מסורת אשכול המנהגים המוזרים ומקורותיהם (אם יש) כנסו ושתפו

מצב
הנושא נעול.
המנהג להצביע עם הזרת לספר תורה מה המקור?
בהלכה אכן כתוב שיש להצביע עם האצבע, אך נשתרש המנהג להצביע דווקא בזרת.
קראתי באיזה מקום פעם שהמנהג להצביע עם הזרת נשתרש משום שבשעת הגבהת הס"ת האצבע הייתה צמודה לאגודל בגלל קמצוץ הטבק, ופחדו שאם ישחררו את לפיתת האצבעות יאבד הטבק - ומשכך השתרש המנהג להצביע בזרת...
או שכן או שלא - תשפטו בעצמכם.​
 
נערך לאחרונה ב:
זה מה שאני מצאתי
"...אך מרן הרב מאיר מאזוז נר"ו בתשובה מס' 3960 [לחץ כאן לקישור] כתב דמהאי קרא המקור למנהג ג'רבא לשים עגילים לילדים חביבים. ובספר מלכי רבנן (מערכת י' דף נ"ב ע"ב) בערך מו"ה יהודה בן הרב רבי נפתלי, שהיה מקדושי אופראן, ולפני שנשרף הסיר נזם הזהב שהיה באוזנו ונתן בשכר מים ליטול ידיו. ע"ש. וסיפר לי מור חמי הרב אשר זריהן נר"ו (רב ק"ק מדרש לתורה יכב"ץ במיקסיקו) שזכור לו על הדו"מ מהר"ר ברוך ב"ר אברהם טולידאנו ז"ל ממכנאס (מח"ס שאלו לברוך) שהיה לו נזם באזנו. וכן העיד בפנינו בנו הדו"מ מהר"ר פינחס טולידאנו נר"ו (מח"ס ברית שלום ועוד). גם סיפרו לי מילידי טיטואן על זקנים בעירם שהיה להם נזם באזנם. גם עיין בסוף המילון של חקיתייא של מר לארידו ז"ל מה שכתב בזה. וראיתי בספר זכרונות לבית דוד חלק ד' (חלק חליפות ותמורות ווארשא תר"ס עמ' קפד ד"ה הדבר) שכתב שכן היה המנהג בברלין לשים נזם זהב לבן יחיד או בן זקונים..."

נ.ב.תודה רבה על האשכול!!
יש כאן הרבה מנהגים יפים שאפילו לא ידעתי שקיימים
אשכול מעניין ומכבד מאד
 
נערך לאחרונה ב:
1736036346995.png

1736036450216.png

1736036501731.png
 
שכוייח גדול ממש.
טוב, מתוך הדברים נראה שודאי העיקר כדברי ההלכה הברורה וידועה.
מכל מקום לי זה נראה ממש באמצע המצח.
אבל החכמת אותי ממש.
מה שמעניין שבבעלזא הקפידו על העמידה בהלכה כקוצו של יוד
 
מה שמעניין שבבעלזא הקפידו על העמידה בהלכה כקוצו של יוד
וגם מתוך הדברים המשמעות היא שאם יש מעט בסוף השערות אז יתכן שיורד חלק מהתיתורא למטה אבל לא שהתיתורא תהיה באמצע המצח
לא נראה לי שישאירו תגובה עם תמונה... אבל זה ניתן לבדיקה.
אולי אני טועה - יתכן מאוד.
 
ייש"כ ל @הבריסקער הנודד
על פתיחת האשכול המעניין והמרתק
בשפה נעימה מכובדת וערכית
תודה רבה רבה
ובאמת כדאי לשים לב לשמור על במה ושיח מכובד כיאה ונאה לבני תורה.
בסך הכל יוצאים כאן חידושים מאלפים ומחכימים
האשכול כאן תופס תאוצה משעה לשעה, וזה יכול להיות במה נפלאה לבירור וידיעת הרבה מנהגי ישראל לגווניהם ועדותיהם - יחד שבטי ישראל.
תודה להנהלת פרוג על הבמה המכובדת והנקיה - שאו ברכה.
 
תפילות מאוחרות יותר בשבת -
מקורו ב'מרדכי', אחד מן הראשונים

הההסבר: תפילות כנגד קרבנות

בקרבן תמיד נאמר 'תעשה בבוקר'
בקרבן שבת נאמר 'וביום השבת' - לאו דווקא בבוקר
 
תפילות מאוחרות יותר בשבת -
מקורו ב'מרדכי', אחד מן הראשונים

הההסבר: תפילות כנגד קרבנות

בקרבן תמיד נאמר 'תעשה בבוקר'
בקרבן שבת נאמר 'וביום השבת' - לאו דווקא בבוקר
תוכל לציין את המקום ב'מרדכי' ששם מופיע?
 
המקור של הביטוי "האוכל דג ביום דג ניצול מן הדג" - אמר לי תלמיד חכם שבדק בכל המקורות גם אלו שירוצו ויביאו מהויקיפדיה וכו' הוא אמר לי שפתח במקורות ממש ואין לזה מקור!!! במילים האלו
אלא אמר זאת נחמן ביאליק....
פלא עצום!!!
ניצל מדג -ראשי תיבות ג' דברים: דינה של גהינום, מלחמת גוג ומגוג, ומחבלי משיח.
(אני מקווה שאני לא טועה בשלושת הדברים)
זה מה שזכור לי שלמדתי בחיידר בילדות.
 
נערך לאחרונה ב:
לשבור צלחת באירוסין
לא הבנתי
מנהג שנוגד את ההלכה - מנהג גובר???
תמהני.
אא"כ זה מנהג שמקורו בפוסקים.
מגן אברהם אורח חיים תרצ'
סעיף יז
(כב) ואין לבטל כו': וכ' רמ"א בתשו' סי' כ"א בשם מהרי"ק שורש קמ"ד דאם נמצא המנהג באיזה פוסק אין לבטלו אפי' בשעת הדחק אין לשנות מנהג כדאמרי' בבני בישן ואפי' יש במנהג צד איסור אין לבטלו כמ"ש מהרי"ק ש"ט ואפי' במנהג מקום א' אמרי' שמבטל הלכה מיהו אם נשתנ' הענין מאשר הי' בזמן הראשונים רשאים לשנות המנהג לפי הזמן עכ"ל ומהרא"ש בביאורי סמ"ג כ' הא דאמרינן מנהג עוקר הלכה היינו אפי' רוב דיעות ס"ל אסור והתלמוד מסייע להו והמנהג הבנוי על פי הפסיקתא או ספרי' חיצונים אמרי' מנהג עוקר הלכה דודאי כך קבלו אבותינו איש מפי איש עכ"ל (עיין מהרי"ק ש"ט ושנ"ד ובס' ב"ש) ודוקא מנהג שנתיסד ע"פ ותיקין כמ"ש המרדכי אבל מנהג שאין לו ראיה מן התורה אינו אלא כטועה בשיקול הדעת (מ"ס פי"ד), ודבר שנגזר במנין אפי' ידוע מאיזה טעם ובטל הטעם צריך מנין אחר להתירו (גמ' פ"ק דביצה) ואין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין וכל דבר שהוא משום חששא ועברה החששא א"צ מנין אחר כמ"ש ביורה דעה סי' קי"ו ובתוס' ביצה ע"ש וביבמות דף ע"ט כתבו דבדבר שבממון יכולים לבטל דברי ב"ד חבירו משום דהפקר ב"ד הפקר ולכאורה לא משמע הכי בגיטין דף ל"ו גבי פרוזבל ע"ש ומיהו י"ל דהתם הוי מילתא דאיסורא שעי"כ נמנעין מלהלוות וע"ש בתוס' דדבר שלא פשט איסורו ברוב ישראל יכולין לבטל ע"ש ועמ"ש סוף סי' ט"ו ע' בס' נחלת שבעה דינים הרבה מענין המנהגים ובס' ב"ש:
החלות העגלות ביו"ט זה כי יש לחץ על המאפייה ואין זמן לקלוע אז פשוט מגלגלים
אבל לגבי החלות של שבת באיזה צורה אתה רוצה?
להתוודות בפני הצדיק - מה הפשט???
 
האשכול כאן תופס תאוצה משעה לשעה,
לא רק תאוצה
גם כיוונים שונים

יש שני סוגי מנהגים: מנהגים מוזרים, ומנהגים שנראים היפך ההלכה
בשביל להסביר מנהג מוזר מספיק להביא מקור, וזה מתאים לבמה שכאן
אבל בשביל מנהג שנראה הפוך מההלכה, צריך להביא תירוץ, שגורר קושיא שמצריכה תירוץ (כמו שקרה כאן עם התפילין) ואין לדבר סוף, ונראה לי שזה גם לא מתאים לבמה הזאת (בשביל זה יש פורום לתורה)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה