מסורת אשכול המנהגים המוזרים ומקורותיהם (אם יש) כנסו ושתפו

מצב
הנושא נעול.
לדעת המשנ"ב אסור שסוף התפילין של ראש יהיו למטה ממקום גידול השערות
ויש דעות של פוסקים שמותר שיהיה מאחרי השערות?
וגם בענין זה אני שואל לא בשביל לקנטר חס ושלום - רק בשביל להבין וכנראה יש לזה הסבר אבל רק שמשהו יסביר בבקשה: יש אחד מגדולי האדמורים שראיתי תמונה שלו עם תפילין ממש באמצע המצח - מה הפשט?
 
מאכל הטשולנט - מקורו?

המכלול:

אכילת חמין בשבת​

בדרך כלל החמין מבושל בערב שבת ומוטמן בתנור או מתחמם במשך השבת על אש קטנה וכיוצא בזה כדי שחומו יישמר עד לאכילתו, לכן הוא מהווה מאכל מיוחד ליום השבת. תבשיל זה נוצר מאחר שלפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, וכן יש איסור על הבערת אש ביום זה. עם זאת, על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה (שביתת כלים), ועל כן מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. עם זאת ישנן הגבלות שונות על בישול באופן זה.

כדי שניתן יהיה לאכול מאכל חם ביום השבת היה צורך לבחור במאכל שבישולו יתחיל לפני כניסת שבת ושיארך זמן רב, מה שימנע ממנו להישרף עד לאכילתו. ישנם מאכלים נוספים שנתייחדו לשבת מסיבה זו כגון הג'חנון התימני. רבי זרחיה הלוי, פרשן הרי"ף בן המאה ה-12, כתב על מעלת אכילת החמין בשבת: "ויש אומרים כי תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין" (מסכת שבת טז ע"ב מדפי הרי"ף).
 
יש חסידות שהאדמור מניח התפילין באמצע המצח באופן עקרוני ואין לי תשובה על זה אבל כשהגרח''פ שיינברג ראה פעם את האדמור עם התפילין שלו העיר לו ואחרי שהוא הלך הזיז את זה בחזרה ............
 
יש כאלו שאומרים אחרי קריאת התורה לפני הברכה "אמת תורתנו הקדושה" - זה לא הפסק?
יש מהמרוקאים שעונים ברוך הוא וברוך שמו בקידוש וכו' ולכאורה זה הפסק - וכמדומני יש על זה הרב מאשש שמצדיק מנהג זה - אולי יש למישהו מקור?
 
מה המקור לכך שכולם צריכים לומר בהבדלה "ליהודים היתה אורה .." ?
לזרוק סוכריות על החתן באופרוף? (זה מנהג או הלכה?)
לאכול ארבעס בשולם זוכר?
 
הסבתות תמיד נזעקות כש:
שילד נמצא על הרצפה ומישהו מדלג עליו
ר’ חיים קניבסקי עונה ע”ז כמדומני ב”דעת נוטה”
לא לתת לתינוק להסתכל במראה עד גיל שנה.
יש לזה מקור (לא זוכר כרגע איפה)
המנהג להצביע עם הזרת לספר תורה מה המקור?


המנהג להצביע בכלל, כתוב בספר חיים (רבי חיים פלאג'י, סי' ג אות ו):
צפה בקובץ המצורף 1861221
צפה בקובץ המצורף 1861222
והמנהג להצביע דווקא בזרת, כתוב בספר מעם לועז חומש דברים (כז, כו בסוף אות טז):
צפה בקובץ המצורף 1861225

הבאתי גם מקור לזרת

זכור לי שראיתי באיזה ספר בשם הגר"ח קנייבסקי (שציירת מאוד יפה)
שיש להצביע עם האצבע ולא עם הזרת
עיין משנ”ב סי’ קלד ס”ק יב ובדרשו הע’ 11
בברכו קמים קצת או כורעים - מקור?
עיין פסק”ת סימן קמו אות ו
ובשבת ויום טוב???
לגבי סו”ז אה”נ אבל כנראה שהוא התכוון להתפלל מאוחר עיין שו”ע סי’ רפא ס”א ברמ”א
 
תשע דקות המסוגלות - מקור?
סגולת השעה התשיעית ביום התשיעי בחודש התשיעי: 9 דקות מסוימות ביום ט' בכסלו מהוות עת רצון נפלאה לקבלת התפילות. המועד המסוגל יחול השנה (תשפ"ד) ביום רביעי ט' בכסלו (22.11.2020) בין השעות: 13:41-13:50.

מקור הסגולה הוא בספר 'ברית מנוחה', ספר קדמון המוזכר על ידי רבי חיים ויטאל: "קבלה יהיה בידך שהשנה התשיעית שנה מובחרת, החודש התשיעי הוא חודש טוב מן הטובים וחודש רצון, ויום התשיעי לחודש המובחר שבכל החודש, ושנה תשיעית של יום שעה טובה ומובחרת משעות היום – והיא מוכנה מאוד להצלחה, צינור לכל השפע".
חזקקקקקק

קופת העיר היא המקור!
ממש לא אם לא יודעים לא חייבים לכתוב
זה דברים שהיו ידועים הרבה לפני שקופת העיר נולדה
הם רק גילו את זה ללטאים
 
לזרוק סוכריות על החתן באופרוף? (זה מנהג או הלכה?)
מצורף כאן המקור למנהג
והכוונה למנהג לחתן בשבת שלפני החתונה ולא בגילאים ומצבים אחרים שלאחר חיפוש ובדיקה אין לזה מקור מוסמך...


נהגו לזרוק על החתן קליות ואגוזים אחר העליה לתורה, ומקורו ממסכת ברכות (דף נ, ב): "תנו רבנן ממשיכין יין בצינורות לפני חתן ולפני כלה, וזורקים לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה ולא בימות הגשמים".

הביא מנהג זה לענין שבת קודם הנישואים, וכן מובא במשנ"ב קעא (ס"ק כא) וז"ל: "יש מקומות שהנהיגו כהיום, לזרוק צמוקים לפני החתן בשבת שלפני חתונתו, בשעה שקוראים אותו למפטיר".

והמנהג המקובל היום לזרוק סוכריות ושאר מינים שאינם מתקלקלים בזריקתם, ואינם נמאסים בזריקתם.

הטעם לזריקת הסוכריות: לסימן טוב, והתינוקות מלקטים אותן (רש"י ברכות נ, ב ד"ה ממשיכין). והוא רמז לסימן ברכה, ושיהיו פרים ורבים בלי צער כאגוזים הללו (ספר מנהגי בית יעקב א ס' ו).
 
אולי מנהג, ואשמח גם למקור מכיוון שכתוב בהלכה שאסור לזרוק דברים בתוך בהכנ”ס וחוץ מזה שכדאי שכ”א יסתכל במשנ”ב סי’ קנא ס”ק ב’ (ושמישהו יסביר לי איך אנשים אפילו לא מנסים להיזהר בזה)
מצורף כאן המקור למנהג
והכוונה למנהג לחתן בשבת שלפני החתונה ולא בגילאים ומצבים אחרים שלאחר חיפוש ובדיקה אין לזה מקור מוסמך...


נהגו לזרוק על החתן קליות ואגוזים אחר העליה לתורה, ומקורו ממסכת ברכות (דף נ, ב): "תנו רבנן ממשיכין יין בצינורות לפני חתן ולפני כלה, וזורקים לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה ולא בימות הגשמים".

הביא מנהג זה לענין שבת קודם הנישואים, וכן מובא במשנ"ב קעא (ס"ק כא) וז"ל: "יש מקומות שהנהיגו כהיום, לזרוק צמוקים לפני החתן בשבת שלפני חתונתו, בשעה שקוראים אותו למפטיר".

והמנהג המקובל היום לזרוק סוכריות ושאר מינים שאינם מתקלקלים בזריקתם, ואינם נמאסים בזריקתם.

הטעם לזריקת הסוכריות: לסימן טוב, והתינוקות מלקטים אותן (רש"י ברכות נ, ב ד"ה ממשיכין). והוא רמז לסימן ברכה, ושיהיו פרים ורבים בלי צער כאגוזים הללו (ספר מנהגי בית יעקב א ס' ו).
 
אולי מנהג, ואשמח גם למקור מכיוון שכתוב בהלכה שאסור לזרוק דברים בתוך בהכנ”ס וחוץ מזה שכדאי שכ”א יסתכל במשנ”ב סי’ קנא ס”ק ב’ (ושמישהו יסביר לי איך אנשים אפילו לא מנסים להיזהר בזה)
ראה תגובה אחת למעלה בנושא
 
מצורף כאן המקור למנהג
והכוונה למנהג לחתן בשבת שלפני החתונה ולא בגילאים ומצבים אחרים שלאחר חיפוש ובדיקה אין לזה מקור מוסמך...


נהגו לזרוק על החתן קליות ואגוזים אחר העליה לתורה, ומקורו ממסכת ברכות (דף נ, ב): "תנו רבנן ממשיכין יין בצינורות לפני חתן ולפני כלה, וזורקים לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה ולא בימות הגשמים".

הביא מנהג זה לענין שבת קודם הנישואים, וכן מובא במשנ"ב קעא (ס"ק כא) וז"ל: "יש מקומות שהנהיגו כהיום, לזרוק צמוקים לפני החתן בשבת שלפני חתונתו, בשעה שקוראים אותו למפטיר".

והמנהג המקובל היום לזרוק סוכריות ושאר מינים שאינם מתקלקלים בזריקתם, ואינם נמאסים בזריקתם.

הטעם לזריקת הסוכריות: לסימן טוב, והתינוקות מלקטים אותן (רש"י ברכות נ, ב ד"ה ממשיכין). והוא רמז לסימן ברכה, ושיהיו פרים ורבים בלי צער כאגוזים הללו (ספר מנהגי בית יעקב א ס' ו).
ומענין לענין באותו ענין: שווה נידון הלכתי: ילד שאסף מספר סוכריות בכמה צבעים ובורר את הצבעים - האם יש בזה בורר??? דאוריתא?
 
  • תודה
Reactions: ynf

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה