דיון אני צריך עזרה בלהשתפר בתיאורים

  • הוסף לסימניות
  • #1
שמתי לב לאחרונה בכתיבה שלי, או בחלקה, שאני מתמקד יותר בדיאלוגים, בשיחות, ופחות בתיאורים (סביבה, מקום, וכו'). מצד אחד זה נחמד שאני טוב בדיאלוגים, אבל התיאורים הם מה שמחייה את הסיפור והספר, ואני ממש רוצה לתרגל ולהשתפר בזה.

מה אני מחפש ממכם?
אם למישהו יש רעיונות לתרגול כתיבת תיאורים.
טיפים.
מדריכים.
דעה וכל דבר אחר שיכול לעזור.

ממה אני חושש?
אני לא רוצה שהתיאורים שלי יהיו תיאורים של עיתונאי - תיאורים שטחיים שמזכירים תסריט לסרט (פנים. יום. חוץ. - כלומר, זו דוגמא מוגזמת, אני לא כותב כך. אבל אני לא רוצה להרגיש שהתיאורים שלי שחוקים וחסרי צבע. מצד שני אני לא מצליח להבין (וזה מה שאני מחפש לדעת) איך לכתוב תיאורים חיים (כמו בספרות המקצועית :)) בצורה מאוזנת שלא מורגשת ומעצבנת את הקורא.

אחדד: אני מחפש לדעת איך לתאר לדוגמא סביבה באופן שהקורא יבין למה התכוונתי וממש יוכל "לראות" את
הסביבה.
מנגד, מה אתם חושבים, עד כמה כדאי/צריך להשאיר לקורא מרחב לדמיון עצמי (כלומר, לא לתאר את הכל בפירוט ממש קפדני)?

מקווה שהבנתם פחות או יותר מה אני מחפש.
תודה לכל המסייעים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני אותו הדבר. ופשוט אני מתמקדת בתסריטאות. זה ממש כיף ומתאים למי שמתקשה בתיאורים.

מה שכן, בשביל לכתוב צריך לקרוא הרבה, תיקרא ספרים שיש להם המון תיאורים, וטובים. וזה יעזור לך. וכמובן לכתוב הרבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ברגע שאתה תדמיין איך נראית הסביבה או איך נראית הדמות, יהיה לך הרבה יותר קל להעביר את המסר הזה לקורא!
אם אתה רוצה שיטה איך לסדר את זה בראש שלך - זה פשוט לשבת ולכתוב לעצמך תיאור כללי קצר על המקום/האנשים/האופי של הדמות וכו', ומספיק לקחת פעם ב תכונה מסוימת/תאור מסוים שכתבת ולשלב אותם באותה נשימה שאתה מדבר על הדמות.
לדוג': 'יונתן הסיט קצוות שיער מתולתלת ממצחו המיוזע'
בלי לשבת ולפרט כביכול באופן טכני, הקורא מבין שיהונתן אחרי מאמץ (מיוזע) ויש לו שיער מתולתל (גם פרט)
אבל הכי הכי חשוב זה קודם כל שתבין אתה איך נראה כל דבר.
מקווה שעזרתי :)
נכון.
אבל כשאני קורא (לאחרונה התחלתי יותר לקרוא), התיאורים לא מתארים לי רק את הסביבה, אלא גם את ה'רגשות' של החפצים, תיאורים ודוגמאות למכביר בכל מיני אופנים שונים, שנותנים לי זווית ראיה שונה על כל דבר.

עכשיו עלה לי רעיון לנסות לתאר סצנה אחת בכמה אופציות.
תודה בכל אופן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ברגע שאתה תדמיין איך נראית הסביבה או איך נראית הדמות, יהיה לך הרבה יותר קל להעביר את המסר הזה לקורא!
אם אתה רוצה שיטה איך לסדר את זה בראש שלך - זה פשוט לשבת ולכתוב לעצמך תיאור כללי קצר על המקום/האנשים/האופי של הדמות וכו', ומספיק לקחת פעם ב תכונה מסוימת/תאור מסוים שכתבת ולשלב אותם באותה נשימה שאתה מדבר על הדמות.
לדוג': 'יונתן הסיט קצוות שיער מתולתלת ממצחו המיוזע'
בלי לשבת ולפרט כביכול באופן טכני, הקורא מבין שיהונתן אחרי מאמץ (מיוזע) ויש לו שיער מתולתל (גם פרט)
אבל הכי הכי חשוב זה קודם כל שתבין אתה איך נראה כל דבר.
מקווה שעזרתי :)
מדויק.

אני לא רוצה שהתיאורים שלי יהיו תיאורים של עיתונאי - תיאורים שטחיים שמזכירים תסריט לסרט (פנים. יום. חוץ. - כלומר, זו דוגמא מוגזמת, אני לא כותב כך. אבל אני לא רוצה להרגיש שהתיאורים שלי שחוקים וחסרי צבע. מצד שני אני לא מצליח להבין (וזה מה שאני מחפש לדעת) איך לכתוב תיאורים חיים (כמו בספרות המקצועית :)) בצורה מאוזנת שלא מורגשת ומעצבנת את הקורא.

זה נראה לי גם מאוד תלוי אם אתה שמאלי / ימני.

אם אתה שמאלי (כמוני...) - תדמין את הטקסט במוח עם כמה שיותר תיאורים שאתה יכול (המוח יותר מפותח בקטע של הדמיון והתיאורים.) ואז תכתוב אותו. אם ממש לא מצליח - אפשר גם לנסות להגיד אותו בקול כאילו אתה מספר סיפור לפני השנה לילדים שלך, ותוריד חלק מהתיאורים, כי בד"כ זה יוצא יותר מדי (לא ניסיתי, אבל גם נראה לי שיכול לעזור בשיפור היכולת התיאורית.).

אני לא יודע מה לגבי ימנים, אבל יכול להיות שזה יעבוד גם לגביהם.

תנסה ובעז"ה גם תצליח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני מדמיינת איך פחות או יותר זה נראה גם בקריאה אני יכולה לעצור לפעמים כדי לדמיין בדיוק איך זה נראה, תכל'ס אני יותר נהנית גם מהקריאה ככה..
פעם את באמת ניסיתי לכתוב קטע של מונולוג עם תיאורים במטרה לכתוב משהו עם הרבה תיאורים.
יצא מזעזע כי זה לא תוכנן מראש ושיניתי פרטים כל רגע, אבל מאז אני יותר טובה בתיאורים..
מומלץ!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני אוהבת לתת תאורים שנותנים ערך מוסף לסיפור, או מבהירים את האופי של הדמות, ולא סתם בגלל שצריך "לתאר תיאורים בסיפור". (בקיצור, תיאורים שעושים אווירה:))
תיאורים מיותרים עלולים להכביד ולהציק קצת, ותיאורים שמובלעים בתוך משפטים לא יוצרים עומס, ובנוסף - יכולים ואמורים לתרום לססגוניות ולהבהרת האופי של העלילה והדמויות.

תיאורי דמות לדוג':
עיניים ירוקות - מבט עז - דמות חזקת אופי.
שיער רך - דמות עדינה, אצילית.
צבע שיער, גומות, נמשים.

תיאורי דוממים:
רחוב קריר \ אפרורי \ עליז \שוקק \ סואן - אווירת העלילה.
חולצה מכופתרת \ מחוייטת \ קצרה \ מהוהה \ פרומה - סגנון ואופי הדמות.

הכי חשוב זה באמת להתחבר לתיאור, אם הסופר מרגיש שזה מעט מסורבל, לרוב גם הקורא ירגיש ככה.

נ.ב. צריך להזהר לא להגזים עם תיאורים, שמעתי מכאלה שלא מתענינים בכתיבה אבל בקריאה כן, שזה ממש מעצבן אותם לקרא בצורה שהסופר 'חופר' עם הפרטים ולא נותן מקום לדמיין קצת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני אישית מעדיפה מנה מינימלית של תיאורים. סגנון כמו 'בנצנוץ כחול המושב אשר בשער הזרוע פתיתי טל זכוכיתיות בוהקות בגוני סגול כחול אדום צהוב ירוק כתום טורקיז' מלאה אותי ברמת תחושת נימול בקצות האצבעות.
כמובן שזכותכם לחשוב אחרת.
לנימול זה לא יעזור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מה שטוב זה להשתמש בחמשת החושים ולהעביר את הכל דרך זה גם לקוראים
מה הדמות רואה , שומעת , איזה ריח יש במקום, איזה טעם יש למה שהיא אוכל כעת והאם היא אוהבת אותו
מישוש - איך הדברים מרגישים?
לדוג' תיאור על פגישה במחסן קטן עמוס מדפים וקצת מבולגן עם ריח עשן סיגריות מחניק
זה כבר נותן לנו תיאור יותר מדויק
מאשר לכתוב שהפגישה התקיימה ורק לכתוב את תוכן הפגישה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
גם אני התקשיתי מאוד פעם בכתיבת תיאורים, והתמקדתי בעיקר בדיאלוגים.
באיזשהו שלב תפסתי את עצמי וניסיתי לשפר את זה. במקביל לסיפור ארוך שכתבתי, בו הדיאלוגים מילאו את רוב הספר, התחלתי לכתוב סיפור חדש, והחלטתי שבו אתמקד יותר בתיאורים.
מה אני אגיד- זה היה קשה. מאוד. היו פעמים שישבתי וניסיתי לחשוב איך אני מתארת פה משהו. הייתי כותבת קטע, ולא מצליחה להתחיל קטע חדש כי לא ידעתי איך לתאר את הסצנה החדשה.
אבל מה- זה השתלם בסוף. עכשיו אני הרבה יותר מצליחה לכתוב תיאורים. עדיין קשה לי להתחיל קטעים לפעמים, כשאני עוד לא יודעת בדיוק איך המקום נראה ובאיזה אופן לתאר אותו, אבל אי אפשר להכחיש שחל בי שינוי מהותי בנוגע לתיאורים.
בקיצור- אפשר להתחיל עם זה בכוח, עד שזה נהיה טבעי יותר.
(אגב יצא לי פעם לכתוב דף שלם המלא רק בתיאורים, סתם כי חיפשתי אתגר. זה גם יכול להיות משהו טוב לשיפור יכולת התיאור).
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בעז"ה

באופן כללי לפני שקופצים לכתיבה כדאי מאד לדמיין את המקום ואת האנשים. איך החדר נראה, איפה הדמויות עומדות, איך הן נראות, מה כל אחת עושה תוך כדי הדיאלוג. מי שכותב סצנה בסיפור הוא בעצם גם התסריטאי של הסצנה, אבל לא פחות מכך הוא הבמאי, המפיק, הארט דיירקטור וכו'. כלומר, נסה לבנות את הסצנה בראשך לפני הכתיבה כאילו היית צריך לביים אותה עם דמויות אמיתיות. איפה תמקם אותן? מה הן לובשות? איך אנחנו מרגישים את מערכות היחסים ביניהן?

הרחבתי על כך כאן בעבר במאמר בנוגע לתיאורים, מוזמן לקרוא:)

אם קצת קשה לך אם תיאורים אפשר להציע דרך נוספת: במקום לכתוב תיאורים תוך כדי כתיבת הסצנה, נסה להוסיף תיאורים אחרי שהסצנה כבר כתובה. כלומר, לכתוב תחילה את הדיאלוג או את ההתרחשות ואחר כך להוסיף תיאורים. קצת כמו שצייר מצייר: להתחיל עם הבסיס, עם הסקיצה בעיפרון, ואחר כך להוסיף צבע, צל ועומק.

כמו כל דבר, אימון מביא לתוצאות טובות יותר ויותר עם הזמן. אז לא להתייאש, בעז"ה תראה התקדמות תוך כדי כתיבה. כפי שאמרו כאן- גם קריאה של כתיבה טובה של אחרים, תוך כדי התבוננות מודעות לאופן הכתיבה ולא רק לתוכן, מלמדת הרבה מאד. ככותבת, לא מעט פעמים אני קוראת ספרים ומתמקדת יותר ב"איך"- איך הסופר.ת כתבה תיאורים, מחשבות וכד', ולא ב"מה"- על מה מסופר.

בהצלחה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
סיכום ביניים (לתועלת הדורות הבאים):

מצאתי שימושי את:
בשביל לכתוב צריך לקרוא הרבה, תיקרא ספרים שיש להם המון תיאורים, וטובים. וזה יעזור לך. וכמובן לכתוב הרבה.
נכתב ע"י The Music Princess:
ברגע שאתה תדמיין איך נראית הסביבה או איך נראית הדמות, יהיה לך הרבה יותר קל להעביר את המסר הזה לקורא!
אם אתה רוצה שיטה איך לסדר את זה בראש שלך - זה פשוט לשבת ולכתוב לעצמך תיאור כללי קצר על המקום/האנשים/האופי של הדמות וכו', ומספיק לקחת פעם ב תכונה מסוימת/תאור מסוים שכתבת ולשלב אותם באותה נשימה שאתה מדבר על הדמות.
לדוג': 'יונתן הסיט קצוות שיער מתולתלת ממצחו המיוזע'
בלי לשבת ולפרט כביכול באופן טכני, הקורא מבין שיהונתן אחרי מאמץ (מיוזע) ויש לו שיער מתולתל (גם פרט)
אבל הכי הכי חשוב זה קודם כל שתבין אתה איך נראה כל דבר.
מקווה שעזרתי :)
תאורים שנותנים ערך מוסף לסיפור, או מבהירים את האופי של הדמות
תיאורים שמובלעים בתוך משפטים לא יוצרים עומס, ובנוסף - יכולים ואמורים לתרום לססגוניות ולהבהרת האופי של העלילה והדמויות.
אהבתי את הדוגמאות:
תיאורי דמות לדוג':
עיניים ירוקות - מבט עז - דמות חזקת אופי.
שיער רך - דמות עדינה, אצילית.
צבע שיער, גומות, נמשים.

תיאורי דוממים:
רחוב קריר \ אפרורי \ עליז \שוקק \ סואן - אווירת העלילה.
חולצה מכופתרת \ מחוייטת \ קצרה \ מהוהה \ פרומה - סגנון ואופי הדמות.
וגם:
נ.ב. צריך להזהר לא להגזים עם תיאורים
טוב להיזכר בדברים ששכחתי.
מה שטוב זה להשתמש בחמשת החושים ולהעביר את הכל דרך זה גם לקוראים
רעיון לתרגול. תודה.
בקיצור- אפשר להתחיל עם זה בכוח, עד שזה נהיה טבעי יותר.
(אגב יצא לי פעם לכתוב דף שלם המלא רק בתיאורים, סתם כי חיפשתי אתגר. זה גם יכול להיות משהו טוב לשיפור יכולת התיאור).

כדאי מאד לדמיין את המקום ואת האנשים
אציין שבקשר לזה ^ ולעוד אחרים שכתבו לי על כתיבה כמו בתסריטאות. אני חושב שזה קצת שונה. התסריט עצמו הוא מאוד דל, כולל בעיקר דיאלוגים. המעצב האומנותי ומחלקת ה'ארט' הם דואגים לעיצוב הסצנה, ולבסוף הצופה עצמו מבחין במה שנקלט בעדשת המצלמה, גם אם הבמאי לא התכוון לכך מלכתחילה.

אני לפעמים מחפש תמונות שמתארות את מה שאני מדמיין, בקירוב או בריחוק. אבל החשש שלי ומה שמפריע לי הוא שאני רואה את התיאור כפריטים טכניים (שולחן. כיסא. מנורה וכד'...). האומנות מבחינתי היא לשלב את הכל לתיאור אחד שעובר חלק בגרון, בלי לתאר טכנית.

דרך נוספת: במקום לכתוב תיאורים תוך כדי כתיבת הסצנה, נסה להוסיף תיאורים אחרי שהסצנה כבר כתובה. כלומר, לכתוב תחילה את הדיאלוג או את ההתרחשות ואחר כך להוסיף תיאורים. קצת כמו שצייר מצייר: להתחיל עם הבסיס, עם הסקיצה בעיפרון, ואחר כך להוסיף צבע, צל ועומק.
רעיון טוב. תודה.

(אגב: אני רואה את זה דומה ל'דראפט 2' או טיוטה שנייה שלאחר הכתיבה הראשונית. כמובן שהמטרה והעדיפות הראשונית שלי היא לכלול את התיאורים הטובים בשלב הכתיבה הראשוני, ולכן אני פונה כאן להתייעצות, אך אני זוכר שמתישהו אני יכול לעבור על הטקסט פעם שנייה ולשפר אותו, לתקן טעויות, ולנסות להשביח אותו).

אני גם אוסיף את הרעיון של 'ביקורת עמיתים', "מה אתם חושבים על מה שכתבתי?", כדי לנסות לקבל פרופורציה.

קריאה של כתיבה טובה של אחרים, תוך כדי התבוננות מודעות לאופן הכתיבה ולא רק לתוכן, מלמדת הרבה מאד.
כמובן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני חושב שזה קצת שונה. התסריט עצמו הוא מאוד דל, כולל בעיקר דיאלוגים. המעצב האומנותי ומחלקת ה'ארט' הם דואגים לעיצוב הסצנה, ולבסוף הצופה עצמו מבחין במה שנקלט בעדשת המצלמה, גם אם הבמאי לא התכוון לכך מלכתחילה.
הכוונה היא לא לכתוב את התיאורים "כמו בתסריט", אלא לדמיין את הסצנה מוסרטת בראש (כולל זוויות צילום, הלבשה, תאורה, תפאורה, התנהגות השחקנים וכו' ) ולהעביר את זה לכתב.

אבל החשש שלי ומה שמפריע לי הוא שאני רואה את התיאור כפריטים טכניים (שולחן. כיסא. מנורה וכד'...). האומנות מבחינתי היא לשלב את הכל לתיאור אחד שעובר חלק בגרון, בלי לתאר טכנית.

עוד טיפ הוא להיכנס לראש של הדמות בסצנה. אם הגיבור הוא ילד, סביר שהסוכריות על השולחן מאוד יעניינו אותו, לעומת זאת חקלאי יתמקד בפרחים שבאגרטל. באותה הזדמנות ניתן להשתמש בתיאור כדי לפתח דמויות ועלילה.
(דוגמא: הוא התיישב מול השולחן המשרדי, בוהה בעציץ הבזיליקום שעל החלון. ניכר שזמן רב לא השקו אותו וסיכוייו לחיות קלושים).
ניצלנו את התיאור כדי להציג את הדימוי השלילי על המקום בעיני הגיבור שלנו.


אפשר לעשות את זה גם בכתיבה של מספר יודע כל, נתתי דוגמא של דמות כי זה יותר פשוט לתרגול.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה