן בכסף לדירה והן בתשלומי שכירות לשנה ראשונה
והן בביגוד ועוד אין סוף.....(וחלק מהם זה דברים שגם האשה נהנתה מהם ,כמו למשל השכירות לשנה ראשונה,או סכום ראשוני לקניית דירה)

זה מגוכח לחלוטין בעייני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
אלו חובות שהיה על הבעל לשלם בעצמו שהרי מגיל 18 הוא עצמאי ולא נשען על ההורים מבחינה חוקית

נגיד את זה ככה, חוקית זה עליו, ביטוח לאומי אמור לתקשר איתו על זה ולא עם הוריו. במידה ולא ישלם ויצטבר חוב בביטוח לאומי את החשבון של הבן יעקלו. בחור בן 18 אמור לפחות להועיל בטובו לוודא שזה נעשה.

בחור בן 18 אמור לדעת שהוא אמור לשלם בט"ל כל חודש
ואם הוא לא שילם זה בעיה שלו ,נקודה
נשמע שלא יצא לכם לפגוש כמעט בחורי ישיבה קלאסים בני 18...
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
תזכור כלל חמוד
ההורים שלך לפי ההלכה לא היו חייבים לך שום דבר
כבר מגיל 6!!!!
מהרגע הזה כל שקל שנתנו לך זה טובה ענקית
והחוצפה שלך להתלונן על כמה אלפים ,היא מגוכחת בתכלית
ומראה את כפיות הטובה העצומה שלך
בושה וחרפה
מבלי להיכנס לנושא החשוב...
זה לא ממש מדויק,
ההורים מחוייבים עד גיל 18 לפרנס את הילדים
מכח תקנות הרבנות הראשית.

בשנת תש"ב כמדומני,
האריכו את זה עד גיל 15
ולאחר כמה שנם עד גיל 18
ואז בשנות הל' המאוחרות ניסו להאריך עד 21 והר' עובדיה התנגד.

(ואל תתחילו עכשיו עם טענות כמו הרבנות... ציונים וכו', כי כל הדיינים מאז ומעולם קיבלו את החיוב הזה, כולל הגרי"ש אלישיב ופסקו על פי זה, כי החתימו אז את כל הרבנים שהיו אז בארץ וזה מחייב את כולם)

תמשיכו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
הי מדובר על הורים שכנראה שילמו 100k על חתונה ודאגו לדירה וכו' אז לרשום 'חוצפה ממדרגה ראשונה' על כמה אלפים שהם דחו והזניחו ובסוף נפל על הזוג זה חוצפה לפחות ממדרגה שניה.

אצלי גם היה ככה תקופה קצרה אחרי החתונה וההורים שלי אמרו לי שהם יטפלו בזה אמרתי להם בשו"א כאילו שיש להם המון כסף מיותר חודשים ספורים אחרי החתונה שלי. בכלל לא הרגשתי כאילו אני 'צדיק' ש'עוזר להורים' זה הכי אלמנטרי שיש.
הנושא פה לא מי אמור לשלם
אלא למה הבחור לא היה מודע לזה
יכול היה למצוא דרכים לשלם את זה
לא חבל למצוא את עצמם אחרי לידה בלי שקל?
פה כן יש להורים כסף לסייע?
שירעבו ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
יש בהחלט דברים שהורים חייבים לבניהם.
ע’פ התורה, האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
הכי יפה זה-
ההורים לא ידעו! מאיפה שידעו בכלל שצריך לשלם? מה אתם רוצים מהם?
מול- בחור בן 18 אחראי לגורלו וחייב לדעת! זו בעיה שלו!

תחליטו. אם אנשים בני 38 ++ שקיבלו קצבת ילדים כסדרה וידעו היטב לסדר לעצמם הנחה בארנונה ואישורים כדי לשלם בט"ל כאברך, "לא יודעים" שצריך לשלם גם על הבן מגיל 18 ולא רק על עצמם, מה אתם רוצים מבחור שנמצא בישיבה מחוץ לבית בלי מכתבים ולא יוצא לעבוד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
אצלי זה היה אותו סיפור שאחרי החתונה קיבלתי מכתב שאני צריך לשלם חוב גדול ומה אתה חושב? עשיתי את זה בשמחה ולא חשבתי לרגע שיש כאן רצון של ההורים שתשלם ותחנק עם הסכום בדרך כלל זה בא מרוב טרדות שיש להם שהם לא שמים לב מזה ומה אתה חושב בחיסכון לכל ילד הוא עשה הכפלה ואחרי זה נהניתי עד הגג ומה? כי הוא קיבל מכתב מביטוח לאומי לעשות הכפלה אז הוא עשה ולגבי החוב יכול להיות שהוא חשב שהוא אוטוטו ישלם את זה ושכח וגם מה שכתבו לפני זה שאחרי שהאבא נותן לך כל כך הרבה ויתן לך יש לך טענות?????
אצלי ההורים שילמו עד החתונה והכל בסדר


אתה לא יכול למנוע מהבחור לעבוד, ויצבור חובות בגלל זה (למרות שזו גם הבחירה של הבחור ללמוד)
זה בדיוק כמו שכר לימוד בישיבה ולכן הורה שמשאיר לבחור חוב זו חוצפה!
אולי גם שישלם אחרי החתונה את החוב מהשכר לימוד בישיבה? העיקר את החיסכון לכל ילד אתה יודע לקחת לו...
או אולי תבקש מהבחור שישלם על האוכל שהבאת לו מגיל 6?
אלא מה אנחנו מחנכים אך ורק לשבת וללמוד ובתמורה אנחנו מסדרים את הילדים כפי כל יכולתינו.

אני מכיר אברך דלפון שנפל עליו חוב גדול מביטוח לאומי וקיבל עיקול והמשכיר העיף אותו וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
הכי יפה זה-
ההורים לא ידעו! מאיפה שידעו בכלל שצריך לשלם? מה אתם רוצים מהם?
מול- בחור בן 18 אחראי לגורלו וחייב לדעת! זו בעיה שלו!

תחליטו. אם אנשים בני 38 ++ שקיבלו קצבת ילדים כסדרה וידעו היטב לסדר לעצמם הנחה בארנונה ואישורים כדי לשלם בט"ל כאברך, "לא יודעים" שצריך לשלם גם על הבן מגיל 18 ולא רק על עצמם, מה אתם רוצים מבחור שנמצא בישיבה מחוץ לבית בלי מכתבים ולא יוצא לעבוד?
בא נסכים קודם כל-שההורים לא עשו זאת בכוונה תחילה
כלומר אין חשש שהורה שיודע שהבן שלו צריך לשלם והוא מודע לזה
וההורה נמנע מלשלם
ובכל אופן לא מיידע את הבן

זה אמור להיות ברור-שאם ההורה לא מיידע את הבן ,זה רק בגלל שהוא בכלל לא חשב על זה...
ויש להורה עוד מיליון עניינים על הראש...

עכשיו בתוך המסגרת הזאת
אפשר להתחיל לדון האם בחור בן 18 אמור לדעת שיש לו חובות לבט"ל...
לדעתי כן
ואם הוא לא יודע זאת אשמת הבחור..

ובכל אופן גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שהבחור לא אשם

בוודאי שהבחור לא יכול לבוא בטענות להורים
על דבר שהוא החוב שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
בא נסכים קודם כל-שההורים לא עשו זאת בכוונה תחילה
כלומר אין חשש שהורה שיודע שהבן שלו צריך לשלם והוא מודע לזה
וההורה נמנע מלשלם
ובכל אופן לא מיידע את הבן

זה אמור להיות ברור-שאם ההורה לא מיידע את הבן ,זה רק בגלל שהוא בכלל לא חשב על זה...
ויש להורה עוד מיליון עניינים על הראש...

עכשיו בתוך המסגרת הזאת
אפשר להתחיל לדון האם בחור בן 18 אמור לדעת שיש לו חובות לבט"ל...
לדעתי כן
ואם הוא לא יודע זאת אשמת הבחור..

ובכל אופן גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שהבחור לא אשם

בוודאי שהבחור לא יכול לבוא בטענות להורים
על דבר שהוא החוב שלו.
הבחור לא יבוא בטענות.
אשתו והוריה כן.
הם יחייכו יפה והאישה אפילו "תעודד" לשלם (כאילו שיש לה ברירה, זה תוקע את החיים והחוב רק נצבר ויהיה קשה יותר לשלם בעתיד. וזה בלי לחשבן טיפוסים שנלחצים מחובות ולא ישנים טוב בלילה כשהם יודעים שרובץ עליהם חוב גדול. למה מגיע לצעירה להתחיל ככה את החיים?)
אבל אם תבדקו מה הם חושבים באמת זה יהיה מבייש.
הורה אחראי לילדים שלו. כמו שהוא משלם על ישיבה, ולא "שוכח" לקבל הנחה בארנונה, הוא אחראי לטפל בעניניו של הבן ששלח לישיבה.

בעיני הורים שמתעלמים ומחכים שהצרה תעלם איכשהו במקום לקחת אחריות הם הורים חלשים יותר. חסרי אונים. מדחיקים. לא מסתדרים בחיים ולא מהווים עוגן לילדים שלהם. זה סימפטום שמלמד על סיפור רחב יותר.
זכותם, אבל אלה לא משפחות שנרצה להתחתן איתן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
עכשיו בתוך המסגרת הזאת
אפשר להתחיל לדון האם בחור בן 18 אמור לדעת שיש לו חובות לבט"ל...
לדעתי כן
ואם הוא לא יודע זאת אשמת הבחור..
למה שהוא יהיה אשם?
הוא החליט שהוא לא יודע שיש דבר כזה ביטוח לאומי וצריך לשלם לו החל מגיל 18?
הוא לא ידע כי הוא מעולם לא שמע על הדבר הזה, ואף אחד לא טרח ליידע אותו,
וזה אומנם לא חובה של ההורים,
אבל זה לא עד כדי כך מופרך שאם הורים מחליטים לא לספר לבנם על עובדת היותו נדרש לשלם דמי בט"ל, הם ידאגו לשלם את זה בעצמם.
הנ"ל מדובר על מקרה שזו החלטה מודעת של ההורים לא לספר לבנם/ בתם על חובה זו
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
ביטוח לאומי שולח מכתב אחד ויחיד בסביבות גיל 18 על החובה החוקית להתחיל לשלם ביטוח לאומי.
מעבר לזההוא לא פונה לגבות את החוב אם נוצר.
זה מצבשיכול להימשך גם 15 ו20 שנה הנקודה היא שביום שבו אתה תצטרך אותם הם יפנו אליך בדרישה קודם לסדר את החוב. ובדרכ עושים איתם הסדר של הפחתת הריביות ומשלמים רק את החוב. יש כאלה שמורידים את החוב קצבת הילדים.
אין מה לפחד לגשת אליהם זה חוב מוכר אצל המוני אזרחים ויש לו נוהל טיפול קבוע.
החגיגה הזו הייתה עד לפני 10 שנים, אבל בתחילת 2015 עבר חוק ההתיישנות, ולכן כיום מקסימום בגיל 24 נשלחת דרישת תשלום בשביל שלא תחול התיישנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
סליחה שאני לא מתיחסת לכל מכלול הנושא,
אבל להתבטא על משהו שההורים לא נתנו "חוצפה" זו עזות מצח.
אני מבינה שההורים רוצים לסדר את הילדים ולחתן אותם ללא עול וכו כו וזה דרך העולם וכך רובם נוהגים!
אבל אנחנו כילדים אמורים לדעת שאין שום דבר שנכנס לכלל חוצפה - הכל בגדר חסד.
(ואם ההורים נפטרו ח"ו ולא שילמו, אז מה????)
מי מדבר מצד הילדים?
אולי זה המחותן שאומר שזו חוצפה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
אשתו והוריה כן.
הם יחייכו יפה והאישה אפילו "תעודד" לשלם (כאילו שיש לה ברירה, זה תוקע את החיים והחוב רק נצבר ויהיה קשה יותר לשלם בעתיד. וזה בלי לחשבן טיפוסים שנלחצים מחובות ולא ישנים טוב בלילה כשהם יודעים שרובץ עליהם חוב גדול. למה מגיע לצעירה להתחיל ככה את החיים?)
אבל אם תבדקו מה הם חושבים באמת זה יהיה מבייש.
אני חושבת שרוב הנשים הטובות יעודדו באמת לעשות את זה.
לא סותר את זה שזה יבאס אותן, כי הן תכננו להתפנק קצת בתחילת החיים
וכן בטווח הארוך זה עלול לפגוע בשלום בית אם הבעל מגיע עם חובות
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
הבחור לא יבוא בטענות.
אשתו והוריה כן.
הם יחייכו יפה והאישה אפילו "תעודד" לשלם (כאילו שיש לה ברירה, זה תוקע את החיים והחוב רק נצבר ויהיה קשה יותר לשלם בעתיד. וזה בלי לחשבן טיפוסים שנלחצים מחובות ולא ישנים טוב בלילה כשהם יודעים שרובץ עליהם חוב גדול. למה מגיע לצעירה להתחיל ככה את החיים?)
אבל אם תבדקו מה הם חושבים באמת זה יהיה מבייש.
אם תבדקו בכללי מה חושבים הורי הכלה על כך שהם צריכים לשלם על החתן
זה יהיה מביש הרבה יותר...

מה שהם חושבים ,זה פחות מעניין .
השאלה היחידה שמעניינת -האם הבחור אחראי על החובות שלו או לא
במידה וברור לכם -שהבחור הוא זה שאחראי לכסות את החוב
אז הדיון לא מתחיל

זה שהאשה היא המפרנסת -זה מתוך הסכמה שהיא נושאת בכל החובות ובכל הדברים
שאלולי היא הייתה משלמת -הבחור היה משלם
ואם זה ברור לכם שלבחור אין מקום להתלונן
אז גם הבחורה שנשאה בחפץ לב לבחור שאינו עובד
מתוך כוונה לפרנס אותו על כל המשתמע מכך
אז אין גם לה מקום לבוא בטענות

ובמילים אחרות:אין מקום לחלק ולומר שלבחור אין מקום לבוא בטענות
אבל לבחורה כן יש מקום לבוא בטענות
בעיני הורים שמתעלמים ומחכים שהצרה תעלם איכשהו במקום לקחת אחריות הם הורים חלשים יותר. חסרי אונים. מדחיקים. לא מסתדרים בחיים ולא מהווים עוגן לילדים שלהם. זה סימפטום שמלמד על סיפור רחב יותר.
זכותם, אבל אלה לא משפחות שנרצה להתחתן איתן.
אני מסכים בהחלט שהורה אמור ליידע את הבן שלו בחוב הזה של הבט"ל
ואני חושב שהורה שלא מיידע את הבחור -זה לא נובע מרוע,אלא ממקום
של חוסר עניין ומחשבה בעניין (כי יש עוד מלא עניינים)
ולכן מהמקום הזה יש הרבה פחות מקום לבוא בטענות על ההורים שגם ככה נותנים אין סוף
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
הכי יפה זה-
ההורים לא ידעו! מאיפה שידעו בכלל שצריך לשלם? מה אתם רוצים מהם?
מול- בחור בן 18 אחראי לגורלו וחייב לדעת! זו בעיה שלו!

תחליטו. אם אנשים בני 38 ++ שקיבלו קצבת ילדים כסדרה וידעו היטב לסדר לעצמם הנחה בארנונה ואישורים כדי לשלם בט"ל כאברך, "לא יודעים" שצריך לשלם גם על הבן מגיל 18 ולא רק על עצמם, מה אתם רוצים מבחור שנמצא בישיבה מחוץ לבית בלי מכתבים ולא יוצא לעבוד?
בדיוק
לא מובן הראש הקטן פה
בחור ישיבה קלאסי בן 18 לא מכיר את המושג ביטוח לאומי!
וברור שכפיות טובה שילד שקיבל כ"כ הרבה מההורים שלו יזדעק על כמה אלפים
אבל מדברת מצד ההורים - זה מגעיל לחתן ילד עם חובות במיוחד אם זה בכוונה (יש פה כמה שממש בעד)
 
אני חושבת שרוב הנשים הטובות יעודדו באמת לעשות את זה.
לא סותר את זה שזה יבאס אותן, כי הן תכננו להתפנק קצת בתחילת החיים
וכן בטווח הארוך זה עלול לפגוע בשלום בית אם הבעל מגיע עם חובות
מנסּיון, זה לא קשור ללהתפנק.
יש נשים שלחוצות מאד מחוב שעומד באויר ומאיים
יש זוגות שאין להם כסף, פשוט אין. והחוב הזה משמעו ויתור על צרכים בסיסיים
יש זוגות שבגלל החוב נמנעו מצעדים שיכולים לשפר את חייהם וסחבו מצוקה במשך הרבה שנים עד שנכנעו למצב, שילמו הכל ויצאו לחופשי
משפחות עם טעם מר. שזוכרים את ההתחלה לרע. הרגישו מנוצלים (הצד שהגיע בלי חובות..)
וכל מי שאני מכירה, ההורים בכלל לא יודעים כמה מטענים יש סביב זה. מבחינתם הם התעלמו והבעיה "נפתרה".
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

סיפור קצת מאתגר-
אני עתידה בעז״ה לצאת לחופשת לידה החודש (דצמבר 2025)
בשנתיים האחרונות עבדתי במקביל אצל שני מעסיקים.
באמצע אוקטובר יצאתי לשמירת הריון, והשמירה אושרה ע״י ביטוח לאומי.
בחודש ספטמבר אחד המעסיקים הקטין לי את אחוזי המשרה בפועל, מה שהוביל לירידה בשכר בתלוש ספטמבר.
ביקשתי תיקון, ולכן בתלוש אוקטובר שולמה לי תוספת שכר רטרואקטיבית בגין ההפחתה בספטמבר, אך גם בתלוש זה אחוזי המשרה שדווחו לא תאמו את אחוזי המשרה שהיו לי באוגוסט ובחודשים שקדמו לכך.
בנוסף, בתלוש אוקטובר נוכו לי ימי מחלה, למרות שכבר הייתי בשמירת הריון. כתוצאה מכך שולם לי שכר גבוה מעט מהשכר שהיה אמור להיות משולם בפועל, והמוסד (המעסיק) דרש ממני החזר כספי.
ביקשתי מהמעסיק להוציא תלוש תיקון או תלוש משלים שישקף את הנתונים הנכונים (אחוזי משרה, שכר וימי היעדרות), אך המעסיק סירב. עם זאת, הוא כן מסר לי בכתב חישוב של השכר שהיה אמור להיות משולם לפי תלושים מתוקנים – אילו היו יוצאים.
ביטוח לאומי חישב את דמי שמירת ההריון לפי שלושת החודשים: יולי-אוגוסט-ספטמבר 2025.
בשל הירידה בשכר המדווח בספטמבר, והפער בין הדיווח של המעסיק לביטוח לאומי לבין השכר שהיה אמור להיות משולם בפועל, הממוצע של השכר היומי יצא נמוך יותר.
בנוסף, בכל אחד מהחודשים שעל פיהם חושב השכר קיימים פערים בין השכר המדווח לביטוח לאומי לבין השכר בפועל לפי התלושים, לרעתי, בטווח של כ-2 עד 70 ש"ח לחודש. הפערים אינם גדולים בפני עצמם, אך משפיעים על ממוצע השכר ועל גובה הגמלה.
וככול הנראה ישפיעו על הדמי לידה בהמשך.
1. האם יש מה לעשות בנידון והאם שווה להתעסק ולהילחם שההפסד עומד על כמה מאות ש"ח?
2. האם מבחינת פנסיה/ קרן השתלמות יגרם לי הפסד והאם זה משמעותי?
3. בנוסף בתלושים מהמעסיק הזה ירד לי מס הכנסה בגלל תיאום מס לא מדוייק (בעקבות ההריון הרווחתי פחות אצל המעסיק השני) וככול הנראה יגיע לי החזר מס, האם שווה לעשות תיאום מס עכשיו או לחכות לבקש החזר מס שנה הבאה? והאם ירד לי מס בגלל הדמי לידה למרות שהם מיועדים ל3 חודשים קדימה?
4. בנוסף אצל המעסיק הנוסף הייתי אמורה לקבל דמי הבראה בנובמבר, לא קיבלתי אותם עקב השמירה, האם אני זכאית להם ואם כן ממי? והאם הם יחושבו בדמי לידה?

נ.ב.
גם אשמח לדעת מהמבינים בדבר האם הורדה של אחוזי משרה, אפילו אחוזים בודדים עלולה לפגוע לי בהמשך בתור עובדת הוראה?

אשמח לכל תשובה
תודה רבה לעונים!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה